רק לפעמים כיף.
או כשהם גדולים ולא צריכים מאיתנו כלום.
ראשית - כמובן שילדים זה לא משחק בשביל שיהיה לנו כיף.... זו משימה. גדולה ועצומה.
דבר שני - נכון שלפעמים למשימה הזו מתלווים קשיים.. ולעיתים יכולים לגרום לאימהות לפרוק כמו שפרקת כעת... אפשר להבין, לבטא הזדהות עם תחושת הקושי, ולעודד.
אבל באמת - וחלק מהעידוד קשור לכך - צריך מידי פעם לפנות קצת זמן לסדר את המבט הכולל. לצאת רגע מלטבוע בים של מטלות, ויכוחים וכו'.. - ולהסתכל בנינוחות מבפנים, כמה זה דבר גדול. וכמה הם נחמדים באמת. ואיך כחותיהם נבנים מתוך כל הדברים הללו. ואיזה דבר גדול זה, לגדל ילדים מישראל, משפחה...
ולאידך... צריך לומר את האמת, שזה לא בהכרח נכון "כשהם גדולים ולא צריכים מאיתנו כלום"... ילדים של אדם נשארים ילדיו, ולעיתים הקושי כשהם גדולים, גדול מאשר כשהם קטנים. כמובן, באופנים אחרים מאשר לריב איתם שיסדרו את החדר...
אבל אחרי הכל ולפני הכל - ילדים זה דבר גדול ונפלא.
שווה לפעמים לחשוב, מלבד איך להתבונן, גם איך לייצר סדרים שיקלו על הטיפול. שיקלו על נתינת תשומת הלב, ותחושת הפידבק מתוך שיח קרוב.
לחשוב - או/ו להתייעץ עם בעלי נסיון.
אבל אני רוצה להוסיף שמעבר לזכות לגדל ילדים יהודיים
הרי בכל העולם אוהבים ומגדלים ילדים (אומנם מעט, אבל מגדלים)
מה שאומר שבנורמלי ילדים הם בהחלט דבר טבעי נעים ומקסים
הם אומנם מצריכים השקעה רבה, אבל גם נישואין וחברות טובה וקריירה ואוכל טוב ודירה גדולה מצריכים השקעה
כל דבר שמהנה אותנו דורש השקעה
מה שמייחד ילדים הוא ש"הנתינה מולידה אהבה", כלומר שככל שאנו משקיעים בהם ככה אנחנו אוהבים אותם יותר ונהנים מהזמן ומהכח שהקדשנו להם
ולכן אני חוששת שמי שחשה שילדים אינם דבר כיף (במידה ויש לה ילדים, ולא כשסתם מפריחים דעות מצפייה בהורים אחרים)
צריכה עזרה מהמשפחה או עזרה מקצועית
כי משהו בהסתכלות או בהתמודדות שלה שגוי
(למשל שיש לה ילד מאתגר במיוחד והיא בטעות חושבת שכל הילדים ככה ולא פונה לסיוע מקצועי איתו,
או למשל שראתה דוגמה לא טובה בבית של אמא שלא אוהבת ולא מטפלת כראוי בילדיה ובטעות חשבה שילדים גדלים מעצם ומתקשה להתמודד עם השינוי,
או למשל שהיא חודש אחרי לידה וחושבת שיהיה עמוס ככה כל החיים)
לא באשמתה אבל בהחלט מצריך סיוע
מה פותחת השירשור חושבת על דברי? אשמח ממש לשמוע ממך ישירות, כי מעניין אותי האם אני טועה (מניחה מראש שזו אופציה סבירה בהחלט)
אם את יודעת שזה לא רוב הזמן ושגם העבודה סביבם היא תענוג וזכות אז הכול טוב וכולנו מרוצות
האמת שבבית הורי חינכו שלא כל דבר שחושבים אומרים ולא כל דבר שאומרים כותבים וכו
כלומר שיערתי שאם כתבת לא יתכן שכתבת בשעת חידלון אישים קיצוני ויומיים אחר כך היית מהלם שככה כתבת
אני שמחה שזה כל העניין וזהו
הרבה נחת
אם את אמא צעירה אז דעי שגם יקח קצת זמן ובהמשך תלמדי להתייעל יותר ולא יתלכלך לך הריצפה פעם ברבע שעה ממש
בנוסף אם את עקרת בית דעי שיש מקום לשקול את ההחלטה שוב, יתכן שאם תעבדי בעבודה קטנה שרק תכסה את הוצאות המטפלת וזהו, זה יתן לך טיפונת אויר במצב בו הקטנים כ-א-ל-ו קטנים
אני רק לא כותבת כשאני בדאון
אני בהחלט יחלוק (למשל יילל לאמא או בעל בטלפון כמה מתיש היה היום)
אבל לעולם לא יחליט שזה אומר שרוב הזמן קשה לי
וזה לא מתוך פחדים בכלל
זה מתוך אחריות ורצינות לחיים ופחות פינוק ממה שאנחנו (תודי שאנחנו יותר מפונקות מהסבתות שלנו!)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות