קצת לפני שבועות

פורום חשבתם שיהיה טוב?!

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

קצת לפני שבועותמאיר.

אני רק רוצה לומר שהתיזה של כפה עליה הר כגיגית לא מקובלת עלי.

במובן הזה, אני מאמץ גישה פיה לא יעלה על הדעת שהקשר בין הקב"ה לעם ישראל, המקבל דימויים של חתן וכלה, הגיע מכפייה ואונס.

אני חושב שהתיזה הזו רווחת בחב"ד, והיא מדהימה בעייני

זו לא גמ'?חדשכאן

זו כןמאיר.

תוכל להסביר את דבריך א"כ?חדשכאן

ולמה לא יוכל להיות שילוב בין הדברים?

הלוואי והייתי יודעמאיר.

אתה יודע להסביר איך הקשר בין בני הזוג מתבטא באונס?

אני לא כל כך מבין איך עובד שילוב בין אונס לבין רצון...

אולי יש צד מסויים בקשר בין הקב"ה לעם ישראלחדשכאן

שהוא כבני זוג
וצד אחר שלא.
וכמו הקשר של אבא מצד אחד ומלך מצד אחר..

יפהים אהבה ~

הכל טוב ויפהמאיר.

אני חושב שמכפייה ואונס לא יוצאים דברים טובים, וחושב שהתורה לא אוהבת עבדות...

אני חושב שלעיתים יש צורך בכפיהחדשכאן

וכמו בילד שמעוניינים שהוא יהיה שותף פעיל במטלות הבית אך הוא צריך להבין שלפעמים זה לא נתון לשיקול דעתו וזה מה שיש לעשות. וכמו הרצון של מחוקק החוקים שיקיימו אותם בלי צורך במשטרה שתאכף, ובכ"ז יש צורך באכיפה כי כך נכון לעשות כדי לקיים חיי חברה תקינים.
אני מבין מה אתה אומר, ואני חושב שמדברים על זה שבדור שלנו צריך לשים דגש חזק יותר על עבודה מאהבה. ובכ"ז נראלי שהצד של הכפיה חשוב כי בסופו של דבר, זה לא נתון לבחירתינו.
(כמובן שזה נכנס לדיון נוסף למה זה ככה. למה הקב"ה רוצה למלוך עלינו בחימה שפוכה?)

אגב, "כי לי בני ישראל עבדים". "עבדי הם ולא עבדים לעבדים".

השאלה היא האם לא כוונת הכתובים אהבה ~

באונס - בחיוב. ולא אונס עם כל המשמעות הנלווית אליו שהיא מזעזעת.
אין מה לעשות יש דברים שחייבים לעשות.
אני מחייבת את תלמידים שלי בדברים מסוימים, אפשר לומר שאני כופה עליהם, בגלל שאני אוהבת אותם ורוצה לשמור עליהם.

לא כתוב בתורה את המילה אונס. כתוב כפייה.
נכון שבמפרשים דנו על המשמעות הדומה, אבל עדיין.. לעניות דעתי המשמעות שונה בין שתי המילים.

יש משהו שמשלב בין אונס לרצון בהקשר הזה.שום וחניכה

סוד הנסירה.

האמת היא שחשבתי בכיוון...מאיר.

אז מה הרבי אומר על המשפט הזה?ים אהבה ~

בכל אופן הבעש"ט מפרש: " לכן כפה עליהם הר כגיגית ללמד את הדורות הבאים שאף בשעה שאין לו לאדם התעוררות מצד עצמו ללמוד תורה – יכפה על עצמו בעל כורחו! שזו סגולת התורה בתחילה בכפיה ואחר כך ברצון"

ואני שכל כולי בצפייה לעבודת השם מתוך אהבה ממש מתחברת לפירוש הזה של הבעל שם טוב.

אין מה לעשות, בחיים צריך לכפות על עצמנו לפעמים. ושם גם השם כפה עלינו, מתוך אהבתו אותנו כי הוא יודע מה הכי נכון לנו.

הגיוני שזה האמת וזה הפשטמאיר.

על הלב שלי זה לא יושב..

כלומר זה התירוץ הקלאסי, אותו תירצתי לעצמי בהתחלה..(זה טריק ידוע ביהדות, כמו שמלקים את הבעל לגרש את אשתו, למרות שצריך להיות רצון במתן גט - איך זה מסתדר? הרמב"ם טוען שזה הרצון היותר פנימי של האדם) אבל זה לא יושב לי על הלב, זה נשמע לי אחרת

יש הסבר שמבוסס על המשפט כמים הפנים לפנים נראה ליפנסאי

שכפה עליהם הר כגיגית זה היה השפעת אהבה ענקית
וכשמישהו אוהב מישהו אחר מאוד הוא מעורר בו אהבה חזרה.

ולכן אין פה את העניין של בחירה חופשית אלא סוג של ״אונס״ כי האהבה של ה׳ הכריחה אותם לאהוב חזרה...

הסבר עילג כלשהו, מבוסס על זיכרון חלש...

אנסה לחפש מקורות.

לרבי יש הסבר די מדהים על זה...בוז

הוא אומר שבגלל שזה היה בכפייה, האונס אישה חייב לשאת אותה ואסור לו לגרש אותה לא משנה מה היא עושה.
הקב''ה ככה סידר לנו "ביטוח" כדי שלא משנה מה נעשה, הוא יהיה חייב להיות איתנו לנצח...

עכשיו נשאלת השאלהים אהבה ~

איזו אישה תרצה להיות נשואה למי שאנס אותה?

הדור קיבלוה בימי אחשורושצ'יאל

אז יש, מסתבר...

שאלה יפה שאלת, יבוא תשבי ויתרץבוז

תשביייייי בוא

מסתבר שהיו כאלהמאיר.

מסברא לא יהיו כאלה...

להבנתי זה לא הסבר למה הקב"ה כפה עלינו הר כגיגיתחדשכאן

אלא משהו כמו "המתקת הדין".
כפיית ההר היא בגלל שזה לא נתון לבחירתנו, אלא שיש בזה משהו שבכ"ז טוב לנו
ועל הטוב הזה עומד הרבי.

לא זו בלבד,שום וחניכה

אלא שלפי אותה ההלכה שהביא הרבי, אם האשה אומרת 'איני רוצה', אינו חייב לשאת אותה כלל (כתובות מ.).

*לפי הבנתי לא זה מה שהתכוונת להקשות.

אכןים אהבה ~

והדברים מתקבלים לאור התוס' בשבת פח.מאיר.

שאומר שכפה עליהם הר כגיגית שאם ירצו יאמרו לא ברצוננו היה ולא קיבלנו עלינו

איזה ד"ה? לא זכור לי תוס' כזה.שום וחניכה

טעות ברמתימאיר.

זה רש"י.
תוספות אומר שהכפייה היא מהפחד שיבהלו לאחוריהם מהאש הגדולה

איזה ד"ה? לא זכור לי רש"י כזה.שום וחניכה

אני לאט לאט מכוון אותך למקום הנכון.

זו המודעה רבהחדשכאן

לא נראה לי שהוא התכוון לזה.שום וחניכה

הוא התכוון למשהו מאוד דומה (רק הפוך) בהסבר כפה עליהם.

איך אתה מבין אותו?מאיר.

רש"י מסכת שבת דף פח עמוד א

מודעא רבה - שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם - יש להם תשובה, שקבלוה באונס.

ברור שהתוכןשום וחניכה

הוא כעין מה שכתבת.

אבל מהלשון שלך שהיתה קצת רבנית, וגם באה להסביר את הכפייה, וגם דומה ללשון המהר"ל, הייתי בטוח שהתכוונת אליו בהסבר מדוע כפה: 'מה שכפה עליהם ההר, שלא יאמרו ישראל אנחנו קבלנו התורה מעצמנו. ואם לא היינו רוצים, לא היינו מקבלים התורה'.

אם אני מבין נכון אני חושב שזה מה שהתוס'חדשכאן

הראשון בעמוד עומד עליו

מה זה 'זה'?שום וחניכה

מה שציטטת.חדשכאןאחרונה

להבנתי (והסתכלתי ממש ברפרוף) תוס' עומד על הכפיה בהקשר לקבלה לצד הכפיה בהקשר של הקיום.
הדברים של מאיר ודבריך..

בטח התכוונתקמנו ונתעודד

לרבי המהר"ל...

כי אתה פוסטמודרניסטימ''ל

אחד לאחדמאיר.

חשבתם שיהיה טוב?!תתעלמו ממני

הצחקתם אותי...

לא רק חושבארץ השוקולדאחרונה