חיפשתי בגוגל ולא מצאתי תוצאה רלוונטית

ומאז ששמעתי שקולדפלי פרו פלסטינים לא מסוגל לשמוע את המוזיקה שלהם

אין סוף למקום שאליו מביאים "חרם" אם בכלל מתחילים.
אם שומעים מוסיקה חילונית - וזה גרוע בעיניי בהרבה (מבחינה דתית) לשמוע את שלמה ארצי מאשר את קולדפליי - אז מי שקושר את מה שהוא שומע לפוליטיקה, עושה לטעמי האישי צחוק מבחירותיו התרבותיות.

את הרמיזות המיניות בשיריו של שלמה ארצי והם כתובים ברמה גבוהה מה שמקטלג אותם, אולי בתת מודע במקום אחר

ולא יודע מה זה "הרמיזות".
אני יודע שאפשר להקשיב לשיריו ולשמוע, ואפשר לעומת זאת להדביק "ערב מחווה לשירי שלמה ארצי" לעמותת "עזרה למרפא", ואז להתפלא שאי אפשר לנהל את זה "בהתאמה לציבור הדתי [שלא לומר החרדי]" או משהו כזה, ושזו דוגמה מעולה מהשנה איך מערבבים מין בשאינו מינו, ושאפילו אם הערב הזה היה איכשהוא יוצא לפועל, לא ברור לי איך כבוד הרב היה אמור לשבת בקהל ולשמוע - מה בדיוק, את "ארץ חדשה"? את "תחת שמי ים התיכון"? או את "נבראתי לך"? - ולא לקום ולברוח בבהלה כשאצבעותיו תחובות באוזניו.

והוא לא היה שר שירים שכאלה מול קהל דתי

שלמה ארצי בכלל לא התבקש לבוא, אלא זה היה אמור להיות ערב מחווה לשיריו שאחרים ישירו, וחבל שלא טרחת לבדוק לרגע את הסיפור.
ואף אחד לא הציג תוכנייה עם "סדר שירים מצונזר" לאירוע, כי כאמור, מי שסיבכו את הרב פירר בכל השטות ההיא, היו מספיק הזויים לחשוב למשל ששלמה ארצי לא יבקר בחריפות את מי שמתכוון לעשות מחווה לשירתו שבה יופיעו רק גברים, והוא אכן תקף את הכוונה עוד לפני כל דיון ברפרטואר, וממילא הביקורת הזאת המסה כעשן את היוזמה.
הנקודה החשובה היא שהיצירה של אדם איננה רק המילים והלחן אלא גם האווירה התרבותית שמקיפה אותן, מתירנות, אסכולה פילוסופית, מורשת וכל היתר. ובהקשר לדיון שפתחת, עצם המחשבה לצרוך תרבות כלשהיא משמעותה שפותחים דלת אל העולם הנצרך, ומגוחך יהיה לשיר את "תנו לשמש יד" בשעה של התבצרות באיזה מאחז על גבעה נניח, כשכוחות פינוי זורמים אל שביל הגישה לשם. אז אין שום בעיה להחרים את מי שרוצים, אבל הציפייה מליברלים שקיבלו את מלוא הסמכות על המיקרופון בגל"צ ובגלגל"צ (כולל מפקדיהם ומנהליהם וה"טאלנטים" שמועסקים שם על חשבונך) - ואני מתכוון ממש לא רק ל"תא"ל מפקד התחנה" אלא גם וממש למי שמעליו היינו עד הרמטכ"ל ושר הבטחון וראש הממשלה ונשיא המדינה בכבודם ובעצמם - להיות פתאום פטריוטים מלאי זקיפות קומה, שמתרגשים כל כך מהודעת טוויטר של איזו זמרת בעניין שמבחינה פוליטית הוא כבר מזמן קונצנזוס [נכון, לא עבורך אבל עבורם כן, "הפלשתינאים" הם פרטנרים מאז הסכמי אוסלו וכל המסתעף], עד כדי ויתור על מוסיקה הכי פופולרית וטרנדית שמהווה עבורם מוצר צריכה בסיסי, זה פשוט תמים ונאיבי באופן בלתי נסבל, ואפילו בייניש לא אמור להיות כזה תם.

אה, הבנתי, הוא פשוט קובע לשלוימה מחדש את הרפרטואר!
ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר...

האם נכון מבחינתנו לשמוע את קולדפלי או דואה ליפה, שאלה בפני עצמה. אבל האם נכון מבחינת הרדיו הישראלי לייבא לארץ מוזיקה שכזאת? אם כמות קטנה של ישראלים שומעים מוזיקה של אמן אנטי ישראלי, זה דבר אחד אבל הרדיו הוא ציבורי. מה גם שנוכל אנחנו לשמוע את האמנים הנכונים (שהזמרים יפרידו בין פוליטיקה למוזיקה ולא אנחנו) ולא באמת נפגע כי שוב, יש המון דגים בים, רוב האמנים לא נכנסים לעניינים שנויים במחלוקת וכל הפופ כמעט אותו דבר

זה שייך לעולם הממשלתי של סוציאליזם בולשביקי.

מכל מקום, גם ממשלה בראשות בנימין נתניהו, במקום להפריט סופית את ספקטרום השידור האלקטרוני, הצליחה איכשהוא לייצר "תאגיד", שגם ביזבז בשנה הראשונה לקיומו פי שלושה יותר מהקופה הציבורית, אפילו ממה שעלתה "רשות השידור" בשנים שקדמו לפירוקה (וכשלעצמה היתה דינוזאור זולל נטול נשמה וערך).

כך שאין מבחינתי שום עניין בדיון על השידור הציבורי ותכניו.

תרבות צריכה להיות המקדש הפרטי של כל אדם ואדם בפני עצמו, בלי לחכות להאכלה מהמקור של העורבים שמגדלים אותו בקן.

המקסימום שהגיוני מבחינתי זה שהמדינה תפעיל תחנת טלוויזיה שתשדר שידורים שבמוצהר אינם "עצמאיים" אלא ממשלתיים ואינדוקטרינריים בלי שום כסות, שלא במסגרת של שום "רשות עיתונאית ציבורית" מגוחכת, ושיהיה ברור ששם אין שום צורך ב"טאלנטים" שעולים מיליונים, או ב"הפקות" ו"פינות דעה עצמאית" שמקבלים כל מיני מקורבים, ובכביכול-תחרות על רייטינג.

חשוב מאוד לדון האם לגטימי לתת רשיון לרדיו שכפוף לצבא, אך גם אם נתנגד לקיומו, כל עוד הוא פועל, צריך לדון האם הוא יכול להשמיע אמנים אנטי ישראל. מה גם שדיונים אלה מקדמים את הראשונים.

ואגב יש הבדל בין הפרטה בשוק הרגיל לבין שוק התקשורת. הם מתיימרים להיות כולם פילנתרופים שנלחמים למען זכויות מיעוטים וזכות הציבור לדעת שפועלים ללא אינטרסים וכולם נלחמים למען האמת האחת והיחידה ללא חילוקי דעות כי האמת בידם והם קובעים מה חשוב ומה בקונצנזוס. אגב באמת אין בניהם חילוקי דעות משמעותיים כי כולם סולדים מדת ומארץ ישראל, הורסים את הצניעות והמשפחה המסורתית ואוהבים ומתפרנסים מנבואות שווא אפוקליפטיות. ההזיה האמיתית היא ה"תחרות" בשוק התקשורת כיום.

רק תקשורת שאיננה מתפרנסת מפרסומות לכן לא תלחם באופן זול על רייטינג, ואין בה בעלי אינטרסים שמחזיקים במניותה, יכולה להיות נקייה.

איפה אתה חי?
התאגיד משדר משהו שלא "סולד מדת ומארץ ישראל", או מטפח את "הצניעות והמשפחה המסורתית"?
באיזו תחנה משדרים את "היהודים באים", באל מנאר?!

תוך מספר ימים עולה עוד עונה של "היהודים באים", אז בגלל שהתאגיד הציג את "הכל שפיט" אז פתאום אפשר לטעון שהתאגיד ממש מחזיק "מדת ומארץ ישראל" או כאמור, מטפח את "הצניעות והמשפחה המסורתית"?
אתה באמת חושב שהטענה שלך סבירה או שיש כאן בכלל טענה?

(היהודים באים היה ברשות השידור)

הם לא "מטפחים" אבל הרבה יותר מתעסקים בדברים החשובים במקום להרוס

ולכן עושים השקה מפוארת, קידום ("פרומו") בכל פייסבוק רענן, והתרגשות כללית של כל המילייה התל-אביבי לכבוד הרגע המרגש?
נניח שיהודי התחייב לשכן הגוי שלו לאכול "דבר אחר" במידה ולא ישלם לו את החוב, אבל האם לכבוד קיום ההתחייבות הוא צריך לשלוח הזמנות לכל החברים ולארגן סעודה חגיגית כשהחיה הנאכלת מוצגת ברוב פאר על השולחן?

ממש אנין לשון, טעם ותרבות 
מרחב?

את זה אני לא מבין

רצו להקרין עליה סרט

וכן גם שמעתי אני שאמר עליה "היא שרה יפה אה, יימח שמה", כנראה ידע מי היא ובכל זאת האזין לה עד שראה את תמונתה, כי לשיטתו הייחודית מותר לשמוע שירת נשים עד שהגבר רואה אותה או את תמונתה.

אום כולתום יימח שמה היתה ממלאת אולמות בכל צפון אפריקה וארצות ערב והיתה פותחת את המופעים שלה בדברי שטנה לעם ישראל ובכל זאת גם יהודים רבים היו באים למופע שלה, שאלתי את סבתא שלי איך זה יכול להיות? היא אמרה כי היה לה קול כזה מיוחד.

לא יודע, אף פעם לא האזנתי לה האמת.

ונעזוב לרגע את המחלוקות בענייני השקפה, דת, מדינה וכל היתר בין דתיים לאומיים לרב עובדיה ולשומעי לקחו, ולרבנים נוספים במחנהו (או בכלל מתווי דרך בעצמם החל בשושלת הרבנים מוצפי וכלה בחכם שלום כהן).
זו פשוט המחשה עד כמה קשה להרבה מהגולשים כאן לקבל דרכי התנהלות שונות בשאלת התרבות. רואים את הקושי לקבל את ההפרדה שעשו לעצמם יהודיים מזרחיים (ולדעתי האישית כולל גם הרב עובדיה עצמו בהקשר הזה) בין דיעותיה של אום כולת'ום במסגרת הפוליטיקה הנאצריסטית (ואני בטח לא אכנס כאן למה שלדעתי בכלל נובע מחוסר הבנה של חלק מהמשתתפים בדיון - ובטח חוסר הקשבה - לבעיית האוריינטליזם והכמיהה לתחייה פאן-ערבית שכבשה בזמנו את העמים והמדינות שסביב ישראל) לבין אומנותה המוסיקלית הערבית הבלתי נשכחת, אפילו עם כל המטען שבו טענה אותה לאורך השנים. אצל מעריציה היהודיים בישראל מראש העניין הזה נסלח לה וכאילו "זוכתה" מהעניין מפני שבמסגרת חייה ומקומה הוכרחה בעצם לשלם את מס השפתיים הפוליטי, שאומנותה המחישה כמה אין הוא באמת אותנטי. וכן, אני עצמי הרשיתי לעצמי פעם אחת לנסות לפענח את סוד קסמה והאזנתי לביצוע שלה לאינתי עומרי המהולל ואכן, עם כל החינוך המוסיקלי הסופר-קלאסי סופר-אירופאי שלי, אני מודה ומתוודה שהיה בזה משהו כובש, משהו עצום וייחודי שגם האוזן שלי הצליחה להבחין בו בינות הקישוטים המוזערביים והמיתרים הדיסהרמוניים. כמעט קשה להאמין שאומנות כה טהורה - של אהבה, של יופי, של צער - יכולה היתה להתקיים באמת בנפש יחד עם שנאה ורוע טהור. אני בטח לא יותר מאשר ארמוז כאן לשימוש ולפרשנות שלדעתי התקיימה גם אצל יהודים מזרחיים מסורתיים וחילוניים, וגם אצל שומרי תורה בעלי תרבות רחבה כגון הרב עובדיה (עם כל ניסיונותיו להתרחק מתדמית כזו), להתרפק על יצירתה של אום כולת'ום במסגרת הזיכרון של מורשתם ומוצאם, שבוודאי כאן נרמסו מבחינתם כלאחר יד תחת זחלי המחרשה הציונית והטרקטורים בפלחה של הקיבוץ האשכנזי והמושבים.
זה מזכיר לי מובאה מספר מצויין (לדעתי) בשם "האיש בחליפת עור הכריש" שמתאר את התרבות היהודית במצרים נניח מראשית הקולוניזציה האנגלית ועד התפרקות הקהילה בלחץ הנאצריסטי. גיבור הסיפור מתואר שם על אונייה שמפליגה לצרפת עם יהודים שעוזבים לצמיתות - בצער, בבכי וביגון - את המורשת האדירה שאחריהם בקהיר ובאלכסנדריה, והוא זועק בערבית הדיאלקטית של ה"מאסרים" משהו בסגנון "רג'ע מאסר!" - "תחזירו לנו את מצרים!", כלומר זה שבר נפשי נוראי עבורם להיפרד מהתרבות, אפילו זו שהיתה מהולה בשנאה כבושה לישראל או ליהודים. ששוב, יכול להיות שלנו כיהודים צברים ציוניים בישראל זה נשמע מטורף, כמעט כמו בפרשה שנקרא השבת "ונשובה מצרימה" (ועכשיו כמובן מתבקש הרי לציין כמה זה סמלי שאני מפרסם דברים כאלה על יום ראשון של פרשת "שלח לך", והרי כל דבר מכוון מלמעלה וכו' וגו').
אז כל ה"החרמה" הלכאורה-מתבקשת כאן, כביכול מה השאלה בכלל, אם זמרת צייצה "Free Palestine" אז היא בוודאי מוקצה מחמת מיאוס לנצח נצחים, זה פשוט מגוחך לגמרי, זו מין טהרנות מופשטת מכל אינטלקט, מין רובוטיזציה של תרבות, שהופכת כל שאלה לבינארית, Yes/No, ביטים במחשב מת עשוי סיליקון ומתכות. ודאי שהמוח האנושי והנפש האנושית - אם יש בכלל דרך לנתח אותה, ורצוי קצת יותר מבוססת מאשר הפסיכואנליזות הוינאיות היומרניות - לא פועלים בדרך הזו בשום אופן.
אם כבר, אתן את הדוגמה המשלימה לאום כולת'ום, וזה ניצולי שואה שהוסיפו ואף דווקא התעקשו שלא לוותר על האזנה לווגנר! וזאת כי מבחינתם התקיימה מחיצה בלתי-נראית בין הפטפטת האנטישמית, הגזענית-דארוויניסטית, הטווטונית ה"מודרניסטית" המפורשת והמחרידה-לחלוטין של המלחין, לבין יצירתו, בדיוק כפי שטענתי קודם לגבי הזמרת הערבית. כביכול לא מתקבל על הדעת שאפילו יצירה שכולה אלילות גרמאנית כמו "הטבעת", על כל נימותיה וקינותיה ביערות הגנומים ובמערות הניבלונגים ובהרי הגעש הצפוניים של ואלהאלה של אש וקרח, באמת תייצג רוע זדוני ממש, מין שנאה שתתורגם למכות ופוגרומים ביהודים באמצע הרחוב בברלין. וכמובן, צריך בהחלט לזכור שבימיו שלו אף אחד לא לקח את התווים והמוסיקה ללוות בהן מצעדי לפידים של אספסוף פרוע במינכן או את הסתערות הוורמאכט על פולין. זה רק משהו שעשה משטר שבכלל מרד בכל האריסטוקרטיה והתרבות הגרמנית כעבור שלושה דורות, ומה שנקרא, השמיע את ווגנר מהתווים הנמוכים של הפסנתר, וניגן אותו עם צרימה בחצוצרות מפוצצות מרוב מאמץ. אז בשורה התחתונה, ווגנר גם כיום עדיין מוחרם לגמרי בישראל, אף אחד לא מנגן אותו והוא לא מושמע בקול המוסיקה, אבל אין מוסיקאי ישראלי מקצוען אחד שלא היה באירופה להתאמן על ביצוע של יצירה כזו או אחרת שלו. ולדעתי ברוב המקרים המוסיקאים - אפילו ישראלים צברים ציוניים לגמרי - מחזיקים בדיעה שהחרם מיותר ולא נכון.

ווילאם שקספיר היה גדול יוצרי האמנות והספרות בעולם, והוא מתעב יהודים ומתייחס אליהם כאל קניבלים, מוזמן לקרוא את הסוחר מוונציה. כך שאין שום סתירה בין יצירה אמנית וספרותית של אדם לבין שנאה רצחנית שלו לבני אדם

כמו שכבר ציינתי בתגובות, דואה ליפה גרועה בהרבה מכל אמן שצייץ free palastine היא מאשימה אותנו בהקמת החמאס כדי להצדיק רצח כדבריה, וכמו שלמדנו בעדים זוממים, הטחת שווא בפשע שוות ערך לאותו פשע.

וכמו שציינתי, אנחנו לא חיינו בגלות לכן עלינו להתנהג בהתאם. יש סיבה לענ"ד לכך שאריק מהדרום ידידנו מתקשה להבין איך סבתו ודורה שמעו זמרת ששנאה אותם כל כך.

ועוד נקודה חשובה. לגרמנים אין היסטוריה עתיקה של אנטישמיות (בניגוד לצרפתים או לאנגלים). מי שהמציא את רעיון האמניפסיצה גם ליהודים, קלט פליטים ממזרח אירופה וגילה אפס סובלנות לעלילות הדם השקריות על המצות בפסח, היה מנהיג גרמני נערץ, ביסמרק. מי שהפכו את הגלגל במאה ה19 היו אנשי רוח כמו ניטשה ווגנר. אי אפשר לחלוק על כך כלל

למרות שברור שיש לי השגות, כמו למשל על הרעיון שיחסו של שייקספיר ליהודים היה כזה שאפשר לגזור מתמטית ישירות מ"הסוחר מוונציה", אבל לא אכנס עמוקות לדיון הזה, שבוודאי אפשר להעמיק בו מאוד.
רק שלא ברור לי למה אתה מתכוון בכך ש"לגרמנים אין היסטוריה עתיקה של אנטישמיות". כמה זה עתיק? רינדפלייש (1298 למניינם)? ארמלדר (1338)?

ביסמרק היה הרבה אחריהם. היה "תור זהב" (הרבה פחות משמעותי כמובן) עד שהגיעו אנשי הרוח שציינתי והחזירו את הגלגל למקום המאוד בעייתי שלו

עם כזו אהבת יהודים מי צריך שונאים.
אפשר לנתק בין כל דבר לכל דבר, ואפשר לחבר בין כל דבר לכל דבר, אבל את התירוץ לגלגל יהודים בזפת ובנוצות מצאו איכשהוא גם האבירים, גם הצלבנים, גם הכמרים, גם ראשי הערים בזמן המגפות, גם הלותראנים, גם הנסיכים, גם ה"גראפים", גם כולם כולל כולם בכל מאה ומאה ובכל דור ודור, בין אם ינקו אנטישמיות בילדותם ובין אם זה בא להם פתאום.

בכל תחום שהוא, בלי קשר לפוליטיקה.

גם אם אני אוהב לראות מישהו משחק/שר/כל יצירה אחרת

זו לא סיבה להעריץ את האדם עצמו אלא ליהנות מהאומנות שלו. לא מפריע לי לשמוע או לראות סרט של בן אדם מושחת כי הבן אדם לא אמור להיות רלוונטי לאומנות שממנה אני נהנה.

בקיצור אני לא מעריץ את האדם אלא השיר וכל עוד השיר או הסרט או המשחק מוצלחים זה לא אמור לשנות מי האדם. גם בלי זה אני לו חושב שזה שמישהו הוא זמר טוב בגלל זה הוא נהיה איזו דמות מופת. מצחיק אותי שלפעמים אם זמר נתפס על פלילים אז אנשים אומרים שזה ממש חמור כי הרי הוא מהווה דמות להערצה לילדים שלנו. זה טיפשי לדעתי אתם יכולים להעריץ את השירים שלו ולהמשיך להעריץ. אבל האדם עצמו יכול להיות זבל, מלכתחילה לא הייתם אמורים להעריץ אותו.

זהו.

שאין הבדל בין פשע להטחת פשע דומה בחף מפשע (כמו בעדים זוממים)? אני מתכוון ספציפית לדואה ליפה שטוענת שאנחנו מתחזים ליהודים, הקמנו את החמאס כדי להצדיק עשרות שנים של כיבוש ורצח אכזריים

(חבל שלא ציינתי שהיא גרועה בהרבה מכל אמן פרו פלסטיני מוכר אחר, בטח כמו קולדפליי)

חשבתי הרבה במהלך השבת אם וכיצד להגיב וכיצד לרמוז שהרי דברים ידועים אמנם אך נשכחים אבל נראה שכבר עשו זאת.

היא דוגמא לכך שזה מותר כי אתה לא מבין את השירים שלה, והוא גם הפסיק לשמוע אותה וסיכוי סביר שזה קרה לפני שהיא יצאה מארון האנטישמיות

ואגב יש עוד זמרים ולהקות שנחשבים לסמל תרבות חוץ מזהר ארגוב ומייקל ג'קסון, כמו להקה שכבר הזכרתי, קולדפליי שמשווקת ומצליחה להוציא את עצמה מאמא תרזה, והם כאלה במיוחד אבל כל אמן פרו פלסטיני מתחפש לאדם שדואג לזכויות אדם (כאשר אנחנו כמובן לא בני אדם שרשאים לחיות בביטחון בלי פיגועים)

הוא שמע אותה למרות שהיתה אנטישמית וכשידע שהיתה אנטישמית, הוא הפסיק לשמוע אותה בגלל סיבה אחרת כידוע, זה אומר שלשיטתו אפשר לשמוע שירים ששרים אנטישמים אפילו יותר גרועים ושטניים מקולדפליי ודואה ליפה.

נכון, יש סמלי תרבות גרועים מאוד, אלביס פרסלי, הביטלס ועוד, אני משתדל לא לשמוע אנסים, והמחמיר תבוא עליו הברכה, וגם המיקל, מה אכפת לי לברך?

אמרתי שסיכוי סביר שהפסיק לפני שיצאה מארון האנטישמיות

על מה אתה מדבר?
אתה בדקת מה היא אמרה ומתי, בוודאי בהיותה חלק ועמוד תווך מחוגי המשטר הנאצריסטי - שלא בדיוק נמנה מיסוד קיומו על אוהבי ישראל - והאם הרב עובדיה שמע או לא שמע אותה גם אז או אחרי או לפני?
עיין תגובתי לעיל בדיוק בנושא זה, ותשתדל לא לייצר תיאוריות בלי שום בסיס.
יש גם סיכוי סביר שהוא בהחלט כמה והתגעגע למלודיה מהסוג שהיא השמיעה, ורק אולי כאשר התקדם למעמד של הראשון לציון לארץ ישראל החליט בינו לבין עצמו לחדול מהאזנה לה, כדי לא לתת דוגמא כזו לאחרים.
יש גם סיכוי סביר שהוא האזין לה אפילו בהיותו הרב הראשי (שנים אחרי שנאצר מת ותנועתו נבלה, והזמרת חדלה להיות דגל לנפנף בו מטעם המשטר ואידיאולוגיית הפאן-ערביזם), וחדל מכך רק כאשר יצר את הברית הפוליטית החדשנית וההיפר-מודרנית (אם כי באופן אבסורדי, אנאכרוניסטית, כביכול מאז ומקדם היתה "חרדיות ממסדית" אשכנזית וספרדית קאנונית) של ש"ס בחסות המגזר הליטאי של הרב ש"ך, ואז כמובן נאלץ להחמיר לסטנדרטים האשכנזיים של יוצאי פולין והונגריה "הקנאיים" מחוג חת"ם סופר ומהעדה החרדית.
אלו דברים שניתנים לבדיקה ולהפרכה, אז פשוט תבדוק, ואם לא תמצא תשובה אז אל תעלה את זה כהשערה לפי "סיכוי סביר" אלא תסייג ותאמר שאתה משער ככה, אבל אין לך מושג אם זה נכון או שגוי.
ולגבי "אנטישמיות", לא ברור לי אם אתה מבין בוודאות מה ההקשר של המושג לכאן. כל שידורי הרדיו מקהיר טרם מלחמת ששת הימים ("קול הרע"ם מקהיר" כאשר רע"ם היה ר"ת של "רפובליקה ערבית מאוחדת", היינו ברית שכפה נאצר על הירדנים והסורים, שידורים בעוצמה אדירה שנשמעו היטב במכשירים בישראל) היו באמת מבחילים וזוועתיים, מאיימים בטבח ובהשמדת עם. זה גם בהחלט היה נשמע אנטישמי ובחלק מהמקרים עם השראה איסלאמיסטית ופסוקי האיבה ליהודים מהקוראן (בוודאי כדי לפייס - וגם לגייס - את תנועת "האחים המוסלמים" שמראש ובעצם תמיד היתה עויינת לנאצריזם החילוני). אבל צריך גם להבין שכמעט כל זה היה פרופגנדה ריקה, סיסמאות להלהטת רוחות ושיחרור קיטור להמונים, ממש לא התוכניות הגרמניות מוועידת ואנזה שהודפסו באמונה יוקדת ומתוך רצון ממשי לחסל יהודים. בעולם הערבי זו הוצאת אנשים לרחובות לתמיכה מזוייפת במשטר, כפי שאנו רואים עד היום מטהרן ועד עזה, בלי שום הקשר מסודר למציאות, ובוודאי בהרבה מקרים בכפייה בניגוד למה שמשתתפי ההפגנות באמת מאמינים [על אף שאין לזלזל לעולם בתוצאות האפשריות - נאצר עצמו אותגר בסופו של דבר מהלחץ ברחובות שהוא יצר, לממש את האיומים ולסכן את ישראל באופן צבאי, מה שעלה לו באובדן הסבלנות הישראלית שפשוט פקעה מהאיומים והשנאה והשילהוב האלו - ושלחה את הטנקים לסיני כדי ללמד לקח את המאיימים].

למה המוזיקה של אום כולתום שם רשעים ירקב לגיטימית, וגם יצירותיו של שייקספיר ימח שמו, אבל המוזיקה של וגנר פסולה (עבור המון אנשים)?

אמנם וגנר, יחד עם עוד אנשי רוח גרמנים ימח שמם, הביא לאנטישמיות בגרמניה שסופה ידוע, אך דרך ארוכה עברה בינו לבין הפיהרר ימח שמו, והוא לא קרא לרצוח יהודים בטח לא את כולם בניגוד לאום כולתום ושייקספיר שהתייחס ליהודים (הסוחר מוונציה) כמו אל קניבלים. אז למה מתייחסים אליו כאל גרוע יותר?

כי כמו שהוא מציג את שיילוק כאיש אכזר וחסר מעצורים, הוא גם שם בפיו את זעקתם של יהודים "If you prick us, do we not bleed?... If you poison us, do we not die?" ("אם אתם דוקרים אותנו, אנחנו לא מדממים?!... אם אתם מרעילים אותנו, אנחנו לא מתים?!..." תרגום דורי פרנס). ככה שתרשה לי לטעון שיש סיבה למי שיחלוק עליך בנוגע לשייקספיר. בכלל, אני מציע להשאיר דיונים כאלו מחוץ לשיחה הזאת כי הם אקדמיים ברמה מאוד מורכבת, דורשים הבנה מלאה של התקופה האליזבת'נית ורקע האנגליקניות כדת מדינה מתגוננת כנגד ניסיון הדיקטאט הקתולי שבסופו של דבר לווה בהתקפת הארמדה הספרדית (שכבר סופית הפכה את המאבק הדתי המוצהר לריאל פוליטיק בעל כורחו של האפיפיור), וההבשלה המפוארת של המונרכיה הפופוליסטית הבריטית דאז.
ברור שמי שהגיבה לך כאן איננה מבינה על מה היא מדברת כשהיא מתייחסת לווגנר, וכפי שהראיתי הפסילה של ווגנר היא בעיקר מכוח האינרציה הממלכתי, שאולי התקבע איכשהוא ברפרטואר של התזמורת "הארצישראלית" דהיינו הפילהרמונית הישראלית. אבל בכל קריטריון אין ספק שפרט להחרמתו בפורומים הרשמיים הישראליים (רשתות הרדיו והטלוויזיה והתזמורות שהפעלתן מתנהלת בישראל), אין כבר שום חרם תרבותי כזה, המוסיקה שלו נשמעת בסרטים מ"אפוקליפסה עכשיו" ועד "ראנגו" (מחול הוולקיריה) ואפילו ב"תינוקה של ברידג'ט ג'ונס" משנת 2016, אם כי ספק רב בעיניי כמה צופים וצופות ישראליים שמו לב שם להשמעת האוברטורה של "המייסטרזינגר מנירנברג".

היהודים.

(והם בקיאים בכל המילים שלך שמה..)

אוי האקדמאים האלו.
תאר לעצמך, הם אשכרה יודעים כל מיני דברים ובקיאים בכל מיני מילים.

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!