שני הייתי עם טל בים, נשרפתי, דיברנו המון, היה כיף. צילמתי ילד הורס וחתיך, הלוואי והילדים שלי יהיו ככה יפים. העזתי לחשוף את עצמי פעם ראשונה בערך, כי הפעם הראשונה באמת לא נחשבת כל-כך. זה הרגיש טיפה מוזר, אבל בעיקר טוב למרות הכל.
אתמול בבוקר יצאנו לוילה, לא הצלחתי לשרוף גם את הצד השני שלי. אני אהיה שזופה רק בצד אחד, איכס.
חשבתי שארגיש לא קשורה, אחרי הכל ב5 שנים האחרונות לא הייתי מעורבת כמעט. אבל היה טוב, היה מעניין, היה כיף. פשוט לשבת בבריכה עם כולן, לצחוק עם כולן, להרגיש קצת שייכת למרות הכל. זה נותן תחושה טובה.
זה הרס לי את הדיאטה, ואני לא אסלח לעצמי על זה אף פעם. וזה דפוק. אבל לא נורא.
הרשיתי לעצמי להיחשף, גם בדיבור איתן, לדבר עליו לדבר על היציאה מהדת. וגם לנסות להתעלם ממבטים, משאלות נוקבות, מאמירות על הצלקות שלי. זה קשה, אבל זה בסדר. אני מקווה שהן ישארו ככה דהויות ואם כן אני אשרוף את הרגל השניה ואת הידיים לגמרי. ואז יהיה קל יותר להיחשף עוד קצת, להעיז.
מחר חג, אני מפחדת.

כוסעמק.

הכל עוד לא התחרבן אבל הולך לקרות בקרוב מאוד. ואני לא יודעת מה לעשות הלאה.

כוסעמק.