גדלתי, התבגרתי.
למדתי לשלוט בכעס שלי ושאני לא צריכה להוציא את זה על עצמי.
קמתי בבוקר אמנם לא עם מיטה רטובה אבל כן בקטנה, ואני לא מודאגת מזה.
השנה אני מסיימת את כיתה י, הייתי מודאגת מאוד מבחינה חברתית מאחר שהגעתי לתיכון די לבד, אבל הצלחתי להסתדר.
כשאני ישנה אצל חברות או כשהן ישנות אצלי עדיין קיים הפחד, אבל אני יודעת שאם אבוא בגישה הנכונה, זה יכול להשתפר.
יש לי חברה אחת מאוד קרובה שיודעת על זה והיא עזרה לי מאוד כשהייתי צריכה אותה.
עכשיו גם יותר נוח לי להזמין אותה אליי או ללכת אליה.
אני שותה כמה מים שהגוף שלי צריך ולא מגבילה.
זו הייתה שנה שבה בניתי את האישיות שלי ואת מי שאני, ואילולא ה"בעיה" הזו, לא הייתי מי שאני היום.
אני יודעת שאני לא לבד ושיש עוד הרבה נערים ונערות שנמצאים במצב כזה.
אז יש תקרית מידי פעם, מתגברים.
בטיול השנתי הייתי ממש בלחץ כי ישנו באזור ה - 200 בנות באותו המאהל, אבל ידעתי שאני שם עם חברות ושבסופו של דבר כולן בנות והן יבינו.
אבל עברתי את זה ללא תקריות.
אז לסיכום, סתם רציתי לעדכן ככה בקטנה, תודה רבה לכולם, קראתי את הכל שוב וזה עשה לי טוב על הלב.
המשך שבוע נפלא.


