מה שכן- בהריון של התאומות רק סיפרתי שאני בהריון...

ואחרי שבוע בערך שקצת עיכלנו את העניין

באנו לספר פנים מול פנים

הייתי אחרי כמה הפלות ופחדתי לספר

הריון אחד סיפרתי רק בתחילת שישי

אני אף פעם לא מספרת לפני חודש 4

אמא שלי כ"כ שמחה כשסיפרתי לה על ההריון הראשון, זה היה קצת יותר משנה אחרי החתונה והיא כבר התחילה לדאוג....

למה למנוע מאמא את תחושת הקלה?

למה להפסיד את התפילות של אמא???

אין כמו תפילה של אמא על הילדה שלה!

וד"א

לחמותי סיפרנו בדיוק באותו היום

אין מבחינתי הבדל בין אמא שלי לשלו...

שנינו ילדים של אמא

שרוצים לשתף אותה

ולשמח אותה (וכמובן גם את אבא)

קודם כל בגלל ההפלות,כשסיפרנו מוקדם והיתה הפלה,זה מאוד ציער אותה

ועוד דבר,לא כולם יודעים לשמור סוד,ואין לי עניין שכל המשפחה תדע,אם אני מספרת להורים שלי,100 אחוז שכל המשפחה יודעת

ולהתפלל אני גם יודעת

גם אני עברתי.... היה לי הריון כימי, וכן, היא הצטערה מאד, אבל- היה לי למי לפרוק ואת מי לשתף בצערי

ואצלנו כולם ב"ה שומרים סודות מצוין

ההורים שלנו היחידים שידעו על התאומות ולא גילו/רימזו לאף אחד....

ובעניין התפילות, את צודקת כמובן, זה לא במקום... זה בנוסף

וכיף לך שהם שומרים סוד

אני לא מספרת להם כלום כלום כלום מהחיים שלי

תראי כמה חשוב לשמור סודות של הילדים

ואני לא משווה אף פעם בין כאב לכאב....

רק נתתי דוגמא קטנה למשהו שעברתי ואיך אימי התמודדה....

תאמיני לי שבשנות נישואי עברתי  הרבה התמודדויות בנושא,

יותר מדי אכזבות, יותר מדי כאב, יותר מדי נפילות

וכמובן שלא בהכל שיתפתי...

אך דווקא בשמחות השתדלתי לשתף כמה שיותר מהר...

הפתיע אותי לראות שבנות מחכות לחודש רביעי-חמישי ואפילו שישי....

אמא, תמיד מבינה ומרגישה מה עובר על הילדה שלה....והיא גם מרגישה כשמסתירים ממנה...

כמובן שיש מקרים יוצאי דופן לכאן או לכאן...

ואמא שלי גם הבינה לבד קצת לפני, כשעשינו שבת ביחד ואמרתי משהו על זה שילדים מעבירים מחלות והתרחקתי מהאחיינים (היא ידעה שאין לי נוגדנים ל CMV ובגלל זה אני נזהרת)

אולטרסאונד ראשון עשיתי בשבוע 10 שאז גילינו שיש תאומים, והטלפון הראשון היה לאמא שלי ובעלי דיבר עם אמא שלו

הייתי חייבת לספר למישהו, לא ידעתי איך להכיל את זה לבד

אבל לאחרים העדפתי לחכות לשבוע 14 בגלל שבהתחלה יש יותר סיכוי להפלות למרות שגם זה לא בדיוק הצליח

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

בשורות טובות

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה

אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

כי זה עובר בישול, זה לא נא..

לדעתי זה כבר כמו כל אכילה בחוץ.. 

כמובן אני לא מכריעה רפואית אבל כנראה הייתי אוכלת.. 

שעלולים להיות בדגים נאים

בגלל שבחנות סושי יש הרבה דגים נאים אז יש חשש שהחיידק יהיה גם במאכלים אחרים, אחרי שנאפו/נצרבו/התבשלו כי אולי נגע במשטח שהיה מקודם דג כזה וכו

החשש הוא קצת רחוק אבל קיים

לדעתי אם הוא כבר קנה והפתיע הייתי אוכלת מזה

אבל להבא עדיף להימנע

לפני שאת נכנסת את ממלאת טופס מה את רוצה לדעת

ככה זה היה אצלי לפני 4 שנים

ואז מילאתי רק דברים וודאיים

באמת גם לדעתי עדיף לא לדעת את הדברים הלא וודאיים כי זה מאד מערער ולא וודאי..

ככה חשבתי...

בכל אופן, אני לא עשיתי את שניהם (בגיל כמעט 38). אין לי עניין להכניס את עצמי לדאגות טרם הזמן. עשיתי שקיפות עורפית (בעיקר כדי לדעת בזמן אם יש עובר פגום לגמרי, כי אם הייתי מגלה רק בסקירה המאוחרת המשמעות אצלי הייתה כנראה לידה קיסרית שקטה) וסקירה מאוחרת.

באופן כללי אני מעדיפה להימנע מבדיקות ככל האפשר, הן מבחינת החרדות שיש לי סביבן והן בגלל העובדה שאני לא אוהבת חדירה לפרטיות גופי.

החלטות טובות ובשעה טובה!

תסמונות ומקבלים על זה תשובה ודאית.

אם עושים צ'יפ גנטי/אקסום, שאלה בדיקות שלמיטב ידיעתי לא בסל גם בגיל 40, אז יש אפשרות לקבל תשובה שיש משהו "אבנורמלי" בגנים אבל בלי לדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. לפני ביצוע הבדיקה אפשר לסמן בטופס שלא רוצים לקבל מידע על תוצאות כאלו אלא רק על תוצאות עם ודאות ידועה וברורה של איך זה בא לידי ביטוי בפועל

תקינות כולל סקירות וניפט אז הגיל שלעצמו הוא לא סיבה טובה לעשות מי שפיר

אבל כמובן שבמי שפיר בודקים עוד דברים נוספים

את צריכה לחשוב עם עצמך לגבי הסיכון במי שפיר אמנל בימינו הסיכון לא גדול אבל כן סיכון משמעותי ולא מאוד נדיר

נחל השופט ממש מתאים לילדים קטנים ועגלות, זה אזור יוקנעם

אפשר לנסוע לכיוון עמק המעיינות בית שאן

יש שם מלא נחלים כמו נחל האסי, נחל הקיבוצים, עין שוקק

אני הייתי בגשר קנטרה וזה מהמם אבל כן היתה חתיכת הליכה עד לשם

אם אתם זורמים למקומות בתשלום אז יש את הסחנה (גן השלושה) - קחו בחשבון בעיית צניעות מאוד קשה בתקופה הזו של השנה.

עוד אפשרות למקום בתשלום עם ילדים זה אגמון החולה - לשכור רכב גולף ולהקיף את האגם

זה כבר מאוד צפונה.

שם כבר אפשר ללכת לבנייאס - לא נגיש אם אתם באים עם עגלה.

יש גם את שמורת דן שזה גשרים ושבילים מסודרים וכמעט הכל מוצל אז זה ממש מושלם לילדים קטנים ובתקופה כ"כ חמה.

אם את רוצה כולל לינה זכרון יעקב יכול להתאים.

אם לא חייב צפון אז גוש עציון מהמם ויש גם טבע וגם אטרקציות לקטנטנים.

תבדקי כפר עציון לדעתי תהנו שם לא פחות מהצפון.

מותאמים לילדים, מעגליים.

מאמינה שתוכלו בקלות למצוא אכסניות באזור זכרון חדרה והסביבה.

יש גם חופים באזור שכיף להיות בהם וגם אם תצפינו עוד קצת לחיפה יש הרבה מה לעשות