אהבתי

מעלה גדולה מאד.

האמת ש, 
מפריע לי שהרב זצ"ל התיר (אני אל יודע ספציפית אבל כללית בנסיעה לקברי צדיקים כתב שאם מובטח הוא שהצדיק יתפלל עליו)
אבלאבל, למה לא ללכת לקברי צדיקים בארץ??
יש פה צדיקים אפילו גדולים מרבי נחמן! שגם ברור שיתפללו עלינו, ויש גם כאלה עם הבטחות

 

ובראש השנה יש מעלה גדולה להגיע אל קבר הצדיק(במיוחד בראש השנה אבל גם בשאר ימות השנה זו מעלה גדולה)
והלוואי שנזכה.

והרבה, 
אבל נפשית, אני לא מסוגל לדמיין להיות במקום טמא בכל מקום,
האדמה טמאה (טומאת ארץ העמים),
הגר"א (נראלי) קורא לגלות בית קברות, 
פה אנחנו חיים, שם זה, אפשר לומר, אפילו קנין חיצוני אין שם (שם, שם)

רבי נחמן משפיע על האדמה עם הקדושה שלו.
ואני מאמינה וסומכת עליו שאם הוא התיר ואף ציווה לעלות לקברו בראש השנה והבטיח על כך זכויות רבות, הוא ידע מה הוא אומר
ולא היה אדם כמו רבי נחמן מברסלב שאהב את ארץ ישראל והשתוקק לעלות אליה
ובכל זאת. אני מאמינה שהוא הבין קצת יותר ממך בעניין

נכון, זה ודאי, 
ועדיין להלכה פשוטה הארץ טמאה ודי פשוט שמשפיע גם על הנפש (אל תקרי ונטמתם בם אלא ונטמטמטם בם, רה"י הסביר שטומאה לשון סתימה ומשמע שסובר שזה על כל טומאה {מעוד הרבה דברים שאמר} ולא רק על מאכלות אסורות)

יש דיון בגמרא על מה מברכים על פירות הארץ ואז יש שם ברכה פלאי פלאות שמביא רבי יהודה, אומרת הגמרא, אל תביא לי מרבי יהודה, הוא שונה שחביבה עליו ארץ ישראל,
מצד שני אותו רבי יהודה סובר שכל העולה מארץ ישראל לבבל עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו ושם(ה?) יהיו,

ודאי שהיום רבי יהודה היה עולה לארץ ישראל וכנראה שלא היה יוצא,
היום אנחנו זוכים לראות בתחיית האומה,
לא ברור שרבי נחמן דיבר לאנשי ארץ ישראל, וגם אם כן, לא ברור שדיבר גם על היום,

ו ודאי שהבין יותר ממני.

רבי נחמן כותב שכל הציוויים שלו הם לכל הדורות 

 

רוב הרבנים לא עושים את זה, פשוט כי המציאות משתנה וצריך להיות נביא או משהו כדי לדעת את זה,


(אני יודע שהוא אדם גדול ועצום ואפילו עפר תחת כפות רגליו אינני, אבל, אממ, 
נדמה לי שזה לא דבר נכון לעשות, גםהרב בטוח אתה בטוח במאה אחוז המציאות יכולה להיות שונה, ולכן אצטרך לראות בעצמי בוודאות לפני שאאמין,)

וגם, מה המקור של זה?

 

יש לך מקור נוסף?

 

חטאתי, לא הסתכלתי בפנים לפני שאמרתי והסתמכתי על זיכרון קלוש - נסיונות פעילים

איפה כתוב שמרן הרב זצ"ל התיר נסיעה לקברי צדיקים? (לא שאלה רטורית ,שואלת בכנות אם לא הובן מדברי)

 

(פשוט ראיתי תשובה של מו"ר הרב אבינר בנושא של חו"ל-קברי צדיקים

שמרן הרב לא התיר, כתב זאת באורח משפט היכן שהוא)

שהרב קוק חלק על השדי חמד שהתיר

ועדיין אומר שלא כדאי בכלל כי יש פה את קברי האבות

אבל דווקא לא הבנתי שהרב התיר באופן חותך (אולי הבנתי לא נכון),

אלא יותר תמה מדוע צריך לטוס לחו"ל אם יש בארצנו צדיקים ואבות וכו כמו שכתבת...

איך הבנת שהרב התיר ממש?

אחכ יכול להיות שאני זוכר לא נכון,
אבל נראה שהוא מביא את השדי חמד ומתייחס זאת להלכה, לא?
אחכ הוא גם תמהה, אני טועה? (יכול להיות, אשתדל לעיין אחכ)

הבנתי שהוא העיר על השדי חמד והביא דעה אחרת ממנו ואח"כ כן תמה על כך (שוב אולי לא הבנתי נכון)

צריך לברר מה בדיוק הרב התכוון, אשאל את מו"ר...

לא מתייחס זאת להלכה

כי זכור לי שהביא זאת להלכה, אולי אני טועה,

לרב יש ראי'ה?

http://jgbherzog.jgaliciabukovina.net/sites/default/files/lzt_my_lqbry_zdyqym_0.pdf

אבל לא אסר, 
הוא התיר על אבותיו ורבותיו, למה? כי ירבו עליו בתפילה,
כך גם רבי נחמן הבטיח שיתפלל, לא? (כך זכור לי שהרב הסביר בשיעור)

'בעניין איסור היציאה מא"י לחו"ל' וממילא אם בכל הסיבות שהביא יש הסתייגות- אז לענ"ד אפשר להבין שהרב אסר.

אתה צודק שיש כאן נימה יותר 'לא כדאי' אבל בכל אופן מסתבר שהרב אסר.

 

בהחלט שאלות טובות. כדאי שתברר עם רבך את זה.

לבר מ (חוץ מ), 
השדי חמד מתיר לענין מצווה ובתוך זה כולל יציאה לקברי צדיקים,
אמרתי, נראה שהוא כל הזמן מנסה לברוח ולהגד שאסור אבל בסוף הוא מתיר לאבותיו ורבותיו,

 

נו באמתתת !

ב. צריך להבין ואין לי מושג,
ג. עייני מה שכתבתי לרוח סערה

 

בגדול אני מאמינה רק למילה הכתובה. שהחלטתי שהיא מספיק אמינה בשבילי.

וכל החירטוטי יתר שנכתבו פה על קדושת ארץ ישראל לא משכנעים אותי.

ואני לא רואה צורך לשכנע אותך פשוט אל תסע .
מפה ועד להגיד גהנום וכאלה לא מאמינה שיש רב *רציני* שיגיד את זה.

הפניה לכל המקורות.

הוא לא אמר, הוא רמז לזה.

אבל כן את התגובה שלך
אין לי מושג מה "חרטטו" לך על קדושת הארץ, אבל פסוק מפורש אומר: "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה." (דברים, יא, יב).

אמרתי שיש פסוק שהוא בטוח לא חרטוט.
הבהרתי שלא קראתי את כלל השרשור, והאמת שעכשיו עברתי על חלקו - ידוע שהלכתית יש סיבות שבשלן מותר לצאת מהארץ, וברור שזה לא סותר את קדושתה.
ואגב, מעריכה מאוד אנשים שחשים "בדם" את יקרה של הארץ, זה לא מובן מאליו. (@רק בשמחה.)

הרמב"ם מתיר ארבעה או חמישה דברים ואוסר את השאר,
יציאה לקברי צדיקים לפי הזכור לי היא לא אחת מהן.

זה לא סותר את קדושתה אבל עלול להעיד שהיחס שלנו מעט נפגע)

והביאו כאן בשרשור את דעת הרב קוק, כמדומני.

והי, אני לא רוצה להכנס לדיון הזה... סתם נדחפתי כי רציתי להביא את הפסוק החשוב הזה. כל עוד יהודי הוא ירא שמים, הארץ חשובה לו והוא מתייעץ עם רב לפני יציאה ממנה - בכבוד!

הביאו, גם אני הבאתי ואמרתי שלדעתי יש צד להחמיר,
וההיתר של הרב קוק אם יודע שיתפלל עליו, 
למה לא ללכת בארץ?

וגם, ככה זה עובד?
זהו, רבי נחמן הבטיח ואז אפשר לחטוא כל השנה?

 

ויש אנשים שבחול מקבלים יותר ומוסיפים יותר לירש שלהם.

לא הוגן להתייחס לזה כך, בכלל. אני מאמינה שהמון מהנוסעים, ובמיוחד החסידים האמיתיים, ממש לא חוטאים על סמך ההבטחה!
אם יש מי שחוטא וסומך על ההבטחה, כנראה הוא היה חוטא או יוצא מהארץ גם בלי קשר ואז אתה לא בטוח בכלל שהוא יוצא כדי להוסיף לו ירש שלא יקבל בארץ.

שוב, בעיני כך עוד האדם התייעץ עם רב גדול ממנו, וקיבל את ברכתו, ונוסע באמת מתוך מטרה קדושה - בכבוד!

מחילה על הציניות, זה לא היה בסדר, רוב האנשים שהולכים לשם צדיקים והולכים להוספת יראת שמיים לכל השנה,
ומצד הנפש, הנה, זה פועל ומשפיע, זה ודאי,

פשוט, מה עיקר הנקודה שאני מוחה עלי'ה זה שנדמה לי שצריך להשקיע יותר כדי להצליח להתעלות בארץ ולא ללכת למקום כל כך טמא,
התורה מצווה אותנו "ואהבת את ד' א-לוקיך" וכי אפשר לצוות על הרגש?
תשובה, אנחנו צריכים לעבוד (על פי רוב המפרשים הם כותבים מה לעבוד אבל לא זכור לי ששואלים מה ששאלתי, מעתי את השאלה פעם בשיעור) ולהתבונן ולראות כמה (כבר תלוי במח' המפרשים),
אבל בקצרה, אפשר לצוות על הרגש,
אפשר לעבוד על מה שאני אומר,
ההודעה שכתבתי יכולה לשמש כתחילת עבודה,
אבל, אממ, לא יודע,
שוב, כואב לי קצת על היחס הזה ל, אני מוצאאת כל הסיבות שבעולם בשביל להרגיש במקום להתאמץ להרגיש פה ואז כל החיים שלי יכולים להיראות בפחות אורות.
 

1. "אלא שציינו שם התוס’ דהשאילתות (מצוה קג) פליג ונקט להיפך, שמצוות אלו הן הקלות ביותר, ואם התירו במצוות אלו כ”ש דשרי לקיום שאר מצוות."

 

2. "בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת ביותר" ("משנה ברורה" בהלכות ראש השנה סעיף תקפ"א)

 

3.ועוד בעניין זה כותב "מגן האלף": "זכות גדול הוא להשתטח על קברי הצדיקים וטוב ומועיל מאוד הדבר הזה, שעל ידי זה יכולים לזכות לתשובה שלמה, ולהינצל מכל הצרות בגשמיות וברוחניות".
גם הגאון מוילנא כותב על מעלת ההשתטחות: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה - בקברי צדיקים" (מופיע בספר "הלשם" חלק ד').

 

4.כך מובא באחד מגדולי הפוסקים ה"שדי חמד" (מערכת ישראל אות א'): "מותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים, מצד שהיא מצווה רבה". וכן מובא גם במשנה ברורה (סימן תקס"ח סעיף י' שערי תשובה סעיף קטן כ' דיבור המתחיל "בהליכה"): "בשם "פרי הארץ" - אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל - שרי לילך אדעתא לחזור (מותר ללכת על מנת לחזור").

 

5. "עם זאת, פוסקים אחדים הקלו לצאת לכל מטרה. בין האחרונים ניתן למנות את ר' יוסף מטריאני שפסק כדעת התוספות שאם בכוונת היוצא לחזור לארץ - מותר לצאת למען כל מטרה. גם בין פוסקי דורנו נמצאו מתירים. הרב  שלמה דייכובסקי טען שכשם שמתירים לצאת מהארץ כדי לצבור רווח כלכלי, כך יש להקל גם לצאת לצורך רווחת הגוף ורווחת הנפש, כלומר לצורך נופש. בדומה לכך כתבו הרב שמואל וואזנר והרב יצחק זילברשטין שיש מקום להקל לצאת מארץ ישראל לזמן מועט לצורך טיול, אם הופכים זאת לדבר מצווה על ידי התבוננות בנפלאות הבריאה או לצורכי הבראה. בשם הרב יוסף שלום אלישיב הובאה עצה דומה, שהיוצא לנופש והבראה ישתדל להשפיע על יהודי לשמור איזה מצווה כדי שתיחשב נסיעתו לחו"ל כדבר מצווה."

 

6. "ואכן המגן אברהם (או”ח סי’ תקלא ס”ק ה) מתקשה בדברי הרמב”ם, אם אכן לא התירו יציאה מן הארץ אלא לצורך שתי מצוות אלו מפני מה התירו לצאת ממנה לצורך סחורה, ואין לומר דהוי כפיקוח נפש, שהרי מדברי הרמ”א באו”ח סי’ רמח מוכח להדיא שאפי’ יש לו פרנסתו בשפע אלא שחפץ בהרווחה יתירה ג”כ מותר לצאת לחו”ל (ראה מחה”ש שם סי’ תקלא). וע”כ צ”ל דלא התירו רק לצורך מצוות אלו אלא כל המצוות בכלל ואפי’ מצוה קלה כראיית פני חבירו וכדו’, וממילא סחורה נמי מצוה היא, ולדבריו יתישבו שפיר דברי הרמב”ם בהל’ אבל. אבל לפירושו של השד”ח בדעת הרמב”ם יש לעיין כיצד יכלכל לשונו של הרמב”ם שם."

 

7. "וכן מביא הג"ר משה שטרנבוך בשו"ת 'תשובות והנהגות' (ח"ג ס' סא) את דברי המקובל בעל ה'לשם שבו ואחלמה' שהשכינה שורה בקברי צדיקים אמתיים בחו"ל, ומקום זה נחשב כארץ ישראל. (ברם, בספר פניני תפילה עמ' קיג, נשאל הג"ר יוסף שלום אלישיב: היכן עדיף להתפלל, בכותל או במירון?וענה: "מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי".אח"כ נשאל: הרי ה"לשם" אומר שהשכינה שורה בקברי הצדיקים? וענה: זה "כמו" השראת השכינה,אך בכותל זו השראת שכינה ממש).וכן מובאים דברי אדמו"ר מלובביץ' בספר שערי א"י (עמ' רעז) ושם מבואר שקברי צדיקים בחו"ל נחשבים כא"י, כיון שבתחית המתים הצדיקים הקבורים בחו"ל מתגלגלים לארץ במחילות. כיוון שפתחיהן של המחילות בא"י, גם המחילות עצמן דינן כא"י."

 

בקיצור, מי שנוסע לחו"ל לקברי צדיקים או אפילו לנופש, יש לו על מי לסמוך.

ושוב, יש היתרים, יש חולקים, 
אני יכול לענות על רוב הדברים פה,
אבל נפשית, נדמה לי שאנשים מחפשים היתרים ליציאה לרגשות קרבה גדולים במקום לעבוד לנסות להגיע אליהם בחייהם עצמם מבלי לצאת מהארץ ומבלי להיכנס לספיקות הלכתיים.

דרך אגב, בשביל להגיע לקברי הצדיקים צריך לעבור בחו"ל,
הרבה לא נמצאים בקבר הצדיק ממש,
 

חצי בצחוק 😆.

התכוונתי שמחרטטים פה שבגלל שארץ ישראל 'קדושה' אסור לצאת .
ומי שנשאר פה יש לו גן עדן.

וברור שאני מכירה את הפסוק . מפה ועד חהגיד שאני מרגישה קדושה ? אולי במקו מות ספציפיים.

אפילו לא חצי מצחיק.

הם לא מחרטטים - ההלכה אומרת שאסור לצאת, למעט סיבות מסוימות!

אנחנו לא מרגישים, לצערנו, נכון. אבל הי - יש כאן בשרשור מישהו שכן מרגיש וזה מוערך מאוד.

את יודעת מה אני מאוד מעריכה את @דוס בדם שהוא מאמין למשהו והולך עם זה עד הסוף.

מכאן ועד לכתוב שמי שלא יש לו גהנום . זה עלוב בעיני.

הוא כתב סיפור שמשתמע ממנו שמי ששאר בארץ, לא יגיע לגהנום. זה הבדל גדול.

איך אפשר להפסיק להיות בארץ ישראל אפילו לדקה?, 
ארץ ישראל זה... זה.., זה אורות, אורות ארץ ישראל!, -ספר של הרב קוק
כיבוש שלנו על ארץ ישראל זה גילוי של תורה, -שות עם רה"י, הוא אמר, וכך נראה מספר אורות ארץ שראל של הרב קוק,
יונה מנסה לברוח מהקבה, איך? הוא יוצא מהארץ, הקבה מגלגל אותו בחזרה לארץ ורק אז מדבר עימו שוב, -זה פשט פסוקים בספר יונה
ארץ אשר תמיד עיני ד' א-לוקיך בה מראשית השנה וגו', -פסוק בתורה
בחוץ לארץ מתפללים לכיוון ארץ ישראל,  אני לא זוכר אם זאת גם משנה במסכת ברכות בדף כח: והגמרא על זה בדף ל.
עשר קדושות, משנה, כלים, א, ו,
ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, -קידושין סט:
אנחנו כוספים לארץ ישראל כבר אלפי שנים, -אממ, מציאות?
פה יש השראת שכינה, -כפי שאמרנו למעלה
פה אוירא מחכים, -בבא בתרא קנח:
וכי אפשר לנו לעזוב את ד' ולו לרגע? 
והרי קרבת א-לוקים לי טוב, -תהלים
שבתי בבית ד' כל ימי חיי, -תהלים
לאכול מאוכל שגדל בחוץ לארץ? ספג את הטומאה? פיכס, -ראש הישיבה על פי הב"ח על הטור או"ח ר"ח
נכון, אפשר, אפשר לאהוב את ארץ ישראל, אפשר לרצותה, לכסוף אלי'ה, לעבוד בשביל להגיע, 
אבל אפשר פשוט, להיות בה, מה יותר מ?, (אני)
מה שכותב הרמב"ן, ארץ ישראל מחכה לנו, כמו קן שמחכה לגוזליו שיחזרו, -רמב"ן ויקרא כו, לב
חתיכות מארץ ישראל זה חתיכות של תורה, ראש הישיבה וכך משמע באורות ארץ ישראל
לקחת ולומר, "תכף אשוב", בשביל איזה צדיק? נכון, הוא וואחד צדיק,
אבל, מה עם אברהם אבינו?, יצחק וכו' וכו'?
מה עם הקב"ה? פתאום אנחנו נוסעים, שוכחים אותו קצת, (צדיק אתה ד'), מתקרבים לאיזה צדיק אחר, ואז חוזרים ופתאום יש שולם, זהו, הצלם שםדיק כבר דאג לי, לא צריך לדבר עם הקב"ה, הרגשתי, הרגשתי, יצאתי ידי חובה,
[אני יודע שמה שכתבתי זה עיוות המציאות, ודאי שכן נוסעים להתקרב ל ד', אבל נראה לי שהקב"ה רוצה אותך, הוא לא רוצה בריחה בשביל לחזור, ]
לאיודע,
זה עצוב לי,
איך אפשר 
ל...
{|סופריקה|}{מחילה}



תפילת ציבור בארץ ישראל גדולה מתפילת יחיד בארץ ישראל ששווה או גדולה מתפילה בציבור בחוץ לארץ ותפילת יחיד בחוץ לארץ צ"ע, (רהי),

מוסיף דברים שנזכרתי בהם,
הרמב"ן כותב שבחוץ לארץ המצוות הן רק בשביל שנדע לקיימם בחוץ לארץ "הציבי לך ציונים".
ספר בראשית נכתב בשביל ללמד שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל רש"י הראשון על התורה.
אפשר לסמוך רק בארץ ישראל

 

את יכולה לומר שאת נוהגת שזה בסדר לצאת מהארץ.
גם אני יצאתי מהארץ, ובכל זאת אני מאוד מאוד מעריכה אנשים שלא, כי אני מבינה את המעלה שבזה.
כמו בהמון דברים בהלכה גם פה יש מגוון של דעות, יש הבדל בין לומר שאני לא מסכימה עם זה לבין לומר על דברים שהם מחורטטים

נראה לי שפשוט רצתה לשמוע שאלו מקורות אמיתיים ושאני לא ממציא, 

ואלמד גם זכות עלייך שראית לנכון להשיב במעט את כבודה של ארץ ישראל.
אשרייך.

זאת מצווה ברמב"ם

{|נשאר בליטוואקיותו|}

אהאה,

תחשוב למה עשיתי אהאה,

|לא מגיע למסקנה|

אני לא חושב...

 

חוץ מזה הרב קוק מתיר לסוע לקברי צדיקים בחו''ל

 

וברור שיש קברי צדיקים בארץ והרבה אבל יש צדיקים שיותר קשורים אליהם נפשית ומהווים דרך בעבודת ה'

וחןץ מזה יש את ההבטחה הגדולה של רבי נחמן בעניין מי שיהיה על קברו

 

לגבי הטיסות אז אוקריאנה הודיעה שתפתח את הטיסות כמה שבועות לפני ראש השנה

 

בעזרת ה' שתזכו כולכם להגיע

אני יודע, ועיין מה שכתבתי בשרשור על כך, ואולי אפשר להוסיף שיש מחלוקות בענין ויש צד גדול להחמיר.

נכון, ולכן יש צד לזה, אבל זה פשוט עושה לי עצוב וכואב, זא, כי זה מצד הנפש, מצד הנפש, איך אפשר להיות מחוברים לשם ולא לארץ ישראל,
 

אבלאבל, ארץ ישראל!
 

ברור שארץ ישראל היא הבית ואנחנו תמיד נהיה בבית ואף פעם לא נוותר עליו 

 

אבל זה לא סותר שאפשר לצאת לקבר של צדיק בחול

(עיין ביני אור בהירות הדרך)

 

 

 

בטח שזה סותר!
איך אפשר להפסיק להיות בארץ ישראל אפילו לדקה?, 
ארץ ישראל זה... זה.., זה אורות, אורות ארץ ישראל!,
כיבוש שלנו על ארץ ישראל זה גילוי של תורה,
יונה מנסה לברוח מהקבה, איך? הוא יוצא מהארץ, הקבה מגלגל אותו בחזרה לארץ ורק אז מדבר עימו שוב,
ארץ אשר תמיד עיני ד' א-לוקיך בה מראשית השנה וגו',
בחוץ לארץ מתפללים לכיוון ארץ ישראל,
עשר קדושות,
ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות,
אנחנו כוספים לארץ ישראל כבר אלפי שנים,
פה יש השראת שכינה,
פה אוירא מחכים,
וכי אפשר לנו לעזוב את ד' ולו לרגע?
והרי קרבת א-לוקים לי טוב,
שבתי בבית ד' כל ימי חיי,
לאכול מאוכל שגדל בחוץ לארץ? ספג את הטומאה? פיכס,
נכון, אפשר, אפשר לאהוב את ארץ ישראל, אפשר לרצותה, לכסוף אלי'ה, לעבוד בשביל להגיע, 
אבל אפשר פשוט, להיות בה, מה יותר מ?,
מה שכותב הרמב"ן, ארץ ישראל מחכה לנו, כמו קן שמחכה לגוזליו שיחזרו, 
חתיכות מארץ ישראל זה חתיכות של תורה,
לקחת ולומר, "תכף אשוב", בשביל איזה צדיק? נכון, הוא וואחד צדיק,
אבל, מה עם אברהם אבינו?, יצחק וכו' וכו'?
מה עם הקב"ה? פתאום אנחנו נוסעים, שוכחים אותו קצת, (צדיק אתה ד'), מתקרבים לאיזה צדיק אחר, ואז חוזרים ופתאום יש שולם, זהו, הצלם שםדיק כבר דאג לי, לא צריך לדבר עם הקב"ה, הרגשתי, הרגשתי, יצאתי ידי חובה,
[אני יודע שמה שכתבתי זה עיוות המציאות, ודאי שכן נוסעים להתקרב ל ד', אבל נראה לי שהקב"ה רוצה אותך, הוא לא רוצה בריחה בשביל לחזור, ]
לאיודע,
זה עצוב לי,
איך אפשר 
ל...
{|סופריקה|}{מחילה}



תפילת ציבור בארץ ישראל גדולה מתפילת יחיד בארץ ישראל ששווה או גדולה מתפילה בציבור בחוץ לארץ ותפילת יחיד בחוץ לארץ צ"ע, (רהי),

מהארץ.
לא סתם ההלכה נתנה היתרים לצאת.
אתה מיוחד, באמת. הלוואי על כולנו

ההיתרים הם לדברים טכניים (עד כמה שאפשר לקרוא לדברים טכניים {מחילה, לא קשור}) בדר"כ ולא להתעלות רוחנית, היציאה מהארץ לא פוטרת אותי מלעבוד להתעלות, יכול להיות שתקל, אבל צריכה להיות במגמה ל יר"ש בחיים עצמם ולא רק ביציאה.

אני לא. אמן!

בלבד, מחילה גדולה,

ועדיין יכול להיות שכן, כי להקביל זה מצד כבוד התורה ומצד ההתעלות שלא יכולה להיות מושגת במקום אחר שהרי זה רבו שלא נמצא במקום אחר,

וללמוד תורה, גם אם נאמר שמותר לו לצאת גם אם יכול ללמוד בארץ ורק רוצה ללמוד בחוץ לארץ עדיין אפשר לומר שזה חלק מהלימוד, כי אין אדם  לומד אלא במקום שליבו חפץ ולכן אלו דברים שדייקא הם הם דברים שניתן לעשות בחוץ לארץ ולא ניתן בארץ ישראל,

ואומר עוד משהו כללי על היתרים, היתרים הם היתרים, לא מצינו ענין לקיים את כל ההיתרים בעולם, והפוך מצאנו ברמב"ן שאומר על קדושים תהיו, קדש עצמך במותר לך,
צ"ע מצד הנהירה ההמונית לשם אםזה היתר שהיינו רוצים לאפשר,
ואולי אוסיף עוד, לפסיקת הלכה יש השלכות רבות, הדיון הוא לא רק "מותר" "אסור" בסברות היבשות של ההלכה, אנחנו צריכים לראות האם הדבר הזה הוא דבר שהציבור יכולים לעמוד בו (אולי כדי לא להכניס אותם למצב שעוברים על דבר שלא היינו חייבים לאסור ואז מצד הנפש שלהם מרגישים שכבר חטאו וימשיכו הלאה חס ושלום)
אנחנו צריכים לראות אם אנשים עלולים להמשיך את זה הלאה ולבוא לעבור איסורים, 
אנחנו צריכים לראות האם זה גורם לפריקת מלכות שמיים או לשיכחה של עיקר חשוב,
אנחנו צריכים בסה"כ לראות, אפשר להתיר\לאסור את זה, זה יעשה טוב לעם?

מה שאני חושב זה שיכול להיות שיש היתר עם הרבה תועלות ביציאה לקברי צדיקים בחוץ לארץ, אבל נדמה לי שבדורינו זה פוגע ביחס שלנו לארץ ישראל לקדושת הארץ ולאמונה בנו בתור יהודים.

יש היתר לצאת מהארץ? כן, כדאי להשתמש בו לדעתי? לדעתי, ממש ממש לא, ברוב המקרים.

אשכרה.

קפוץ לי