אוכל הוא תאווה גופנית ודומה לשינה ולכל הנאה גופנית

 

מוזיקה היא תאווה נפשית הנפש נהנית מזה בדומה לתאווה של סיפוק ממשהו, לאהוב מישהו, לגלות משהו חדש וכו

 

 

לא שזה סותר מה שאמרת אבל זה כאילו מרגיש לי לא קשור לפחות ויותר אולי אפשר לומר שמוזיקה הוא לא פחות מלראות נופים חדשים משהו כזה.

 

(חח מה אני חופר על משפט אחד שאמרת כשברור מה התכוונת) 

אבל תאווה "רוחנית" היא לא יותר טובה מתאווה גופנית. זא, מבחינת הקליפת נגה וכו.

הבנת את זה למה אני מסבירה.

זה כל הדברים בעולם שלא רעים או אסורים מהתורה, הם מותרים, משמע לא בהכרח משמשים לעבודת ה'.

הבנתי

 

אני פשוט ממש בור בחסידות אז לכן. אבל תודה על ההסבר

לא משם הבנתי את זה, אבל כשהבנתי באמת עלה לי הציור של החלק הזה מהקומיקס

גם תמיד ידעתי את זה, אבל עכשיו אני *יודעת* את זה.

זה גם לא טוב
זה פשוט תאווה.

אבל בכל זאת, כתבת אאוץ'..
אני חושבת שזכותנו בעולם להנות ממוזיקה טובה, מאוכל טוב,
כל עוד לא מגזימים וזה לא עושה רע לאף אחד.
צריך שכל דבר יהיה במידה.. וצריך גם תאוות בחיים.
אם לא היתה לך תאווה לאוכל, זה לא היה טוב..

אבל זה שיש לי יותר מידי תאווה לאוכל, יותר ממה שאני צריכה בשביל להיות בריאה או אפילו חזקה זה לא טוב. (בעיני)
זה כל כך מגשם.
וכתבתי אאוצ' כי ראיתי מאסטר שף ובזתי לאיך שאנשים מקדשים את האוכל. והופס אני לא יותר טובה מהם.

ובלי קשר אני חושבת שצריך לעבוד על עצמינו על דחיית סיפוקים. בלי קשר, כמו שאמרתי.

למה אבל?
צריך ללמד את עצמנו לא להיות מפונקים, ולדעת להסתדר גם עם פחות, כדי שלא נגיע למצבים לא טובים כשחסר לנו
אבל כשיש, למה לא?
וברור שלא צריך להגזים ולהפוך את זה כדבר מדי מרכזי..
במאסטר שף כל התכנית סובבת סביב אוכל, זה הפורמט..

בקשר לדחיית סיפוקים-
דחיית סיפוקים היא היכולת להמתין במטרה להשיג דבר מה. 
ציטוט מויקיפדיה..
זה לא אותו הדבר לדעתי

או לא להיות מפונקת
זה סוג של דרך בעבודת ה' של להתנזר כמה שיותר מתאוות לדברים מיותרים. או לחלופין להעלות אותם לקדושה. פשוט להיות טיפה יותר מתענוגות של העולם הזה.
וגם זה לא שעכשיו אני אפסיק לשמוע שירים, או לחלופין אשמע רק שירים שעוזרים לי בעבודת ה', כי זה בילתי אפשרי מבחינתי. אבל זה משהו שאם אני אגיע אליו מתישהו בעתיד הרחוק מאוד כשאני יהיה צדיק עולם
אז כן אני אהיה מאוד גאה בעצמי.

זה קשור כאן דחיית סיפוקים כי בא נניח בא לי עכשיו ארטיק ממש, או לשמוע שיר שוואו איך הוא יפה או תמציאי-דברים-כיד-הדמיון-הטובה-עלייך אז כשאני דוחה את זה אפילו בשתי דקות זה גורם לי להרגיש/להבין שאני יותר מזה. הצלחתי להתגבר על הכאן ועכשיו שהגוף דורש.

(מאסטר שף נכון, מה שהתכוונתי זה שרואים שם אנשים שאשכרה כל החיים שלהם זה סביב אוכל)

אבל הבנתי את הרעיון נראה לי.
כל אחד והתפיסת חיים שלו..
ובהצלחה עם זה🙂

ומין זה לא פחות תאווה מרצח. ורצח זה לא פחות תאווה מקניבליזם והנה אני נחמיה ואני אוהב מוזיקה דתי גאה!! והופ הנה אנחנו בסערת האנדרדוס (נ"ב לא כל מה ש"כתב" בערוץ 7 אמר שזה סערה-זה סערה)

ה' ישמור אתה תומך בקניבליזם! אחכ כשיאכלו אותך אל תגיד לא ידעתי..

אם אני אענה ברצינות-
יש שוני בין תאוות לדברים אסורים דאורייתא לדברים שהם מותרים לכאורה.

ונחמד לראות אותך כאן אגב.

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)