שלום לכםמזמור לאל ידי
שלום לכם ילדים אבודים
שלום לך עולם אכזר
שלום לכם שדים בוכיים
שלום מעבר לנהר

שלום לך ילדות מוריקה
עטויה מחצלת כאבים
שלום לך אופק מוריק
שמסתיר כאב וצללים

שלום לכם חברי דמיון
אמיתיים כמו אורו של חזיון
שלום לך סם מוכר
ללגום עוד טיפת כאב מנומר

שלום לך שלום
חושך חרישי
שעוטף
כמו גולם
עוטף
באור משיחי

שלום לך שמש
שחורה
כמו הריון
הפורח לעת ערב
ונובל כמו שיממון

שלום לך מדבר פורח
ואי של חורבות
שלום לך ניגון זורח
עטוי עטרת של סחבות

שלום לך שיר חרישי
הנוגן כל לילה ללא הרף
שלום לכם אנשים חירשים
המשוועים לצליל הטרף

אך בוא יבוא
עולם אכזר
אך בוא יום היום
שמיים שחורים יזהרו
כמו דמיון וחלום
ומלאכי כנף ממעל
ישוררו על נחשים
אדם ממעל יגביה
כנפיו
למרומים.


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך