"הובא מהרבה צדיקים, שה' יתברך מכין לכל יחיד ויחיד השפעות גדולות והשפעות חדשות לגמרי, ואין שום שנה דומה לחברתה, מיום נתינת התורה, כי הולכת ונתווספת, "קול שופר הולך וחזק מאוד"

וה' יתברך מכין לכל יחיד, כמה חלקי תורה, כמה תפילה, כמה דבקות, כמה התרוממות, כמה נקיות, כמה טהרה, כמה דרגה של פסקו זוהמתן.

וכל ההשפעות מוכנות לכל יחיד ויחיד, רק ה' יתברך מבקש מאיתנו ומתחנן אלינו, שננצל כראוי את הימים האלו, בבחינת "הרחב פיך" וכך נזכה לשפע של "ואמלאהו". וזה תלוי כמה משקיעים בימים שקודם מתן תורה והשעות של החג והשבת שאחר מתן תורה.

כמה שהיום מלא בחיזוק, כמה שהימים קודם לכן מלאים בחיזוק, זה משפיע שכל השנה אח"כ היא בדרגה אחרת לגמרי" 

(שיחות התחזקות)

הא, שוב מזכיר לי שאולי צריך פורום לנונסנס ואם לא אז להומור רגיל, ואם לא אז סתם לציניות. מצד שני, אולי הכל כלול בפורום פוליטיקה. נו שוין. 

אז שבועות-

תיקון שבועות- לא אומרים משניות בלילה הזה.

רבי לוי יצחק- כמו שמוחלים לחתן כל עוונותיו כך בשבועות.

לכן התפילות בלילה הזה פועלות מיד כי אין שום קטרוג

הרמב"ן- בשבועות- אין ביום הזה חלק ליצה"ר כלל

הזוהר- בשבועות, אדם שיישאר ער יהיה נרשם בספר הזכרונות של הקב"ה

האר"י- כל מי שיישאר ער ויעסוק בתורה ותפילה מובטח לו שישלים את שנתו

הפלא יועץ- אומר הזוהר אם אדם היה יודע מה נעשה בשמים בלילה הזה,

ואיזה שכר ושמחה תגיע אליו- בבני חיי ומזוני.

הזוהר- השכינה נכנסת בלילה לביהכנס ושורה על הראשים של לומדי התורה ועומדת על ראשינו ושמחה בנו כל הלילה וביום שאחרי היא לא עולה לבעלה אלא איתנו, לוקחת אותנו ביד ומעלה אותנו ביחד איתה. ואנו נקראים בני החופה.

והקבה שואל-מי אלה? ועונה- אלה הם שתיקנו אותי, שעזרו לי ומונה את כל המצוות שעשינו מליל הסדר.

ואז הקבה מברך אותנו ומעטר אותנו ומקבלים מהארת המוחין שקיבלה השכינה בייחוד.

והיו שמחים מאד בלילה הזה.

אומרת השכינה- הוא עמד בשבילי אני אעמוד בשבילו והקב"ה מברך אותנו ב70 ברכות

טיעון לשבועות- רבשע, אם רבי לוי יצחק צודק, ואם הרמבן צודק, עליך לקבל תפילותי.

רבי חיים פלגי' אמר- מי שתורם 104 שח בערב שבועות סגולה לחשוכי בנים ולקרב הגאולה

הילולות בזמן שבועות

דוד המלך ו

רבי ישראל הבעל שם טוב ו

הושע בן בארי ז

אברהם בן אברהם הגרף פוטוצקי ז

שנזכה.

יש את הסיפור הידוע על הבית יוסף שלמד משניות בליל שבועות והמשנה התגלתה אליו וכו'

בקצרה- הבית יוסף למד בליל שבועות עם רבי שלמה אלקבץ, ובאמצע הלימוד כשהם למדו משניות היה להם גילוי משמיים ששיבח אותם על הלימוד וקרא להם לעלות לא"י כי הגיע זמן הגאולה.

והם אכן עלו אח"כ לארץ, וכך התחילה הציונות

הסיפור במקור- http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3736

גם בתיקון שנפוץ היום יש משניות

ולא תושב"ע

"חג השבועות הוא בדרגה גבוהה, יותר משאר כל המועדים...

בעצרת נידונים על פירות האילן.

האילן רומז לקב"ה, ופירות האילן הם נשמות ישראל,

ובעצרת נידונים נשמות ישראל על הרוחניות של השנה,

שבראש השנה דנים על המזון הגשמי

ובשבועות דנים על המזון הרוחני"

(נתיבות שלום בשם האר"י)

פירות זה גם פוריות

"ביום חתונתו" - זה מתן תורה

* "הבחינה של יציאת מצרים מאירה עד ל"ג בעומר, ומל"ג בעומר מתחילה ההארה של מעמד הר סיני, ומתחיל להאיר בחינת הארת קבלת התורה"

(קדושת לוי)

* "יכול כל אדם בימי העומר ליהפך לצדיק שעליו נאמר "להנחיל אוהבי יש" (יש גימטריא עמר)

וכל השנה תלויה בימים אלו של ספירת העומר, כמו שגידול כל התבואות בימים אלו, כך חיות האדם מתגלה עתה"

(שפת אמת)

"פסח וימי הספירה הם שורש לכל ימות השנה, ובדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו כל ימות השנה"

(הרש"ש)

* בקרב הימים האלה הקדושה רבה והולכת עד יום מתן תורה. ואמרו הקדמונים כי הימים האלה המה לאות ומופת לכל השנה כולה, כי אם ירבה בהם תורה ומצוות כן יהיה מראשית השנה ועד אחרית השנה"

(חמדת הימים)

*  "חכמינו אמרו שולשה מוחלין עוונוותיהם ואחד מהם הוא חתן, וכיוון שמוחלין לחתן וודאי מוחלין גם כן לכלה. ואמרו חכמינו "ביום חתונתו" 'זה מתן תורה'. נמצא, כיוון שהיה נישואין בשבועות ואנו הכלה, נמחל לנו עוונותינו. אם כן זהו רומז ליום הכיפורים בשבועות"

(קדושת לוי)

* "וציוה ה' שיספרו ואז יהיו מוכשרים ליכנס לחופה. וספירה זו היא "לכם", לסיבתכם, לטהרתכם. וכמשפט הזה ייעשה באותו פרק עצמו מידי שנה בשנה"

 (אור החיים)

* "וכשם שבימים ההם על ידי התעוררות ישראל ליטהר, ממרום שלח שפע קדוש להיותם עזרם ומגינם... הימים האלה מסוגלים לזה, עת שהגיעו אבותינו ליטהר, ואנחנו נחלץ חושים לעשות כמעשיהם ולהזהר כל סדרי טהרה"

(החיד"א)

* "ותיקון זה מתחדש בכל שנה ושנה"

(רמח"ל)

* "ולכן שם החג "שבועות", להראות שהוא לא רק זמן מתן תורה, אלא סיום תקופה של שבעה שבועות של הכנה לכך, וכל דבר שנעשה בהכנה מוכיח על חשיבותו, וא"כ הרי זה מעצם מהות החג שהוא דבר הבא בהכנה של שבעה שבועות"

(הגרש"ז אוירבך)

* "וכל תקופה זו היא יחידה אחת מפסח עד שבועות, שבו נשלמת היציאה ממצרים, שהרי כל ענין חג הפסח הוא זמן חרותנו... אך היציאה הזאת אינה נמצאת כי אם בחג השבועות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה... וכל עוד שיהודי אינו עובר את תקופת הטהרה ומגיע לקבלת התורה, אין זו שלימות זמן חרותנו"

(נתיבות שלום)

* "חודש אייר מסוגל להשגת התורה"

(הר"ש אלקבץ)

* אף שאדם אינו מרגיש בתועלת הספירה וטהרתה, יש לו להאמין שנשמתו נטהרת בהכח, מעט או הרבה, וזה נותן חיזוק גדול להתחיל מחדש לגמרי"

"זה הכח הוריש אברהם לבניו אחריו, שכל איש יהיה מי שיהיה ואפילו בשפל וסתר המדרגה, יהיה ביכולתו להתחיל מחדש, וזהו עניין מתן תורה שנעשה עולם חדש. ובאה הארה בכל חג שבועות לעורר לב אנשים להתחיל מחדש ולא תזכרנה ראשונות ולא תעלינה על לב, אלא כגר שנתגייר וכקטן שנולד, וזהו "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה" 

"להורות שלעומת הקדושה שאדם מתקדש , כמו כן הוא מקבל הארה מעשרת הדיברות, ואם הוא מתקדש יותר, יש לו הארה יותר"

(שם משמואל)

מר' משה חיים לוצאטו זצל

"כל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מן הזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון ותחודש בנו תולדת התיקון ההוא... ועל דרך זה חג השבועות למתן תורה"

"לחזק הארת הימים ע"י כח התורה שהוא הכח היותר חזק שיש לנו"

"התורה הנה קודש היא וכאשר יעסוק בה האדם למטה - אור היא אשר תאיר בנשמתו להגיע אותו אל גנזי מרומים והוא דבר החכם "כי נר מצוה ותורה אור" ולא שמראה אור בדרך דמיון, אלא אור ממש, כי זו מציאותה למעלה, ובהיכנסה בנשמה יכנס אור בה כאשר יכנס ניצוץ השמש באחד הבתים"

"בכלל ההשפעות הנשפעות ממנו יתברך לצורך בריותיו, יש השפעה אחת עליונה מכל מה שאפשר שימצא בנמצאים, והיינו שהוא תכלית מה שאפשר שימצא בנמצאות, מעין המציאות האמתית שלו יתברך ... מה שמחלק האדון יתברך שמו בכבודו ויקרו אל ברואיו. ואמנם קָשר הבורא יתברך שמו את השפעתו זאת בעניין נברא ממנו יתברך לתכלית זו , והיא התורה"

(דרך ה' ודרך עץ חיים)

"לא נכתב זמן מתן תורה, כי זמנה בכל יום, וכמו שמשה רבינו ע"ה ובני ישראל השתדלו בקבלתה ונתנה להם, כן עתה המשתדל בחלקו להוציאו לפועל מוסרין אותו לו מן השמיים"

(צרור החיים)

"בשבת שלפני שבועות צריכין להכין לקבלת התורה" 

"בכל שנה ושנה מקבל כל אחד מישראל בחג הזה מה שעתיד להבין ולחדש בתורה... וכמו שהאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה, כמו כן התורה מחדשת פירותיה בכל שנה ושנה ולכן בעצרת נידונין על פירות האילן דהיינו התחשות התורה שנקראת עץ חיים... וזו ההתחדשות תלויה כפי הכנת כל אחד שיכין את עצמו לקבל חלקו בתורה על כל השנה, ושורש כל השנה הוא יום זה"

(שפת אמת)

"זוכה ע"י קדושת חג השבועות לשפע "בני" דבעצרת על פירות האילן והאדם עץ השדה וזוכה להשפעת פירות למינהו... "

(ר' צדוק)

"בעצרת נידונין על פירות האילן... והעולם נידון ביום זה על התורה שניתנה בו אם ביטלו עצמם ממנה"

(של"ה)

"יש להקדים בתפילה עוד קודם בוא ימי החג... שיזכה לבוא מוכן וראוי לקבל את הארות החג ולקיים מצוותיו כראוי, וכשמתפללים על רוחניות נענים תחילה, וכבר כתב המהרש"א שזה שתפילה מועלת ומתקבלת אין זה דבר על טבעי, ואדרבא טבעי הוא, כי טבע התפילה היא שמתקבלת ונשמעת...

כי אין לשער את ההבדל והנפקא מינה בין מצוה או חג שמתכוננים לה קודם..."

(מרבה חיים)

"הקב"ה סידר את הבריאה בצורה כזאת שע"י כל לימוד התורה הקדושה מתרבה ומתחזק החיבור של הנשמה של היהודי לה' יתברך, ובא שפע רוחני שהוא אור עליון מה' יתברך על הנשמה, ואור עליון זה נותן לנשמה עוצמה חזקה מאוד ומביא לנשמה הצלחות עצומות. אלא שלא תמיד בשעת הלימוד עצמו האדם מרגיש את ההארה, אבל עם הזמן אדם זוכה להרגיש חלק מן ההארה אבל החלק המורגש הוא מועט מאוד ביחס אל מה שבאמת זוכה הנשמה ע"י הלימוד"

"ועם הרגל האדם בלימוד מתרבה הרגשה זו ונוצר חשק גדול אל הלימוד ואפילו אם יש גם אז נסיונות אבל באופן כללי החשק ללימוד הולך וגודל.

וצריך לדעת שאין שום תענוג בעולם שיכול להשתוות אל התענוג של קבלת אור עליון מה' יתברך וכל תענוגי עוה"ז כולם הם תענוגים אל הגוף אבל התענוג של ירידת אור עליון מה' יתברך אל הנשמה הוא תענוג לנשמה וכל תענוגי הגוף כאין וכאפס לעומת תענוגי הנשמה"

(ספר ההתקרבות לה')

"וכפי ערך הקיבול אשר יקבל עליו עול תורה באמת ובכל כוחו, כן לפי זה הערך יסירו יעבירו ממנו טרדות עניני זה העולם. והשמירה העליונה חופפת עליו, והוא כבן המתחטא על אביו ואביו עושה לו רצונו ומשלים לו כל חפצו, וכמו שאמרו רז"ל (ע"ז יא.) כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו, וכן איתא במדרש תהלים (א) ואמרו עוד שם שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים , שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין"

(נפש החיים)

הסופר בסדר יורד מ50 ל1 מראה שהוא מצפה להגיע ליום המיוחל

וכאילו אינו מחשיב את הימים עד אז (כמו לפני חופש גדול...)

העיקר שיעבור כבר...

אך הסופר בסדר עולה מחשיב גם את הימים עד אז

ומכיר בחשיבות הזמן היקר שלפני היום המיוחל

כעליה לפסגה שהגובה עולה ועולה

חודש טובבב

"אמר להם רבי שמעון: בניי, אשרי חלקכם, כי למחר לא תבוא הכלה אל החופה, אלא עמכם, משום כל אלו המתקנים תקוני הכלה בליל שבועות ושמחים בה, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרון, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות מהעולם העליון"

(תרגום הסולם, הקדמת הזוהר)

"איתא בספרים הקדושים שכשם שהתורה הקדושה היא נצחית, כך קבלת התורה היא נצחית , שבכל שנה ושנה יש בימים האלו קבלת תורה מחודשת. וזה שאנו אומרים "זמן מתן תורתנו", אין פירושו שנקבע זכר ליום שבו נתן הב"ה את התורה בעבר, אלא בכל שנה ושנה החג הקדוש הוא זמן מתן תורתנו ובו יורדים ההארות של קבלת התורה. וכדאיתא מהאריז"ל על הפסוק "משה ידבר והאלקים יעננו בקול", משה דיבר לא כתיב אלא "משה ידבר", רמז להתחדשו קבלת התורה שבכל שנה..."

(נתיבות שלום)

"גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה, א) "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"

(אור החיים)

שלושת הרגלים הם כמו תחנות דלק רוחניות לכל השנה

אך בשבועות הוא הטיפול השנתי הרוחני

והמפתח להפעיל את המנוע הרוחני ,

שהרי התורה היא המפתח למצב הרוחני

"יפתח ליבנו בתורתו"

"פתח ליבי בתורתך"

(עפ"י מכתב מאליהו)

"בליל שבועות משפיעין מן השמים טהרה ללבבות בני ישראל המקוין לטהרה"

(שפת אמת)

  "הנעורים בלילה זה ומייחדים בו כל שיחם ושיגם ומחשבותיהם לשמיים, אשרי חלקם. והמטהרים עצמם בטהרה גמורה זוכים ע"י תיקון זה לגילוי שכינה, וכמו שכתב השל"ה שנגלתה שכינה על החבריא הקדושה, מרן הבית יוסף וחבורתו בשבתם יחד בלילה זה ועסקו ב'תיקוני כלה ותכשיטיה', ושכינה אמרה להם: אשריכם ואשרי חלקכם"

(ספר התודעה)  

"על ידי שניעורים בלילה מתקנים ומכפרים על עוון כרת"

(ליקוטי הלכות)

"ואל יקל בעיני האדם הדבר הזה, כי האדם הוא שפל ואפל מבחינה אחת, אבל מבחינה אחרת הוא גדול כח מאוד ובידו להעמיד כל העולמות כולם מה שאין כן מלאך משרת יכול לעשות.

ועל כן צריך כל אדם עם היותו קטן שבקטנים והדיוט שבהדיוטים להחשיב עצמו ולהתגדל ולהתנשא על הענין הזה ולומר אולי על ידי בא איזה ענין ודבר להפיק רצון ה' יתברך"

(סדר היום)

נבראה הבריאה בששה ימים

ובשביעי מנוחה

ושוב עשיה ושוב מנוחה...

ושוב ששה ושוב שבע...

עד לקראת האלף השביעי שכולו מנוחה.

ובינתיים, בתוך הששה ימים

ובתוך הששה אלפים

ניתנה תורה ליום הששי בסיוון

תורה

מעל ה49, מעל השבע, מעל ה"טבע"

שנחתה לתוך "עולם הזה"

ליום הששי בסיוון בדווקא

שנעצור ממירוץ עולם הזה

שנדע ונתחבר למה שמעל הטבע גם בזמן הטבע,

לתורה שמעלה אותנו מציר המוח והזמן הארעי האנושי,

לטהר אותנו מזוהמת הנחש, לחבר אותנו לנצח

"חיי עולם נטע בתוכנו"

ה"נבדל" שמעל הטבע, "הכתר", שורה עלינו כשאנו בעצירה

ללא מצוה מיוחדת מהתורה, מלבד אכילה ושמחה.

רק לעצור

בעצרת

ולשמוח בכל הטוב

רמב"ם הלכות ביכורים:

"המביא בכורים מאחר חג הסכות ועד חנוכה אף על פי שהפרישן קודם החג מביא ואינו קורא

שנאמר ושמחת בכל הטוב ואין קריאה אלא בשעת שמחה מחג השבועות עד סוף החג" (-סוכות)

עצירה נעימה!

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים