אני לומדת עד ה 20 באוגוסט 
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
שימו לב
אהבה.
איך קרה האסון הזה?משה
פשוט קרהאהבה.
הרפנו ידיים
הכוונהמשה
איך קרה האסון שאת עדיין לומדת....
אהבה.
אני מאד מלומדת
(לא סיימת שמינית כבר?)משה
לא סיימתי תואר ראשון כבראהבה.
אה. כזה.משה
מה את לומדת?
להיות בן אדםאהבה.
באוניברסיטה? זה לא בדיוק מה שלומדים שםמשה
את "להיות בן אדם" לומדים בעולם הגדול, לא בקופסאות האלה.
אם מתאמצים ללמודאהבה.
בקופסאות האלה אפשר ללמוד דברים שיועילו לעולם
כן. יש דברים שמועילים שםמשה
ויש שם דברים מזיקים ממש.
יאא איזה כיף לך!שוליינית
אני גם רוצה!
את לא. תאמיני ליאהבה.
והי, אני חייבת להראות לך משו
בטח שכן. ללמוד זה הדבר הכי כיף בעולם.שוליינית
מממאהבה.
בטח קורס אנגלית זה החיים
עכשיו את מדברת 
שוליינית
לא במערכת מסודרת !משה
חולקתאהבה.
ספרי מה את מרגישה שם ומה קורה לךמשהאחרונה
אני מוכן תמיד לשנות כיוון ולשמוע דעות חדשות.
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול