אוףףףףףףףףףףףףףףףףףמתנחלת:)

אינלי כח לעולם!!

אינלי כח לכלום!!!

באלי לטמון את הראש בכרית

ולבכות

ולבכות

ולבכות

אוימ ה קרה הכול בסדר??משקפת
זאת הבעיה....מתנחלת:)

אני לא יודעת מה קרה...

 

פשוט באלי לבכות...

 

 

כאילו קרה לי היום משהו באולפנה אבל לא ברמה של לבכות אבל עכשיו כשאני חושבת על זה פשוט באלי לבכות ואני לא מבינה למה...

טוב את יכולה לבכותמשקפת
זה בסדר גמור זה לא חולשה לבכות ,
לכולנו אני חושב יש את הימים/ רגעים אם מצב רוח לא משהו ( בלשון המעטה) שפשוט מרגישים שהכון לא עובד לנו וכול העולם נגדנו , בקיצור חוסר מצב רוח ותחושת דיכאון מטורפת
תנסי למצוא משהו שיכול לשפר לך את המצב רוח
איזה אוכל שאת אוהבת אולי לבשל אולי לשמוע שירים שאת אוהבת
הבעיה שאני כבר שבועיים עם תחושה כזאת... והבכי לא מגיע....מתנחלת:)


לצערי מכיר את זה מקרובמשקפת
ואפילו יותר מיזה .... ( לא ממש רוצה לפרט כאן אבל ההיתי במצב לא נעים הרבה מאוד זמן)
יש איזה משהו שמפריע לך ? מעיק עלייךמשקפת
או פשוט סתם לסור מצב רוח והרגשה לא משהו
גם וגם...מתנחלת:)

כאילו בכללי תקופה מטורפת, בלי קשר לקורונה.... וגם סתם הרגשה מבאסת....

ואיי ממש באסה מצטער לשמועמשקפת
אבל חושב לזכור שהחיים שלנו הם לא קו ישר
הכול בנוי מתקופת של עליות וירידות ( לפעמים זה תקופה קצרה ולפעמים זה ארוך ואפילו ארוך מאוד) תנסי למצוא לך את הנקודות שעשות לך טוב ולנסות להשתמש בהם כמנוף שירים אותך ויוציא אותך מההרגשה הרעה
אוףףףףףףףףמתנחלת:)

למה הרצון לבכות לא עובר??

כי אולי מה שעושה אתמשקפת
הרצון הזה לא עבר ?
הבעיה שאני לא יודעת מה עושה את הרצון הזה...מתנחלת:)


ואיי זה לפעמים הדבר הכי נוראי שיכול להיותמשקפת
אתה מבואס ולא יודע למה
זה באמת דבר נוראי!!!מתנחלת:)


אני לא יודע יודע אם זה יעזורמשקפתאחרונה
( כאילו בטוח זה עוזר אבל לא ידוע אם ישירות) אבל את יכולה פושט להתפלל לה להסביר לו באמת במילים שלך איך את מרגישה ולבקש שהוא יעזור
הוא יקשיב לך בשמחה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך