של ילד שמבקש לאכול כתיתים ושל ילדה שחושבת שהנעל שלי היא סיר (ולא זה שמבשלים בו)
של ילד ששואל אם ה"וי" שעל אריזת הקרונפלקס מציין שמותר לקנות אותו, ושל ילדה שלימדה אותך הערצה מה היא (לשמוע שיר עשר פעמים ברצף. כבוד)
של ילד שיודע צבעים (לעומת אותיות) ושמנסה להחזיר את הענף לעץ (אחרי הסבר מתי לימון בשל ולמה זה לא בסדר לקטוף אותו), ושל ילדה ששרה "אחד אלוקנו" בדיוק איפה שלא צריך
של ילד שבוכה כי הוא רוצה "לגמור אותה" בארוחה,
ושל ילדה שמצביעה למעלה ומשמיעה אותות מצוקה כשעובר לידה יתוש
של ילד שאוכל הכל עם קטשופ (חוץ מקוסקוס. זה היה רגע מעניין), ושל ילדה שטובלת את החיתול שלה בנוזל כלשהו (שעד היום לא אדע אם מים או משהו שאני מאוד מעדיפה להאמין שהוא לא)
של תדרוך בוקר ושינה נוספת עד ששני הומינינים נמוכי קומה מעירים אותך,
של הבקשה היומית להחליף את המזלג לכף ולהיפך.
של צעקות לאאאא (עקב שרירים תפוסים) ברגע שילדה רק חושבת על לעלות עליייך
תמה לה תקופה.
