יאבאלה
זה עבר מהר מידי
ופתאום מדאיג אותי איפה אהיה בחג
לא רוצה לנסוע שוב לשום מקום אפעם יותר
אבל בכנות רבה ככל הנראה אהיה אצל ההורים... איזה עוד אפשרויות יש?
אנלא בשלב שזה יעבור בשקט מצד המשפחה אם אחליט לעשות את החג לבד
או בשלב שאני בכלל מסוגלת לזה, גם...
ואחותי, שאצלה ביליתי כמה וכמה חגי שבועות במהלך השנים, קצת פחות נלהבת לארח אותי עם הנספחת שלי
ואני לא רוצה להשאיר אותה לבד אצל אחרים... עם כל הכבוד לאחרים
ומה גם, אחרי השבת האחרונה אצל אמאבא אני ממש סקרנית איך יחגגו שם את חג השבועות השנה
הרופא של אבא אמר לו שהוא צריך לאכול יותר גבינות מאיזושהי סיבה (שאני בטוחה שהוא הסביר היטב, לא התעמקתי מרוב הפתעה)
אז אחרי יותר מעשור של הימנעות מחלבי בבית, אבא מתפנק עם שלל גבינות מכל הסוגים, הוא מעדיף צרפתיות על איטלקיות, אבל שיהיה...
ותאמינו או לא
הוא הצליח לשכנע אותי לטעום מהכל, על אף הריחות המפוקפקים של חלק מהדברים...
חלק אבא קילף לי את החלק החיצוני כדי שאעז לטעום
ואחרי שהוא בנה אצלי הבנה שזה לא הכל כזה נורא כמו שזה מריח, הוא החליט שהגיע הזמן, והגיש לי פיסת של גבינה כחולה על קרקר מתובל עם פרוסת עגבנייה
וואו
כלומר, וואו.
זה לחלוטין לא נורא כל כך כל כך
אבל, המרקם של זה קצת מטריד, כלומר, החלקים הטיפה קריספיים קצת היו בררר
אבל הוא המשיך ועודד אותי שבפעם הראשונה זה מגעיל אבל בפעם השניה לומדים להכיר את הטעם
ובכן, היה לי מה לומר על זה
אבל נו שוין...
מעניין לאן הוא ייקח אתזה בחג ממש, אולי |כמעט לא מעז להעלות את המחשבה| ממש יבשל תבשיל חלבי...
שנים שלא היו לנו כלים חלביים בבית כבר...
איזה מוזר זה השינוי הזה...

הצחקתם אותי...