החיוב של ״פרו ורבו״ הוא על הגבר

מסיבה זו אם את בעצמך רוצה למנוע- אין בעיה

אם הוא היה רוצה למנוע ואת לא- ייתכן שהיה בעייתי, 

כך הסביר לי בעלי כשניסיתי להבין את הנושא (והיו לי רק 2 בנים ללא בנות)

אם האישה רוצה למנוע והגבר לא. זה בעיה.

אבל לא כולם.

את צריכה בכל מקרה לשאול את הרב שלכם.

בכל אופן, גם למנוע "סתם" בשביל להתאושש מהלידות הקודמות ולהתפנות בנחת לגידול הילדים הקיימים זה נתון בריאותי בפני עצמו. ני לרב שלכם, תארי לו כל מה שתיארת בהודעה הפותחת, והוא יפסוק לך לפי מה שנוהג.

תפסיקי לדבר עם אנשים.

ברצינות. גם פה בפורום לדעתי זה לא לענין. 

מי שאצלה לא שואלים רב שלא תשאל, ומי שכן, שכן תשאל

מניעה זה לדעתי האישית לא נושא לקבל עליו דעות מ"אנשים"

בנוגע ל4 בנים, אני אחרי שלוש בנות קיבלתי היתר למנוע לזמן בלתי מוגבל מסיבות שהיו לי אז. <והנה, השורה הזו היא "דעה מאנשים" >

פשטו בעיני אם שואלים רב, אז תמיד צריך לשאול (ולא לחשוב הוא בטח יגיד לא או הוא בטח יגיד כן ומה יש לשאול) ואז ממילא אין מה להתייעץ, ואם לא שואלים אז לא שואלים. אבל כל אחת וגישתה

לא הבנתי מה היא שואלת פה.

ולמה שאת מרגישה שאת מסוגלת 

ויש גם מקום לשאול רב שהוא מבין את סגנון החיים שלכם (אם אין לכם רב קבוע כמובן) 

ולגבי - צריך לשאול רב, פעם חשבתי שלא והתברר שכן, - אז שימי לב למה התברר לך שכן? זו זכותך והכל. אבל כמו שחשבת שלא וגילית שיש אנשים שחושבים שכן, אז יש עדיין מספיק אנשים שחושבים שלא (אני למשל ) 

זה מה שניסיתי לומר שלא כל מה שאת מדברת עם אנשים ואומרים לך לקחת את זה מיד כמשהו שחייבים לעשות.

שבו ותבדקו מקורות ודעות ותגיעו להחלטה שלכם האם אתם חושבים שזה מצריך שאלת רב או לא. לא על סמך מישהי שאמרה לך "מה אתם לא שואלים רב?? אבל חייבים!" או משהו בסגנון.

מניעה זה משהו שלך ושל בעלך. תדברו על זה ביחד. תבדקו מקורות ביחד

תחליטו ביחד האם לפי השקפת עולמכם זהו נושא שמצריך שאלת רב. יש דעות שונות בענין.

לא בגלל שאנשים או חברות או אני בפורום אמרו לך נו נו נו למה את מונעת, איך את מעיזה לא לשאול, ה' שולח כוחות, את מונעת נשמות וכו.

כי זה שטויות

ואף אחד מהאנשים האלו לא יעשה כלום במקומך

מי שזה הדרך שלו ושלה לשאול רב על הנושא הזה ימשיך בדרכו , ולא יטיף לאנשים אחרים שזו הדרך הנכונה, וכנ"ל להיפך. 

תדברי עם בעלך, ול"אחרים" תגידי שזה לא עניינם ולא נושא שיחה.

וכשאת יודעת שיש אנשים שאוכלים קטניות בפסח?

ושיש נשים ששמות כיסוי ראש גם בלילה וגם כשמותרים?

ועוד כל מיני?

זה שיש אנשים שעושים משהו , גם אם הוא טוב ויפה, לא אומר שאת צריכה להרגיש שאת אמורה לעשות כמוהם. אולי כן ואולי לא. שוב, זו שאלה לברר בינכם באופן זוגי. לא כאן

תמיד תשמעי מישהו שמחמיר יותר ממך ותמיד תשמעי על אלו שמקילים יותר ממך

אם תבוא מישהי ותגיד לך- לשאול רב? מה פתאום? ברור שעד שאין בת לא מונעים בכלל. גם תרגישי רע?

ואם אני אגיד לך- לשאול רב? מה פתאום, מונעים כמה שרוצים. זה יגרום לך להרגיש יותר טוב?

לא

את ובעלך צריכים למצוא את הדרך שלכם ביחד. מה שמתאים לכם מבחינה אמונית.

ואין באמת סיבה באמצע החיים לקום ולשנות סדרי עולם.

יש כזה דבר לשאול רב במצבים כאלו, ויש כזה דבר שלא. 

כל אחד יכול לשכנע אותך לכאן או לכאן אבל זו ממש לא המטרה

תמצאו את הדרך הנכונה לכם, תדברו בינכם. 

ואם תלכו לשאול רב, אל תשכחי שגם איך שבעלך מרגיש בנוגע לעוד ילד הוא פונקציה של השאלה. כשהולכים לשאול רב מספרים הכל. ואומרים לו מה רוצים. ואז מקשיבים לתשובה

לא באים ואומרים לו 0- בעצם אין לי סיבה למנוע מה אתה אומר

אלא באים ואומרים לו  - יש לי כך וכך, אני רוצה למנוע, בעלי מרגיש כך וכך. מה אתה אומר.

זה בהנחה שתחליטו לשאול. שזה בכלל לא מובן מאליו ובטח לא משהו שצריך לעשות כי שמעת שיש אנשים שנוהגים ככה, יש מלא אנשים שנוהגים מלא דברים. עושים את זה רק אם חושבים שזה באמת מה שאתם כזוג צריכים לעשות 

והיא פשוט לא בן אדם בהריון

אבל רק למשך שנה

תחום מורכב ורחב, למיטב ידעתי זו שאלה הלכתית ולא עניין להחלטה אישית לפי תחושת בטן

הוא יגיד לך מה מותר ומה אסור ומה בתחום האפור (אם יש כזה)

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡