שהרגש לא שולט בהם, והם יודעים לעשות את ההפרדה.

מי שמונע ע"י רגשות ודחפים, בד"כ לא יכולים לאצור אותם וזה משפיע על עצם הדיון ומדרדר אותו.

נראה לי שבגלל זה אנשי "רוח" מעדיפים אנשי "רוח",

ומאידך אינטלקטואלים מעדיפים אנשים כדוגמתם.

נותנים לכל אחד לאכול כפי המסוגלות שלו לבלוע.

כנ"ל מבחינת סמנטיקה רגשית.

ויש את האספרגר שלא תמיד ניחן באינטליגנציה רגשית שגם הסביבה מנסה להכיל אותו. וזו הסיבה שהוא אותם, מצד ההוגנות.

אדם דתי לא אמור בכלל לראות כזה סרטון ולשלוח אותו לאחרים ולהכניס אותם לניסיון... 

אני כועס כי אני כבר לא יודע מה לחשוב...

כל פעם מחדש אני מתאכזב מהפורום שאמור להיות דתי ואוכל אותה בעצמי.  אולי אני צריך לצאת מכאן וזהו..

זכרתי שהיה בהם משהו ולא ראיתי אותם שוב לפני שהעלתי. אז כתבתי שיש אזהרת צניעות.

מצטער באמת שלא ראיתי כדי להגיד מתי לדלג.

אתה מוזמן לכעוס או לעזוב את הפורום. זו בחירה שלך. לגמרי..

אני בטוח שלא היית שולח לחבר שלך משלוח מנות שאתה לא זוכר אם יש שם איזה ממתק לא כשר

בצירוף כתב חידה "יש משהו פה שכדאי לא לאכול" 

אני יודע שזו בחירה שלי... תודה

פשוט לא היה לי מושג על מה אתה מדבר.  

איך לא ראיתי את זה? 🤔

תודה לה'

זה הרימון!

למרות שהוא בד"כ חוסם סרטונים כאלה ישירות ולא פריימים חח

הבנאדם לא שם לב, אין צורך לעשות וידוא הריגה ולהצמיד אדם לקיר. הניחו לעניינים.

בגלל שזה קורה פעם ולא פעמיים, וכשמעירים הבנאדם עונה תשובה עקומה שממנה כבר מובן שעושים את זה לכתחילה

כמו: "יש כאלה ברחוב, אז אל תצא לרחוב"  "או מצורף אזהרת צניעות כאילו עכשיו זה הפך למותר.

כבר יצא לי התסכול בטעות על זה שטעה...

שגם לכתוב "טיפשי בעיני" על דבר שיש מגדולי הפוסקים שסוברים כך.

זה גם לא כ"כ רעיון מוצלח.

לא נכנס כרגע למכלול השיקוליים הדתיים

ולא חושב שיש מקום לכפייה הזאת

או לאמירת ה"נו נו נו" שרוחשת וצוברת תאוצה בפורומים.

שכל אחד יעשה עם חייו הפרטיים כרצונו,
מנגד- לכבד זאת לא מילה גסה.
ובין מה שאני נוהג בנוקט בתחומי הפרטי לבין ההתנהלות שלי

בחברה הכללית (להלן במקרה הפורומים)

ישנו פער.

לא האשמתי אותך, כתבתי בצורה מאוד יפה, כל הכבוד שאתה מכבד, אבל גם זה נקרא לכבד, לא אכנס לחייך האישיים אם תחליט בהם לא להתייחס לרבנים, אבל כן, מעל גבי הפורום, זה לא מכבד לקרוא לזה כך, (יש לך רב? איך תרגיש אם אני אומר לך שיש לו דעות "טיפשיות"?)

סליחה שאני כותב בדוגרי.

גועל נפש של יחס, לבנאדם שהודה לך על רגישותך, והעיר בשיא העדינות, על נקודה שלפי דעתו כדאי לך לשים אליה לב.

לא הנפתי שום דתומטר.

לא התגאתי בדוסיות.

לא נתתי תוכחת מוסר.

ולא התנהגתי בצדקנות.

אם זה מה שיש לך להתייחס אלי, אתה בנאדם עם נשמה אפילה.

אם תרצה להתנצל, אני פה.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה