היתר מרב למנוע הריוןבית שלי
לפני שאכתוב את השאלה חשוב לי להבהיר שאני לא נכנסת לדיון האם רב אמור להגיד לי אם למנוע הריון או לא כי הרי לא הוא יגדל את הילד שלי וכו'
אנחנו מאמינים שיש לרבנים ידע והאפשרות לכוון אותנו לחיות נכון
בהנחה שאני אמא לארבעה בנים
ואין לי ב"ה בעיה רפואית או נפשית
האם יש איסור למנוע הריון משלב מסוים אחרי הלידה האחרונה?
עד עכשיו די הלכנו עם ההרגשה שלנו
ולא מנעתי אף פעם יותר משנתיים. עכשיו (אני כבר שנה אחרי לידה) חשבנו להמתין קצת יותר אבל שמעתי מכל מיני אנשים שיש איסור במצב הזה שיש רק בנים..
מה עושים? אנחנו מעוניינים לעשות את מה שנכון על פי התורה אבל גם רוצה להרגיש מוכנה לעוד הריון.
ממה שלי ידועאם כל חי

החיוב של ״פרו ורבו״ הוא על הגבר

מסיבה זו אם את בעצמך רוצה למנוע- אין בעיה

אם הוא היה רוצה למנוע ואת לא- ייתכן שהיה בעייתי, 

 

כך הסביר לי בעלי כשניסיתי להבין את הנושא (והיו לי רק 2 בנים ללא בנות)

פעם אמרה לי רבנית שהתייעצתי איתה, בדיוק ההפךmiki052

אם האישה רוצה למנוע והגבר לא. זה בעיה.

זו מצווה מהתורה לכן מאוד קשה לרב להתירבתי 123
לגבר אם אישתו לא זו שרוצה
אני מכירה מצבים כאלו וגם אז הרב מתיר/מחייב לאישה למנוע בעצם בשביל לשמור על שלום בית
לכן אישה עושה רצון בעלה- היא זו ש"מעצבת" את הרצון של בעלה44444
שיהיה דומה לרצון שלה
במקרה הזה שנינו רוציםבית שלי
לצאת ידי חובה קיום מצוות פרו ורבו יש שתי דיעות אחתבתי 123
שני בנים השניה בן ובת ושני בנים ובת זה לצאת לכל הדיעות
לגבי הזמן זה גם תלוי ברב יש רבנים שסוברים ששנתיים מהלידה אין בעיה למנוע ואפילו לכתחילה ויש כאלה שיותר מחמירים.
תתקשרי לרב ותפרטי לו מה הסיבה למניעה לא חייב להיות מצב נפשי או בעיה רפואית נוראית בשביל שאישה תצבור כוחות להריון הבא
ממה שאני יודעת להלכה נפסק בן ובתשירה רננה
...ים...
מותר למנוע הריון ביהדות והשאלה היא רק אילו אמצעים מותרים ואילו אסורים כמו למשל שיש ויכוח לגבי דיאפגרמה.
מעבר לזה, יש חשיבות ביהדות להבאת ילדים כולל מצוות פרו ורבו שהיא בבן ובת ועל זה אומרים שיהיו שני בנים ושתי בנות- מידת חסידות.
ולכן יש שיפנו לרב בשביל שיתיר להם למנוע....
חשוב גם לזכור שנשים לא מצוות בפרו ורבו
סליחה אבל נראה לי שלא כלכך הבנתי אותךהמקורית
אמרת שעד עכשיו לא מנעת יותר משנתיים (כלומר התירו לך למנוע שנתיים..?) ואת עכשיו רק שנה אחרי. אז למה שלא יתירו לך גם עכשיו עוד שנה?
או שעוד לא שאלת ואת מסתמכת על פסיקה כללית שמתירה שנתיים?
אני האמת גם במקום הזה שאני מונעת כבר שנה ורוצה להאריך מכל מיני סיבות
אני מציעה שתבדקי את זה עם רב שאת סומכת עליו והולכת לפי פסיקותיו וגם והכי חשוב - שישמע מה שיש לך להגיד ואת הלמה

מה שאני יודעת הוא שאם המניעה היא זמנית אז מתירים במיוחד אחרי כמה לידות. ובאמת ששאלתי ואמרתי שיש לי גם בן וגם בת אז נאמר לי שיותר קל להתיר במצב שיש מ2 המינים.
למען הסר ספק - תשאלי פשוט
מנעתי עד שנתיים בלי לשאולבית שלי
חשבנו שעד שנתיים זה מותר בלי לשאול
אבל אחרי שדיברתי עם כמה אנשים הבנתי שזה לא ככ פשוט
יש רבנים שאומרים שעד שנתיים מהלידה אפשר למנוע בלי לשאולמתואמת

אבל לא כולם.

את צריכה בכל מקרה לשאול את הרב שלכם.

בכל אופן, גם למנוע "סתם" בשביל להתאושש מהלידות הקודמות ולהתפנות בנחת לגידול הילדים הקיימים זה נתון בריאותי בפני עצמו. ני לרב שלכם, תארי לו כל מה שתיארת בהודעה הפותחת, והוא יפסוק לך לפי מה שנוהג.

אכן לא כל הרבנים מתיריםהמקורית
בכל מקרה עצתי היא לשאול את הרב שלכם
טוב לזה יש פיתרון ממש פשוטמיואשת******

תפסיקי לדבר עם אנשים.

ברצינות. גם פה בפורום לדעתי זה לא לענין. 

מי שאצלה לא שואלים רב שלא תשאל, ומי שכן, שכן תשאל

מניעה זה לדעתי האישית לא נושא לקבל עליו דעות מ"אנשים"

 

בנוגע ל4 בנים, אני אחרי שלוש בנות קיבלתי היתר למנוע לזמן בלתי מוגבל מסיבות שהיו לי אז. <והנה, השורה הזו היא "דעה מאנשים" >

קורה לפעמים שלומדים משהו או שחושביםבתי 123
שיודעים משהו ופתאום משיחה עם חברות מגלים שטעינו
או לא הבנו נכון
מלא נשים נצלו ככה מכל מני החמרות שהן אמצו לעצמן רק כי חשבו שככה ההלכה אני חושבת שלדבר זה מצויין
ואם היא בסך הכל מתייעצת כדי לדעת אם בכלל יש פה עניין לשאול רב זה גם מצויין לדעתי זה בדיוק המקום
אם כל שאלה נפנה לרב או לרופא בלי לרשום את הידע האישי שלנו או את דעתנו אפשר לסגור את הפורום
יש בזה משהומיואשת******

פשטו בעיני אם שואלים רב, אז תמיד צריך לשאול (ולא לחשוב הוא בטח יגיד לא או הוא בטח יגיד כן ומה יש לשאול) ואז ממילא אין מה להתייעץ, ואם לא שואלים אז לא שואלים. אבל כל אחת וגישתה

למנוע שנתיים מהלידה בלי לשאול זו דעה די נפוצה.44444
אני חושבת גם של הרב עובדיה יוסף- לא בטוחה.
יש בהחלט על מי לסמוך.
האמת שלא ממש הבנתי אותךפה לקצת
את אומרת שזאת שאלה לרב ואז שואלת כאן?
מאמינה שכל רב פוסק אחרת והפתרון הנכון הוא לשאול את הרב שלכם

לא מתכוונת להישמע ביקורתית, באמת מנסה להבין מה את שואלת
בדיוק. גם אני לא הבנתי את השאלה כל כךמיואשת******
לפי איך שאני הבנתי את השאלה שלהבתי 123
היא רוצה לקיים את ההלכה בלי הקלות
ברור שרוב המקרים שמופנים לרב בנושא הזה הרב מתיר למנוע אם האישה מרגישה שהיא צריכה ולא משנה מה הסיבה.
אז לדוגמה יש רבנים שפוסקים שאם האישה רוצה למנוע שנתיים או כל עוד היא מניקה אז אפילו כדאי למנוע וזו לא פסיקה מקלה.
אבל מעבר לזמן מסויים ושלא יצאו עדיין מצוות פרו ורבו קבר צריך היתר אחר
הפותחת מוזמנת לתקן אותי אם לא הבנתי אותך נכון
עדיין לא הבנתי. היא רוצה לשאול רב שתשאל רבמיואשת******

לא הבנתי מה היא שואלת פה.

אני אסבירבית שלי
אני רוצה לשאול רב כי אני מבינה שזה מה שצריך ( פעם חשבתי שלא והתברר שכן)
אבל אני רוצה לדעת האם רב יגיד לי להפסיק למנוע כי יש לי "רק" 4 בנים או שיש מצב להתחשב ברצונות שלנו. או שלרצונות שלנו אין מקום במצב הזה?
ברור שיש מקום לרצונות שלךמיואשת******

ולמה שאת מרגישה שאת מסוגלת 

ויש גם מקום לשאול רב שהוא מבין את סגנון החיים שלכם (אם אין לכם רב קבוע כמובן) 

 

ולגבי - צריך לשאול רב, פעם חשבתי שלא והתברר שכן, - אז שימי לב למה התברר לך שכן? זו זכותך והכל. אבל כמו שחשבת שלא וגילית שיש אנשים שחושבים שכן, אז יש עדיין מספיק אנשים שחושבים שלא (אני למשל ) 

זה מה שניסיתי לומר שלא כל מה שאת מדברת עם אנשים ואומרים לך לקחת את זה מיד כמשהו שחייבים לעשות.

שבו ותבדקו מקורות ודעות ותגיעו להחלטה שלכם האם אתם חושבים שזה מצריך שאלת רב או לא. לא על סמך מישהי שאמרה לך "מה אתם לא שואלים רב?? אבל חייבים!" או משהו בסגנון.

תודה את צודקת.. האמת שזה גם מה שמפריע לבעליבית שלי
שאני מבקשת ממנו לשאול רק כששמעתי מאחרים כשקודם לא שאלנו בכלל (האמת שאני חושבת שהוא מפחד פשוט שהרב לא יתיר..בקיצור תסבוכת )
בין יתר הדברים ששמעתי מאחרים זה שאם אסור למנוע אז אסור ואם זה משהו שחייבים לעשות ויגיע ילד יגיעו גם הכוחות והיכולות
יופיזה בדיוק מה שהתכוונתי לא לדבר עם אנשים על מניעהמיואשת******

מניעה זה משהו שלך ושל בעלך. תדברו על זה ביחד. תבדקו מקורות ביחד

תחליטו ביחד האם לפי השקפת עולמכם זהו נושא שמצריך שאלת רב. יש דעות שונות בענין.

לא בגלל שאנשים או חברות או אני בפורום אמרו לך נו נו נו למה את מונעת, איך את מעיזה לא לשאול, ה' שולח כוחות, את מונעת נשמות וכו.

כי זה שטויות

ואף אחד מהאנשים האלו לא יעשה כלום במקומך

מי שזה הדרך שלו ושלה לשאול רב על הנושא הזה ימשיך בדרכו , ולא יטיף לאנשים אחרים שזו הדרך הנכונה, וכנ"ל להיפך. 

תדברי עם בעלך, ול"אחרים" תגידי שזה לא עניינם ולא נושא שיחה.

את צודקת. אבל ברגע שאני יודעתבית שלי
שיש כזה דבר לשאול רב על מניעה כבר יש על זה מין עננה כזאת של כבדות
בכל רגע רצות אלף מחשבות
למה לשנות ממה שעשינו עד היום
מצד שני כנראה שבאמת יש דבר כזה לשאול רב בעניינים כאלו.
ועוד משהו
אני באמת תוהה האם במצבי אני יכולה למנוע הריון.
ב"ה אני בריאה
ילדים בריאים
יש בית ופרנסה
אין לי בעיות של דיכאון
אני רק מרגישה שלא בשלה עדיין מספיק לעוד ילד. עד עכשיו כל ילד הגיע מתוך רצון. חיכיתי שזה יקרה. וזה פשוט נותן כוחות להתמודד עם הקשיים הרגילים ובריאים שיש בכל לידת ילד חדש.
הממממיואשת******

וכשאת יודעת שיש אנשים שאוכלים קטניות בפסח?

ושיש נשים ששמות כיסוי ראש גם בלילה וגם כשמותרים?

ועוד כל מיני?

זה שיש אנשים שעושים משהו , גם אם הוא טוב ויפה, לא אומר שאת צריכה להרגיש שאת אמורה לעשות כמוהם. אולי כן ואולי לא. שוב, זו שאלה לברר בינכם באופן זוגי. לא כאן

תמיד תשמעי מישהו שמחמיר יותר ממך ותמיד תשמעי על אלו שמקילים יותר ממך

אם תבוא מישהי ותגיד לך- לשאול רב? מה פתאום? ברור שעד שאין בת לא מונעים בכלל. גם תרגישי רע?

ואם אני אגיד לך- לשאול רב? מה פתאום, מונעים כמה שרוצים. זה יגרום לך להרגיש יותר טוב?

לא

את ובעלך צריכים למצוא את הדרך שלכם ביחד. מה שמתאים לכם מבחינה אמונית.

ואין באמת סיבה באמצע החיים לקום ולשנות סדרי עולם.

 

יש כזה דבר לשאול רב במצבים כאלו, ויש כזה דבר שלא. 

כל אחד יכול לשכנע אותך לכאן או לכאן אבל זו ממש לא המטרה

תמצאו את הדרך הנכונה לכם, תדברו בינכם. 

ואם תלכו לשאול רב, אל תשכחי שגם איך שבעלך מרגיש בנוגע לעוד ילד הוא פונקציה של השאלה. כשהולכים לשאול רב מספרים הכל. ואומרים לו מה רוצים. ואז מקשיבים לתשובה

לא באים ואומרים לו 0- בעצם אין לי סיבה למנוע מה אתה אומר

אלא באים ואומרים לו  - יש לי כך וכך, אני רוצה למנוע, בעלי מרגיש כך וכך. מה אתה אומר.

זה בהנחה שתחליטו לשאול. שזה בכלל לא מובן מאליו ובטח לא משהו שצריך לעשות כי שמעת שיש אנשים שנוהגים ככה, יש מלא אנשים שנוהגים מלא דברים. עושים את זה רק אם חושבים שזה באמת מה שאתם כזוג צריכים לעשות 

תודה מיואשת עזרת לי מאודבית שלי
חוסר רצון הוא סיבה רצינית ביותרחולת שוקולד
אולי אפילו ה-סיבה
זה ברור לי אבל כמו שהרבה מצוות מקיימיםבית שלי
לא תמיד כי יש לנו רצון אלא כי צריך
אז אולי זה גם המצב עם מצוות פרו ורבו?!
במצוות אחרות אין נשמה של ילד שמושפעת מהחוסר רצון הזהמיואשת******
ולא. לא תמיד מגיעים כוחות עם הנסיון. לצערינו (בכל מיני נסיונות בכללי)
ולכן, גם המחמירים ביותר שואלים רב. להביא ילד לעולם ולגדל אותו זה צא כמו ליטול ידיים בחוסר רצון או לצום בחוסר רצון וכו. זה חיים שלמים של בן אדם שיושפעו. וגם החיים שלך, של בעלך, הזוגיות שלכם, הילדים שכבר יש. מעגל שלם של חיים שמושפע. לכן חוסר רצון הוא סיבה מאד משמעותית למנוע, ולכל הפחות למי שנוהגת לשאול- לשאול.
ההקבלה של זה למצוות אחרות שעושים בחוסר רצון לא נכונה בכלל בעיני
זה לגמרי עניין של השקפה.44444
זה לא כזה שחור- לבן.
יש הרבה מקום לשיקול דעת.....
בודאי שיש מקום לכן שואלים רק יכול להיות שבגללבתי 123
המצב שלכם הוא ירצה לדעת יותר לעומק את הסיבה או אולי יתן תקופה קצרה יותר ויבקש שתבחנו את העניין שוב ולא מיד תקופה ארוכה
אני חושבת שאת צריכה להתייעץ עם בעלך בנושאהמקורית
כמו שמיואשת אמרה בחכמה, זה עניין אמוני שלכם. וכמו שאת לא נוהגת בדברים אחרים לפי אמונות ופסיקות שניתנו לאנשים אחרים, כך גם פה.
ולגבי הלהתחשב ברצונות - זה תלוי גם לאיזה רב הולכים. פעם התקשרתי לרב מסוים שהופניתי אליו מטעם מדריכת הכלות שלי לגבי שאלות בטהרה ומניעה והוא אמר שהוא לא מתיר כמעט באף מקרה ופשוט הפנה אותי לרב אחר. ברור שלא היה מתאים לי להתייעץ עם רב כזה.
לעומת זאת, הרב השני שאני מתייעצת איתו מאז ועד היום שואל שאלות, מברר ונותן מקום ומשקל לתחושות האישה ולתמונה הכוללת.
תבדקו ביניכם לבין עצמכם מה מתאים לכם כזוג במישור האמוני והדתי שלכם ומשם תמשיכו


באמת יש הבדלים ענקים בין הגישות השונות....44444
שהייתי בהריון ראשון- לקראת הסוף רב של בעלי מהישיבה יזם איתו שיחה על מניעת הריון ועל החשיבות לתת לאישה לנוח.....
ולא רק לו.....
ישיבה דת"ל מיינסטרימית ביותר.....44444
וואו יפה מצדו על העלאת הנושא מיוזמתוהמקורית
נתקלתי ברב חרדי שהתיר כי האישה מקיאה בטירוףרשש

והיא פשוט לא בן אדם בהריון

אבל רק למשך שנה

תחום מורכב ורחב, למיטב ידעתי זו שאלה הלכתית ולא עניין להחלטה אישית לפי תחושת בטן

אני חושבת שהוא המוזר.לא כרגע
בעקרון, כמעט ואין היום רב (ליתר בטחון לא כותבת אין בכלל), שלא מתיר מסיבות בנאליות הרבה יותר וליותר זמן.
נשמע לי ממש מוזרפרח חדשאחרונה
זה לגמרי תלוי ברב ובגישה שלו....44444
ובדר"כ זו גישה כללית שמניעת הריון הוא חלק ממנה. זו הסתכלות שונה על מידת הבטחון מול ה"השתדלות".

אני לא מכירה את כל הרבנים בארץ וכל הגישות אבל מניחה שאצל רב דתי לאומי יהיה הרבה יותר מקום ל"ריווח"- בטח אחרי 4 ילדים. רב "ברסלבער" רציני אולי ייתן פחות מקום....
אבל....כל רב יפסוק לפי המקרה שלכם.
^^^^^44444
זו שאלה מעניינתשירוש16
תכלס - כמעט כל רב שתגיעי עליו ותסבירי לו את עמדך ושאינך מעוניינת כרגע להביא ילד לעולם לא יכריח אותך להפסיק מניעה.
אז תתיעצי עם רב רשש

הוא יגיד לך מה מותר ומה אסור ומה בתחום האפור (אם יש כזה)

תשאלי את הרב שלכם.44444
בעקרון זה עניין של השקפה ויש יותר דעות מאשר רבנים.....
חחחחח. תודה שהצחקת אותי מיואשת******
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !