בכל מקרה, הסבירות היא שעם תואר ראשון בלבד בכל מקרה לא תמצא עבודה באף אחד משני התחומים הללו בלי קשר למסלול בו תבחר - אז לקראת סיום התואר הראשון אני מאמין שכבר תכיר מספיק את שני התחומים כדי לבחור במה לעשות תואר שני... 

אבל לא לכל משרה שמוגדרת סייבר ו/או בינה מלאכותית יש דרישת סף לתואר שני...

לאף אחד מהם אין תואר. אולי חלק מהם יוצאי 8200 וכדומה, אז זה בשירות המדינה. אבל התמונה שאתה מצייר מאוד לא נכונה ולא קשורה למציאות. זה תחום שלומדים אותו "דרך הרגליים" בד"כ בדרך ה"לא יפה". אין לזה שום קשר לאקדמיה ואני בספק אם מישהו באקדמיה באמת יודע ללמד את זה.

כל התחום קם על ילדים שבגיל ההתבגרות עברו על החוק. אח"כ יוצאי צבא. אח"כ באו כל מיני מכללות כמו "האקר יו" () ורק אח"כ התחילו לצוץ כל מיני קורסים אידיוטיים באקדמיה. כל הרעיון הזה הוא בדיחה מהלכת. ללמוד דברים שכדי להתמקצע בהם צריך "ללכלך את הידיים" באקדמיה

כן, יש אידיוטים באקדמיה, אבל יש שם גם אנשים מבריקים שמנחים סטודנטים לתארים מתקדמים בתחום ועובדים יחד עם התעשייה. 

בוגרי יחידות צבאיות נהנים מיתרון גדול שהם מגיעים כבר עם ניסיון. 

צבאיות. למרות שיש יחידות ספציפיות שמאתרות בלאק האטס בגיל צעיר, אבל הן לא קשורות ל8200 ואתה לא תשמע עליהן בחיים.

 - זה יותר מגניב. 

למה אתה מייעץ על דברים שאתה לא מבין בהם?!

יובל אלוביץ – ויקיפדיה

הנה המייל שלו:

elovici@inter.net.il

אל תשכח לעדכן מה הוא ענה לך... אני במתח... 

והיוצא מן הכלל הזה בד"כ לא מדריך סטודנטים לתואר ראשון ויותר עוסק במחקר

ולא, הוא לא ידריך סטודנטים לתואר ראשון אלא לתואר שני ודוקטורט. 

מחקר רציני דורש בד"כ צוות. 

רק אידיוטים מדריכים בקורסי "סייבר" (המילה הזאת בדיחה בפני עצמה) לתואר ראשון, ולא נראה לי שאף אחד שלומד קורס כזה לא יתקבל לחברות רציניות. אם אתה רוצה אני יכול לשאול כמה חברים שמחזיקים חברות כאלה, אולי הדברים קצת השתנו בגלל הביקוש.

לא קורס. 

כי רוב מי שעובד בתחום קנה את הידע שלו בצורה אחרת, הרבה פחות יקרה, ומכניסה כסף הרבה יותר מהר. וגם עושה יותר רושם.

בניגוד לספק, שאני מעריך מאוד את הידע הרחב שלו בתעשייה, לדעתי תואר ראשון + התקדמות רצינית לבד מספיקים להתקבל לחלק אם לא הרבה מהמשרות.

ביקוש יש כרגע לשניהם.

מה שמעניין אותך יותר - זה כנראה מה שמומלץ לך.

חברות גדולות ולא יודע מה קורה בעולם האמיתי

עבדתי בחברה גדולה אחת לתקופה קצרה וזה היה סיוט. (פוליטיקות, אגו, איטיות, להיות בורג קטן במערכת ועוד)

מאז, עברתי כבר יותר מ-2 עבודות ותמיד בחרתי בחברות יחסית קטנות. 

חוץ מזה, יש לי הרבה חברים בתעשיה. 

אני מניח הידע שלי לגבי מה שקורה בתעשיה קצת יותר נרחב משלך. 

לאור העובדה שאני עובד בתחום הרבה זמן לפני שאנשים חשבו ללמוד מדעי המחשב, תחום מחקרי בכלל, בשביל לתכנת, נראה לי שאני יודע קצת יותר ממך על התחום 

אתה אולי יודע לתכנת יותר טוב ממני - זו לא עיקר העבודה שלי, אבל אתה כותב שטויות לפי הק"ג... 

רוצה אולי לספר לפרופ' וול שבאקדמיה אין אף אחד שהוא לא אדיוט בתחום? 

Company - Management | AlgoSec

אני בטוח שהוא מאוד יתעניין לשמוע את דעתך בנושא... 

הנה המייל שלו:

 avishai@tauex.tau.ac.il

אני אשמח אם תכתוב אח"גכ מה הוא ענה לך... 

תן לי את המייל שלו ואשלח לו הודעה שהוא אידיוט גמור שהוא חושב ללמד דברים כאלה באקדמיה. לא הייתי רוצה לספר פה על המעללים שלי, אפילו לא כאנונימי, אבל אם אתה איכשהו קשור לתחום אז על הדברים שאני עשיתי שמעת בחדשות מסביב לעולם. בכל מקרה אתה מדבר כעובד זוטר שלא עשה יותר מלשלוח קו"ח. במקרה שלי אני מקבל הצעות עבודה בלי לחשוב על זה אפילו. חוץ מזה שאני מדבר בתור אחד שלא רק שחתום על סטארטאפ בן יותר מעשור, גם מכיר עשרות בעלי עסקים בתחום הטכנולוגיה. אבטחה, מערכות מידע, גיימינג, תוכן. you name it. ואף אחד לא חושב שטויות כמו שאתה חושב. אתה מדמיין למה מסננים לך את הקו"ח, אבל אתה בפועל לא מבין את ההלך רוח שלהם. ושוב. בגיימינג, באבטחה ובתוכן אין משמעות לתארים. וכל הבעלים שאני מכיר הם בלי שום תואר בתחום ועל חלק מהם אתה שומע בחדשות אם אתה עוקב אחרי התחום. הכי הרבה שתשמע על דרישה לתארים זה בחברות מיושנות כמו שכבר דיברנו. שאר החברות יצאו בהודעות רשמיות שאין שום משרה שהם ידרשו אליה תואר כתנאי סף. ושאר הירקות שאתה מדבר עליהם לא רלוונטיות לכלום.

זה תחום ידע, כלומר שכשאתה תגיע, מיד ידעו אם אתה מבין מה שאתה אומר או מבלבל את המוח. ולהגיע, אז כמו היום, מגיעים מפה לאוזן, ולא ע"י קורות חיים. וכל מי ששולח קורות חיים, במיוחד לחברות ששולחים כי יש ביקוש, יתקל בחומה בצורה ומתישה שכולם עוברים אותה וזה לא קשור ל"וואו הוא למד בהארוורד. אז מה אם אין לו נסיון בכלום והקוד שלו מוכיח שהוא אידיוט גמור!"

אתה גם הולך למפגשים כאלה עם רולר-בליידס מגניבים ומשחקי וידאו בהאנגרים חשוכים בארה"ב... גם אני ראיתי את הסרט "האקרס"... 

אתה פרצת לפנטגון, לא?... בקיצור, אתה כותב כאנונימי ומספר סיפורי סבתא שאני מניח שראית בסרטים.

"מגייסים מפה לאוזן"... זו אחלה דרך לגייס עובד אחד בחמש שנים... עזוב, הבנתי בדיוק מי אתה.  

איזה תשובות ענייניות יש לך. לא, לא פרצתי לפנטגון, אבל הכרתי את טננבאום קצת אחרי שהוא עשה את מה שעשה, והוא היה נחשב נחות בתחום והיה סוג של בדיחה מהלכת בין הבלאק הטס.

מה זה משנה מתי מגייסים? אם אתה טוב, יקחו אותך גם ישירות מהאקדמיה, וגם בלי שום תואר. מכיר בעלים של חברה בשווי של מעל 100 מליון שקל והוא נשר מהאקדמיה מוקדם כי שלפו אותו משקיעים מוקדם בגלל הפוטנציאל שלו. וגם כי הוא הרגיש שלא לומדים שם כלום רלוונטי.

זה באמת הגיוני בסה"כ.

בני אנוש". 

יותר הגיוני באמת. 

אני מעדיף שלא תשתחווה לי, אבל נראה לי שזה לא לגמרי אסור, אם אתה ממש רוצה...

בכל מקרה בהצלחה. וכדאי שתפסיק לייעץ על דברים שאתה לא מבין בהם. תשאיר את העצות שלך לאקדמיה.

וישר כח על הרצון לעזור בכל זאת.

שמענו עליך... 

אין בזה שום בעיה, ובדקתי את זה גם כשהייתי ילד משועמם.

בהצלחה!

בהצלחה גם לך. 

בכל מקרה, כל עוד אתה לא עוסק בקארדינג ושות' ולא פוגע במטרות מסוג מסויים, אתה בסדר גמור. וכל עוד אתה לא מתעסק בקארדינג ושאר ההסתעפויות של התחום הזקן הזה, גם אף אחד לא יבוא לדפוק לך בדלת.

דברים שאי אפשר לבדוק או לוודא ולספר סיפורים שמבוססים על תסריטים הוליוודים. 

ומה לגבי גניבת דאטה? 

אולי אתה לא מודע לזה היום, אבל השגת דאטה איכותי הפכה לאחת הבעיות הגדולות ביותר בהתקדמות התחום שבו אני עוסק - לימוד מכונה ובינה מלאכותית. 

דאטה טוב שווה עשרות מליוני דולרים. 

במיוחד עכשיו עם ה-GDPR.

ואם אתה ירא שמים - זה לא משנה מי בא לדפוק אצלך בדלת. 

למרות שאם אתה גונב מידע מאויב של המדינה, תהיה בטוח שאין בזה בעיה הלכתית. בכל אופן, אין כמעט בלאק האטס שהם לא פושעים שעוסקים בגניבה תעשייתית. וגם אלה, לצערם, בד"כ תחת האצבע של איזה מאפיונר כזה או אחר. לא כל בלאק האט עוסק בתחום בשביל הרווח הכלכלי. רוב הפעמים זה בשביל הכבוד בסצנה, ויש סצנות מקבילות למשל warez, boarding ז"ל.

בקיצור, אתה לא מכיר את התחום, וזה לא נוגע אליך. אז חבל על האנרגיות.

לפי מה שאתה כותב, ה"בלק האטס" הם חבורה של מטומטמים שאין דברים כאלה. 

אני לא עוסק בתחום מבחינה טכנית ומעולם לא התיימרתי לכתוב אחרת - זו לא העבודה שלי ואני עוסק בתחום אחר - אני כן יודע איך מגייסים היום ומהן הדרישות. 

לא סתם אחד החברים שלי שהיה ילד חננה ונכנס לכלא בגלל קארדינג הפך לחייל של ארגון פשע שהיום הוא הארגון הגדול בארץ. הוא כבר מזמן התחתן, הביא ילדים ועזב את עולם הפשע. אבל כן, כל מי שמסכן את עצמו הוא קצת אידיוט. אתה לא מבין את התחום שזה משליך גם על תהליך הגיוס, ואתה לא יודע איך מגייסים גם לשאר התחומים כנ"ל. אתה יכול ללמוד על תהליך הגיוס גם בלי להכיר אישית בעלי חברות. בעבר היו מאמרים של מגייסים בחברות כמו IBM בTechRepublic. אחד הדברים שאהבתי שאחד מהם כתב זה שיש לו 40 אלף קו"ח בפרק זמן מסויים. אז הוא פשוט מתחיל בלתפוס חצי חבילה ולזרוק לפח. מאוד מועיל לבעלי תארים ממוסדות נחשבים

בסוף הוא משיג את רשימה הסוכנים הסמויים מהפנטגון אבל מונע מהרעים להשיג אותה ומשתמש בה רק כפתיון, לא? 

וכן, צריך גם מזל - אבל זה לא בא אחד על חשבון השני. 

יש לו 40,000 קורות חיים והוא זרק חצי. 

נשארו לו 20,000. 

מעניין את מי הוא יזמן לראיון... 

בתכלס, היום, ה-HR מסננים לפי קריטריונים מסוימים כך שלמנהל המגייס לא מגיעים כ"כ הרבה קורות חיים. 

במקום לנחש קרא את הכתבה, ואז תראה שהוא בכלל לא חושב בכיוון שלך.

יש צורך ליצור פרופיל שבו מפורטת כל האינפורמציה הרלבנטית - כולל תארים. 

אגב, גם לאינטל ולמיטב ידיעתי, גם למייקרוסופט יש מערכת כזאת. (זה די נפוץ בחברות בינלאומיות גדולות. Dell גם רוצים מבחן פסיכוטכני ופסיכולוגי). 

אני לא יודע מה "ההוא" אמר באותה כתבה שאליה לא שמת קישור - אבל במציאות, זה לא עובד ככה. 

ופסיכולוגי.

אגב, ברגע ששלחו לי את הקישור במייל וראיתי במה מדובר - ביטלתי את הראיון. 

הסיגי שלהם מאוד לא אהבה את זה... 

1. סטטיסטיקה - תואר ראשון ושני

2. בגדול, כן.

3. החזרתי את ההשקעה מהתואר הראשון, עד כה התואר השני לא השתלם כלכלית.

4. הורים מימנו. (היו לי מלגות לחצי מהזמן)

5. בין 3-5 שנות ותק.

6. לא בדיוק, עובד בתחום שהספיק בו תואר ראשון ומשתמש בידע נוסף שלמדתי שם.

7. התואר הועיל בעיקר ככרטיס כניסה, פחות משתמש בידע מהלימודים ברוב הזמן.

שני - לא.

ביחס למתמטיים אחרים: הנדסות, מחשבים?

אם כי עדיין לא אומר שיש זמן לעבוד בשנה א, ההנחה היא שרק לומדים לפחות בשנה ראשונה. בשנה שניה יש אחוז סביר שכבר עובד במקביל.

ואם יש לך מושג גם מבחינת שכר

אנליסט, דאטה אנליסט, דאטה סיינטיסט (קשה יותר להתקבל כי בשביל זה צריך יכולות תכנות טובים), תפקידים העוסקים בלמידת מכונה, יועץ סטטיסטי, סטטיסטיקאי, אקטואר.

1. חינוך

2. כן, מאוד.

3. לא השקעתי שקל בתואר ב"ה הסבר בתשובה הבאה.

4. עשיתי את תוכנית המצוינות רג"ב (היום רו"ם), כלומר הם שילמו לי על כל התואר + קיבלתי מלגה נוספת לכיס. אחת ההחלטות הטובות שעשיתי! מעבר לחסכון הגדול בכסף קיבלתי שם המון מבחינה מקצועית.

5. מתחילה את שנתי הרביעית כמורה ומחנכת בתיכון.

6. אכן כן, אני אפילו מלמדת רק את ההתמחויות שלמדתי! אחד הכיפיים!

1. פיתוח אפליקציות

2. כן

3. עלות של 2 משכורות ראשונות אחרי הלימודים (קורס+ מחשב ספציפי)

4. עבדתי משרה מלאה במקביל

5. שלב גבוה ממה שחלמתי ויש עוד פוטנציאל אם אני ארצה

6. יש נקודות השקה

1. לומדת עדיין, הנדסת תוכנה

2. לא, אבל אני עדיין לומדת כאמור וזה תואר קשה ומייאש

3. כנל

4. מלגות החזר חלקי

5. סוף התואר

6. עדיין לא

7. יש תחושת ייאוש באוויר כשהתחלתי ללמוד זה היה תואר נחשק עכשיו יש מלא עובדים בשוק ואין עבודות וכל הAI שינה את צורת העבודה ואני מרגישה קצת שפן ניסוי של המכללה שעדיין לומדת איך ללמד בעידן הAI

1. למדתי אחיות -סיעוד

2. אני מרוצה שלמדתי את התואר הזה כי זה נקודת פתיחה טובה למה שאני רוצה לעסוק בו- תחום הרפואה המשלימה

3. כן. זה פתח לי דלתות ופטר אותי מקורסי אנטומיה ואנגלית בלימודים אחרים

4. מילגה

5. עדיין לא פיתחתי ממש קריירה, מסיבות שלא קשורות ללימודים. אבל יש לי חזון

6. לא עובדת בתחום

7. לימודים חשובים לכל העניין של טיפולי גוף, קונבנציונליים ולא קונבנציונליים. אז אם מישהו או מישהי רוצים לעסוק בתחום כלשהו שקשור- ממליצה בחום!

2. מרוצה מאוד

3. בהחלט

4. חלק וחלק.

5. מומחית.

6. כן. לגמרי

לפני 10 שנים סיימתי את הלימודים.

אחרי שנתיים סטאז' בקסלמן (חלק מה-BIG 4) בשכר 5,700 ש"ח לחודש, עברתי לתפקיד עוזר חשב בחברת נדל"ן ציבורית ענקית שכולכם מכירים בשכר 15,000 ש"ח לחודש, אחרי שנתיים קודמתי לתפקיד חשב בשכר 24,000 ש"ח בחודש, גם היום אני באותה החברה ובאותו התפקיד.

השכר הנוכחי שלי הוא 34 אלף ש"ח בחודש + רכב + קרן השתלמות על כל הסכום + בונוס שנתי שתלוי ברווח של החברה. כשהתחלתי את עבודתי בחברה הבונוס הראשון שלי היה שכר של חודש אחד (15,000 ש"ח) באפריל האחרון זה היה 70,000 ש"ח (קצת יותר משני חודשי עבודה).

עבודה לא קשה מדי. יש תקופות שבהן אני מגיע למשרד ובקושי יש לי מה לעשות.

מצד שני לפני פרסום דוחות כספיים לפעמים אני נשאר לעבוד עד הלילה.

ההורים מימנו לי את התואר. האם הוא החזיר את ההשקעה? כבר בשנה הראשונה של אחרי הסטאז' החזרתי אותה.

בעלי עשה את אותו מסלול - סטאז בביג פור, עוזר חשב בחברת נדלן גדולה (שיא הגדילה היתה כשהוא התחיל לעבוד שם, ומהיר מאוד הפכה לציבורית), לא קודם מעבר לעוזר חשב, והמשכורת עלתה בצורה הדרגתית מאוד בשעות עבודה קשוחות מאוד.

אחרי כמה שנים עזב, והיום עובד בחלקיות משרה כחשב/סמנכל כספים. משכורת כמובן בהתאם, למרות שבנטו לא יוצא שינוי גדול מדי, אבל אין להשוות את הזמן בית שלו.

2. כן

3. מניח שכן לא חישבתי

4. מימנתי לבד

5. אני חשמלאי בחברה גדולה השתמשתי ברישיון החשמל שהגיע יחד עם התעודה

6. אני עובד בחשמל

7. אחרי שסיימתי את ההנדסאי קירור ומיזוג אויר לא מצאתי באזור שלי משרה להנדסאי קירור ומיזוג אויר ללא ניסיון וללא רישיון נהיגה אז אמרתי שאני אתחיל לעבוד כעוזר חשמלאי כי קיבלתי עם התעודה רישיון חשמלאי עוזר ונשארתי בתחום, מאז עליתי לדרגת חשמלאי מעשי ובמקביל התחלתי ללמוד גם הנדסאי חשמל.

1. הוראה. תואר ראשון ושני

2. בגדול כן. מערכת קשה. שכר נמוך מדי לדעתי במיוחד בתחילת הדרך (עכשיו הרבה יותר טוב)

   אבל יציבות מטורפת. קורונה. מלחמות. הכל. שכר קבוע.

3. כן

4. תואר ראשון היו מלגות. אבל ההורים בעיקר עזרו לממן. תואר שני יצאתי בפלוס אפילו. כי היו מלגות+ מימון של משרד החינוך

5. מורה כבר כמה שנים. יש גם תפקידים והגשת בגרויות

6. כן. עבדתי בתחילת הדרך בעוד דברים כדי להשלים הכנסה. אבל עכשיו המצב הרבה יותר טוב.

7. לדעתי מי שאוהב את התחום. זה מסלול די טוב.

   כמו שכתבתי. יש יציבות. עם תואר שני והגשת בגרויות מגיעים לשכר סביר משהו כמו 16 ברוטו. אפשר גם יותר אם עובדים מעל 100% משרה (שזה עדיין פחות ממשרה מלאה בשאר המשק)

1. תקשורת חזותית עם תעודת הוראה

2. אני בשנה האחרונה של התואר, עדיין מוקדם מידי להגיד לגבי המשמעות בשוק העבודה. הרבה דברים באופן ההתנהלות של המוסד כמו רמה מקצועית וניהול בירוקרטי, אני לא ממש לא מרוצה מהם.

3. ברור שעוד לא

4. שנה אחת החזר מלגת פריפריה, שנתיים מלגת פר"ח ושנה אחרונה כנראה אממן לבד.

5. מתחילה סטאז' בהוראה

6. טכנית כן, בתכלס לא. אני רוצה להיות מעצבת גרפית. אני עובדת בהוראה רק כי זה חלק מהמסלול של התואר, אבל לא שוללת לחלוטין את האופציה, נראה איך יילך.

1. קלינאית תקשורת

2. בגדול מרוצה ושמחה בבחירה שלי.

3. ההורים מימנו את התואר. אבל בכל מקרה ברור שהעבודה לאורך השנים החזירה הרבה יותר מסכום הלימודים.

4. כנ"ל - ההורים מימנו (וגם קיבלתי איזו מלגה, נראה לי של משרד החינוך שהפחיתה את שכר הלימוד).

5. עובדת כבר 12 שנים באותו מקום (בי"ס חנ"מ) ושמחה שם.

6. כן, עובדת במה שלמדתי.

7. אחד היתרונות מבחינתי הקלינאיות תקשורת זה שיש יחסית מגוון גדול של אפשרויות תעסוקה. גם מבחינת תוכן וסגנון עבודה (אודיולוגיה, שפה, תקשורת, גמגום, קול, אכילה, ועוד), וגם מבחינת מסגרת עבודה - פרטי, עמותות, קופות חולים, בתי חולים, משרד החינוך וכו'. בגדול העבודה במסגרת ציבורית (משרד הבריאות במשרד החינוך) פחות מתגמלת מאשר בפרטי. אבל לי באופן אישי מאוד נוח לעבוד במשרד החינוך, למרות הביקורת שיש לי עליהם, והיחס שלהם שלא ממש מושך עוד עובדים פרא-רפואיים גורם למחסור גדול, שמוסיף עוד עומס על מי שכן במערכת... אני נהנית קודם כל מחופשים עם הילדים, שעות עבודה מתאימות לאמא (רק בקרים, ואני גם בחרתי את גודל המשרה שלי ושעות העבודה שלי לפי היכולת והאיזון מול הבית. לא בכל עבודה זה מתאפשר הגמישות זו, אפילו לא לכל מורה זה מתאפשר). וגם סגנון העבודה בבי"ס זה משהו שאני אוהבת - לא רק טיפולים פרטניים, יש גם הרבה קבוצתי, הדרכת צוות, חשיבה מערכתית ופרויקטים בית ספריים, ועוד.

אבל איך זה עובד עם חופשים של משרד החינוך?

אין משמעות לרצף טיפול, או מקרים שבהם ההפסקה הזו בעייתית?

אולי זה מתפרש רע. אבל השאלה הזו היא לא ביקורת (עלייך בטוח לא, אולי על המערכת), וזה לא התחום שלי בשום צורה, רק קפץ לי בקריאה ומסקרן אותי

למען האמת, הבעיה האמיתית במשרד החינוך היא הרבה מעבר להפסקה הטיפולית במשך החופש. יש מחסור כל כך גדול של מטפלות שלמעשה אין לי כמעט תלמידים שמקבלים טיפול פרטני. עם רובם אני עושה טיפול קבוצתי (אחד או שניים בשבוע בד"כ), והדרכת צוות להמשך עבודה והתנהלות גם כשאני לא בכיתה.

דווקא מבחינת ה'חופש' זה פחות בעייה בעיני. כשמקבלים טיפולים דרך הקופ"ח לרוב מקבלים סדרה של 9-12 טיפולים, לפעמים מקבלים אישור לכמה סדרות, לפעמים עושים הפסקה ואחר כך רואים אם צריך המשך (ןלרוב גם שם יש הפסקה באוגוסט, ממה שיצא לי להכיר). אז במשרד החינוך יש רצף של כמה חודשים של עבודה, עם הפסקות בחגים ועוד הפסקה ארוכה יותר בחופש הגדול. וחוזרים לעבוד שוב עם חשיבה מחודשת כשמתחילים שנה חדשה.

(ובתור אמא לפעוט במעון שיקומי שגם שם יש חופש, אמנם קצר יותר אבל גם הפסקה ברצף הטיפולי - דווקא בחופש היו התקדמויות בדברים שלא קרו לאורך השנה. גם בזכות שעבדתי איתו על פי הדרכה שקיבלתי מהצוות, לבקשתי, וגם כי יש דברים שעובדים עליהם הרבה זמן בלי לראות שינוי, והשינוי קורה לפעמים דווקא בהפסקה..)

למדתי הנדסאי כימיה, כל הלימודים כמעט במימון המענק של אחרי צבא, עסקתי בתחום בתעשייה הבטחונית. בזמן הקורונה התקשיתי לנהל את זה עם תינוקות קטנים כי במעבדה לא עובדים מהבית וזה חיוני ואין מסגרות. הבנתי שפחות מתאים לי להיות הגיבורה הלאומית עח הבית והחלטתי לעשות הסבה ולמדתי חשבות שכר. ההשקעה החזירה את עצמה, כבר שנה רביעית בתחום. מרוצה.

אין מקצוע שאין בו חסרונות אבל בהתחשב בכלל המערכות והמלחמות שהגיעו אחרכך, הנוחות והגמישות במקצוע החדש עשתה את שלה וזה גם מעניין מאוד. גם המעבדה מעניינת אבל אולי בגלגול אחר כי היום אני מרוויחה יותר ולא ממצה עדיין את פוטנציאל ההשתכרות

ביחס לוותק. אבל העבודה הראשונה בתחום תמיד בשכר נמוך ונשארתי בה קצת יותר מדי כי היו בה תנאים מעולים אבל שכר נמוך ואופק התפתחות מקצועי מוגבל.

עכשיו אני במשרה מס 2 עם עלייה של 30 אחוז ונסיקה משמעותית בידע המקצועי הנדרש לתנופה בהמשך. זה נחשב מקצוע רווחי ביחס להשקעה בו. אחותי בתחום כבר 10 שנים ומרוויחה 20+, יש לי קולגות עם 6 שנות וותק שמרוויחות 17+,מנהל מדור שכר יכול להרוויח גם 30k.

תלוי איפה עובדים

1. מה למדתם? מדעי המחשב ואחרי שנים הנהלת חשבונות

2. האם אתם מרוצים? סה"כ כן, ב"ה

3. החזרתם כבר את ההשקעה? תואר ראשון יכול להיות שהחזרתי בכלום זמן שעבדתי בתחום. הנהלת חשבונות החזרתי תוך חודש...

4. חייתם על מילגות או מימנתם לבד? קיבלתי קצת מלגות לתואר. ואת הלימודי הנהלת חשבונות העבודה מימנה חלקית.

5. איזה שלב בקריירה אתם? 4 שנות נסיון

6. האם אתם עובדים במה שלמדתם? תואר ראשון עבדתי ממש קצת. הנהלת חשבונות אני עובדת כיום.

7. פרטו באופן חופשי.

   בעייתי כל הקטע של התארים. מצד אחד מי שאין לו תואר נחשב פחות, מצד שני יש כ"כ הרבה אנשים שלמדו ולא עושים כלום עם התואר שלהם. או כי הם למדו כדי לסמן וי או כי הם נכנסו לעולם התעסוקה וגילו שזה לא בשבילם.

   על עצמי אני יודעת להגיד שאחרי שהתחתנתי הבנתי שזה לא בשבילי. חיפשתי עבודה שתתאים לי בתור אמא. גם מצד השעות, גם מצד המרחק וגם מצד המעסיק. היום ב"ה אני יכולה להגיד שהגעתי למקום כזה. וזה לא שלא ביררתי את העניין לפני שבחרתי מה ללמוד. אבל עד שאתה לא במציאות הזו, אתה לא באמת יודע...

1. הפרעות בתקשורת

2. מאד מרוצה

3. כן

4. ההורים מימנו

5. עובדת בתחום כבר מספר שנים

6. כן

כאשר פתחתי שרשור להשכלה באופן כללי?

א. נכנסתי לזה כי היה לי ניסיון עבר בתחום וידעתי כמה אני מחוברת אליו ושיש לי כישורים טבעיים בתחום.

ב. לא היה מעורב בכלל השיקול כתואר קל. אני אפילו מתבאסת מזה שהוא היה קל מידי ולא מספיק מקצועי, הייתי רוצה לקבל הרבה יותר ידע מקצועי ממה שקיבלתי.

ג. מאוד מרוצה שבחרתי בתחום.

ד. אני אכן עוסקת בזה גם היום, מתחילה עכשיו את שנתי הרביעית בחינוך והוראה בתיכון.

ה. מאוד מרוצה מחיי היום יום! אחת העבודות הכי מספקות שיש! בטח כשיש לי את הכישורים ואני מרגישה מימוש עצמי מלא ואני מרגישה שמעריכים אותי על הכישורים האלה. כן הייתי רוצה שיהיה פחות דורש 24/6, אבל יתכן שזה יגיע עם השנים וההתמקצעות..

אני מאמינה מאוד שהמקצוע הזה שייך רק למי שיש לו אש בעיניים, חדור שליחות, ובאמת יש לו את הכישורים המתאימים. בלי הדברים האלו מגיעים לשחיקה מאוד מהירה. מי שמגיע לתחום כי זה מקצוע 'נוח' לא ישרוד הרבה זמן (הדור של פעם כן הצליח לשרוד גם בלי כל הנ"ל, אבל לעניות דעתי היום לא תשרוד מכל מיני סיבות..).

להשוות בין המקצועות

(יש לי תעודת הוראה שידעתי מראש שאף פעם לא אעשה בה שימוש)

הכי קשים

והכי לא מתגמלים

לא באמת מפתה

היחידה שלי (בתור בחורה דוסית שלא רוצה ללמוד במקום מעורב, ומקצועות ריאליים לא מתאימים לה).

אבל לא עסקתי בזה מעולם (למעט ניסיון כושל קטנטן אחד), והשתמשתי בתואר הראשון כמקפצה ללימודי התעודה שלמדתי אח"כ (שדרשו תואר ראשון), ובזה אני עוסקת היום.

(גם בתואר בהוראה בחרתי במקצועות שמעניינים אותי ויכולים לספק מקצוע מעבר להוראה)

אם תוכלי לפרט גם אם במסר אני אשמח

תודה

למדתי עריכת לשון, ואני עובדת כעצמאית. היו שנים קשות שבהן לא הכנסתי כמעט, אבל עכשיו ב"ה יש עבודה יציבה למדי (עדיין זה לא קבוע כמובן וגם לא יוצאת משכורת גבוהה מאוד, אבל מספיקה לי).

אני חושב שלחלק גדול מיועצי המס יש לפחות תואר אחד מתחום הפיננסים, מנעס, חשבונאות וכדו' אבל אני לא מכיר את התחום מספיק כדי לענות על זה.

מה שאני עושה כרגע זה עובר על

אנטומיה פיזיולוגיה בקצב 8 עמודים ביום...

לוקח מה שצריך משם בגדול..

ורושם אנגלית - כי הבנתי שיש דגש על שפה שם

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע