הי ברכה, הלו, ברכה את שומעתאהבה.

מה את מצלמת שעה חחח זה על וידיאו, אני אומרת לך את לא משו היום ברכה, ממש התבלבלת

יאוו אני לא מצליחה לכתוב את זה|ידפרצוף|

 

#כישלון 1

אני דורשת שתכתבי הרגע(שטן)רק הפעם.
אהבה.

אבל האישה הזאת עשתה לי צמרמורת שהיא אמרה שהאבן עשתה לה צמרמורת, יאוו חח איך זה נשמע שאבן עושה צמרמורת. זה בכלל סלע. ככה אנחנו אה ברכה, מחריבות את ארץ ישראל היפה חח מקשטות אותה בהגיגים. וואי ממש התרגשתי לכתוב אותי ככה, איזה פלא זה, אה ברכה?! הלו, את שומעת??

קיצר, לא נורא שלא היה סיגריות נכון העיקר לרסס על חול אנא אבדע דקודשא בריך הוא, באמצע העיר הכי גויה ושיקצע, ותמר שעוצרת לקרוא מה כתוב ביחד עם האיש ובסוף זה בכלל לא תמר 

לא, אני אומרת לך שזאת היא, מאה אחוז. מאה אחוז המח שלך היום לא משו גיברת. מאה אחוז שהיה יום מושלם, אי אי אי ברכה, למה את מתעקשת להרוס כל דבר. גם הנצח הזה הוא יחלוף, גם העלה בצורת לב שכתוב עליו כמה מילים יום אחד ינבול או סתם ילך לאיבוד, כי למה לא, איבוד זה מקום של דברים טובים.. אחח איזה מתיקות אסיף אה. מתיקות החיים. והשקיעה שלא הספקנו.

את מבינה ברכה, ככה זה הכל בחיים, אתה כמעט מתייאש ואז באה ברכה. מה? אה חח לא לא את. ברכה אמיתית, כזאת שאפשר לעטוף במתנה ולהגיש חאנשים שאוהבים, נניח לשולי. אין כמו שולי. אה.

תראי איזה פלא זה, מבחינה מסוימת כשאני חי אני לא שואל על תכלית החיים, אני חי כדי לחיות. כשאני חי החיים עצמם הם תכלית ולא אמצעי. איזה מתיקות זה אה, ברכה. שמת לב לזה. הנוכחות היא פשוטה. היא קצת גואש וקצת מכחולים וקצת אביתר בנאי ואיזה פלא מתרחש. הלב פועם שימי יד, 180 דופק פריפלי חחחח סתם נו, סתם, אני צוחקת. אוהבת אותכם ממש.

מי בונה את ארץ ישראל, ברכה, מי.אהבה.
יא פיייייייייירק הפעם.
עבדא*****רק הפעם.
טוב טובאהבה.

רק תיקנתי🤷‍♀️😋רק הפעם.
שאני אכתוב על ההטרדה במרכזית?(שטן)רק הפעם.
סעי סעיאהבה.


|נוסע|רק הפעם.
נשבעת חשבתי את פדופיל סודני של תחנה מרכזית|ידפרצוף|
אהבה.אחרונה


איזה אהבה את.שוליינית
נשמהאהבה.


איפה זה יא ברכה איפהשוליינית
כבר התלהבתי
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך