שיר של תקופה.
מזכיר לי את אלול, את העייפות הנוראית הזאת אחרי שינה ב3 בלילה. והתפילות הוי התפילות
שיר שסוגר תקופה.
שמרחיב את כל עיגולי האהבה שבלב. שמזכיר את ירושלים.
ואימלה, פתאום לארוז תיק
איך התגעגעתי להסניף את הריח של המצעים והמגבות לפני שמכניסים אותם לתיק
ופתאום לשים כסף בארנק, ופתאום לחשוב מה ללבוש השבוע
והכל הפוך לי ולא הבאתי כלום כמעט
ופתאום אוטובוס. ופתאום מלא לבבות שלא ראיתי
וזה מוזר, כי זה לא יום אחרון קלאסי, זה קיטוע באמצע הזמן בין תקופה שהייתה לבין תקופה חדשה
ופתאום הבית שלי. כן.
ורק הצלחות בע"ה. ושיהיה רגוע וסוער כאחד
ואני מתגעגעת ללאמונת עיתנו בשפע ולנצל כל פירור של זמן
וגעוולד. לעניים של כולן, איך אני אוהבת עניים.
וזהו רק לשפוך את זה לכאן וללכת עד להודעה חדשה.
להתראות.
