"הובא מהרבה צדיקים, שה' יתברך מכין לכל יחיד ויחיד השפעות גדולות והשפעות חדשות לגמרי, ואין שום שנה דומה לחברתה, מיום נתינת התורה, כי הולכת ונתווספת, "קול שופר הולך וחזק מאוד"

וה' יתברך מכין לכל יחיד, כמה חלקי תורה, כמה תפילה, כמה דבקות, כמה התרוממות, כמה נקיות, כמה טהרה, כמה דרגה של פסקו זוהמתן.

וכל ההשפעות מוכנות לכל יחיד ויחיד, רק ה' יתברך מבקש מאיתנו ומתחנן אלינו, שננצל כראוי את הימים האלו, בבחינת "הרחב פיך" וכך נזכה לשפע של "ואמלאהו". וזה תלוי כמה משקיעים בימים שקודם מתן תורה והשעות של החג והשבת שאחר מתן תורה.

כמה שהיום מלא בחיזוק, כמה שהימים קודם לכן מלאים בחיזוק, זה משפיע שכל השנה אח"כ היא בדרגה אחרת לגמרי" 

(שיחות התחזקות)

הא, שוב מזכיר לי שאולי צריך פורום לנונסנס ואם לא אז להומור רגיל, ואם לא אז סתם לציניות. מצד שני, אולי הכל כלול בפורום פוליטיקה. נו שוין. 

אז שבועות-

תיקון שבועות- לא אומרים משניות בלילה הזה.

רבי לוי יצחק- כמו שמוחלים לחתן כל עוונותיו כך בשבועות.

לכן התפילות בלילה הזה פועלות מיד כי אין שום קטרוג

הרמב"ן- בשבועות- אין ביום הזה חלק ליצה"ר כלל

הזוהר- בשבועות, אדם שיישאר ער יהיה נרשם בספר הזכרונות של הקב"ה

האר"י- כל מי שיישאר ער ויעסוק בתורה ותפילה מובטח לו שישלים את שנתו

הפלא יועץ- אומר הזוהר אם אדם היה יודע מה נעשה בשמים בלילה הזה,

ואיזה שכר ושמחה תגיע אליו- בבני חיי ומזוני.

הזוהר- השכינה נכנסת בלילה לביהכנס ושורה על הראשים של לומדי התורה ועומדת על ראשינו ושמחה בנו כל הלילה וביום שאחרי היא לא עולה לבעלה אלא איתנו, לוקחת אותנו ביד ומעלה אותנו ביחד איתה. ואנו נקראים בני החופה.

והקבה שואל-מי אלה? ועונה- אלה הם שתיקנו אותי, שעזרו לי ומונה את כל המצוות שעשינו מליל הסדר.

ואז הקבה מברך אותנו ומעטר אותנו ומקבלים מהארת המוחין שקיבלה השכינה בייחוד.

והיו שמחים מאד בלילה הזה.

אומרת השכינה- הוא עמד בשבילי אני אעמוד בשבילו והקב"ה מברך אותנו ב70 ברכות

טיעון לשבועות- רבשע, אם רבי לוי יצחק צודק, ואם הרמבן צודק, עליך לקבל תפילותי.

רבי חיים פלגי' אמר- מי שתורם 104 שח בערב שבועות סגולה לחשוכי בנים ולקרב הגאולה

הילולות בזמן שבועות

דוד המלך ו

רבי ישראל הבעל שם טוב ו

הושע בן בארי ז

אברהם בן אברהם הגרף פוטוצקי ז

שנזכה.

יש את הסיפור הידוע על הבית יוסף שלמד משניות בליל שבועות והמשנה התגלתה אליו וכו'

בקצרה- הבית יוסף למד בליל שבועות עם רבי שלמה אלקבץ, ובאמצע הלימוד כשהם למדו משניות היה להם גילוי משמיים ששיבח אותם על הלימוד וקרא להם לעלות לא"י כי הגיע זמן הגאולה.

והם אכן עלו אח"כ לארץ, וכך התחילה הציונות

הסיפור במקור- http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3736

גם בתיקון שנפוץ היום יש משניות

ולא תושב"ע

"חג השבועות הוא בדרגה גבוהה, יותר משאר כל המועדים...

בעצרת נידונים על פירות האילן.

האילן רומז לקב"ה, ופירות האילן הם נשמות ישראל,

ובעצרת נידונים נשמות ישראל על הרוחניות של השנה,

שבראש השנה דנים על המזון הגשמי

ובשבועות דנים על המזון הרוחני"

(נתיבות שלום בשם האר"י)

פירות זה גם פוריות

"ביום חתונתו" - זה מתן תורה

* "הבחינה של יציאת מצרים מאירה עד ל"ג בעומר, ומל"ג בעומר מתחילה ההארה של מעמד הר סיני, ומתחיל להאיר בחינת הארת קבלת התורה"

(קדושת לוי)

* "יכול כל אדם בימי העומר ליהפך לצדיק שעליו נאמר "להנחיל אוהבי יש" (יש גימטריא עמר)

וכל השנה תלויה בימים אלו של ספירת העומר, כמו שגידול כל התבואות בימים אלו, כך חיות האדם מתגלה עתה"

(שפת אמת)

"פסח וימי הספירה הם שורש לכל ימות השנה, ובדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו כל ימות השנה"

(הרש"ש)

* בקרב הימים האלה הקדושה רבה והולכת עד יום מתן תורה. ואמרו הקדמונים כי הימים האלה המה לאות ומופת לכל השנה כולה, כי אם ירבה בהם תורה ומצוות כן יהיה מראשית השנה ועד אחרית השנה"

(חמדת הימים)

*  "חכמינו אמרו שולשה מוחלין עוונוותיהם ואחד מהם הוא חתן, וכיוון שמוחלין לחתן וודאי מוחלין גם כן לכלה. ואמרו חכמינו "ביום חתונתו" 'זה מתן תורה'. נמצא, כיוון שהיה נישואין בשבועות ואנו הכלה, נמחל לנו עוונותינו. אם כן זהו רומז ליום הכיפורים בשבועות"

(קדושת לוי)

* "וציוה ה' שיספרו ואז יהיו מוכשרים ליכנס לחופה. וספירה זו היא "לכם", לסיבתכם, לטהרתכם. וכמשפט הזה ייעשה באותו פרק עצמו מידי שנה בשנה"

 (אור החיים)

* "וכשם שבימים ההם על ידי התעוררות ישראל ליטהר, ממרום שלח שפע קדוש להיותם עזרם ומגינם... הימים האלה מסוגלים לזה, עת שהגיעו אבותינו ליטהר, ואנחנו נחלץ חושים לעשות כמעשיהם ולהזהר כל סדרי טהרה"

(החיד"א)

* "ותיקון זה מתחדש בכל שנה ושנה"

(רמח"ל)

* "ולכן שם החג "שבועות", להראות שהוא לא רק זמן מתן תורה, אלא סיום תקופה של שבעה שבועות של הכנה לכך, וכל דבר שנעשה בהכנה מוכיח על חשיבותו, וא"כ הרי זה מעצם מהות החג שהוא דבר הבא בהכנה של שבעה שבועות"

(הגרש"ז אוירבך)

* "וכל תקופה זו היא יחידה אחת מפסח עד שבועות, שבו נשלמת היציאה ממצרים, שהרי כל ענין חג הפסח הוא זמן חרותנו... אך היציאה הזאת אינה נמצאת כי אם בחג השבועות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה... וכל עוד שיהודי אינו עובר את תקופת הטהרה ומגיע לקבלת התורה, אין זו שלימות זמן חרותנו"

(נתיבות שלום)

* "חודש אייר מסוגל להשגת התורה"

(הר"ש אלקבץ)

* אף שאדם אינו מרגיש בתועלת הספירה וטהרתה, יש לו להאמין שנשמתו נטהרת בהכח, מעט או הרבה, וזה נותן חיזוק גדול להתחיל מחדש לגמרי"

"זה הכח הוריש אברהם לבניו אחריו, שכל איש יהיה מי שיהיה ואפילו בשפל וסתר המדרגה, יהיה ביכולתו להתחיל מחדש, וזהו עניין מתן תורה שנעשה עולם חדש. ובאה הארה בכל חג שבועות לעורר לב אנשים להתחיל מחדש ולא תזכרנה ראשונות ולא תעלינה על לב, אלא כגר שנתגייר וכקטן שנולד, וזהו "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה" 

"להורות שלעומת הקדושה שאדם מתקדש , כמו כן הוא מקבל הארה מעשרת הדיברות, ואם הוא מתקדש יותר, יש לו הארה יותר"

(שם משמואל)

מר' משה חיים לוצאטו זצל

"כל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מן הזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון ותחודש בנו תולדת התיקון ההוא... ועל דרך זה חג השבועות למתן תורה"

"לחזק הארת הימים ע"י כח התורה שהוא הכח היותר חזק שיש לנו"

"התורה הנה קודש היא וכאשר יעסוק בה האדם למטה - אור היא אשר תאיר בנשמתו להגיע אותו אל גנזי מרומים והוא דבר החכם "כי נר מצוה ותורה אור" ולא שמראה אור בדרך דמיון, אלא אור ממש, כי זו מציאותה למעלה, ובהיכנסה בנשמה יכנס אור בה כאשר יכנס ניצוץ השמש באחד הבתים"

"בכלל ההשפעות הנשפעות ממנו יתברך לצורך בריותיו, יש השפעה אחת עליונה מכל מה שאפשר שימצא בנמצאים, והיינו שהוא תכלית מה שאפשר שימצא בנמצאות, מעין המציאות האמתית שלו יתברך ... מה שמחלק האדון יתברך שמו בכבודו ויקרו אל ברואיו. ואמנם קָשר הבורא יתברך שמו את השפעתו זאת בעניין נברא ממנו יתברך לתכלית זו , והיא התורה"

(דרך ה' ודרך עץ חיים)

"לא נכתב זמן מתן תורה, כי זמנה בכל יום, וכמו שמשה רבינו ע"ה ובני ישראל השתדלו בקבלתה ונתנה להם, כן עתה המשתדל בחלקו להוציאו לפועל מוסרין אותו לו מן השמיים"

(צרור החיים)

"בשבת שלפני שבועות צריכין להכין לקבלת התורה" 

"בכל שנה ושנה מקבל כל אחד מישראל בחג הזה מה שעתיד להבין ולחדש בתורה... וכמו שהאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה, כמו כן התורה מחדשת פירותיה בכל שנה ושנה ולכן בעצרת נידונין על פירות האילן דהיינו התחשות התורה שנקראת עץ חיים... וזו ההתחדשות תלויה כפי הכנת כל אחד שיכין את עצמו לקבל חלקו בתורה על כל השנה, ושורש כל השנה הוא יום זה"

(שפת אמת)

"זוכה ע"י קדושת חג השבועות לשפע "בני" דבעצרת על פירות האילן והאדם עץ השדה וזוכה להשפעת פירות למינהו... "

(ר' צדוק)

"בעצרת נידונין על פירות האילן... והעולם נידון ביום זה על התורה שניתנה בו אם ביטלו עצמם ממנה"

(של"ה)

"יש להקדים בתפילה עוד קודם בוא ימי החג... שיזכה לבוא מוכן וראוי לקבל את הארות החג ולקיים מצוותיו כראוי, וכשמתפללים על רוחניות נענים תחילה, וכבר כתב המהרש"א שזה שתפילה מועלת ומתקבלת אין זה דבר על טבעי, ואדרבא טבעי הוא, כי טבע התפילה היא שמתקבלת ונשמעת...

כי אין לשער את ההבדל והנפקא מינה בין מצוה או חג שמתכוננים לה קודם..."

(מרבה חיים)

"הקב"ה סידר את הבריאה בצורה כזאת שע"י כל לימוד התורה הקדושה מתרבה ומתחזק החיבור של הנשמה של היהודי לה' יתברך, ובא שפע רוחני שהוא אור עליון מה' יתברך על הנשמה, ואור עליון זה נותן לנשמה עוצמה חזקה מאוד ומביא לנשמה הצלחות עצומות. אלא שלא תמיד בשעת הלימוד עצמו האדם מרגיש את ההארה, אבל עם הזמן אדם זוכה להרגיש חלק מן ההארה אבל החלק המורגש הוא מועט מאוד ביחס אל מה שבאמת זוכה הנשמה ע"י הלימוד"

"ועם הרגל האדם בלימוד מתרבה הרגשה זו ונוצר חשק גדול אל הלימוד ואפילו אם יש גם אז נסיונות אבל באופן כללי החשק ללימוד הולך וגודל.

וצריך לדעת שאין שום תענוג בעולם שיכול להשתוות אל התענוג של קבלת אור עליון מה' יתברך וכל תענוגי עוה"ז כולם הם תענוגים אל הגוף אבל התענוג של ירידת אור עליון מה' יתברך אל הנשמה הוא תענוג לנשמה וכל תענוגי הגוף כאין וכאפס לעומת תענוגי הנשמה"

(ספר ההתקרבות לה')

"וכפי ערך הקיבול אשר יקבל עליו עול תורה באמת ובכל כוחו, כן לפי זה הערך יסירו יעבירו ממנו טרדות עניני זה העולם. והשמירה העליונה חופפת עליו, והוא כבן המתחטא על אביו ואביו עושה לו רצונו ומשלים לו כל חפצו, וכמו שאמרו רז"ל (ע"ז יא.) כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו, וכן איתא במדרש תהלים (א) ואמרו עוד שם שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים , שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין"

(נפש החיים)

הסופר בסדר יורד מ50 ל1 מראה שהוא מצפה להגיע ליום המיוחל

וכאילו אינו מחשיב את הימים עד אז (כמו לפני חופש גדול...)

העיקר שיעבור כבר...

אך הסופר בסדר עולה מחשיב גם את הימים עד אז

ומכיר בחשיבות הזמן היקר שלפני היום המיוחל

כעליה לפסגה שהגובה עולה ועולה

חודש טובבב

"אמר להם רבי שמעון: בניי, אשרי חלקכם, כי למחר לא תבוא הכלה אל החופה, אלא עמכם, משום כל אלו המתקנים תקוני הכלה בליל שבועות ושמחים בה, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרון, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות מהעולם העליון"

(תרגום הסולם, הקדמת הזוהר)

"איתא בספרים הקדושים שכשם שהתורה הקדושה היא נצחית, כך קבלת התורה היא נצחית , שבכל שנה ושנה יש בימים האלו קבלת תורה מחודשת. וזה שאנו אומרים "זמן מתן תורתנו", אין פירושו שנקבע זכר ליום שבו נתן הב"ה את התורה בעבר, אלא בכל שנה ושנה החג הקדוש הוא זמן מתן תורתנו ובו יורדים ההארות של קבלת התורה. וכדאיתא מהאריז"ל על הפסוק "משה ידבר והאלקים יעננו בקול", משה דיבר לא כתיב אלא "משה ידבר", רמז להתחדשו קבלת התורה שבכל שנה..."

(נתיבות שלום)

"גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה, א) "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"

(אור החיים)

שלושת הרגלים הם כמו תחנות דלק רוחניות לכל השנה

אך בשבועות הוא הטיפול השנתי הרוחני

והמפתח להפעיל את המנוע הרוחני ,

שהרי התורה היא המפתח למצב הרוחני

"יפתח ליבנו בתורתו"

"פתח ליבי בתורתך"

(עפ"י מכתב מאליהו)

"בליל שבועות משפיעין מן השמים טהרה ללבבות בני ישראל המקוין לטהרה"

(שפת אמת)

  "הנעורים בלילה זה ומייחדים בו כל שיחם ושיגם ומחשבותיהם לשמיים, אשרי חלקם. והמטהרים עצמם בטהרה גמורה זוכים ע"י תיקון זה לגילוי שכינה, וכמו שכתב השל"ה שנגלתה שכינה על החבריא הקדושה, מרן הבית יוסף וחבורתו בשבתם יחד בלילה זה ועסקו ב'תיקוני כלה ותכשיטיה', ושכינה אמרה להם: אשריכם ואשרי חלקכם"

(ספר התודעה)  

"על ידי שניעורים בלילה מתקנים ומכפרים על עוון כרת"

(ליקוטי הלכות)

"ואל יקל בעיני האדם הדבר הזה, כי האדם הוא שפל ואפל מבחינה אחת, אבל מבחינה אחרת הוא גדול כח מאוד ובידו להעמיד כל העולמות כולם מה שאין כן מלאך משרת יכול לעשות.

ועל כן צריך כל אדם עם היותו קטן שבקטנים והדיוט שבהדיוטים להחשיב עצמו ולהתגדל ולהתנשא על הענין הזה ולומר אולי על ידי בא איזה ענין ודבר להפיק רצון ה' יתברך"

(סדר היום)

נבראה הבריאה בששה ימים

ובשביעי מנוחה

ושוב עשיה ושוב מנוחה...

ושוב ששה ושוב שבע...

עד לקראת האלף השביעי שכולו מנוחה.

ובינתיים, בתוך הששה ימים

ובתוך הששה אלפים

ניתנה תורה ליום הששי בסיוון

תורה

מעל ה49, מעל השבע, מעל ה"טבע"

שנחתה לתוך "עולם הזה"

ליום הששי בסיוון בדווקא

שנעצור ממירוץ עולם הזה

שנדע ונתחבר למה שמעל הטבע גם בזמן הטבע,

לתורה שמעלה אותנו מציר המוח והזמן הארעי האנושי,

לטהר אותנו מזוהמת הנחש, לחבר אותנו לנצח

"חיי עולם נטע בתוכנו"

ה"נבדל" שמעל הטבע, "הכתר", שורה עלינו כשאנו בעצירה

ללא מצוה מיוחדת מהתורה, מלבד אכילה ושמחה.

רק לעצור

בעצרת

ולשמוח בכל הטוב

רמב"ם הלכות ביכורים:

"המביא בכורים מאחר חג הסכות ועד חנוכה אף על פי שהפרישן קודם החג מביא ואינו קורא

שנאמר ושמחת בכל הטוב ואין קריאה אלא בשעת שמחה מחג השבועות עד סוף החג" (-סוכות)

עצירה נעימה!

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.