בכל מקרה, הסבירות היא שעם תואר ראשון בלבד בכל מקרה לא תמצא עבודה באף אחד משני התחומים הללו בלי קשר למסלול בו תבחר - אז לקראת סיום התואר הראשון אני מאמין שכבר תכיר מספיק את שני התחומים כדי לבחור במה לעשות תואר שני... 

אבל לא לכל משרה שמוגדרת סייבר ו/או בינה מלאכותית יש דרישת סף לתואר שני...

לאף אחד מהם אין תואר. אולי חלק מהם יוצאי 8200 וכדומה, אז זה בשירות המדינה. אבל התמונה שאתה מצייר מאוד לא נכונה ולא קשורה למציאות. זה תחום שלומדים אותו "דרך הרגליים" בד"כ בדרך ה"לא יפה". אין לזה שום קשר לאקדמיה ואני בספק אם מישהו באקדמיה באמת יודע ללמד את זה.

כל התחום קם על ילדים שבגיל ההתבגרות עברו על החוק. אח"כ יוצאי צבא. אח"כ באו כל מיני מכללות כמו "האקר יו" () ורק אח"כ התחילו לצוץ כל מיני קורסים אידיוטיים באקדמיה. כל הרעיון הזה הוא בדיחה מהלכת. ללמוד דברים שכדי להתמקצע בהם צריך "ללכלך את הידיים" באקדמיה

כן, יש אידיוטים באקדמיה, אבל יש שם גם אנשים מבריקים שמנחים סטודנטים לתארים מתקדמים בתחום ועובדים יחד עם התעשייה. 

בוגרי יחידות צבאיות נהנים מיתרון גדול שהם מגיעים כבר עם ניסיון. 

צבאיות. למרות שיש יחידות ספציפיות שמאתרות בלאק האטס בגיל צעיר, אבל הן לא קשורות ל8200 ואתה לא תשמע עליהן בחיים.

 - זה יותר מגניב. 

למה אתה מייעץ על דברים שאתה לא מבין בהם?!

יובל אלוביץ – ויקיפדיה

הנה המייל שלו:

elovici@inter.net.il

אל תשכח לעדכן מה הוא ענה לך... אני במתח... 

והיוצא מן הכלל הזה בד"כ לא מדריך סטודנטים לתואר ראשון ויותר עוסק במחקר

ולא, הוא לא ידריך סטודנטים לתואר ראשון אלא לתואר שני ודוקטורט. 

מחקר רציני דורש בד"כ צוות. 

רק אידיוטים מדריכים בקורסי "סייבר" (המילה הזאת בדיחה בפני עצמה) לתואר ראשון, ולא נראה לי שאף אחד שלומד קורס כזה לא יתקבל לחברות רציניות. אם אתה רוצה אני יכול לשאול כמה חברים שמחזיקים חברות כאלה, אולי הדברים קצת השתנו בגלל הביקוש.

לא קורס. 

כי רוב מי שעובד בתחום קנה את הידע שלו בצורה אחרת, הרבה פחות יקרה, ומכניסה כסף הרבה יותר מהר. וגם עושה יותר רושם.

בניגוד לספק, שאני מעריך מאוד את הידע הרחב שלו בתעשייה, לדעתי תואר ראשון + התקדמות רצינית לבד מספיקים להתקבל לחלק אם לא הרבה מהמשרות.

ביקוש יש כרגע לשניהם.

מה שמעניין אותך יותר - זה כנראה מה שמומלץ לך.

חברות גדולות ולא יודע מה קורה בעולם האמיתי

עבדתי בחברה גדולה אחת לתקופה קצרה וזה היה סיוט. (פוליטיקות, אגו, איטיות, להיות בורג קטן במערכת ועוד)

מאז, עברתי כבר יותר מ-2 עבודות ותמיד בחרתי בחברות יחסית קטנות. 

חוץ מזה, יש לי הרבה חברים בתעשיה. 

אני מניח הידע שלי לגבי מה שקורה בתעשיה קצת יותר נרחב משלך. 

לאור העובדה שאני עובד בתחום הרבה זמן לפני שאנשים חשבו ללמוד מדעי המחשב, תחום מחקרי בכלל, בשביל לתכנת, נראה לי שאני יודע קצת יותר ממך על התחום 

אתה אולי יודע לתכנת יותר טוב ממני - זו לא עיקר העבודה שלי, אבל אתה כותב שטויות לפי הק"ג... 

רוצה אולי לספר לפרופ' וול שבאקדמיה אין אף אחד שהוא לא אדיוט בתחום? 

Company - Management | AlgoSec

אני בטוח שהוא מאוד יתעניין לשמוע את דעתך בנושא... 

הנה המייל שלו:

 avishai@tauex.tau.ac.il

אני אשמח אם תכתוב אח"גכ מה הוא ענה לך... 

תן לי את המייל שלו ואשלח לו הודעה שהוא אידיוט גמור שהוא חושב ללמד דברים כאלה באקדמיה. לא הייתי רוצה לספר פה על המעללים שלי, אפילו לא כאנונימי, אבל אם אתה איכשהו קשור לתחום אז על הדברים שאני עשיתי שמעת בחדשות מסביב לעולם. בכל מקרה אתה מדבר כעובד זוטר שלא עשה יותר מלשלוח קו"ח. במקרה שלי אני מקבל הצעות עבודה בלי לחשוב על זה אפילו. חוץ מזה שאני מדבר בתור אחד שלא רק שחתום על סטארטאפ בן יותר מעשור, גם מכיר עשרות בעלי עסקים בתחום הטכנולוגיה. אבטחה, מערכות מידע, גיימינג, תוכן. you name it. ואף אחד לא חושב שטויות כמו שאתה חושב. אתה מדמיין למה מסננים לך את הקו"ח, אבל אתה בפועל לא מבין את ההלך רוח שלהם. ושוב. בגיימינג, באבטחה ובתוכן אין משמעות לתארים. וכל הבעלים שאני מכיר הם בלי שום תואר בתחום ועל חלק מהם אתה שומע בחדשות אם אתה עוקב אחרי התחום. הכי הרבה שתשמע על דרישה לתארים זה בחברות מיושנות כמו שכבר דיברנו. שאר החברות יצאו בהודעות רשמיות שאין שום משרה שהם ידרשו אליה תואר כתנאי סף. ושאר הירקות שאתה מדבר עליהם לא רלוונטיות לכלום.

זה תחום ידע, כלומר שכשאתה תגיע, מיד ידעו אם אתה מבין מה שאתה אומר או מבלבל את המוח. ולהגיע, אז כמו היום, מגיעים מפה לאוזן, ולא ע"י קורות חיים. וכל מי ששולח קורות חיים, במיוחד לחברות ששולחים כי יש ביקוש, יתקל בחומה בצורה ומתישה שכולם עוברים אותה וזה לא קשור ל"וואו הוא למד בהארוורד. אז מה אם אין לו נסיון בכלום והקוד שלו מוכיח שהוא אידיוט גמור!"

אתה גם הולך למפגשים כאלה עם רולר-בליידס מגניבים ומשחקי וידאו בהאנגרים חשוכים בארה"ב... גם אני ראיתי את הסרט "האקרס"... 

אתה פרצת לפנטגון, לא?... בקיצור, אתה כותב כאנונימי ומספר סיפורי סבתא שאני מניח שראית בסרטים.

"מגייסים מפה לאוזן"... זו אחלה דרך לגייס עובד אחד בחמש שנים... עזוב, הבנתי בדיוק מי אתה.  

איזה תשובות ענייניות יש לך. לא, לא פרצתי לפנטגון, אבל הכרתי את טננבאום קצת אחרי שהוא עשה את מה שעשה, והוא היה נחשב נחות בתחום והיה סוג של בדיחה מהלכת בין הבלאק הטס.

מה זה משנה מתי מגייסים? אם אתה טוב, יקחו אותך גם ישירות מהאקדמיה, וגם בלי שום תואר. מכיר בעלים של חברה בשווי של מעל 100 מליון שקל והוא נשר מהאקדמיה מוקדם כי שלפו אותו משקיעים מוקדם בגלל הפוטנציאל שלו. וגם כי הוא הרגיש שלא לומדים שם כלום רלוונטי.

זה באמת הגיוני בסה"כ.

בני אנוש". 

יותר הגיוני באמת. 

אני מעדיף שלא תשתחווה לי, אבל נראה לי שזה לא לגמרי אסור, אם אתה ממש רוצה...

בכל מקרה בהצלחה. וכדאי שתפסיק לייעץ על דברים שאתה לא מבין בהם. תשאיר את העצות שלך לאקדמיה.

וישר כח על הרצון לעזור בכל זאת.

שמענו עליך... 

אין בזה שום בעיה, ובדקתי את זה גם כשהייתי ילד משועמם.

בהצלחה!

בהצלחה גם לך. 

בכל מקרה, כל עוד אתה לא עוסק בקארדינג ושות' ולא פוגע במטרות מסוג מסויים, אתה בסדר גמור. וכל עוד אתה לא מתעסק בקארדינג ושאר ההסתעפויות של התחום הזקן הזה, גם אף אחד לא יבוא לדפוק לך בדלת.

דברים שאי אפשר לבדוק או לוודא ולספר סיפורים שמבוססים על תסריטים הוליוודים. 

ומה לגבי גניבת דאטה? 

אולי אתה לא מודע לזה היום, אבל השגת דאטה איכותי הפכה לאחת הבעיות הגדולות ביותר בהתקדמות התחום שבו אני עוסק - לימוד מכונה ובינה מלאכותית. 

דאטה טוב שווה עשרות מליוני דולרים. 

במיוחד עכשיו עם ה-GDPR.

ואם אתה ירא שמים - זה לא משנה מי בא לדפוק אצלך בדלת. 

למרות שאם אתה גונב מידע מאויב של המדינה, תהיה בטוח שאין בזה בעיה הלכתית. בכל אופן, אין כמעט בלאק האטס שהם לא פושעים שעוסקים בגניבה תעשייתית. וגם אלה, לצערם, בד"כ תחת האצבע של איזה מאפיונר כזה או אחר. לא כל בלאק האט עוסק בתחום בשביל הרווח הכלכלי. רוב הפעמים זה בשביל הכבוד בסצנה, ויש סצנות מקבילות למשל warez, boarding ז"ל.

בקיצור, אתה לא מכיר את התחום, וזה לא נוגע אליך. אז חבל על האנרגיות.

לפי מה שאתה כותב, ה"בלק האטס" הם חבורה של מטומטמים שאין דברים כאלה. 

אני לא עוסק בתחום מבחינה טכנית ומעולם לא התיימרתי לכתוב אחרת - זו לא העבודה שלי ואני עוסק בתחום אחר - אני כן יודע איך מגייסים היום ומהן הדרישות. 

לא סתם אחד החברים שלי שהיה ילד חננה ונכנס לכלא בגלל קארדינג הפך לחייל של ארגון פשע שהיום הוא הארגון הגדול בארץ. הוא כבר מזמן התחתן, הביא ילדים ועזב את עולם הפשע. אבל כן, כל מי שמסכן את עצמו הוא קצת אידיוט. אתה לא מבין את התחום שזה משליך גם על תהליך הגיוס, ואתה לא יודע איך מגייסים גם לשאר התחומים כנ"ל. אתה יכול ללמוד על תהליך הגיוס גם בלי להכיר אישית בעלי חברות. בעבר היו מאמרים של מגייסים בחברות כמו IBM בTechRepublic. אחד הדברים שאהבתי שאחד מהם כתב זה שיש לו 40 אלף קו"ח בפרק זמן מסויים. אז הוא פשוט מתחיל בלתפוס חצי חבילה ולזרוק לפח. מאוד מועיל לבעלי תארים ממוסדות נחשבים

בסוף הוא משיג את רשימה הסוכנים הסמויים מהפנטגון אבל מונע מהרעים להשיג אותה ומשתמש בה רק כפתיון, לא? 

וכן, צריך גם מזל - אבל זה לא בא אחד על חשבון השני. 

יש לו 40,000 קורות חיים והוא זרק חצי. 

נשארו לו 20,000. 

מעניין את מי הוא יזמן לראיון... 

בתכלס, היום, ה-HR מסננים לפי קריטריונים מסוימים כך שלמנהל המגייס לא מגיעים כ"כ הרבה קורות חיים. 

במקום לנחש קרא את הכתבה, ואז תראה שהוא בכלל לא חושב בכיוון שלך.

יש צורך ליצור פרופיל שבו מפורטת כל האינפורמציה הרלבנטית - כולל תארים. 

אגב, גם לאינטל ולמיטב ידיעתי, גם למייקרוסופט יש מערכת כזאת. (זה די נפוץ בחברות בינלאומיות גדולות. Dell גם רוצים מבחן פסיכוטכני ופסיכולוגי). 

אני לא יודע מה "ההוא" אמר באותה כתבה שאליה לא שמת קישור - אבל במציאות, זה לא עובד ככה. 

ופסיכולוגי.

אגב, ברגע ששלחו לי את הקישור במייל וראיתי במה מדובר - ביטלתי את הראיון. 

הסיגי שלהם מאוד לא אהבה את זה... 

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

זה לא לימודי משחק וכו'.

למה בכלל שמישהי דתיה תלך ללמוד את זה? מה עושים בזה בשוק החופשי? לדעת לצייר כבשים?

אפשר לצייר ציורים צנועים וכשרים, אבל מי שילמד על היסטוריה של האומנות ואומנות מודרנית ייחשף ליצירות לא צנועות בכלל, אם לא יהיה נסיון להתאים ולצנזר את החומר.

הפרקטיות של התואר הזה שיקול אחר. אפשר לחדד את הכישורים האומנותיים ולהפוך לאומן שמציג בגלריות, אבל יותר ריאליסטי זה כנראה להיות מורה לאומנות בבית, או להעביר סדנאות למבוגרים, ודברים כאלו.

זו לא פורנוגרפיה

זה כנראה אסור אבל ההשפעה על הנפש מאוד שונה

הרמה בהתאם למי שנמנע

האם סטודנט לאמנות שרגיל להסתכל על אובייקט פיגורטיבי ויצירות בהקשר אסתטי מתכוון להנות כשהוא מסתכל על עירום בוטיצ'לי או גויה.

אם נהיה כנים, אפשר לומר שההשפעה היא שונה אבל כנראה שיש השפעה גם למי שמורגל.

ואם רוצים לדבר במונחים חילונים, לדעתי אפשר לקרוא להיחשפות לתוכן מיני שאדם לא מעוניין בה, משהו בתחום של הטרדה.

על זה בדיוק הדיון. בלי כפיה מה ההטרדה פה?

הוא חייב? אם ציבור מספיק גדול מבקש מסלול נפרד עם צנזור תכנים, בגלל "ערך השוויון" נכפה עליו להחשף לתכנים שלא מעוניין בהם או לא לעשות את התואר בכלל?

לגבי המיקום וההכרח (אם בכלל קיים) של עירום, נצרות או מה שציינו כאן באמנות זה דיון אחר.

מציע לך לברר עם מישהו שסיים שם תואר ולהבין אם יש כפיה ומה בכלל המסלול, כאן הכל סטיגמה וחרדה

נכנס לקטע ההלכתי גם כתבתי שכנראה אסור. מבחינת הנפש גם ההנאה היא שונה כשתסתכלי על עירום אמנותי של בוטיצ'לי את תהני מהיופי לא מפורנוגרפיה שלא קיימת שם. חוץ מזה כשתסתכלי על עירום של לוסיאן פרויד שהוא אפילו לאסתטי בכלל גם יופי לא יהיה שם יהיה שם רק כאב וסבל.

אני לא מבין למה מתרגמים אסור לתועבה או משהו פסול אסור בגלל שזה חזק ויפה. מי שחושב שעירום זה שלילי אני לא יודע לאיזה זוגיות או חיים הוא מכוון והתגובות כאן חרדות מעירום או חוסר צניעות בלי פרופורציות נכונות.

עירום, ומיניות באופן כללי, שלא ממוסגרת בתוך קשר מחוייב בעיני אלוקים והחברה, ונעשה בפרטיות בחדרי חדרים מבחינתי הוא תועבה.

לא רק ברמה ההלכתית, ככה היחס הנפשי של הרבה אנשים שומרי הלכה ושאינם לנושא הזה. זה לא אומר שלא יהיו להם חיי נישואים נפלאים ובריאים.

וברור שהגבול בין עירום לשם הנאה ולשם אומנות הוא מאוד דק, ויש יצירות אומנות שבמפורש נוטות לכיוון הראשון. הוכרחתי לקרוא מספיק מאמרים אקדמיים על "החושניות שבה האומן מתאר את הנשים הטיהיטיות כדי להנכיח את הטבעיות והקרבה לאדמה...."

החברה החילונית המערבית חייבת להכניס מיניות לכל הקשר כל הזמן בלי שום מנוחה, ולהרבה אנשים שיש להם סולם ערכים אחר, מעבר לבעיה הלכתית, זה בהחלט עלול להיתפס אצלם כמטריד ומעורר אי נוחות.

לגבי החברה החילונית המערבית אני לא מכיר כזאת כחברה אחת אחידה. קראת מאמר אחד ויש מאמרים של חילוניים מערביים שיותאים נגד עירום. הכל ענין של פוזיציה. גם החברה החילונית המערבית היא לא אחידה היא מגוונת ומלאה בדעות.

בכל מקרה זה גולש מהדיון

שלבהות שעה בקימורים של בוטיצ'לי עושה (אולי רק לי) הנאה והרהורים מעבר להנאה מיופי.

אבל זה ייחודי ואולי גם זה סובייקטיבי.

כמה זה כבר קורה בלימודים? מעט מאוד.

מי שלא מעוניין יכול לצאת משיעור או 2.

פרויד מאוד חזק .

אתה אומר סבל, אני אומרת חשוף ופגיע.

ואין קשר להטרדה. מיותר להרחיב.

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

הופכות את זה למשהו לא רציני. אם אתה חושב משהו תעמוד מאחורי הדברים.

לגופו של דבר, אני לא חושב שיש מישהי חרדית או דתיה אמיתית שתלך ללמוד במקום כזה ואם זה רק ציורים שיש בהם אלמנט של עירום, אז דיינו. זה לא כצעקתה, חשבתי שיש כבר משהו גרוע יותר. אלה ציורים נפוצים ואפשרלמצוא אותם בכל מיני מקומות. עדיין לא הבנתי מה זו אומנות.

למה לקצץ כנפים של בני אדם?

אתה לא מבין כמה סבל עובר אדם עם נפש של אמן שלא יוצר.

מנסיון

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

שזה סובייקטיבי כתבתי שמי שהתקבלה לבצלאל ובכלל נכנסה לזה כנראה שמגיעה ממקום שונה, סובייקטיבית. בטח שונה מהקולות כאן בדיון שלא מסוגלים להכיל מורכבות.

היא תוכל להירשם ולצאת באמצע, לדבר עם המרצים ולהסביר את המורכבות שלה, להבריז פה ושם ובכלל לפתח אופי (זו לא מילה גסה)

מכיר לא מעט כאלה שעשו את זה לא רק שם, עירום לא מפריע רק לדתיים זו סוגיה מורכבת ועדינה תמיד.

הרבה יותר מדאיג אם היא לא תלך ותאכל את עצמה כל החיים על הפספוס, זה הרבה יותר נפוץ.

אם היא יודעת מה טוב לה בדיוק כנראה שלא היתה מתייעצת.

שאלתי לאיזו מחלקה היא תלך כי יש מחלקות מאוד נחשבות שם בלי הבעיה הזאת ורק באמנות זה יהיה בוטה כל כך. לא חסר מחלקות אמנותיות שלא ייכנסו לקרביים של הציור והאמנות

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

מי שרוצה תואר שישקיע בו למה השאיפה לבינוניות?

תואר זה איך שאדם מתאר את עצמו ואת היכולות והכשרונות שלו אם כבר..

נראה לי שככה בגדול זה עובד..

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק