וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֶשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה, כִּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן בְּאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל - נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן בַּתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיִּזָּהֵר מִלְּדַבֵּר עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל, וְלִבְלִי לִמְצֹא שׁוּם חֶסְּרוֹן בְּשׁוּם יִשְׂרְאֵלִי - נִמְצָא שֶׁאֵין בְּהַתּוֹרָה שׁוּם חֶסְרוֹן וּמוּם, וַאֲזַי בְּוַדַּאי יֶאֱהַב אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד, וַאֲזַי יַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מִגֹּדֶל הָאַהֲבָה.
(שיחות הר"ן, צ"א)