ולהישאר דתיים רק עוד יום
ולברך רק עוד פעם אחת לפני האוכל ואולי זאת תהיה הפעם האחרונה שאתם הולכים ליטול ידיים
ולשמור רק עוד שבת אחת
ולא לאכול במקום שהאוכל בו לא כשר
אתם עושים דבר גדול דבר ענק
שלכאורה צריך להיות ברור מאליו אבל הוא כל כך לא מובן בזמן הזה
ואתם פשוט גדולים ואמיצים
וזה ישתלם לכם גם אל תדאגו
הגאולה כבר כאן ומי שמחזיק חזק בחבל יחזיק מעמד ומי שמתרופף יפול
תכננתי לכתוב קצר יצא ארוך
אבל אל תתייאשו
סוף כל יום מוביל אל הבית
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
