המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
אוזרת כח ועושה שינוי! אשמח מאד לחיזוקים, וגם לעזרתכן...[סתם אחת]
בשבת קראתי את הלוחשת לתינוקות (פעם ראשונה)
והחלטתי שאני רוצה לעשות שינוי... יותר נכון שינויים.

1. כבר ב"ה שני ילדים ועדין קשה לי ממש לשמוע אותם בוכים..
קראתי והסברתי לעצמי שאני אמא טובה וזה לא אומר כלום על האמהות שלי.. וזה לא נורא שקצת בוכים (לא מדברת על צרחות או בקשת עזרה שלהם, אלא בכי של פינוק כשאני יודעת ששבעים וכו)
אז בקטע הזה פשוט אשמח לחיזוק ממכן.
זה קשה לי נורא..
אתמול הרבה מהיום ישבתי עם הקטן ודיברתי איתו וליטפתי וכו במקום להרים אותו כל הזמן..

2. לגבי השינה, מתמקדת כרגע רק בפיצקוש,בן 4 חודשים.
היתה לנו תקופת גזים מאתגרת במיוחד,
כתוצאה ממנה ועוד עם הקורונה וכו הוא היה המון על הידיים וגם נרדם רק על הידיים.. זה כבר מתיש אותי ממש ומרגיש לי לא נכון
ואתמול הגדול חזר למשפחתון אז זה אחלה זמן לעשות שינוי.
אז כל פעם כשעייף מכניסה אותו לחדר מכבה אור ושמה ניגונים שקטים
אחרי כמה דק שהוא עלי ורגוע שמה אותו לישון כשהוא על המיטה אבל עדיין בידיים שלי (חצי גוף תחתון שלו על המיטה והראש על הידיים שלי כשאני רוכנת קדימה)
כשבוכה מרימה להרגיע ושוב ככה.
העניין הוא שעד עכשיו ישן בעיקר על הבטן, וככה הוא לא מצליח בכלל לישון לבד (זז עם הראש והמוצץ נופל כל הזמן)
השאלה היא אם זה לא שינוי גדול מידי שילמד לישון גם על הגב?
או שאם כבר שינוי ומרגילה אותו לאט לאט אז זו הזדמנות שיתרגל גם לזה?


3. לגבי השינה של הגדול אני אובדת עצות.
עד הלידה של הקטן היה נרדם לבד וישן לילה נורמלי.
אחכ השתבש לו ממש ועברנו תקופה די מתישה
ועכשיו הוא יחסית ישן יפה אבל חייב שנהיה איתו בעלי או אני עד שממש נרדם..
ולעפמים גם כשאנחנו איתו הוא בוכה כשנכנס לישון ונרגע רק אחרי כמה דק..
והוא גם לא ישן כזה הרבה (מסביבות 7 וחצי עד אזור 5 וחצי)
לא יודעת מאיפה להתחיל את השוינוי איתו..
יש לכן עצות?

תודה מראש לעונות
מקפיצה לך בהצלחה!מק"ר
אין לי נסיון של מלא ילדיםבאורות
אבל אגיד ממה שעוזר לי..
אישית לא מתחברת ככ ללוחשת לתינוקות, היא כותבת בצורה נורא אבסולוטית ומקטלגת ילדים תחת קטגוריות סופיות כאלה. התחושות שלי עם הילדים שלי זה שהדברים מאוד מאוד דינמיים. בטח שעם תינוקות. תינוק שמתנהג בצורה מסוימת עד גיל 4 חודשים, הכל יכול להתהפך בכלום זמן. ברור שיש תינוקות שעוד מהלידה הם יותר נינוחים ולעומת זאת יש ילדים עם ריפלוקס או רגישות תחושתית מאוד גדולה כבר מלידה מה שגורם להם להיות עם יותר קושי ובכי.
עם תינוקות אני אישית לא מתחברת ללא להרים. הם לא מבינים כלום בגיל הזה. הם תלותיים בך ב100%. סליהח על ההשוואה אבל תסתכלי על גורים של גורילה, הם צמודים לאמא שלהם ולא זזים ממנה בחודשים הראשונים. ולהם יש פי 100 יכולות פיזיות מאשר לתינוק. התינוקות שלנו נולדים חסרי אונים ולכן להניח שיש להם את היכולת להבין ולרצות להשאר בלי ידיים של אמא זה לדעתי האישית, חא נכון ככ. ברור שיש מצבים שאין מה לעשות והידיים לא פנויות. אבל זה לא שאם עכשיו הוא על היידים זה אומר שעד גיל 3 הוא יהיה לך על הידיים. אז בעיני כל גיל צריך ממש לעשות את ההפרדה. יש גילאים שגבולות פשוט לא רלוונטיים לטעמי.
לגבי לישון לבד זה משהו אחר, זה לעזור לו לישון טוב יותר. נשמע שאת בכיוון טוב, תנסי אולי להשכיב אותו על הצד? אצלנו זה זורם יותר מאשר עם הבטן או על הגב. לגבי המוצץ אפשר לעזור לו עם חיתול טטרה שיחזיקלו את זה. ובקרוב כשהוא יתחיל להצליח לתפוס חפצים ולהכניס לפה תנסי ללמד אותו איך לוקחים את המוצץ ומכניסים.
הרעיון הוא התמדה,מנסיוני תוך כמה ימים של התמדה רואים תוצאות, אבל חשוב לזרום עם הילד ועם זה ממש מעורר בו בכי קשה לא להתעקש. לעצור, להפסיק, ולנסות שוב בזמן אחר.
לגבי הגדול-
תנסו את שיטת הכסא. לנו זה עבד עם הגדולה שלי בגיל הזה(תקראי בגוגל, אם את לא מוצאת תגידי ואפרט לך כאן).
אפשר גם טבלת מדבקות שידביק מדבקה כל פעם קם בבוקר אחרי שהלך לישון יפה ואחרי 5 מדבקות מקבלים הפתעה.
כתבת בחל מה שרציתי לומר-ילדים זה לא רובוטיםמעין אהבה
בעיני בהתחלה זה טבעי שיהיו הרבה בידיים וזה לגיטימי ואין פינוק- יש צורך רגשי והוא חשוב לא פחות מצורך גשמי.

את אימא מקסימהעמקאביב
רק מוסיפה כמה נקודות. בקשר לקטן, בכל מקרה עוד רגע הוא מתהפך אז לא משנה כבר אם יישן על הבטן או על הגב.
בקשר לגדול. 10 שעות בלילה זה בסדר. יש ילדים שלא צריכים יותר אם הם ישנים עוד שעתיים שלוש בצהריים.
ולזכור שהוא בעצם גם תינוק קטן למרות שהוא אח גדול.
שלום לך, כאחת שקראה בתשומת לב את הספר הנפלא הזההשם בשימוש כבר
ונסתה ליישם ממנו המון עיצות-אני קודם כל מחזקת אותך. באופן אישי ממש התחברתי לתוכן כי ראיתי שעצותיה חכמות ממש. הוא עזר לי להבין את התינוקי שלי הרבה יותר טוב ובכללי אהבתי את הגישה המכבדת שלה לתינוק- להודיע לו גם בגיל מספר ימים לפני החלפת טיטול, או לדמיין אותו בחור גדול בן 18 או איש--וכך גם היחס אליו נהיה בהתאם. גם לגדל אותו בצורה נינוחה ושקטה ללא טרמפולינות רוטטות "ארורות" כהגדרתה, וללא מסכים כלל, זה משהו שממש ממש התחברתי אליו.
ממליצה לך מאוד לקרוא אותו מספר פעמים, וגם לעצור אחרי כל נושא. אני יודעת שהרבה טוענות שזה ספר קשה מדי ליישום ואפילו בלתי אפשרי, מודיעה לך שאפשרי ועוד איך ואין לי ספק שהילד שלי הפך, הרבה בזכות הקריאה המאוד מוקדמת בספרה,(כשהיה בן חודש) מתינוק "רטנוני" ל"תינוק מלאך" 🙂
בהצלחה יקרה
בידיוק!שירוש16
חייבת להגיד שקראתי גם אני את הספר. הייתי בטוחה שהתינוק שלי רטנוני, עקשן, עצוב... אחרי מספר שבועות עם תחילת השיגרה פשוט החל מהפך!
היום הוא מגיע להורים שלי ואמא כל היום אומרת -"הוא התינוק הכי רגוע שאי פעם פגשתי..".
הוא נרדם (כמעט לבד), לשעות ארוכות, משחק עם עצמו ויודע להעסיק את עצמו לפחות 20 דקות (בגיל 4 חודשים...), הוא למד להרגיע את עצמו אחרי בכי - לפני זה הייתי צריכה כ10 דקות כדי להרגיע אותו אם פספסתי את הסימנים של עייפות או רעב. היום הוא ממש זורם.

בקיצור. עזר לי מאוד. שינה לנו את החיים.
וואי תודה, כיף לשמוע!! [סתם אחת]
אשמח מאד מאד אם תוכלי לפרט ( פה או בפרטי...)
איך עשית את השינוי של השינה..?
לפני כן היה נרדם רק עליך?
מצד אחד הוא קטנציק ותלוי בי ולא רוצה לתת לו לבכות או משהו כזה..
מצד שני אני גמורה.
מותשת להחזיק אותו כלכך הרבה, ב"ה הוא כבר גדול וכבד לזמן ממושך...
וחושבת שגם בשבילו יהיה טוב יותר להרדם לבד ולישון טוב..
אז איך עושים את זה?

זה לא קל. זה תהליך. אבל זה אפשרי.שירוש16
בגדול -
קשה לי להמליץ לקרוא רק את פרק השינה של הסופרת. כי זה לא נכון. צריך לדעתי לקרוא את כל הספר מההתחלה ועד הסוף לפני שמתחילים שינויים. אם צריך להיזכר במשהו ברור שאפשר לחזור לאותו פרק ספציפי - אבל לסופרת הזו יש שיטה ששזורה על פני כל היום. אי אפשר לבחור חלקים מסוימים מבלי להבין את הרעיון המרכזי.

שינה -
היה החלק הכי מתיש. באמת. כל לילה הייתי על סף דמעות בשעת ההשכבה. פשוט לא יכולתי יותר.
קראתי את הספר מתוך עייפות, בכי, רגשות אשם וייאוש מוחלט. אחרי שקראתי אותו ניסיתי ליישם את ה-כ-ל. כמובן שזה לא הצליח. כי כל תינוק הוא ייחודי ולא הכל יתאים לו. אבל הרוב בן.
זה פרק ספציפי שעדיין לא הצלחתי ליישם במלואו.
הוא עדיין נרדם על הידיים ואני שמה אותו במיטה שלו אחרי שנרדם.
אבל...
הוא נרדם על הידיים כשאני יושבת על הספה, עם כרית להגבהה (כמו בהנקה) ככה שהכובד שלו לא מונח על הידיים שלי, מזיזה אותו קלות - כמו כיסא נדנדה, כמה דקות והוא (חצי) רדום. מניחה אותו בעריסה ואת שאר הדרך לארץ החלומות הוא עושה לבד.
כבר לא זוכרת את כל התהליך. הוא היה מאוד מאוד איטי. עם אלף ריגרסיות. היו פעמים שחשבתי להרים ידיים ולחזור לשיטה של להרדים על הידיים ולהסתובב בבית. אבל (תודה לה') לא עשיתי את זה.
בהתחלה הפסקתי להסתובב בבית ולנענע אותו בו זמנית. אחר כך הפסקתי להסתובב בבית בכלל ורק נעתי טיפה במקום. אחרי שהוא היה סבבה עם זה ניסיתי להתיישב מידי פעם - פה הוא ממש התנגד, היה לו ריגרסיה וכמעט התייאשתי, התחלתי שוב את התהליך.
לקח כמה שבועות אבל בסופו של דבר הצלחנו להגיע למקום שפוי שמתאים לנו.
כרגע אין לי בעיה שיירדם על הידיים בישיבה. אולי בעוד כמה חודשים זה יפריע לי ואשנה משהו. העיקר - יש לי את הכילים ואת הידע איך לעשות את זה.

לדעתי הכי חשוב זה התמדה!, לא משנה איזה שיטה את עושה.
קחי בחשבון שיהיו רגרסיות. את משנה לייצור את כל ההרגלים שלו. כמה זמן לוקח לך להיפטר מהרגל רע? קל וחומר לתינוק שזהו הרגליו מאז שחיי.

לגבי הבכי -
בספר זה מוסבר בצורה מאוד טובה ופשוטה.
לי זה שינה את החיים. מאמא חדשה, מלאת רגשות אשם, כאב וצביטה על כל בכי - היום אני יודעת להסתכל עליו ולדעת מה הוא רוצה. (או אפילו להסתכל על השעון... אם הוא קם לפני שעתיים לא פלא שהוא בוכה - הוא עייף).
תינוק לא בוכה מתוך כאב או קושי, אלא כדרך התבטאות בריאה ותקינה. תינוק אמור לבכות! זו הדרך שלו לתקשר עם העולם.
התינוק שלי עד גיל 3 חודשים היה בוכה על רעב, עייפות, צומי, חום, קור וכו. היום הוא כבר משתמש בהברות. הוא יכול 'לדבר' שעות, כשהוא מתעייף ההברות הללו נשמעות כמו יללות/ילד כועס. ואני יודעת שהוא צריך משהו. נדיר שהוא מגיע לבכי.
לא בגלל שהוא לא רעב, עייף, חם או קר לפעמים - אלא בגלל שהוא גילה דרך חדשה לבטא את עצמו ואת הצרכים שלו בלי בכי.
ברור שהוא בוכה לפעמים, אבל זה לפעמים. ולא על כל דבר. זה כבר מקל.

לגבי הרדמות בצורה עצמאית -
קשה. עוד לא הצלחתי להגיע לזה סופית. אבל עדיין מנסה. פה ושם.
אבל לדעתי הכי חשוב שיישן במיטה *שלו*. ראיתי את זה בכמה תינוקות שהם נרדמים וישנים יותר טוב במיטה נפרדת מאשר במיטה של ההורים.

קיצר...
אם תקחי משהו אחד מכל המגילה הזו זה -
1. סבלנות. זה תהליך. זה לוקח זמן.
2. יהיו רגרסיות. לא להתייאש. לנסות שוב.
3. בכי הוא לא סימן לאמא רעה אלא לתקשורת בריאה.
4. את מכירה את ההתינוק שלך הכי טוב מכולם! תסמכי על האינסטינקטים שלך. (מסר מאוד חשוב של הסופרת..)

בהצלחה!
יפה השקעת בתגובתך.. מפורטת ויפה. אם ההערה לגבי קריאת הספרהשם בשימוש כבר
הייתה מכוונת אלי, אבהיר את כוונתי - יש לקרוא את כולו כמה שאפשר ברצף, ואח"כ לעצור בכל נושא ולקרוא את הפרק בנפרד, עדיף כמה פעמים.
נכוןשירוש16
הערה לא הייתה לך אלא לפותחת.
היא אמרה שרוצה לחולל שינוי בשינה. ונראה מדבריה שלא קראה את כל הספר מההתחלה ועד הסוף ולכן רציתי להעיר את תשומת ליבה לכך.
וואי תודה יקרה!!![סתם אחת]
עזרת לי מאד!
אני באמת באמצע הקריאה..לא סיימתי..

תודה על הפירוט הנרחב
והגדולה שלי היתה 'מלאכית' ולמרות שיישמתי הכל הפכה לרטנוניתמעין אהבה
היאך יתכן?? 🤔השם בשימוש כבר
כי לא הכל קשור לשיטהמעין אהבה
חשבתי שהיא מלאכית בזכות השיטה שהקפדתי עליה מצוין
ואז גיליתי שיש גם אופי של תינוק והתפתחות רגשית שונה לכל ילד
ואח''כ כשכבר לא הקפדתי עם הילדים האחרים לכולם היו תקופות שנרדמו לבד במיטה ופתאם לא.או שישנו טוב ואז לא.
והיתה אחת שבאמת נרדמת לבד מעצמה ולבקשתה מגיל קטן יחסית ולא עבר לה ב''ה .

זה לא שאני נגד שיטות
וגם בעד העקרון של הלוחשת של סדר והבנה של התינוק
אבל פשוט לא בעד נוקשות
ולהיות גמישים
ולהקשיב מה נכון לך ולתינוק

ולא להבהל שלא מצליח
הכל רק זמני בסוף הכל יעבור
דווקא נוקשה היא לא. יש לה פשוט סדר וכללים ברוריםהשם בשימוש כבר
וזה יוצר את הרושם הקשה. כל גננת או מורה או שוטר שידועים בהקפדתם על כללים מכונים "קשוחים".
לעניין התפתחות שונה מילד לילד ואופי שונה, ברור לי שישנם הבדלים רק שבמקרה שלי טרם יצא חי להתנסות בכך..(יחד יחיד בינתיים🙂 )
לא התכוונתי שהיא נוקשה. התכוונתי לאדיקות בכלליםמעין אהבה
יש פעמים שזה מצוין
ויש שלא

העיקר זה להיות בהקשבה
תודה על ההארה! מסכימה לגמרי...[סתם אחת]אחרונה
מחזקת את ענין האופירעותוש10
יש אופי לילד וזה כבר מהיום הראשון בחיים !!!
הייתה לי ילדה מסוג רגוע שהולכים איתה לכל מקום מתקשרת מדהים מגיל קטן
השניה צרחנית ברמות על מהיום השני של חייה לא הצלחתי להרגיע אותה, הגענו איתה צורחת הביתה (היום היא הילדה הכי נוחה בבית)
נכון, גנטיקה ותכונות מולדות משחקות תפקיד בהחלט,השם בשימוש כבר
אבל-והאבל גדול-אנחנו בהחלט יכולות לעצב ולהשפיע. כך זה גם בחינוך ילדים.
אין לי שיטות מוצלחות בנושא שינהאורוש3
רק אומרת. זה שקשה לך לשמוע אותם בוכים זה ממש לא כי את לא בסדר וצריכה שינוי. זה אינסטינקט הכי טבעי ונכון ואמיתי. ו-ה' לא עשה את זה סתם. זה לא החיזוק שבקשת. יותר לכיוון השני.
תקראי ''לישון בלי לבכות''.
בהצלחה. מתיש להיות אמא
לי יש ילדים הרבה יותר גגולים וממש קשה לי לשמוע אותם בוכיםתפוחים ותמרים
לא משאירה *ילד* בוכה לבד.
וודאי לא תינוק.
אצלי כולם ישנו רק על הגב עד גיל שבו כבר התהפכו לבד. והקטן שלי - קצת יותר מ 4 חודשים - הרבה בידיים. וגם האחרים היו.

תודה לכן.. וברור ברור שלא משאירה ילד בוכה לבד!![סתם אחת]
ובכלל לא משאירה בוכה..גם לא לבד..
התכוונתי לשאני מנסה להרגיע בעוד דרכים או יושבת איתו כשהוא על משטח ומדברת איתו וכו במקום ישר לרוץ להרים אותו...


ממש בהצלחה לך יקרהאמא3
בע'ה שה- יתן לך כח ודעת ולב לעשות הכל בטוב ןבנחת. את מהממת
בהצלחה 💞
איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזהאחרונה
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבתאחרונה
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
שאלה לאחר מעשה- מה הייתן עושות במקומי?מעיין34

הזמנתי פיצה לילדים ואני בחדר עם בחילות קשות (מאמינה שאתן יודעות, חפרתי על זה כבר)

לא אכלתי כמה שעות, אני בחדר מנשנשת אגוזי מלך,

והמחשבה על פיצה עושה לי בחילה

אבל יש מצב שאם אראה את הפיצה יהיה חשק פתאום

ואז יש חשש שאהיה חייבת לאכול שלא יהיה כתם לעובר וכו...


ממה שאני יודעת-לא יהיה כתם לעובר.מוריה
חופשי היה לי חשקים שעברו אחרי זמן קצר.
היה לי בהריון מלא חשקים לא ממומשיםשושנושי

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

מה החשש?חושבת בקופסא

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

לא מאמינה בדברים האלה בכללKayom
זה ממש מיתוסהשקט הזה

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

חחחח הצחקת אותיוואלה באלה
השאלה איפה חחחמעיין34
החשש שיהיה כתם לידה במקום חשוף כמו פנים
אין כזה דבר חייבת לאכולרקאני

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

לא היה מוריד אותי בכללשירה_11
זה סתם שטות. שהמציאו..והיו לי מלא חשקיםנחת-רוח

שלא מומשו


הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

ואז יהיה לה כתם בצורת סליחהשמעונה
תודה בנות🫶מעיין34אחרונה

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת


למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

משחקי התפתחות לילדה בת שנה ושמונהאנונימית בהריון

אני מחזירה אותה מהגנון ב4 ועד 7 אני כל יום מחדש מחפשת במה להעסיק אותה,

יש רעיונות למשחקים שמעודדים התפתחות?

 

קניתי לה לא מזמן כמו קוביה עם צורות בפנים שמוציאים וצריך להכניס כל צורה לחור שלה- ממש אוהבת!!!

גם תיבה מרובעת של חיות שלוחצים/מזיזים כפתורים והן קופצות מעסיק אותה ממש יפה

כמובן גם ספרים ובימבה ולצאת אבל אני מחפשת עוד רעיונות

באמת כנראה אצל כל אחד זה אחרת...מתואמת
שאלת סקר: אפליקציית טהרה!אנונימית בהו"ל

אפליקציה שאת מכניסה מחזורים

היא מחשבת ימי פרישה, מזכירה לעשות הפסק ובדיקות

מזכירה יום טבילה

לוח טהרה בעצם

האם יש לך אפליקציה שכזו במכשיר?

האם תרצי להשתמש?

היית עושה מנוי ומשלמת חודשית לכזו אפליקציה?


תודה!


(מנהלות אם צריך אסביר לכם מהניק שלי למה זה אנונימי חח)

לא משלמתאמאשוני

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)


כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

יש לי חינמיתואני שר

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

איך קוראים לחינמית? אשמח לנסות כזה דבראביגיל ##
תודה! אני אבדוקאביגיל ##אחרונה
אין לי צורךהשם שלי

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.


נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.


* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אפשר לבחור אם לקבל תזכורות או לאפרח חדש
יש את mikvah4U שזה אתר חינמיפרח חדש

אני רושמת שם

אני לא מצאתי חינמית לאייפון אז משלמת חחחמדמדה

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

אין ליהשקט הזה
עד כה כשמנעתי- זו הייתה מניעה הורמונלית וכשאני לא מונעת- ומקבלת כל חודש אז אני בציפייה לא להזדקק לאפליקציה כזו ליותר מידי זמן ומעדיפה כבר לחשב לבד...

האם מחשבת לבדשלומית.

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

יש ליראשונית
עם מנוי- תשלום סמלי פעם בשנה (25 דולר נראה לי)
מורות- מה אתן עושות בחופש הגדול?אמונה :)

מתכוונת למורות בלי ילדים או שהילדים בקייטנות...

החופש כ"כ ארוך!! 

ממש רוצה משהו רשמי לעשות אחרת אני אשתגע בבית... אבל אין לי כוח לעבוד בתחום החינוך גם בחופש, אז בי"ס של החופש הגדול לא רלוונטי.

מוצאות מה לעשות?

אני ממש אשמח לשמוע

תודהה

 

דברים שאת פחות מספיקה ברגילואני שר

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן


מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

אמאל'ה השאלה הזאת גורמת לי לרצות ליהיות מורהשמ"פ

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

ממש עושה חשק להיות מורהממתקית

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

חחח לא התכוונתיאמונה :)

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

בטח לוותר זה סיוט המשמעתKayom
את צודקתשמ"פ
לתקופה קצרה לימדתי ובאמת כולי הערכה למורות 
וואי ממששירה_11
לרגע לא הבנתי למה אני לא מורה??!!
אני נרשמתי להשתלמות שלושה ימיםרק רגע קט
שאני רוצה מאוד ללמוד (ואשן אצל קרובי משפחה כדי להיות קרובה מספיק).

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

וואו בהצלחהאמונה :)

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

תלוי בתחום של ההשתלמותרק רגע קטאחרונה
יש מלא אפשרויות..בת מלך =)

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור


וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

התייעצות - בדיקות וכאביםזוית חדשה

אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בנרתיק.

בשלב כלשהו הייתי אצל פרופ' לב שגיא שאיבחנה אותי ושלחה לפיזיו'. עשיתי פיזיו' ועזר לתקופה ממש מוגבלת. מאז הספקתי להיות אצל עוד רופאים ולקבל אבחנה של אנדומטריוזיס. ואז הלכתי לסבב נוסף של פיזיו' אצל מישהי יותר מומחית.

אבל הכאבים רק השתפרו, לא נעלמו.

כדאי לי ללכת שוב לפרופ' לב שגיא?

הפיזיו' שלי טוענת שאין טעם, כי האבחנה שלה לא תשנה.

הייתי חוזרת אליהKayom
אם עברו כמה שנים אז אולי התחדש לה משו..אוהבת את השבת
ניסית רפואה משלימה?
כן, חלק לא עזר, חלק עזר חלקיתזוית חדשה
ראיתי לא מזמן פודקאסט של רופאההשקט הזה

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך


 

 

מה היה האבחון? זה תלוי…מרגול
בזמנו? שרירים תפוסים וצלקת מחתך בלידה.זוית חדשה
נראה לי שזה באמת להמשיך פיזיומרגול

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?


משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

אני בפיזיו'זוית חדשה

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

ממליצה להיכנס לאתר של ארגון שלמהרק רגע קט
ולהסתכל ברשימת ההמלצות על רופאים מומחי עריה. יכול להיות שרופא אחר יגיד דבר חדש.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

מכירה את האתרזוית חדשה
אבל למיטב ידיעתי היא נחשבת הכי מומחית בתחום.
נכון, אבל מסיפורים של בנות בקבוצה סגורהרק רגע קט

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

תזהרי באישי. נושא כזה יכול לזמן אלייך משועממיםיעל מהדרוםאחרונה
אתן מצליחות לברך ברכת המזון ותפילות וכו כאימהות?ממתקית

כי אני ממש לא.
אפשר לומר שאפילו הורדתי מעצמי את ברכת המזון
שלא נדבר על תפילה
ולאט לאט גם כשאני ביום חופשי ולבד, כבר מתעצלת לברך ולהתפלל.
נהייה לי הרגל כזה שכל הזמן תירצתי- טוב לא אברך, כי עוד שניה הילד צריך אותי ואז גם ככה לא אהייה מרוכזת.
אבל זה כבר הרגל קבוע גם כשאני לבד.
איך חוזרים לברך?
כמובן יש לי אמונה, וחזות דתית והכל, בעלי מתפלל 3 תפילות, יש לו שיעורי תורה קבועים...אבל באמת שאין לי סבלנות לתפילות וברכת המזון, הדלקת נרות שבת בקושי רק מברכת בחיפזון (מברכת לרוב את ברכת המזון המקוצרת). פעם כל תפילה אצלי הייתה תפילה, וסגולות, וברכות, היום? כלום. 
וגם ממש מפריע לי שאני לא דוגמה לילדים, הם גם לא מקפידים, וברור לי שזה בגללי. הם לא רואים אותי, וכיוון שאני לא מקפידה, גם לא רואה זכות להעיר להם.
איך אני מחזירה את הרגל ברכת המזון ותפילה אחת ביום לעצמי? ולילדים? 

ברכת המזון אני מברכת, ודאימתואמת

לפעמים באמת מקצרת ולא אומרת מהרחמן.

לא יכולה לומר שהברכה נעשית בכוונה של ממש

תפילות לצערי זה רק ברכות השחר ותהלים. (ברכות השחר זה לפני שהילדים קמים) פעם הייתי מתפללת תפילה אחת בשבת (בד"כ מנחה) אבל לאחרונה לצערי אין לי כוח אפילו לזה, כי זה דורש לעמוד, ובאמת הריכוז בתפילת עמידה חשוב יותר...

וגם לי נקיפות מצפון שאני מזכירה לילדים להתפלל או שולחת אותם לתפילה ובעצמי לא...

בכל אופן, בקשר לברכת המזון - זה חינוך טוב לילדים שרואים שאסור להפסיק באמצע הברכה גם אם לילד יש משהו דחוף. (גם בתפילה זה ככה, כמובן...)

אני משתדלת גם ללמוד פרשת שבוע, וזה משהו שאפשר להפסיק בו באמצע אם ילד צריך אותי, ומצד שני אני לרוב לומדת בקול, אז הילדים רואים ושומעים. אז אולי אפשר משהו כזה...

ברכת המזון כן, תפילה פחותDoughnut

ברכת המזון אני מקפידה לברך מיד כשאני מסיימת לאכול, ברגע שזה נדחה קל לשכוח... משתדלת לברך מתוך ברכון ואז גם הילדים רואים שאני מברכת, וגם זה עוזר יותר לכוונה (לא תמיד מצליח🫣).

תפילה לצערי ביום יום בד"כ לא מגיעה, משתדלת בשבת שחרית/ מנחה לפחות, גם קורה שמתפספס לצערי. אבל הי כרגע אני במשימה אחרת בדיוק😉👶🏻 לא סתם נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן.

תנצלי את העובדה שאת רוצה בשביל הילדיםכולנה

כדי להרגיל את עצמך בחזרה.

אם זה משהו שהיית רגילה אליו אז תוכלי לחזור להרגל הזה מאוד מהר.


תרגילי את עצמך לברך בקול, הילדים יקלטו שזו ברכה ולאט לאט יתרגלו לא להפריע. בעיניי זה ממש דרך פשוטה להחדיר אמונה בילדים ששם שמיים שגור בפה.

תקראי על המעלה של הברכה וכמה זה חשוב. תדמייני כמה התפילה והברכה שלך חשובה. דווקא, בתור אמא למשפחה, עסוקה ומוטרדת, שבתוך סדר היום העמוס את עוצרת ומתפללת.

אם היית בתוך זה בעבר, תוכלי לחזור לזה בקלות בסיעתא דשמיא.


תפילות, תתחילי ממנחה, היום ארוך ויש זמן. לא צריך לייחד יחודיים, זה ממש עצה של היצר הרע שאומר לך שעדיף לא להתפלל בכלל כי את לא מרוכזת . בניגוד לגברים שיש להם את המניינים שלהם אנחנו יכולות להתפלל כמעט מתי שרוצות אז זה יכול להתמסמס כי מרגיש שתמיד אפשר אח''כ. אז תקבעי לך שעה שבה את עומדת להתפלל והיא תהיה קבועה.


אני יודעת על עצמי שיש תקופות שיותר חסום לי להתפלל, ויש תקופות שיותר קל, אבל מה שקובע והגדרתי לעצמי אני עושה ומאוד משתדלת לא לפספס. ברגע שעולים על הגל זה הרבה יותר פשוט.


מעריכה אותך מאוד על הרצון הזה, שתראי ברכה !


ברכת המזון מבחינתי זה חובה ותוך כדי טיפול בילדים במולהבולה

לצערי גם לא כל כך מתפללת וזה כואב לי מאוד

ברכת המזון זה מדאוריתאטרכיאדה
לצערי לא מספיק מתפללתעוד מעט פסח
ברכת המזון ממש מדאורייתא, בוודאי שכן (קורה אחת ל... שאני שוכחת, ומלקה את עצמי על זה ממש).
יש ברכת המזון מקוצר נוסח בן איש חי!נפש חיה.
כן אם אני מברכת. זה רק זהממתקית
ברכת המזוןשלומית.

מקפידה, זה ממש דאורייתא... אבל לא מלחיצה את עצמי להתרכז. התרכזתי- מה טוב, אבל בסוף החובה היא לברך עם או בלי כוונה.

תפילות- לצערי אני חלשה. משתדלת תפילה אחת ביום אבל בתכל'ס לא כל יום מתפללת, לפעמים כן ולפעמים לא.

אבל גם כשאני מתפללת אני לא במקום של "אם לא התכוונתי זה לא שווה " כל אחרת אני לא אתפלל לעולם... משתדלת כפי יכולתי, בנחת.

כן מנסה שהיו עוגנים לתפילה. למשל, אם אני מצליחה להקדים קצת לעבודה אז נכנסת לבית הכנסת של מקום העבודה ומתפללת שם כמה דקות 

בדיוק כמוך. אין לי עצות. לאחרונה מברכת ברכת מזוןהדרים
בעמידה תוך כדי שטיפת כלים או עם התינוק כי מרגישה שאם אחכה לרגע שאשב פשוט לא אברך לעולם . על תפילות לצערי בכלל אין מה לדבר
ברכת המזון ממש חשוב לי לברךענבלית

נראה לי כדאי לחשוב איך בכל זאת אפשר.

הילדים לא יוכלו 2-3 דק' בלעדייך?

העניין עם הילדים זה סתם תירוץ שלי...ממתקית

יותר עצלות.

אז אולי שווה ללמוד על זה קצתענבלית

על הרעיון של ברכת המזון, כדי להתחבר יותר, וככה העצלות מתגמדת...

בהצלחה יקרה!!!

זה לא פשוט להתחיל מה שלא רגילים.

ב"ה כן. ברור שלפעמים יש שכחה ופספוסיםיעל...

לפני הרבה שנים קיבלתי החלטה שאין דבר כזה מבחינתי יום בלי ברכות השחר ועמידה.

אז כן, יש פעם ב.. איזה יום שפספסתי עמידה. אבל משתדלת ממש כי זה חשוב לי.

במבט שלי- עבודת ה' היא בראש סדרי העדיפויות והכל נובע משם. העצה שהכי עוזרת לי היא כל הזמן להוסיף עוד קבלה, להיות כל הזמן בתנועה קדימה.

לפני כשנתיים לקחתי על עצמי שברכת המזון תהייה מתוך הכתוב. באופן מעניין זה דווקא גרם לי לזכור יותר לברך.. (וברור שעדיין קורה לפעמים שאני שוכחת.. אבל משתדלת במיוחד שברכת המזון זה דאורייתא)


ובסוף, מרגישה ממש שזה לא בזכותי, אלא חסד ה' שאני מצליחה עם 8 ילדים ועבודה להגיע לזה...

ברכת המזון זה חובה . ותפילה -חובה לפחות ברכות השחראור עולה בבוקר

בתפילה - יש אומרים שאשה שטרודה בענייני הבית יכולה לומר רק ברכות השחר ובתוכם ברכות התורה , ובזה יוצאת ידי חובת תפילה.

בברכת המזון גם אפשר לקצר, אני לא זוכרת בדיוק איך נכון לקצר . זוכרת שיש נוסח בלאדי ממש קצר .

בהצלחה !

לא מצליחה בכללתהילנה

ואני בסדר גמור עם זה. בשלב הזה בחיי זה לא הגיוני. לא סתם נשים פטורות מזה.

בשבת שיש לי קצת יותר נחת אז משתדלת יותר,אבל הרבה פעמים הסעודות שלי נקטעות בללכת להניק או להחליף טיטול...

(אני עם 2 מתחת שנתיים איתי בבית)

ברכת המזון זה דאורייתא. אם אין אפשרות לברךפרח חדש
אז לדעתי להקפיד לאכול רק לחם מזונות
לא מדויקתהילנה
לנשים זה ספק דאורייתא או דרבנן 
ברכת המזון? אשמח לפירוטפרח חדש

סיקרנת האמת

הולכת לשאול את הרב שלנו

תעדכני ממתקית
התשובהפרח חדש
שזה ספק דאורייתא, אין לזה הכרעה
ברכת המזון כןתוהה לעצמי
תפילה ליד הילדים ממש לא.. גם אם יש זמן נחת שהם משחקים נגיד בשבת בבוקר ואני מנסה לפתוח סידור, תוך דקה הם ירצו תשומת לב והרוגע יעלם.
לא קראתי את כל התגובות אבל רוצה רק להגיד שאניהשקט הזה

מזדהה עם החוסר סבלנות.

אני כן מברכת וכן משתדלת להתפלל שתי תפילות ביום (משתדלת. לא אגיד שתמיד מצליחה)

אבל ממש מרגישה שזה בלי סבלנות. אני מברכת וחושבת על זה שאני רוצה כבר לשטוף את הכלים שאכלתי בהם, מתפללת וחושבת על מה צריכה לעשות אחרי התפילה.


זה קשוח כאמהות, אין לי מה להגיד חוץ מלחבק.


ואולי אוסיף, שאני כרגע ממשיכה להתפלל למרות חןסר הכוונה והסבלנות בדיוק כדי שזה ימשיך להיות הרגל ובעז"ה שיום אחד גפ תחזור הסבלנות.


אז מעודדת אותך להתרגל לזה חזרה גם אם זה לא יהיה בשיא הכוונה כרגע

דווקא בגלל מה שתיארתי ממליצה לעצור רגעכולנה
ולהיות ברגע, לא לרדוף אחרי המשימה הבאה כל הזמן, מבטיחה לך שהיא תמשיך לחכות 😅
מבטיחה לך שאני עוצרת מלא פעמיםהשקט הזה
אבל דווקא בזמן של תפילה, ברכות קשה יותר לעצור.. יצר הרע תקראי לזה?
אני חושבת שזה גם השילוב של האמהותעדינה אבל בשטח
אבל גם השילוב של דור האינסטנט, של השורטס ביוטיוב, הכל מעבירים ומהר, אחת שתיים. אז ברוב הדברים זה עובד, אבל יש דברים כמו תפילה, לשחק עם הילדים, לשבת בגינה.. שזה פחות הולך , ומה לעשות המוח שלנו כבר רגיל למשהו אחר, אז ממש צריך לכפות עליו את זה , אני מרגישה את זה ממש 
ברכת המזון וברכות השחרKayom
וואו.. מרגישה שכתבת אותי בדיוקקורדיליה

ניסיתי להגיד לעצמי שאנסה אפילו רק ברכות השחר וברכת המזון קצרה של נשים..

אבל גם בזה לא מצליחה לעמוד

ומצטערת על זה מאד.. אבל לא מצליחה..

רוצה להמליץ על סידור שראיתי שקיים מיוחד לאימהות-נפש חיה.

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.


נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.


הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.


* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

וואו מהמם!!!ממתקית

איך משיגים את הסידור?

בודקת, בינתיים מצאתי פה קישורנפש חיה.

סידור תהילת נשים

 

טלפון לבירורים: 0502802092

 

ניתן גם דרך "הידברות" https://www.shops.hidabroot.org/items/8596006-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97

רוצה להמליץ על סידור שראיתי שקיים מיוחד לאימהות-נפש חיה.

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.


נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.


הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.


* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

תהילת נשים* ולא כפי שנכתב בטעותנפש חיה.
תשובה קצת שונה ופחות פרקטיתהמקורית

תפילה/ ברכה/ זמן פנוי לעצמך/ זמן למקלחת וכו - כל הדברים האלה תלויים באיפה את ממקמת את הדברים האלה בסקאלת סדרי העדיפויות שלך ובמקום שאת רוצה להיות בו ולא בהכרח בזמן פנוי כמו שאנחנו תופסות

בתפילה לעומת מקלחת יש גם יצר הרע שמפריע, אבל עדיין אפשר לגנוב כמה דקות בבית בלי ילדים שיפריעו  רוב הזמן לדעתי.

פניות מנטלית לתפילה זה כבר משו אחר וזה תהליך מנטלי/ נפשי. כמו פניות לעשות כל דבר אחר. ולפעמים באמת קשה למקבל אבל אני חושבת שאם אנחנו חיות בתוך מרוץ עכברים שלא מאפשר לנו לפתח את הזהות שלנו בתור אמהות/ בנות זוג/ נשים יהודיות - משו לוקה בחסר בדרך


**האמור לא נכתב כתוכחה, גמני לוקה בזה.

ברכת המזון אף פעם לא מפספסת ב"ה אבל בתפילות יש לי על מה לעבוד לצערי

האמת את ממש ממש צודקת.ממתקית
אני מסכימה שהז לא קשור לזמןנחת-רוח

תפילה מלאה בשבת ככשולם איתי -לרוב לא מצליחה


אבל בסוף המעצור האמיתי

הוא זה


שכשהיתי רווקה הרגשתי חייבת והיה לי הרגל והיה לי ברור משתפלתת ובטח ובטח מברכת

לא היה לי מושג לש לקבל פטור והתרגלתי לזה כחלק טבעי מהחיים


עם האמהות..והפטורים וההקלות..קצת עליתי על זה טרמפ כדי להפטר מהמחויבות שלפעמים העיקה עלי


קשר עם ה' הכי חשוב לי בעולם ואני ממש לא מחפשת 'לא להתפלל''

אבל תפילה כל בוקר היא גם אתגר.. לפעמים מעי3 כי מעקב דברים אחרים וגם ככה הזמן קצר

ולרוב הבעיה היא שתוך כדי עשיה ושגרה אין כבר פניות נפשית לעצירה הזאת..למחויבות כאת..

אני במילא לא מונחת שם באותו רגע ומרגישה שזה רק כדי לסמן וי

וגם עד שיש לי כמה דקות שקט אז בא לי לשבת בשקט לעושת דברים אחרים שכיף לי נגיד


לעומת אז. לדבר עם ה' אני ממש בכיף מדברת כל המזן ופשוט תוך כדי

ואני לא ה

בעשיה כל הזמן

אבל תמיד יתחשק לי יותר לשבת על הספה לקרוא ספר מאשר לפתוח סידור


בשבת הולכת לתפילה בערב -וקא ומחוברת מאוד


אבל הערוץ של תפילה ביום יום מסידור ממש סגור לי כבר שנים

ונכון זה גם הילדים

אבל בעיקר משהו בי שלא מונח


אומרת תמיד ברכות השחר

ולתקופות מתפללת בשבת

וברכת המזון משתדלת לזכור

לפעמים שוכחת או אומרת לעצמי שבהמשך ותכף וושכחת


ויתרתי לעצמי על מים אחרונים כי זה עזר לי לברך מיד ולא להתעצל לקום

אבל מתבאסת על עצמי כי כבר לרוב לא עושה

ופעם זה היה ברור ומובן לי מאיו


קיצר מרגישה שאצלי זה סוג 'ל חוסר פניות קצת עצלנות ובעיקר חוסר חשק להתמודד עם חוסר כוונה בתפילה

יכול להיות שאני לא התמודדתיעדינה אבל בשטח
עם אותם ילדים כמו שלך, עם גילאים דומים או עם טמפרמנט דומה, אבל תמיד בירכתי ברכת המזון, פשוט ישבתי ובירכתי, יותר מזה, גם השתדלתי לא להמהם להם, שיתרגלו שכשאמא מברכת, היא מברכת, לא נרשמו בעיות.. לתפילה אני לא מגיעה, אבל יותר ממקום של חיבור להקב"ה, בלי צורך בתפילה, מדברת כמובן בהרגשה שלי, לא הלכה ולא אומרת לאף אחת מה לעשות.. בשנים האחרונות משתדלת ברכות השחר ושמע ישראל, פרק שניים של תהילים וזהו . אף פעם לא התפללתי מנחה או ערבית. כן היתה לי תקופה שהתפללתי בה ערבית של שבת, ולפעמים שחרית של שבת אבל גם זה כבר התמסמס לי
האמת זה לא קשור באמת לילדיםממתקית

רובם די גדלו ב"ה
זמן יש לי.
זה התחמקות במחשבה של ואם היא תבכה, אם הוא יצא עוד פעם לשכנים בלי לשאול וכו ווכו
ואם ואם ואם

טוב אז כבר לא נברך

מבינה אותך ממששמש בשמייםאחרונה

אני אמנם כן מתפללת כמעט כל יום (וברכות השחר כל יום) וכן מברכת ברכת המזון כמעט אחרי כל ארוחה. בעיקרון בהגדרה אני מברכת אחרי כל פעם שאני אוכלת לחם, אבל באמת לא תמיד זה מיד ולא תמיד אני מסיימת חד משמעית לאכול והרבה פעמים הארוחה נמרחת כזה על שעתיים ואז אחרי עוד שעתיים אני מגלה שלא בירכתי. אצלי לפחות זה קשור גם לזה שאני אוכלת בין לבין ולא ממש יושבת ואוכלת מההתחלה עד הסוף וגם כשאני יושבת לארוחה עם בעלי או עם הילדים, אז אני אקום ואתיישב ואארגן ואניק ואחזור לאכול, ואוכל את השאריות של הילדים אחרי שהם סיימו, כאילו לא ארוחה עם התחלה וסוף.

ולגבי התפילה, אז בעיקרון אני לא אוכלת לפני תפילה, רק שותה. אז אני מתפללת כל יום ולרוב את כל התפילה כולל פסוקי דזמרא, ברכות קריאת שמע וכו'. אבל, פעם הייתי קמה מוקדם ומתפללת לפני שהילדים קמים, מאז החופשת לידה האחרונה אני קמה ממש מאוחר ואז כמעט תמיד לא מספיקה להתפלל בבית ומתפללת תוך כדי נהיגה בדרך לעבודה וזה על הפנים ממש ולפעמים לא מספיקה או שוכחת או לא יודעת מה ואז אני מגלה שלא התפללתי, בעבודה אין לי זמן להתפלל ואז אני כבר אוכלת לפני תפילה ואז יכולה לגלות שלא התפללתי באותו יום. (אבל ברכות השחר אני תמיד מברכת, כי אני לא שותה לפני ברכות השחר).

וכמו שאת כותבת, אז התפילה נחלשת ואז גם בימים החופשיים שלי אני כזה קמה וחוזרת לישון עם הבייבי ואז מתישהו אני מתפללת, יכול להיות ב11 בבוקר. שפעם ממש לא הייתי ככה.

 

זה מרגיש לי ממש כמו שחז"ל אומרים "עבר אדם עברה ושנה בה, נעשית לו כהיתר" כאילו, פעם היה ברור לי שאין דבר כזה לא לברך אחרי האוכל אבל אז בטעות לא בירכתי ואז בפעם הבאה זה כבר מרגיש פחות נורא. אבל אני צריכה להזכיר לעצמי שזה לא אמור להיות ככה, אפילו אם התרגלתי.

 

את מעודדת אותי להתחזק בזה מעצם השומת לב לדברים. 

אולי יעניין אותך