חיפשתי בגוגל ולא מצאתי תוצאה רלוונטית

ומאז ששמעתי שקולדפלי פרו פלסטינים לא מסוגל לשמוע את המוזיקה שלהם

אין סוף למקום שאליו מביאים "חרם" אם בכלל מתחילים.
אם שומעים מוסיקה חילונית - וזה גרוע בעיניי בהרבה (מבחינה דתית) לשמוע את שלמה ארצי מאשר את קולדפליי - אז מי שקושר את מה שהוא שומע לפוליטיקה, עושה לטעמי האישי צחוק מבחירותיו התרבותיות.

את הרמיזות המיניות בשיריו של שלמה ארצי והם כתובים ברמה גבוהה מה שמקטלג אותם, אולי בתת מודע במקום אחר

ולא יודע מה זה "הרמיזות".
אני יודע שאפשר להקשיב לשיריו ולשמוע, ואפשר לעומת זאת להדביק "ערב מחווה לשירי שלמה ארצי" לעמותת "עזרה למרפא", ואז להתפלא שאי אפשר לנהל את זה "בהתאמה לציבור הדתי [שלא לומר החרדי]" או משהו כזה, ושזו דוגמה מעולה מהשנה איך מערבבים מין בשאינו מינו, ושאפילו אם הערב הזה היה איכשהוא יוצא לפועל, לא ברור לי איך כבוד הרב היה אמור לשבת בקהל ולשמוע - מה בדיוק, את "ארץ חדשה"? את "תחת שמי ים התיכון"? או את "נבראתי לך"? - ולא לקום ולברוח בבהלה כשאצבעותיו תחובות באוזניו.

והוא לא היה שר שירים שכאלה מול קהל דתי

שלמה ארצי בכלל לא התבקש לבוא, אלא זה היה אמור להיות ערב מחווה לשיריו שאחרים ישירו, וחבל שלא טרחת לבדוק לרגע את הסיפור.
ואף אחד לא הציג תוכנייה עם "סדר שירים מצונזר" לאירוע, כי כאמור, מי שסיבכו את הרב פירר בכל השטות ההיא, היו מספיק הזויים לחשוב למשל ששלמה ארצי לא יבקר בחריפות את מי שמתכוון לעשות מחווה לשירתו שבה יופיעו רק גברים, והוא אכן תקף את הכוונה עוד לפני כל דיון ברפרטואר, וממילא הביקורת הזאת המסה כעשן את היוזמה.
הנקודה החשובה היא שהיצירה של אדם איננה רק המילים והלחן אלא גם האווירה התרבותית שמקיפה אותן, מתירנות, אסכולה פילוסופית, מורשת וכל היתר. ובהקשר לדיון שפתחת, עצם המחשבה לצרוך תרבות כלשהיא משמעותה שפותחים דלת אל העולם הנצרך, ומגוחך יהיה לשיר את "תנו לשמש יד" בשעה של התבצרות באיזה מאחז על גבעה נניח, כשכוחות פינוי זורמים אל שביל הגישה לשם. אז אין שום בעיה להחרים את מי שרוצים, אבל הציפייה מליברלים שקיבלו את מלוא הסמכות על המיקרופון בגל"צ ובגלגל"צ (כולל מפקדיהם ומנהליהם וה"טאלנטים" שמועסקים שם על חשבונך) - ואני מתכוון ממש לא רק ל"תא"ל מפקד התחנה" אלא גם וממש למי שמעליו היינו עד הרמטכ"ל ושר הבטחון וראש הממשלה ונשיא המדינה בכבודם ובעצמם - להיות פתאום פטריוטים מלאי זקיפות קומה, שמתרגשים כל כך מהודעת טוויטר של איזו זמרת בעניין שמבחינה פוליטית הוא כבר מזמן קונצנזוס [נכון, לא עבורך אבל עבורם כן, "הפלשתינאים" הם פרטנרים מאז הסכמי אוסלו וכל המסתעף], עד כדי ויתור על מוסיקה הכי פופולרית וטרנדית שמהווה עבורם מוצר צריכה בסיסי, זה פשוט תמים ונאיבי באופן בלתי נסבל, ואפילו בייניש לא אמור להיות כזה תם.

אה, הבנתי, הוא פשוט קובע לשלוימה מחדש את הרפרטואר!
ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר...

האם נכון מבחינתנו לשמוע את קולדפלי או דואה ליפה, שאלה בפני עצמה. אבל האם נכון מבחינת הרדיו הישראלי לייבא לארץ מוזיקה שכזאת? אם כמות קטנה של ישראלים שומעים מוזיקה של אמן אנטי ישראלי, זה דבר אחד אבל הרדיו הוא ציבורי. מה גם שנוכל אנחנו לשמוע את האמנים הנכונים (שהזמרים יפרידו בין פוליטיקה למוזיקה ולא אנחנו) ולא באמת נפגע כי שוב, יש המון דגים בים, רוב האמנים לא נכנסים לעניינים שנויים במחלוקת וכל הפופ כמעט אותו דבר

זה שייך לעולם הממשלתי של סוציאליזם בולשביקי.

מכל מקום, גם ממשלה בראשות בנימין נתניהו, במקום להפריט סופית את ספקטרום השידור האלקטרוני, הצליחה איכשהוא לייצר "תאגיד", שגם ביזבז בשנה הראשונה לקיומו פי שלושה יותר מהקופה הציבורית, אפילו ממה שעלתה "רשות השידור" בשנים שקדמו לפירוקה (וכשלעצמה היתה דינוזאור זולל נטול נשמה וערך).

כך שאין מבחינתי שום עניין בדיון על השידור הציבורי ותכניו.

תרבות צריכה להיות המקדש הפרטי של כל אדם ואדם בפני עצמו, בלי לחכות להאכלה מהמקור של העורבים שמגדלים אותו בקן.

המקסימום שהגיוני מבחינתי זה שהמדינה תפעיל תחנת טלוויזיה שתשדר שידורים שבמוצהר אינם "עצמאיים" אלא ממשלתיים ואינדוקטרינריים בלי שום כסות, שלא במסגרת של שום "רשות עיתונאית ציבורית" מגוחכת, ושיהיה ברור ששם אין שום צורך ב"טאלנטים" שעולים מיליונים, או ב"הפקות" ו"פינות דעה עצמאית" שמקבלים כל מיני מקורבים, ובכביכול-תחרות על רייטינג.

חשוב מאוד לדון האם לגטימי לתת רשיון לרדיו שכפוף לצבא, אך גם אם נתנגד לקיומו, כל עוד הוא פועל, צריך לדון האם הוא יכול להשמיע אמנים אנטי ישראל. מה גם שדיונים אלה מקדמים את הראשונים.

ואגב יש הבדל בין הפרטה בשוק הרגיל לבין שוק התקשורת. הם מתיימרים להיות כולם פילנתרופים שנלחמים למען זכויות מיעוטים וזכות הציבור לדעת שפועלים ללא אינטרסים וכולם נלחמים למען האמת האחת והיחידה ללא חילוקי דעות כי האמת בידם והם קובעים מה חשוב ומה בקונצנזוס. אגב באמת אין בניהם חילוקי דעות משמעותיים כי כולם סולדים מדת ומארץ ישראל, הורסים את הצניעות והמשפחה המסורתית ואוהבים ומתפרנסים מנבואות שווא אפוקליפטיות. ההזיה האמיתית היא ה"תחרות" בשוק התקשורת כיום.

רק תקשורת שאיננה מתפרנסת מפרסומות לכן לא תלחם באופן זול על רייטינג, ואין בה בעלי אינטרסים שמחזיקים במניותה, יכולה להיות נקייה.

איפה אתה חי?
התאגיד משדר משהו שלא "סולד מדת ומארץ ישראל", או מטפח את "הצניעות והמשפחה המסורתית"?
באיזו תחנה משדרים את "היהודים באים", באל מנאר?!

תוך מספר ימים עולה עוד עונה של "היהודים באים", אז בגלל שהתאגיד הציג את "הכל שפיט" אז פתאום אפשר לטעון שהתאגיד ממש מחזיק "מדת ומארץ ישראל" או כאמור, מטפח את "הצניעות והמשפחה המסורתית"?
אתה באמת חושב שהטענה שלך סבירה או שיש כאן בכלל טענה?

(היהודים באים היה ברשות השידור)

הם לא "מטפחים" אבל הרבה יותר מתעסקים בדברים החשובים במקום להרוס

ולכן עושים השקה מפוארת, קידום ("פרומו") בכל פייסבוק רענן, והתרגשות כללית של כל המילייה התל-אביבי לכבוד הרגע המרגש?
נניח שיהודי התחייב לשכן הגוי שלו לאכול "דבר אחר" במידה ולא ישלם לו את החוב, אבל האם לכבוד קיום ההתחייבות הוא צריך לשלוח הזמנות לכל החברים ולארגן סעודה חגיגית כשהחיה הנאכלת מוצגת ברוב פאר על השולחן?

ממש אנין לשון, טעם ותרבות 
מרחב?

את זה אני לא מבין

רצו להקרין עליה סרט

וכן גם שמעתי אני שאמר עליה "היא שרה יפה אה, יימח שמה", כנראה ידע מי היא ובכל זאת האזין לה עד שראה את תמונתה, כי לשיטתו הייחודית מותר לשמוע שירת נשים עד שהגבר רואה אותה או את תמונתה.

אום כולתום יימח שמה היתה ממלאת אולמות בכל צפון אפריקה וארצות ערב והיתה פותחת את המופעים שלה בדברי שטנה לעם ישראל ובכל זאת גם יהודים רבים היו באים למופע שלה, שאלתי את סבתא שלי איך זה יכול להיות? היא אמרה כי היה לה קול כזה מיוחד.

לא יודע, אף פעם לא האזנתי לה האמת.

ונעזוב לרגע את המחלוקות בענייני השקפה, דת, מדינה וכל היתר בין דתיים לאומיים לרב עובדיה ולשומעי לקחו, ולרבנים נוספים במחנהו (או בכלל מתווי דרך בעצמם החל בשושלת הרבנים מוצפי וכלה בחכם שלום כהן).
זו פשוט המחשה עד כמה קשה להרבה מהגולשים כאן לקבל דרכי התנהלות שונות בשאלת התרבות. רואים את הקושי לקבל את ההפרדה שעשו לעצמם יהודיים מזרחיים (ולדעתי האישית כולל גם הרב עובדיה עצמו בהקשר הזה) בין דיעותיה של אום כולת'ום במסגרת הפוליטיקה הנאצריסטית (ואני בטח לא אכנס כאן למה שלדעתי בכלל נובע מחוסר הבנה של חלק מהמשתתפים בדיון - ובטח חוסר הקשבה - לבעיית האוריינטליזם והכמיהה לתחייה פאן-ערבית שכבשה בזמנו את העמים והמדינות שסביב ישראל) לבין אומנותה המוסיקלית הערבית הבלתי נשכחת, אפילו עם כל המטען שבו טענה אותה לאורך השנים. אצל מעריציה היהודיים בישראל מראש העניין הזה נסלח לה וכאילו "זוכתה" מהעניין מפני שבמסגרת חייה ומקומה הוכרחה בעצם לשלם את מס השפתיים הפוליטי, שאומנותה המחישה כמה אין הוא באמת אותנטי. וכן, אני עצמי הרשיתי לעצמי פעם אחת לנסות לפענח את סוד קסמה והאזנתי לביצוע שלה לאינתי עומרי המהולל ואכן, עם כל החינוך המוסיקלי הסופר-קלאסי סופר-אירופאי שלי, אני מודה ומתוודה שהיה בזה משהו כובש, משהו עצום וייחודי שגם האוזן שלי הצליחה להבחין בו בינות הקישוטים המוזערביים והמיתרים הדיסהרמוניים. כמעט קשה להאמין שאומנות כה טהורה - של אהבה, של יופי, של צער - יכולה היתה להתקיים באמת בנפש יחד עם שנאה ורוע טהור. אני בטח לא יותר מאשר ארמוז כאן לשימוש ולפרשנות שלדעתי התקיימה גם אצל יהודים מזרחיים מסורתיים וחילוניים, וגם אצל שומרי תורה בעלי תרבות רחבה כגון הרב עובדיה (עם כל ניסיונותיו להתרחק מתדמית כזו), להתרפק על יצירתה של אום כולת'ום במסגרת הזיכרון של מורשתם ומוצאם, שבוודאי כאן נרמסו מבחינתם כלאחר יד תחת זחלי המחרשה הציונית והטרקטורים בפלחה של הקיבוץ האשכנזי והמושבים.
זה מזכיר לי מובאה מספר מצויין (לדעתי) בשם "האיש בחליפת עור הכריש" שמתאר את התרבות היהודית במצרים נניח מראשית הקולוניזציה האנגלית ועד התפרקות הקהילה בלחץ הנאצריסטי. גיבור הסיפור מתואר שם על אונייה שמפליגה לצרפת עם יהודים שעוזבים לצמיתות - בצער, בבכי וביגון - את המורשת האדירה שאחריהם בקהיר ובאלכסנדריה, והוא זועק בערבית הדיאלקטית של ה"מאסרים" משהו בסגנון "רג'ע מאסר!" - "תחזירו לנו את מצרים!", כלומר זה שבר נפשי נוראי עבורם להיפרד מהתרבות, אפילו זו שהיתה מהולה בשנאה כבושה לישראל או ליהודים. ששוב, יכול להיות שלנו כיהודים צברים ציוניים בישראל זה נשמע מטורף, כמעט כמו בפרשה שנקרא השבת "ונשובה מצרימה" (ועכשיו כמובן מתבקש הרי לציין כמה זה סמלי שאני מפרסם דברים כאלה על יום ראשון של פרשת "שלח לך", והרי כל דבר מכוון מלמעלה וכו' וגו').
אז כל ה"החרמה" הלכאורה-מתבקשת כאן, כביכול מה השאלה בכלל, אם זמרת צייצה "Free Palestine" אז היא בוודאי מוקצה מחמת מיאוס לנצח נצחים, זה פשוט מגוחך לגמרי, זו מין טהרנות מופשטת מכל אינטלקט, מין רובוטיזציה של תרבות, שהופכת כל שאלה לבינארית, Yes/No, ביטים במחשב מת עשוי סיליקון ומתכות. ודאי שהמוח האנושי והנפש האנושית - אם יש בכלל דרך לנתח אותה, ורצוי קצת יותר מבוססת מאשר הפסיכואנליזות הוינאיות היומרניות - לא פועלים בדרך הזו בשום אופן.
אם כבר, אתן את הדוגמה המשלימה לאום כולת'ום, וזה ניצולי שואה שהוסיפו ואף דווקא התעקשו שלא לוותר על האזנה לווגנר! וזאת כי מבחינתם התקיימה מחיצה בלתי-נראית בין הפטפטת האנטישמית, הגזענית-דארוויניסטית, הטווטונית ה"מודרניסטית" המפורשת והמחרידה-לחלוטין של המלחין, לבין יצירתו, בדיוק כפי שטענתי קודם לגבי הזמרת הערבית. כביכול לא מתקבל על הדעת שאפילו יצירה שכולה אלילות גרמאנית כמו "הטבעת", על כל נימותיה וקינותיה ביערות הגנומים ובמערות הניבלונגים ובהרי הגעש הצפוניים של ואלהאלה של אש וקרח, באמת תייצג רוע זדוני ממש, מין שנאה שתתורגם למכות ופוגרומים ביהודים באמצע הרחוב בברלין. וכמובן, צריך בהחלט לזכור שבימיו שלו אף אחד לא לקח את התווים והמוסיקה ללוות בהן מצעדי לפידים של אספסוף פרוע במינכן או את הסתערות הוורמאכט על פולין. זה רק משהו שעשה משטר שבכלל מרד בכל האריסטוקרטיה והתרבות הגרמנית כעבור שלושה דורות, ומה שנקרא, השמיע את ווגנר מהתווים הנמוכים של הפסנתר, וניגן אותו עם צרימה בחצוצרות מפוצצות מרוב מאמץ. אז בשורה התחתונה, ווגנר גם כיום עדיין מוחרם לגמרי בישראל, אף אחד לא מנגן אותו והוא לא מושמע בקול המוסיקה, אבל אין מוסיקאי ישראלי מקצוען אחד שלא היה באירופה להתאמן על ביצוע של יצירה כזו או אחרת שלו. ולדעתי ברוב המקרים המוסיקאים - אפילו ישראלים צברים ציוניים לגמרי - מחזיקים בדיעה שהחרם מיותר ולא נכון.

ווילאם שקספיר היה גדול יוצרי האמנות והספרות בעולם, והוא מתעב יהודים ומתייחס אליהם כאל קניבלים, מוזמן לקרוא את הסוחר מוונציה. כך שאין שום סתירה בין יצירה אמנית וספרותית של אדם לבין שנאה רצחנית שלו לבני אדם

כמו שכבר ציינתי בתגובות, דואה ליפה גרועה בהרבה מכל אמן שצייץ free palastine היא מאשימה אותנו בהקמת החמאס כדי להצדיק רצח כדבריה, וכמו שלמדנו בעדים זוממים, הטחת שווא בפשע שוות ערך לאותו פשע.

וכמו שציינתי, אנחנו לא חיינו בגלות לכן עלינו להתנהג בהתאם. יש סיבה לענ"ד לכך שאריק מהדרום ידידנו מתקשה להבין איך סבתו ודורה שמעו זמרת ששנאה אותם כל כך.

ועוד נקודה חשובה. לגרמנים אין היסטוריה עתיקה של אנטישמיות (בניגוד לצרפתים או לאנגלים). מי שהמציא את רעיון האמניפסיצה גם ליהודים, קלט פליטים ממזרח אירופה וגילה אפס סובלנות לעלילות הדם השקריות על המצות בפסח, היה מנהיג גרמני נערץ, ביסמרק. מי שהפכו את הגלגל במאה ה19 היו אנשי רוח כמו ניטשה ווגנר. אי אפשר לחלוק על כך כלל

למרות שברור שיש לי השגות, כמו למשל על הרעיון שיחסו של שייקספיר ליהודים היה כזה שאפשר לגזור מתמטית ישירות מ"הסוחר מוונציה", אבל לא אכנס עמוקות לדיון הזה, שבוודאי אפשר להעמיק בו מאוד.
רק שלא ברור לי למה אתה מתכוון בכך ש"לגרמנים אין היסטוריה עתיקה של אנטישמיות". כמה זה עתיק? רינדפלייש (1298 למניינם)? ארמלדר (1338)?

ביסמרק היה הרבה אחריהם. היה "תור זהב" (הרבה פחות משמעותי כמובן) עד שהגיעו אנשי הרוח שציינתי והחזירו את הגלגל למקום המאוד בעייתי שלו

עם כזו אהבת יהודים מי צריך שונאים.
אפשר לנתק בין כל דבר לכל דבר, ואפשר לחבר בין כל דבר לכל דבר, אבל את התירוץ לגלגל יהודים בזפת ובנוצות מצאו איכשהוא גם האבירים, גם הצלבנים, גם הכמרים, גם ראשי הערים בזמן המגפות, גם הלותראנים, גם הנסיכים, גם ה"גראפים", גם כולם כולל כולם בכל מאה ומאה ובכל דור ודור, בין אם ינקו אנטישמיות בילדותם ובין אם זה בא להם פתאום.

בכל תחום שהוא, בלי קשר לפוליטיקה.

גם אם אני אוהב לראות מישהו משחק/שר/כל יצירה אחרת

זו לא סיבה להעריץ את האדם עצמו אלא ליהנות מהאומנות שלו. לא מפריע לי לשמוע או לראות סרט של בן אדם מושחת כי הבן אדם לא אמור להיות רלוונטי לאומנות שממנה אני נהנה.

בקיצור אני לא מעריץ את האדם אלא השיר וכל עוד השיר או הסרט או המשחק מוצלחים זה לא אמור לשנות מי האדם. גם בלי זה אני לו חושב שזה שמישהו הוא זמר טוב בגלל זה הוא נהיה איזו דמות מופת. מצחיק אותי שלפעמים אם זמר נתפס על פלילים אז אנשים אומרים שזה ממש חמור כי הרי הוא מהווה דמות להערצה לילדים שלנו. זה טיפשי לדעתי אתם יכולים להעריץ את השירים שלו ולהמשיך להעריץ. אבל האדם עצמו יכול להיות זבל, מלכתחילה לא הייתם אמורים להעריץ אותו.

זהו.

שאין הבדל בין פשע להטחת פשע דומה בחף מפשע (כמו בעדים זוממים)? אני מתכוון ספציפית לדואה ליפה שטוענת שאנחנו מתחזים ליהודים, הקמנו את החמאס כדי להצדיק עשרות שנים של כיבוש ורצח אכזריים

(חבל שלא ציינתי שהיא גרועה בהרבה מכל אמן פרו פלסטיני מוכר אחר, בטח כמו קולדפליי)

חשבתי הרבה במהלך השבת אם וכיצד להגיב וכיצד לרמוז שהרי דברים ידועים אמנם אך נשכחים אבל נראה שכבר עשו זאת.

היא דוגמא לכך שזה מותר כי אתה לא מבין את השירים שלה, והוא גם הפסיק לשמוע אותה וסיכוי סביר שזה קרה לפני שהיא יצאה מארון האנטישמיות

ואגב יש עוד זמרים ולהקות שנחשבים לסמל תרבות חוץ מזהר ארגוב ומייקל ג'קסון, כמו להקה שכבר הזכרתי, קולדפליי שמשווקת ומצליחה להוציא את עצמה מאמא תרזה, והם כאלה במיוחד אבל כל אמן פרו פלסטיני מתחפש לאדם שדואג לזכויות אדם (כאשר אנחנו כמובן לא בני אדם שרשאים לחיות בביטחון בלי פיגועים)

הוא שמע אותה למרות שהיתה אנטישמית וכשידע שהיתה אנטישמית, הוא הפסיק לשמוע אותה בגלל סיבה אחרת כידוע, זה אומר שלשיטתו אפשר לשמוע שירים ששרים אנטישמים אפילו יותר גרועים ושטניים מקולדפליי ודואה ליפה.

נכון, יש סמלי תרבות גרועים מאוד, אלביס פרסלי, הביטלס ועוד, אני משתדל לא לשמוע אנסים, והמחמיר תבוא עליו הברכה, וגם המיקל, מה אכפת לי לברך?

אמרתי שסיכוי סביר שהפסיק לפני שיצאה מארון האנטישמיות

על מה אתה מדבר?
אתה בדקת מה היא אמרה ומתי, בוודאי בהיותה חלק ועמוד תווך מחוגי המשטר הנאצריסטי - שלא בדיוק נמנה מיסוד קיומו על אוהבי ישראל - והאם הרב עובדיה שמע או לא שמע אותה גם אז או אחרי או לפני?
עיין תגובתי לעיל בדיוק בנושא זה, ותשתדל לא לייצר תיאוריות בלי שום בסיס.
יש גם סיכוי סביר שהוא בהחלט כמה והתגעגע למלודיה מהסוג שהיא השמיעה, ורק אולי כאשר התקדם למעמד של הראשון לציון לארץ ישראל החליט בינו לבין עצמו לחדול מהאזנה לה, כדי לא לתת דוגמא כזו לאחרים.
יש גם סיכוי סביר שהוא האזין לה אפילו בהיותו הרב הראשי (שנים אחרי שנאצר מת ותנועתו נבלה, והזמרת חדלה להיות דגל לנפנף בו מטעם המשטר ואידיאולוגיית הפאן-ערביזם), וחדל מכך רק כאשר יצר את הברית הפוליטית החדשנית וההיפר-מודרנית (אם כי באופן אבסורדי, אנאכרוניסטית, כביכול מאז ומקדם היתה "חרדיות ממסדית" אשכנזית וספרדית קאנונית) של ש"ס בחסות המגזר הליטאי של הרב ש"ך, ואז כמובן נאלץ להחמיר לסטנדרטים האשכנזיים של יוצאי פולין והונגריה "הקנאיים" מחוג חת"ם סופר ומהעדה החרדית.
אלו דברים שניתנים לבדיקה ולהפרכה, אז פשוט תבדוק, ואם לא תמצא תשובה אז אל תעלה את זה כהשערה לפי "סיכוי סביר" אלא תסייג ותאמר שאתה משער ככה, אבל אין לך מושג אם זה נכון או שגוי.
ולגבי "אנטישמיות", לא ברור לי אם אתה מבין בוודאות מה ההקשר של המושג לכאן. כל שידורי הרדיו מקהיר טרם מלחמת ששת הימים ("קול הרע"ם מקהיר" כאשר רע"ם היה ר"ת של "רפובליקה ערבית מאוחדת", היינו ברית שכפה נאצר על הירדנים והסורים, שידורים בעוצמה אדירה שנשמעו היטב במכשירים בישראל) היו באמת מבחילים וזוועתיים, מאיימים בטבח ובהשמדת עם. זה גם בהחלט היה נשמע אנטישמי ובחלק מהמקרים עם השראה איסלאמיסטית ופסוקי האיבה ליהודים מהקוראן (בוודאי כדי לפייס - וגם לגייס - את תנועת "האחים המוסלמים" שמראש ובעצם תמיד היתה עויינת לנאצריזם החילוני). אבל צריך גם להבין שכמעט כל זה היה פרופגנדה ריקה, סיסמאות להלהטת רוחות ושיחרור קיטור להמונים, ממש לא התוכניות הגרמניות מוועידת ואנזה שהודפסו באמונה יוקדת ומתוך רצון ממשי לחסל יהודים. בעולם הערבי זו הוצאת אנשים לרחובות לתמיכה מזוייפת במשטר, כפי שאנו רואים עד היום מטהרן ועד עזה, בלי שום הקשר מסודר למציאות, ובוודאי בהרבה מקרים בכפייה בניגוד למה שמשתתפי ההפגנות באמת מאמינים [על אף שאין לזלזל לעולם בתוצאות האפשריות - נאצר עצמו אותגר בסופו של דבר מהלחץ ברחובות שהוא יצר, לממש את האיומים ולסכן את ישראל באופן צבאי, מה שעלה לו באובדן הסבלנות הישראלית שפשוט פקעה מהאיומים והשנאה והשילהוב האלו - ושלחה את הטנקים לסיני כדי ללמד לקח את המאיימים].

למה המוזיקה של אום כולתום שם רשעים ירקב לגיטימית, וגם יצירותיו של שייקספיר ימח שמו, אבל המוזיקה של וגנר פסולה (עבור המון אנשים)?

אמנם וגנר, יחד עם עוד אנשי רוח גרמנים ימח שמם, הביא לאנטישמיות בגרמניה שסופה ידוע, אך דרך ארוכה עברה בינו לבין הפיהרר ימח שמו, והוא לא קרא לרצוח יהודים בטח לא את כולם בניגוד לאום כולתום ושייקספיר שהתייחס ליהודים (הסוחר מוונציה) כמו אל קניבלים. אז למה מתייחסים אליו כאל גרוע יותר?

כי כמו שהוא מציג את שיילוק כאיש אכזר וחסר מעצורים, הוא גם שם בפיו את זעקתם של יהודים "If you prick us, do we not bleed?... If you poison us, do we not die?" ("אם אתם דוקרים אותנו, אנחנו לא מדממים?!... אם אתם מרעילים אותנו, אנחנו לא מתים?!..." תרגום דורי פרנס). ככה שתרשה לי לטעון שיש סיבה למי שיחלוק עליך בנוגע לשייקספיר. בכלל, אני מציע להשאיר דיונים כאלו מחוץ לשיחה הזאת כי הם אקדמיים ברמה מאוד מורכבת, דורשים הבנה מלאה של התקופה האליזבת'נית ורקע האנגליקניות כדת מדינה מתגוננת כנגד ניסיון הדיקטאט הקתולי שבסופו של דבר לווה בהתקפת הארמדה הספרדית (שכבר סופית הפכה את המאבק הדתי המוצהר לריאל פוליטיק בעל כורחו של האפיפיור), וההבשלה המפוארת של המונרכיה הפופוליסטית הבריטית דאז.
ברור שמי שהגיבה לך כאן איננה מבינה על מה היא מדברת כשהיא מתייחסת לווגנר, וכפי שהראיתי הפסילה של ווגנר היא בעיקר מכוח האינרציה הממלכתי, שאולי התקבע איכשהוא ברפרטואר של התזמורת "הארצישראלית" דהיינו הפילהרמונית הישראלית. אבל בכל קריטריון אין ספק שפרט להחרמתו בפורומים הרשמיים הישראליים (רשתות הרדיו והטלוויזיה והתזמורות שהפעלתן מתנהלת בישראל), אין כבר שום חרם תרבותי כזה, המוסיקה שלו נשמעת בסרטים מ"אפוקליפסה עכשיו" ועד "ראנגו" (מחול הוולקיריה) ואפילו ב"תינוקה של ברידג'ט ג'ונס" משנת 2016, אם כי ספק רב בעיניי כמה צופים וצופות ישראליים שמו לב שם להשמעת האוברטורה של "המייסטרזינגר מנירנברג".

היהודים.

(והם בקיאים בכל המילים שלך שמה..)

אוי האקדמאים האלו.
תאר לעצמך, הם אשכרה יודעים כל מיני דברים ובקיאים בכל מיני מילים.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.