מי שזיהה אותי, יזהה אותי גם בפעם הבאה.

אלא אם כן לא אכתוב דברים אישיים, ואז אין מבחינתי טעם בכלל לכתוב בפורום.

האמת אני מבין אותך. לך תדע לאן כל החשיפה הזאת תוביל.

נהנה לקרוא אותך גם כשלא תמיד אני מסכים. מקווה שבכל זאת תישאר.

המון בהצלחה בדרך !!!!!! 
 

מקווה שלא יעלו עלי... :-/

סתם, לא מזלזל, זה באמת מלחיץ ולא נעים...

ב. כמעט חשבתי שזה איזשהו "עוקץ"... כמו שיש כאלה ששולחים בדוא"ל לכל מיני אנשים, בלי שהם כמובן באמת מכירים, ומנסים לסחוט. בד"כ מחו"ל. לפעמים אפילו מהדוא"ל של עצמם, כדי להראות שכביכול חדרו למחשב שלו... (המשטרה פרסמה משהו כזה - ובמקרה כזה קל מאד לבדוק עם "העתק-הדבק" לגוגל. רואים שאותה הודעה נכתבה כבר להרבה אנשים. באותו נוסח..).

מכל מקום, כנראה כאן זה לא כך. האדם מכיר את שם אשתך. ואולי פשוט רצה למנוע ממך אי נעימויות. אם כי - ביחוד אם לא ראה לנכון להתייחס לבקשותיך - האם יתכן שכתבת פעם את שמך ושם אשתך באיזשהו מקום, ומישהו חמד לצון?..

ג. מוכרח לומר, שצורת הכתיבה שלו לא ראויה בעליל, יתכן שבשוגג. היה יכול להסתפק במשפט הראשון, עם שמך ועם האמירה שזיהה אותך, ושמא יש עוד שמכירים. וכך לחסוך ממך את הצער.

ד. אם האדם אמיתי - וממילא רצה מתוך הגינות לומר שמכירים אותך - אז יש להניח שלא "מדברים עליך" - ואתה יכול להירגע. אם אכן מכיר אותך, אז אולי מכיר גם כאלה ששניכם מכירים, ואומר לך שגם הם כאן. הרי לא אמר שגם הם זיהו אותך. אולי בא להסב שימת ליבך, שהוא קלט במי מדובר, ושתדע שיש כאן עוד אנשים שמכירים אותך וממילא עלולים באיזשהו שלב לזהות.

ה. אני ממש מבין את הצער שהיה לך. את זה שנדדה שנתך בגלל זה. מציע לך, להסיח את הדעת מהענין לגמרי. 

כלל לא נכונה ההנחה שלך ש"הוא כנראה כבר דיבר על זה עם עוד אנשים".. למה לחשוב כך?  אדם שמעיר מתוך הוגנות - אם זה הכיוון - אינו מדבר על כך עם עוד אנשים, אלא מעיר ברגע שעולה על זה, דווקא כדי למנוע דיבורים של אחרים..

ו. בכללי, לא רק לך. כדאי לכל מי שכותב באינטרנט "אנונימי" (או בכינוי כלשהו), להביא בחשבון שאולי פעם מישהו יזהה במי מדובר. ולעשות חשבון של רווח מול הפסד, לפי שיקוליו ומצבו. מה מכריע את מה.

לא שהכרחי שיקרה כך - אבל יתכן.

כמובן, שזה לא נותן שמץ "היתר" בכהו-זה, לבריות, לנסות "לנחש" מי שלא מעונין שידעו מי הוא - בוודאי אם עוסק בענייניו האישיים - קל וחומר בן בנו של קל וחומר לא לדבר/להתכתב על כך עם אחרים. זו עבירה פשוטה דאורייתא, רכילות, לשה"ר לפעמים, וכו'.

אפשר לראות בספר שמירת הלשון, על ה"שכר" של ה"תענוג" המפוקפק והירוד הזה. גם שהיצר הרע, כמקובל, מוצא כל מיני "היתרים" לכך..

לסיום - רק חזק ואמץ! בשום אופן אל תפחד...

[ועדיין - אינני בטוח במאה אחוז, שלא מישהו ש"לא מרוצה ממך", עלה איכשהו על שמך ושם אשתך - וניסה להבהיל אותך, הלי שמכיר באמת כלל....]

מה העיניין לומר שמזהה אותך בלי להזדהות??

רשעות!

מקווה בשבילו שהוא נירגע...... 

א. יכולת לכתוב לי "אני חושב שאני יודע מי אתה, כדאי שתשים לב כשאתה כותב דברים אישיים כי יכול להיות שיש פה אנשים שיכולים להבין מהסיפור שלך את זהותך...".

אבל במקום זה פנית אלי בשמי הפרטי, ודחפת בכוח גם את השם של אשתי, תוך כדי שאתה עצמך בחרת להישאר אנונימי אפילו כלפיי. "הרואה ואינו נראה", זה שיודע עלי הכל אבל אין לי מושג מי הוא, ועכשיו אני מלא במחשבות כלפי חברים שלי מהעבר ומהווה ומתחיל לסמן "חשודים", וכבר שלחתי הודעות לאנשים מסוימים כדי לברר אם זה הם (אולי גם אתה קיבלת ממני הודעה בוואצאפ אבל הכחשת כמו כל השאר? לעולם לא אדע, כנראה).

ב. מדבריך היה נראה שאתה *יודע* על כך שיש עוד אנשים שמכירים אותי ("יש פה כאלה שמכירים אותך"), ואם אתה יודע - סימן שדיברת איתם על זה. והתחושה שיש כאלה שמדברים עלי, ומקשרים בשיחות שלהם בין שמי לבין הניק הזה, הלחיצה אותי מאוד.

ג. איך יכולת לזהות שזה אני? כי יצאתי מהארון בעבר, כמובן. אנשים שהכירו אותי לפני החתונה (בישיבה, בצבא, בתנועת הנוער) ידעו שאני הומו. אבל מאז החתונה (יותר נכון כמה חודשים לפני שהתחלתי לצאת עם אשתי), אני כבר לא מספר על זה באופן גלוי. נקרע בין הצורך להסתיר כדי להגן על אשתי ועל הילדים שלי (אשתי כבר סבלה מספיק מכך שכולם יודעים. בלילה של הוורט, אחרי שהודענו לכל החברים על אירוסינו, היא התחילה לקבל שיחות טלפון מאנשים טובים, חלקם גלויים וחלקם ביקשו לשמור על אנונימיות (אהממ אהממ), והם הזהירו אותה שלא תעז להתחתן אתי. כולם היו עם כוונות טובות וטהורות, אבל בגללם הרבה שמחה לא הייתה לאשתי בליל הוורט), לבין הצורך לספר למי שצריך על הסיפור שלי (הרי בכל מקום ארגוני הלהט"ב אומרים ש"אין אף אחד שהשתנה, ואם יש - למה לא רואים אותו? למה לא שומעים עליו?"). 

וכבר זכיתי בעז"ה ללוות כמה וכמה בחורים בצעדיהם הראשונים בעולם הזה של התקווה להתחתן, זכיתי לארח בביתי לשבת שלמה בחור הומו בתהליך שינוי, כולל שיחות פתוחות על הנושא הזה אתי ועם אשתי (אחרי שהילדים נרדמו...), וגם כאן בפורום פנו אלי בחורים באופן פרטי סביב הנושא הזה בדיוק. 

אתה גרמת לי לערעור בכך שערבבת בין העולמות. מצד אחד אתה מן הסתם מכיר אותי מעברי הרחוק, אז הייתי מחוץ לארון. מצב שני ציינת את השם של אשתי, כלומר אתה מכיר גם את עולמי החדש, ואני לא מוכן בשום פנים שהיא תיפגע פעם נוספת בגלל העבר שלי.

כמו שכתבתי בסעיף א', יכולת (ואתה עדיין יכול אך לצערי מסרב) לעשות בדיוק את אותו הדבר, בצורה אחרת לגמרי, ולהקל עלי מאוד.

דבר שני, אכן היתה טעות.

הן בכתיבה "יש פה כאלו שמכירים אותך". הן בהזכרת שם אשתו.

כאשר כותבים ש"יש שמכירים", האדם עלול להתחיל "להריץ סרטים".. הוא יודע על עוד, כמה?., הם יודעים זה מזה?..

ובוודאי תזכורת שם אשתו, ולו ש"לך ואשתך", גורם לתחושת חדירה לפרטיות.

אלא מה? מי שכותב, עלול לא להיות מודע לכך. סה"כ רוצה להזהיר שיביא בחשבון שאינו לגמרי אנונימי כאן.

אז עיקר הלקח הוא להבא. בדברים שעלולים לפי הסברא לגרום אי נוחות גדולה עד חרדה למי שאליו הם מכוונים - כדי להיזהר יותר באופן הכתיבה.

שלמרות שלא רצית, הזדהית כי ראית כמה כאב היה לו.

אתה אדם גדול, ישר כוחך!

חושבני שכדאי לשים לב אליו, ולאו דווקא בגלל הנושא הספציפי הזה שכנראה הסתיים ב"הפי אנד":

עד כמה, הצורה שאנחנו נקרא הודעה - תלוי באיך ניגש מראש אליה.

למשל, בנידון זה, ברור שיש כאלה שקראו בתחילה את הודעתו באופן אחד - ואחרי שראו מה הבהיר וגם שכבר התכתבו בפרטי, ראו אותה מחדש אחרת...

אני, לדוגמה, ניסיתי מראש לקרוא בשתי אופציות:

האחת, מה שאני מכיר מבעלֵי "עוקץ" בעולם, ששולחים הודעות סימולטאניות להמוני אנשים, כאילו הם כותבים אליהם אישית, כאילו מכירים פרטים.. וזה בדיוק, כביכול, סגנון מקביל: כביכול איכפת לו ממך, ורק "מזהיר" (שם זה בד"כ נסיון סחיטה כספית), ו"משחק" באדם ע"י כביכול "דרישת טובתו".. אבל אם לא תשלם.... דברים כאלה, כבר גרמו ל"ע אסונות בעולם, מרוב חרדה, כי אנשים לא קלטו שזה הבל הבלים.

המבט השני הוא, קריאה של דברים של אדם שפשוט רוצה להזהיר לשמור על אנונימיות. כותב "יש כאלה שמכירים", כי זה לעיתים יותר נוח מאשר "אני מכיר" (לא שם לב שלשני זה גורם ההיפך..) - או שבכלל מתכוון שיודע שיש כאן מכירים, אבל לא שיודע שזיהו אותו. אדרבה, רוצה למנוע את זה. מזכיר את שם אשתו, ששמח ש"טוב להם" ומתכוון באמת, כי מכיר את ה"סיפור" מזמן. אבל באופן אחר זה יכול להיתפס מממש כהתנשאות, "שמח שטוב לכם"....

הקיצור, ממש תלוי במבט היסודי על ההודעה.

כאן לפי מה שנראה, זה אכן האופן השני.

לכן, כעת כבר ראוי לדון לכף זכות - ולהפיק לקחים להבא, אך דברים עלולים להיתפס אצל הזולת..

שהלה כתב לו - ופשוט "נעלם", זה היה דבר מזעזע בכל קנה מידה.

לא עקבתי במדויק אחרי סדר הזמנים, אבל ממה שהבנתי, הוא לא היה מודע לתחושה של מי שקיבל - ולא ראה את הודעתו.

ממה שאני הבנתי - תוך פחות מיום, כבר ראה והגיב לו אישית.

(מה שהוזכר "שבוע" בהודעת הפתיחה, לפי מה שהבנתי, היה על הזמן של עליית הניק החדש לערוץ לא על הזמן שכתב לו. שם להבנתי זה הפרש של פחות מיום בין הכתיבה למענה)

נערך

שמח שהטענה התבדתה

שימחתם אותי מאוד, ועזרתם לי להתגבר על מה שעבר עלי מאז שלשום בלילה.

תודה על המילים החמות, אני אסיר תודה. באמת.

הבחור הזדהה בפני, הוא באמת בחור טוב שאני מעריך על סף המעריץ!

הוא ידע לקשר ביני לבין הניק רק בגלל שאני עצמי סיפרתי לו על הכל לפני כך וכך שנים (עוד לפני השינוי), כשהיינו חברים טובים.

ההודעה שהוא כתב נוסחה בצורה לא חכמה במיוחד, הוא מאוד מצטער על כך, והאמת והשלום אהבו.

מטובך וחוכמתך. ונשמע שאותו בחור היה מעדיף לא להזדהות בגלל המבוכה שבמצב אך כשקלט עד כמה הלחיץ אותך- הוא הזדהה והתנצל- אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה..

כותבת לך גם פה, איזה כיף שהכל הסתדר לטובה ב"ה. וחיזוק |תמיכה|

אתה אכן נתת ונותן ועוד תיתן רבות לאנשים (מהפורום ובכלל), ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממך.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר