אם יש עיכוב אפילו קל בדיבור (סביב הגיל הזה אמורים לרכוש כבר כמה מילים ראשונות- שכמובן נהגות כחלקי הברות)
קודם כל בדיקת שמיעה לוודא ששומעת כראוי
בגיל שנה וחצי בדקתי את הבן שלי בשל עיכוב ברכישת מילים, והיה לו ירידה כלשהי בשמיעה
הן עדיין לא אומרות מילים. כן מקשקשות בלי הפסקה.
החלטתי לחכות עוד קצת ואם זה לא ישתנה אקבע תור לקלינאית תקשורת.
).בתור אשת מקצוע בתחום-
נכון שאצלך הילדה רכשה שפה,
ואולי הילדה שלה תתעכב?
תקשורת זה המון , אך לא הכל!, יש המון ילדים מאוד תקשורתיים ומתוסכלים עקב קשיי הבעת שפה מתמשכים לאורך שנים
אבחון וטיפול מוקדם- מועילים! והדבר הראשון לדעתי זה ביצוע בדיקת שמיעה
אם הילדה שומעת תקין- סבבה, אפשר קצת לחכות
אם היא לא שומעת טוב- לחכות לא יועיל לה, אלא רק להיפך ח״ו
הבת שלה בגיל שנה וחודשיים הוגה רק ״בה״.
זה כן מדליק נורה אדומה
יכול להיות שהיא צריכה קצת הדרכה לחשיפה נכונה לשפה- ואת זה היא קיבלה כאן יפה מאוד
ויכול להיות שיש משהו מעבר לזה- ולא כדאי לפספס
היא אומרת הרבה הברות בנפרד ומקשקשת הרבה, אבל לא מחברת אותן למילים עדיין.
(הגבתי גם במעלה השרשור, תגובה "מנצלת לשאול...").
.אלא כן שומעת לבעלי המקצוע בתחום. ילד שמגיב לצלילים בבית יכול בהחלט להיות ילד עם ירידה בשמיעה, ואפילו ירידה משמעותית. בשביל לפתח שפה תקינה חשוב שהשמיעה תהיה תקינה לחלוטין, ואת זה אין מנוס אלא לבדוק במכון שמיעה מסודר. זה שאת חושבת אחרת זה בסדר ולגיטימי אבל פשוט נובע מחוסר ידע, אם היית יודעת כמה משמעותית השמיעה התקינה בגילאים הצעירים לכל ההתפתחות וכמה כאבי ראש וקשיים אפשר לחסוך מהילד ומההורים אם מטפלים בשמיעה זמן, אולי היית מדברת אחרת
... ופה אני חוזרת לתחילת ההודעות שלי...רק שאלה לישאפשר לזהות אם ילד שומע או לא לפי תגובה לצלילים ועל זה הגבתי.
צריך להיות לה 2-3 מילים. לפחות אמא, או משהו שמבחינתה זה אמא, לא חייב להיות דווקא המילה אמא, אבל אם כל פעם שהיא קוראת לך היא אומרת למשל "נהנה" אז זו המילה אמא מבחינתה וזה בסדר
הייתי דבר ראשון עושה בדיקת שמיעה. זה בסיסי.
רופא א.א.ג לבדוק נוזלים ובדיקת שמיעה.
לא מלחיץ מאד אבל כן דורש תשומת לב
מספיק שיש קצת נוזלים באוזניים והם שומעים דברים כמו מוזיקה או קריאה בקול אבל לא שומעים את המילים עצמן ברור או לא מצליחים לסנן אותן מהרעשי רקע ולכן לא לומדים לומר אותן
את יכולה לעמוד מעט מאחוריה כשהיא לא יודעת שאת שם ולומר את השם שלה בקול רגיל (לא לקרוא לה. סתם לומר את השם שלה בלי טונציה מיוחדת) ולראות אם היא מגיבה לך.
כמובן לנסות כמה פעמים שונות לא על סמך פעם אחת
(אומרת משהו שנשמע כמו תודה, וחוץ מזה מפטפטת הרבה בשפה משלה)
אבל אז הזכרתי לעצמי שכמעט כל הילדים שלי התחילו לדבר מאוחר (מי יותר, מי פחות), והיא גם מעוכבת בעוד דברים (אבל מתקדמת) - אז אני מניחה שהיא תדביק את הקצב בסוף...
לגבי הבת שלך - לדעתי תחכי עוד קצת. אולי ברבע השנה שנותרה לה עד גיל שנה וחצי (שאז אמורים לומר עשר מילים) היא תדביק את הפער... אם לא - אז תתחילי בירור של בדיקת שמיעה.
לילדה יש שפה משלה -
אני מבינה שהיא מקשקשת במגוון צלילים?
זה אחר לגמרי לעומת ילדה שהוגה רק 'בה'.
לפותחת-
אם הילדה אומרת רק בה בה בה
ולא למשל - דה, טה, נה, מה- כלומר עוד צלילים - כן כדאי ללכת לאאג ולבדיקת שמיעה,
גם אם מגיבה לשם שלה - זה לא אומר ששומעת תקין ב100%, ואצל ילדים צעירים שמיעה בתחום הנורמה היא ממש קריטית להתפתחות שפה ודיבור.
מבחינת מילים - עד גיל שנה וחצי צריכות להופיע לפחות 10 מילים ראשונות, כשכמובן מילה היא לא בהכרח מילה כמו שמבוגר הוגה אותה, אלא רצף צלילים עם משמעות קבועה (בו לבקבוק, אממ לאוכל, האו לכלב/לחיה וכו')
לא בהיסטריה, אבל מתחילה, זה חשוב,
אמנם זה עדיין בנורמה בשביל מילים ראשונות, אבל כן חשוב לראות שיש מלמול מגוון
בהצלחה!
וגם לפנות להתפתחות הילד - רופאי ילדים מעודכנים יודעים שיש בהחלט מה לטפל לפני גיל שנתיים,
ואם הם לא מעודכנים - צריך קצת ללחוץ עליהם!
ומידיעה וודאית של 100%, קלינאיות תקשורת עובדות עם תינוקות צעירים מאד
(לא אני, אבל יודעת בוודאות שיש כאלה מדיונים בקבוצות מקצועיות)
בוודאי שא"א להחליט בלי להכיר את הילד הספציפי, אבל לפי התיאור של הפותחת בהחלט כדאי להתחיל תהליך.
(במיוחד שבמידת הצורך, עד שמקבלים טיפול - זה תהליך שלוקח לא מעט זמן)
שריקהבהתאם לגיל,
אני לא עובדת עם הגיל הזה, וזאת ממש התמחות בפני עצמה, כך שלא יכולה לתת מידע מדויק ב100%,
אבל אני חושבת שכדאי לפתח קודם כל את המלמול, שיהיה מגוון,
ובהמשך עובדים על מילים ראשונות, המון חשיפה ומתן דגם להורים איך לחשוף המון בבית, ועידוד להפקה,
(לא בגיל שנה ו-3, כי זה עוד בנורמה, אבל אם אין מלמול מגוון - אין איך להפיק מילים שונות וצריך לחשוב על זה)
אני עובדת עם קטנטנים-
בהתפתחות הילד היה אצלי ילד בן שנה וחצי עם עיכוב בתקשורת, הבנה והבעה. הקוגניציה בתחום הנורמה
שבוע הבא יתחיל אצלי בן 1:08 עם עיכוב בדיבור -אינו מפיק מילים
בקיצור- זה קיים בהחלט!
אפשר מגיל ממש צעיר
תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם
דרוש
שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)
קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)
עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.
לא מדי קצר
היא הולכת ומזדקנת
הסביבה לוחצת
ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים
הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!
מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי
שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה
זה שמות עם משמעות ברורה
בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):
ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'
ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)
חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.
יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...
אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.
אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.
תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉
ארבל
גפן
יסכה
נועה אביגיל נעמה נגה אורי
טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה
תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר
ועוד..
שבוע טוב
ב"ה בשבוע 28
אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.
היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.
אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.
תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.
מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?
3 תנועות בחצי שעה.
עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪
ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג.
אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה
אנסה
ואעדכן בעז"ה
שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.
3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)
שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור...
השבוע התפללתי שחרית כל יום!
חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.
אבל הקפדתי כל יום!
זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.
זהו😌
הלוואי עלי
אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו
אמן השבוע אני אצליח גם
בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה
אין דבר יותר משמח מזה!
אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!
חולים עם התינוקת?
בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.
בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח
לק"י
אולי מגש פירות לא גדול.
רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים.
חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב
לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי
בשבת- קצת משעמם...
זה.
אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅
בבית חולים עצמו…
זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים
עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).
זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...
באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)
וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️
אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.
לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.
ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.
ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.
הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.
קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.
אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…
בואו לעזרתי
שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...
יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם
עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה
(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)
למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.
ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.
(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)
אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)
סדנא זוגית (בבית/בחוץ)
בריכה
לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈
אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)
רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות
סדנא/בריכה/ניווט
לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.
יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.
חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה
תחפשי בגוגל.
לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.
זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.
אני לא אוהבת הפתעות
הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש
נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.
בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף
כלומר, לצאת לאיזה אטרקציה שלא דורשת הפקה הפעם,
עם שובר שמבטיח שכשתתפני קצת מהעומס תשלימי להפקה ברמה ראויה בעינכם.
ואם העומס לא יורד או את לא מוצאת בעתיד תקופה עם יותר כח כדי לארגן בכזו רמה, זה יהיה סימן להוריד את הרף. עד שהאינטנסיביות של יותר מ2 ילדים ולא מאוד גדולים תרגע קצת ויהיה אפשר לחזור לחגיגות הגרנדיוזיות..
(ואם הוא פחות מרגיש על עצמו את העומס הזה, אפשר אם מתאים לבקש ממנו שהמתנות שהוא מארגן לך הן בעצם של שני ימי ההולדת, שלך ושלו, עד שתרגישי יותר פנויה להשקיע שוב. ושיכללו דברים שהוא היה שמח לקבל ממך כמתנה).
אוהב אותי. או לפחות נראה לי...
הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!
"אימוש היקרה"
ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...
הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....
והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל
כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.
תודה לה'
משמח מאוד!
הוא נשמע מותק ממש.
שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה
וטוב שיש תמיד תקווה
תודה על השיתוף!!!
נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..
בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.
בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..
ב"ה שיש פירות
