חיים גדולים נולדים בכאב, ראיתי את זה מספיק כדי להאמיןשוגי~
גם כך יהיה הפעם
כנראה
עומס יתר
כנראה
צריך לתקן
כנראה
תקופה חדשה מתקרבת

הלוואי שאני תמיד אזכור את מה שאני כותבת כאן עכשיו -
ה' פשוט מדייק את הכל בשבילי. אשכרה, פשוטו כשמשמעו.
כל השנה הזאת שהייתה לי כ"כ מורכבת ורק רציתי שהיא תיגמר - ה' סידר את זה במיוחד בשבילי.
וזו רק הייתה הכנה לתקופה הטובה שבה אני נמצאת עכשיו. ואני בטוחה שהיא תהיה טובה עוד יותר בהמשך.
וכן. אני מתרגשת!
וברור שיש דברים שלא שלמים עדיין, אבל הם בדרך להירפא.
אני עובדת על זה. וגם בשנה הבאה יהיה לי טוב.
ויש חברויות שנעלמות עם השנים, ובמקומן באות חדשות. ותודה שהן ליוו אותי כשהייתי צריכה דווקא אותן. ועכשיו התפקיד שלהן נגמר - אז גם הקשר הסתיים. וזה בסדר.
ואני במקום נפשי ברור.
ויש דברים שפשוט מסתדרים. ככה. מעצמם. מי היה מאמין?
ויש עוד דברים שלא ברורים לי, מה אני אלמד, במה אני אעסוק. אם אני אצליח להתקבל לאן שאני חולמת.
ויש לי עוד זמן. צעד צעד.
פשוט לזכור שאם יש כאב. צריך לתקן. ותקופה חדשה מתקרבת.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך