הרמח"ל（אוצרות או גנזי הרמח"ל）כותב שכמו שלכל יהודי יש את עצם הלוז שממנה קמים לתחיה（ראה בבא קמא טז: בתוס' ד"ה והוא בשם הגליון）ככה גם לעם ישראל יש עצם הלוז כללית,שזה הכותל המערבי.
עם ישראל חזר לכותל,במקום שבזמן המנדט זה היה רחוב צר,יהודים יכלו להתפלל רק בעמידה,לא הייתה הפרדה בין גברים לנשים,והערבים עברו עם זבל-הכותל חזר לידינו.
האם עשינו טעות בכך שלא מימשנו את זכותנו והיינו מסלקים מהר הבית את השועלים?-אני חושב שכן.
האם עכשיו הכל מושלם?לא.
בן שקיבל מאבא שלו מתנה גדולה צריך לשמוח ולהודות גם אם הוא לא משתמש במתנה כי הוא טיפש מידי ומסתבל עם עצמו.
בתוס' בבא קמא טז: ד"ה והוא כתב שאין סברא שיהודי שלא כרע במודים לא יקום בתחיית המתים,הרי לכל ישראל יש חלק לעולם הבא. אולם בברכי יוסף（באו"ח על סימן קכז-מודים דרבנן）הביא בשם ספר הזוהר שמי שלא כרע במודים לא יקום לעתיד לבוא. הנראה בעיני שכוונת הזוהר הוא שיהודי שאינו יכול להודות "נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ" כביכול כופר בטובתו של הקב"ה ועל כן אין לו לקום לעתיד לבוא.
בישעיה （מג,כא）כתוב "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" וכותב שם המלבי"ם וז"ל עם זו שהוא העם אשר עבורם פעלתי כל זאת, העם אשר רק עבור זו יצרתם לי שנוצרו להלל י.ה עכ"ל,וכתב במצודת דוד שהקב"ה יצר אותנו בשביל לספר תהילתו. ואוי לו לעם שאין מספר בתהילות ה' על ניסיו הגדולים עמנו.
כתב מרן הרב（אורות ארץ ישראל סוף פרק א）צפית ישועה היא כח המעמיד של היהדות הגלותית, והיהדות של ארץ ישראל היא הישועה עצמה.
כתב מורינו הרב חרל"פ（תחילת ספר מעייני הישועה）שהציפיה לישועה גדולה מהישועה עצמה-הכוונה היא שבציפיה אתה מצפה לשלמות אידיאית גדולה,כאשר במציאות זה לא כך כפי ראות עינינו-ישועה יותר גדולה יש בדמיון שלנו,אולם טין היא כך במציאות,ועל כך העיר לרב חרל"פ מרן הרב （אגרות הראי"ה חלק ג אגרת תשנג） וז"ל（זו אגרת ארוכה,אני מצטט חלק）לא חלישות כח הוא זה מה שישועתם של ישראל היא קמעא קמעא כי אם גבורות גבורות כביריות עליונה המקפת וממלאה את הכל עכ"ל כוונת מרן הרב שלמרות חוסר השלמות הנראית בעין אין זה אומר שאיננו בדרך הנכונה,רק זו ההנהגה האלוקית בחסדי ה' איתנו.
בגמ' ביומא （סט:）מובא שאנשי כנסת הגדולה החזירו את "הקל הגיבור והנורא" שאמרו שזו גבורתו של הקב"ה בכך שכובש יצרו ונותן ארך אפים לרשעים.
מה העניין שדווקא אנשי כנסת הגדולה הבינו שזו גבורתו?דניאל לא ידע שזו גבורתו של הקב"ה?
כתוב בגמ' במגילה （יז:）שאנשי כנסת הגדולה היו 120. ידוע בכתבי המהר"ל שמספר כפול 10 זה בעצם כלל של אותו פרט,יש את המספר 12 שהוא י"ב שבטי ישראל, אח"ד-יעקב שהוא אחד,שמונת ילדי רחל ולאה,ארבע בני השפחות,וכולם ליד מיטת יעקב אמרו שמע ישראל-להורות שהם ממשיכים כולם בדרכו של יעקב（כך כתב המהר"ל בנתיב העבודה פרק ו）.כלליות של כל שבטי ישראל יחד-שזו כנסת ישראל,דווקא הם יכולים לחדש לנו הסתכלות חדשה שרק מתוך השפלות והדלות שנראית בעיני בשר ודם פה מתבטאת גבורת הקב"ה.
"שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה"（ישעיה סו,י）,"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"（ישעיה ב,ג）.
יהי רצון שנזכה לראות בבניינה השלם של ירושלים עיר הקודש.
