כולם יודעים שהשיר הכי פחות אהוב, עד כדי לא אהוב בכלל, על קרן פלס, מבין השירים של עצמה, הוא פיז'ו 92. אני תמיד נהניתי ממנו, לא בקטע היסטרי, יש לה הרבה מאוד שירים טובים יותר, אבל היום פתאום קראתי את המילים בזמן שהקשבתי לשיר ופתאום, לקראת סוף הפזמון, עלה בי בכי:
"פיז'ו תשעים ושתיים,
וחופש ממלא את העיניים -
אל תסגור, תהיה תמיד באור,
אפילו שבינתיים הזמן בועט קדימה,
זה בסדר, רק תזכור
לשמור לך עוד שביל לחזור".
אני חושבת שאעשה לי מנהג לשמוע לפחות אלבום אחד שלה בכל יום, ככה בשביל בריאות הנפש. היא מחזקת אותי
"פיז'ו תשעים ושתיים,
וחופש ממלא את העיניים -
אל תסגור, תהיה תמיד באור,
אפילו שבינתיים הזמן בועט קדימה,
זה בסדר, רק תזכור
לשמור לך עוד שביל לחזור".
אני חושבת שאעשה לי מנהג לשמוע לפחות אלבום אחד שלה בכל יום, ככה בשביל בריאות הנפש. היא מחזקת אותי
