1. לגבי מוסדות הלימוד, העברית ות"א נחשבות לטובות יותר, בן גוריון נחשבת טיפה פחות אבל לא בצורה משמעותית וחיפה נחשבת פחות טובה בצורה די משמעותית למרות שלמחלקת מדעי המחשב בחיפה, יש מוניטין די טוב. 

בתואר שני גם יש חשיבות לזהות המנחה.

2. זה תלוי מאוד במה התואר הראשון. 

אם התואר הראשון הוא בביולוגיה, למשל, אז אף אחד מהתארים הללו לא יוביל אותך למשרת מחקר או פיתוח. (ככל הנראה. תמיד יש יוצאים מהכלל).

3. בהנחה שיש לך תואר ראשון בהנדסת חשמל\מחשבים\פיסיקה\מדעי המחשב או תחום דומה ברמה המתמטית שלו - תואר שני יכול באופן כללי לשדרג מאוד את איכות המשרות ואת השכר. 

עם סטטיסטיקה אפשר לעבוד לדעתי בעיקר בחברות פיננסיות ובנקים בבניית מודלים סטטיסטיים. 

מדע נתונים - יכול להוביל למשרות data science די מבוקשות בתעשיה. יש היום ביקוש עצום אבל הבעיה במשרות הללו היא שכל חברה מגדירה אותן בצורה אחרת. (יש חברות ש-90% מהעבודה במשרות הללו הן עבודה שחורה של סטטיסטיקאים ויש חברות שבהן עוסקים כמעט בלעדית באלגוריתמיקה). 

אני הייתי הולך על מתמטיקה שימושית. 

זה פחות מגביל ונותן יותר כלים כדי לפנות למגוון רחב של תחומים. 

אחרי תואר במתמטיקה שימושית, ללמוד data science יהיה מאוד קל ומהיר (זה נכון לגבי כל תואר שמכיל מתמטיקה ברמה גבוהה).

בנוסף, לומדים שם גם דברים שיכולים לעזור לשפר ולשכלל אלגוריתמים קיימים ומקבלים הבנה יותר עמוקה. 

בהצלחה. 

כדאי לך לשאול עוד אנשים כדי לקבל פרספקטיבה רחבה יותר.

כסוג של "קיצור דרך" שנתפר בעיקר לצרכי יחסי ציבור והדרך הארוכה והמקובלת יותר היא דרך תואר במדעי המחשב או במתמטיקה (וגם בהנדסת חשמל כבר יש קורסים בנושא) עם הקורסים הרלבנטיים ורצוי עם תזה בתחום.

כל המסלול הזה של "מדע נתונים" באוניברסיטה הוא די חדש ולא ברור איך תואר כזה ייתפס בעוד כמה שנים.  

וכמובן הנדסת נתונים בטכניון והנדסת מערכות מידע ותוכנה בבן גוריון (תואר שני במחלקה הזו הוא ממוקד לנתונים, ועכשיו פותחים שם מסלול של הנדסת נתונים לתואר ראשון)

אני סיימתי תואר שני בסטטיסטיקה, רשמית - סטטיסטיקה ומדעי הנתונים, באוניברסיטת תל אביב.

כיום אני עובד כdata scientist במחלקת אלגוריתמיקה בחברת היי טק, ורוב מסיימי תואר שני בססטיסטיקה גם עובדים בהיי טק, ולא במוסדות פיננסיים.

ממה שאני מכיר - השוק מחפש שני דברים: א. יכולת תכנות (יש מקומות שזה הדגש המרכזי ויש שיכולת טובה בסיסית נצרכת). ב. יכולת עיבוד מידע, ללכלך את הידיים עם מידע, להתמודד עם הקשיים בסידור, פענוח, הסקת מסקנות מתוך המידע הקיים, והגדרת מגבלות בהסקה זו. 

על גבי שני מרכיבים אלו,יש צורך בשימוש בML וכדומה.

חידוד מתמטי הוא רקע טוב, אבל לא מה שמתמקדים בעבודה בפועל ברוב מוחלט של המשרות. ותואר במתמטיקה שימושית לא ייתן כנראה הרבה יכולת תכנות ולא התמודדות עם מידע.

תואר במדעי הנתונים לרוב לא מוגדר היטב, ונועד למשוך סטודנטים. מנסה לכוון קצת לדרישות השוק אבל בפועל המרצים מלמדים מה שמעניין אותם. בסטטיסטיקה נניח, יש נניח ערך לעבודות רבות, אבל מבחינה תעסוקתית עדיף לעשות תזה בML.

אם עובדים תוך כדי כסטודנט במשרה רלוונטית, ההגדרה הספיציפית של התואר עצמו פחות חשובה.

בנוסף, יש שטוענים שיותר חשוב למצוא מנחה טוב עם תזה רלוונטית מאשר ההגדרה של החוג...

לא חושב שיש משמעות רבה לתואר הראשון, אם מצליחים להתקבל לתואר השני, לעשות השלמות נדרשות ולסיים אותו. כמובן, תואר ראשון בתחום אחר יקשה לעבוד כבר כסטודנט בתחום, וזה חיסרון...

"יכולת עיבוד מידע, ללכלך את הידיים עם מידע, להתמודד עם הקשיים בסידור, פענוח, הסקת מסקנות מתוך המידע הקיים, והגדרת מגבלות בהסקה זו. 

על גבי שני מרכיבים אלו,יש צורך בשימוש בML וכדומה"

בד"כ, מי שהולך לתואר שני מכוון למשרה עם פחות "עבודה שחורה".

כפי שכתבתי, ההגדרה ל- data scientist משתנה ממקום למקום וכשעוסקים באלגוריתמיקה, העבודה היא בעיקר עיסוק במתמטיקה ובכתיבת קוד. (שמממשת את המתמטיקה הזאת). 

מקומות טובים (לפחות בעיני), לא "יבזבזו" מישהו עם רקע מתמטי נרחב על עבודות שחורות שכוללות אגרגציות או הכנה ואיסוף של דאטה.    

זה לא רק אגרגציה, זו הבנה איך נכון להתאים את המודל. מה הבעיות מהסקה ממידע קיים על התוצאה הרצויה. 

קל לבנות מודל. קשה לבנות מודל שילמד מהבעיה למציאות.

מהרבה מהנדסי אלגוריתמיקה \ data scientists אלו נקודות מפתח בעבודה כמעט בכל תחום. 

לחברה יש הרבה מידע ורוצה להרוויח ממנה תועלת מעשית.

יש מקומות עם יותר מרווח נשימה ('טובים') והרבה מקומות עם פחות מרווח נשימה. ובכל אופן, כולם צריכים להיות מחוברים מאוד לבעיות אמיתיות, ולא רק לאפסילונים ולמדות.

בפועל - למי שנניח מסיים דוקטורט במתמטיקה בלי ניסיון משמעותי בתכנות + עבודה עם דאטה \ עולם אמיתי, יהיה קשה בהרבה למצוא עבודה מאשר מי שהתעסק במידול בעיות אמיתיות ('ללכלך את הידיים'). קיימות משרות לכיוון זה, אבל הן מעטות.

וכמעט כל מי שעשה דוקטורט בתחומי המדעים המדויקים והנדסה יודע מטלב ברמה גבוה. 

זה מעבר מאוד קליל. 

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

זה לא לימודי משחק וכו'.

למה בכלל שמישהי דתיה תלך ללמוד את זה? מה עושים בזה בשוק החופשי? לדעת לצייר כבשים?

אפשר לצייר ציורים צנועים וכשרים, אבל מי שילמד על היסטוריה של האומנות ואומנות מודרנית ייחשף ליצירות לא צנועות בכלל, אם לא יהיה נסיון להתאים ולצנזר את החומר.

הפרקטיות של התואר הזה שיקול אחר. אפשר לחדד את הכישורים האומנותיים ולהפוך לאומן שמציג בגלריות, אבל יותר ריאליסטי זה כנראה להיות מורה לאומנות בבית, או להעביר סדנאות למבוגרים, ודברים כאלו.

זו לא פורנוגרפיה

זה כנראה אסור אבל ההשפעה על הנפש מאוד שונה

הרמה בהתאם למי שנמנע

האם סטודנט לאמנות שרגיל להסתכל על אובייקט פיגורטיבי ויצירות בהקשר אסתטי מתכוון להנות כשהוא מסתכל על עירום בוטיצ'לי או גויה.

אם נהיה כנים, אפשר לומר שההשפעה היא שונה אבל כנראה שיש השפעה גם למי שמורגל.

ואם רוצים לדבר במונחים חילונים, לדעתי אפשר לקרוא להיחשפות לתוכן מיני שאדם לא מעוניין בה, משהו בתחום של הטרדה.

על זה בדיוק הדיון. בלי כפיה מה ההטרדה פה?

הוא חייב? אם ציבור מספיק גדול מבקש מסלול נפרד עם צנזור תכנים, בגלל "ערך השוויון" נכפה עליו להחשף לתכנים שלא מעוניין בהם או לא לעשות את התואר בכלל?

לגבי המיקום וההכרח (אם בכלל קיים) של עירום, נצרות או מה שציינו כאן באמנות זה דיון אחר.

מציע לך לברר עם מישהו שסיים שם תואר ולהבין אם יש כפיה ומה בכלל המסלול, כאן הכל סטיגמה וחרדה

נכנס לקטע ההלכתי גם כתבתי שכנראה אסור. מבחינת הנפש גם ההנאה היא שונה כשתסתכלי על עירום אמנותי של בוטיצ'לי את תהני מהיופי לא מפורנוגרפיה שלא קיימת שם. חוץ מזה כשתסתכלי על עירום של לוסיאן פרויד שהוא אפילו לאסתטי בכלל גם יופי לא יהיה שם יהיה שם רק כאב וסבל.

אני לא מבין למה מתרגמים אסור לתועבה או משהו פסול אסור בגלל שזה חזק ויפה. מי שחושב שעירום זה שלילי אני לא יודע לאיזה זוגיות או חיים הוא מכוון והתגובות כאן חרדות מעירום או חוסר צניעות בלי פרופורציות נכונות.

עירום, ומיניות באופן כללי, שלא ממוסגרת בתוך קשר מחוייב בעיני אלוקים והחברה, ונעשה בפרטיות בחדרי חדרים מבחינתי הוא תועבה.

לא רק ברמה ההלכתית, ככה היחס הנפשי של הרבה אנשים שומרי הלכה ושאינם לנושא הזה. זה לא אומר שלא יהיו להם חיי נישואים נפלאים ובריאים.

וברור שהגבול בין עירום לשם הנאה ולשם אומנות הוא מאוד דק, ויש יצירות אומנות שבמפורש נוטות לכיוון הראשון. הוכרחתי לקרוא מספיק מאמרים אקדמיים על "החושניות שבה האומן מתאר את הנשים הטיהיטיות כדי להנכיח את הטבעיות והקרבה לאדמה...."

החברה החילונית המערבית חייבת להכניס מיניות לכל הקשר כל הזמן בלי שום מנוחה, ולהרבה אנשים שיש להם סולם ערכים אחר, מעבר לבעיה הלכתית, זה בהחלט עלול להיתפס אצלם כמטריד ומעורר אי נוחות.

לגבי החברה החילונית המערבית אני לא מכיר כזאת כחברה אחת אחידה. קראת מאמר אחד ויש מאמרים של חילוניים מערביים שיותאים נגד עירום. הכל ענין של פוזיציה. גם החברה החילונית המערבית היא לא אחידה היא מגוונת ומלאה בדעות.

בכל מקרה זה גולש מהדיון

שלבהות שעה בקימורים של בוטיצ'לי עושה (אולי רק לי) הנאה והרהורים מעבר להנאה מיופי.

אבל זה ייחודי ואולי גם זה סובייקטיבי.

כמה זה כבר קורה בלימודים? מעט מאוד.

מי שלא מעוניין יכול לצאת משיעור או 2.

פרויד מאוד חזק .

אתה אומר סבל, אני אומרת חשוף ופגיע.

ואין קשר להטרדה. מיותר להרחיב.

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

הופכות את זה למשהו לא רציני. אם אתה חושב משהו תעמוד מאחורי הדברים.

לגופו של דבר, אני לא חושב שיש מישהי חרדית או דתיה אמיתית שתלך ללמוד במקום כזה ואם זה רק ציורים שיש בהם אלמנט של עירום, אז דיינו. זה לא כצעקתה, חשבתי שיש כבר משהו גרוע יותר. אלה ציורים נפוצים ואפשרלמצוא אותם בכל מיני מקומות. עדיין לא הבנתי מה זו אומנות.

למה לקצץ כנפים של בני אדם?

אתה לא מבין כמה סבל עובר אדם עם נפש של אמן שלא יוצר.

מנסיון

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

שזה סובייקטיבי כתבתי שמי שהתקבלה לבצלאל ובכלל נכנסה לזה כנראה שמגיעה ממקום שונה, סובייקטיבית. בטח שונה מהקולות כאן בדיון שלא מסוגלים להכיל מורכבות.

היא תוכל להירשם ולצאת באמצע, לדבר עם המרצים ולהסביר את המורכבות שלה, להבריז פה ושם ובכלל לפתח אופי (זו לא מילה גסה)

מכיר לא מעט כאלה שעשו את זה לא רק שם, עירום לא מפריע רק לדתיים זו סוגיה מורכבת ועדינה תמיד.

הרבה יותר מדאיג אם היא לא תלך ותאכל את עצמה כל החיים על הפספוס, זה הרבה יותר נפוץ.

אם היא יודעת מה טוב לה בדיוק כנראה שלא היתה מתייעצת.

שאלתי לאיזו מחלקה היא תלך כי יש מחלקות מאוד נחשבות שם בלי הבעיה הזאת ורק באמנות זה יהיה בוטה כל כך. לא חסר מחלקות אמנותיות שלא ייכנסו לקרביים של הציור והאמנות

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

מי שרוצה תואר שישקיע בו למה השאיפה לבינוניות?

תואר זה איך שאדם מתאר את עצמו ואת היכולות והכשרונות שלו אם כבר..

נראה לי שככה בגדול זה עובד..

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק