דברים בשם אומרם להכנה לשבועותסוג'וק

 

 

* "אמר להם רבי שמעון: בניי, אשרי חלקכם, כי למחר לא תבוא הכלה אל החופה, אלא עמכם, משום כל אלו המתקנים תקוני הכלה בליל שבועות ושמחים בה, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרון, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות מהעולם העליון"

 

(תרגום הסולם, הקדמת הזוהר)

 

 

 

*  "הנעורים בלילה זה ומייחדים בו כל שיחם ושיגם ומחשבותיהם לשמיים, אשרי חלקם. והמטהרים עצמם בטהרה גמורה זוכים ע"י תיקון זה לגילוי שכינה, וכמו שכתב השל"ה שנגלתה שכינה על החבריא הקדושה, מרן הבית יוסף וחבורתו בשבתם יחד בלילה זה ועסקו ב'תיקוני כלה ותכשיטיה', ושכינה אמרה להם: אשריכם ואשרי חלקכם"

 

(ספר התודעה)  

 

 

 

*  "חכמינו אמרו שולשה מוחלין עוונוותיהם ואחד מהם הוא חתן, וכיוון שמוחלין לחתן וודאי מוחלין גם כן לכלה. ואמרו חכמינו "ביום חתונתו" 'זה מתן תורה'. נמצא, כיוון שהיה נישואין בשבועות ואנו הכלה, נמחל לנו עוונותינו. אם כן זהו רומז ליום הכיפורים בשבועות"

 

(קדושת לוי)

 

 

 

* "זה הכח הוריש אברהם לבניו אחריו, שכל איש יהיה מי שיהיה ואפילו בשפל וסתר המדרגה, יהיה ביכולתו להתחיל מחדש, וזהו עניין מתן תורה שנעשה עולם חדש. ובאה הארה בכל חג שבועות לעורר לב אנשים להתחיל מחדש ולא תזכרנה ראשונות ולא תעלינה על לב, אלא כגר שנתגייר וכקטן שנולד, וזהו "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה" 

 

(שם משמואל)

 

 

 

"להורות שלעומת הקדושה שאדם מתקדש , כמו כן הוא מקבל הארה מעשרת הדיברות, ואם הוא מתקדש יותר, יש לו הארה יותר"

 

(שם משמואל)

 

 

 

* "על ידי שניעורים בלילה מתקנים ומכפרים על עוון כרת"

 

(ליקוטי הלכות)

 

 

 

* "חג השבועות הוא בדרגה גבוהה, יותר משאר כל המועדים...

בעצרת נידונים על פירות האילן.

האילן רומז לקב"ה, ופירות האילן הם נשמות ישראל,

ובעצרת נידונים נשמות ישראל על הרוחניות של השנה,

שבראש השנה דנים על המזון הגשמי

ובשבועות דנים על המזון הרוחני"

 

(נתיבות שלום בשם האר"י)

 

 

 

*  "איתא מהאר"י הקדוש בגודל קדושת הלילה הזה, אשר בו תלויה הוראת חיי אדם, והשעות האלו המה מהעיתים הגבוהים ביותר בשנה"

 

(נתיבות שלום)

 

 

 

* "איתא שבאה רוח טהרה בליבות ישראל בלילה זו, ועיקר הטהרה ע"י התורה, כמו שכתוב "אמרות ה' אמרות טהורות" והם מטהרין לאדם כדכתיב "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם", הוא ע"י השפעת מי הדעת בלב ישראל, שכשזוכה להאיר לבו בהבנת דבר חדש בתורה, זוכה לטהרת הלב, והתורה נקראת מים. 

לכם צריך כל אחד לייגע עצמו בתורה בלילה זו למצוא איזה התחדשות השייך לנפשו ויזכה לטהרה. והנה גם זה נכלל במתן תורה, שהקב"ה נותן גם הכלים להיות מוכן לקבל התורה והוא טהרת הלב" 

 

(שפת אמת)

 

 

 

 

* "הובא מהרבה צדיקים, שה' יתברך מכין לכל יחיד ויחיד השפעות גדולות והשפעות חדשות לגמרי, ואין שום שנה דומה לחברתה, מיום נתינת התורה, כי הולכת ונתווספת, "קול שופר הולך וחזק מאוד"

וה' יתברך מכין לכל יחיד, כמה חלקי תורה, כמה תפילה, כמה דבקות, כמה התרוממות, כמה נקיות, כמה טהרה, כמה דרגה של פסקו זוהמתן.

וכל ההשפעות מוכנות לכל יחיד ויחיד, רק ה' יתברך מבקש מאיתנו ומתחנן אלינו, שננצל כראוי את הימים האלו, בבחינת "הרחב פיך" וכך נזכה לשפע של "ואמלאהו". וזה תלוי כמה משקיעים בימים שקודם מתן תורה והשעות של החג והשבת שאחר מתן תורה.

 

כמה שהיום מלא בחיזוק, כמה שהימים קודם לכן מלאים בחיזוק, זה משפיע שכל השנה אח"כ היא בדרגה אחרת לגמרי.

 

העבודה המוטלת עלינו בחג שבועות, אינה אלא לרצות במתנה, בתורה, ולהחשיבה... רק לרצות בתורה הקדושה, ולאכול ולשמוח..." 

 

(עפ"י שיחות התחזקות)

יפה. תודה רבהרלה


מנה שניהסוג'וק

 

 

 

"לא נכתב זמן מתן תורה, כי זמנה בכל יום, וכמו שמשה רבינו ע"ה ובני ישראל השתדלו בקבלתה ונתנה להם, כן עתה המשתדל בחלקו להוציאו לפועל מוסרין אותו לו מן השמיים"

 

(צרור החיים)

 

 

 

"בשבת שלפני שבועות צריכין להכין לקבלת התורה" 

 

"בכל שנה ושנה מקבל כל אחד מישראל בחג הזה מה שעתיד להבין ולחדש בתורה... וכמו שהאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה, כמו כן התורה מחדשת פירותיה בכל שנה ושנה ולכן בעצרת נידונין על פירות האילן דהיינו התחשות התורה שנקראת עץ חיים... וזו ההתחדשות תלויה כפי הכנת כל אחד שיכין את עצמו לקבל חלקו בתורה על כל השנה, ושורש כל השנה הוא יום זה"

 

(שפת אמת)

 

 

 

"זוכה ע"י קדושת חג השבועות לשפע "בני" דבעצרת על פירות האילן והאדם עץ השדה וזוכה להשפעת פירות למינהו... "

 

(ר' צדוק)

 

 

 

"בעצרת נידונין על פירות האילן... והעולם נידון ביום זה על התורה שניתנה בו אם ביטלו עצמם ממנה"

 

(של"ה)

 

 

 

"יש להקדים בתפילה עוד קודם בוא ימי החג... שיזכה לבוא מוכן וראוי לקבל את הארות החג ולקיים מצוותיו כראוי, וכשמתפללים על רוחניות נענים תחילה, וכבר כתב המהרש"א שזה שתפילה מועלת ומתקבלת אין זה דבר על טבעי, ואדרבא טבעי הוא, כי טבע התפילה היא שמתקבלת ונשמעת...

 

כי אין לשער את ההבדל והנפקא מינה בין מצוה או חג שמתכוננים לה קודם..."

 

(מרבה חיים)

 

 

 

קב"ה סידר את הבריאה בצורה כזאת שע"י כל לימוד התורה הקדושה מתרבה ומתחזק החיבור של הנשמה של היהודי לה' יתברך, ובא שפע רוחני שהוא אור עליון מה' יתברך על הנשמה, ואור עליון זה נותן לנשמה עוצמה חזקה מאוד ומביא לנשמה הצלחות עצומות. אלא שלא תמיד בשעת הלימוד עצמו האדם מרגיש את ההארה, אבל עם הזמן אדם זוכה להרגיש חלק מן ההארה אבל החלק המורגש הוא מועט מאוד ביחס אל מה שבאמת זוכה הנשמה ע"י הלימוד"

 

"ועם הרגל האדם בלימוד מתרבה הרגשה זו ונוצר חשק גדול אל הלימוד ואפילו אם יש גם אז נסיונות אבל באופן כללי החשק ללימוד הולך וגודל.

וצריך לדעת שאין שום תענוג בעולם שיכול להשתוות אל התענוג של קבלת אור עליון מה' יתברך וכל תענוגי עוה"ז כולם הם תענוגים אל הגוף אבל התענוג של ירידת אור עליון מה' יתברך אל הנשמה הוא תענוג לנשמה וכל תענוגי הגוף כאין וכאפס לעומת תענוגי הנשמה"

 

(ספר ההתקרבות לה')

 

 

 

"וכפי ערך הקיבול אשר יקבל עליו עול תורה באמת ובכל כוחו, כן לפי זה הערך יסירו יעבירו ממנו טרדות עניני זה העולם. והשמירה העליונה חופפת עליו, והוא כבן המתחטא על אביו ואביו עושה לו רצונו ומשלים לו כל חפצו, וכמו שאמרו רז"ל (ע"ז יא.) כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו, וכן איתא במדרש תהלים (א) ואמרו עוד שם שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים , שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין"

 

(נפש החיים)

 

 

תודה רבהמחכה לגאולה!


מנה שלישיתסוג'וקאחרונה

 

 

 

"איתא בספרים הקדושים שכשם שהתורה הקדושה היא נצחית, כך קבלת התורה היא נצחית , שבכל שנה ושנה יש בימים האלו קבלת תורה מחודשת. וזה שאנו אומרים "זמן מתן תורתנו", אין פירושו שנקבע זכר ליום שבו נתן הב"ה את התורה בעבר, אלא בכל שנה ושנה החג הקדוש הוא זמן מתן תורתנו ובו יורדים ההארות של קבלת התורה. וכדאיתא מהאריז"ל על הפסוק "משה ידבר והאלקים יעננו בקול", משה דיבר לא כתיב אלא "משה ידבר", רמז להתחדשו קבלת התורה שבכל שנה..."

 

(נתיבות שלום)

 

 

 

"גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה, א) "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"

 

(אור החיים)

 

 

 

שלושת הרגלים הם כמו תחנות דלק רוחניות לכל השנה

אך בשבועות הוא הטיפול השנתי הרוחני

והמפתח להפעיל את המנוע הרוחני ,

שהרי התורה היא המפתח למצב הרוחני

"יפתח ליבנו בתורתו"

"פתח ליבי בתורתך"

 

(עפ"י מכתב מאליהו)

 

 

 

"בליל שבועות משפיעין מן השמים טהרה ללבבות בני ישראל המקוין לטהרה"

 

(שפת אמת)

 

 

 

 

"ואל יקל בעיני האדם הדבר הזה, כי האדם הוא שפל ואפל מבחינה אחת, אבל מבחינה אחרת הוא גדול כח מאוד ובידו להעמיד כל העולמות כולם מה שאין כן מלאך משרת יכול לעשות.

ועל כן צריך כל אדם עם היותו קטן שבקטנים והדיוט שבהדיוטים להחשיב עצמו ולהתגדל ולהתנשא על הענין הזה ולומר אולי על ידי בא איזה ענין ודבר להפיק רצון ה' יתברך"

 

(סדר היום)

 

 

 

מר' משה חיים לוצאטו הרמח"ל זצל:

 

 

"כל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מן הזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון ותחודש בנו תולדת התיקון ההוא... ועל דרך זה חג השבועות למתן תורה"

 

"לחזק הארת הימים ע"י כח התורה שהוא הכח היותר חזק שיש לנו"

 

"התורה הנה קודש היא וכאשר יעסוק בה האדם למטה - אור היא אשר תאיר בנשמתו להגיע אותו אל גנזי מרומים והוא דבר החכם "כי נר מצוה ותורה אור" ולא שמראה אור בדרך דמיון, אלא אור ממש, כי זו מציאותה למעלה, ובהיכנסה בנשמה יכנס אור בה כאשר יכנס ניצוץ השמש באחד הבתים"

 

"בכלל ההשפעות הנשפעות ממנו יתברך לצורך בריותיו, יש השפעה אחת עליונה מכל מה שאפשר שימצא בנמצאים, והיינו שהוא תכלית מה שאפשר שימצא בנמצאות, מעין המציאות האמתית שלו יתברך ... מה שמחלק האדון יתברך שמו בכבודו ויקרו אל ברואיו. ואמנם קָשר הבורא יתברך שמו את השפעתו זאת בעניין נברא ממנו יתברך לתכלית זו , והיא התורה"

 

(דרך ה' ודרך עץ חיים)

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאראחרונה

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה
שילוח הקןצע

שאלה ממש בסיסית.

לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.

טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?

בדרך כלל לא..פתית שלג

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

כנראה שלאטיפות של אוראחרונה

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

 

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אולי יעניין אותך