לא יודעת פרטים..

כואבת את כאבך..

ארשום מהמידע שאני יודעת על התהליך. מקווה שבקרוב אצרף להודעה הנעוצה למעלה את המידע הנחוץ גם ללידה שקטה.

כמה כואב להיאלץ לעבור לידה... והיא תהיה שקטה, ללא הבכי של התינוק לאחריה. כמה כאבי לב ונפש, כאבי גוף, צער ואובדן.
חיבוק לך על כל זה.
האם זו לידה ראשונה? האם כבר עברת לידה בעבר?
יש הבדל בין לידה ראשונה ללידה חוזרת מבחינה גופנית, וכמובן רגשית.

בלידה שקטה מגיעים בדרך כלל לאחר שקובעים תור.
הלידה מתבצעת החל משבוע 24 בחדר לידה. האחיות דואגות לך לפרטיות שלך כי את עוברת לידה, אך אני מכינה אותך שזהו מתחם של יולדות שיולדות גם תינוקות חיים. (וכמה זה מורכב...)
על מנת ליצור פתיחה עושים הליך שנקרא "השראת לידה".
מכניסים חומר לנרתיק (למינריות, כלומר אצות), שיוצרות צירים מדומים ופתיחה. לחילופין, לעיתים מכניסים בלון אל תוך צואר הרחם ומנפחים אותו. כאשר הוא יוצא, ישנה פתיחה מספיקה. לפעמים נותנים פיטוצין (זו תרופה שיוצרת צירים מדומים) וזה יוצר פתיחה.
כל התהליך של גרימת פתיחה עלול להיות ארוך וגם כואב, אלו צירי לידה וזו אכן לידה שמתרחשת, אך התינוק ייוולד ללא רוח חיים ולפעמים זה קשה מנשוא.
בתוך התהליך הזה תוכלי לקבל טשטוש או אפידורל לבחירתך, בשליטתך. תהיה לך מיילדת שתעזור לך. אני מציעה שתביאי איתך דברים שיוכלו לסייע לך בתהליך, כמו מוזיקה שאת אוהבת,אנשים שיתמכו בך (רק מי שטוב לך שיבוא! לא לקרוא למישהו או מישהי כי לא נעים...).

לאחר שנוצרת פתיחה מלאה, ותנאי הרחם מאפשרים יציאה של התינוק- תתבקשי על ידי הרופא לדחוף אותו החוצה. מכיוון שהתינוק אינו יכול לסייע לך מבפנים, את תעשי את המאמץ להוציא אותו. לעיתים התינוק יוצא לבד.
בשלב הזה את יכולה לבחור האם תרצי לראות אותו,האם תרצי להחזיק אותו, אולי גם ליצור לך מזכרת ממנו. ברוב בתי החולים יש מצלמה של בית החולים והם מצלמים. אם תרצו לצלם תוכלו לצלם בעצמכם.
חשוב שתדעו שפרידה מהתינוק, ראיה שלו, לפעמים גם החזקה שלו- נותנת הרבה כח להיפרד ממנו אחר כך,ופעמים רבות זה יוצר תהליך אבל יותר קל. זאת מכיוון שנותנים לתינוק את המקום שלו, מאפשרים לו להיות מי שהוא היה בעולם לזמן הקצר הזה.זה נותן לו משמעות ולא מותיר אותו חסר נוכחות בעולם.
יש כאלה שמחליטים שאינם רוצים לראות או להחזיק, וזו החלטה מאוד אישית ופרטית, ואני מכירה נשים שאמרו ששמחו שלא ראו. אז תחשבו מה מתאים לכם. בעיניי חשוב לעשות תהליך פרידה. לא חייבים ליצור מזכרות, אך אפשר גם.
תהליך פרידה נותן משמעות לתינוק שהיה לך, ומאפשר להיפרד אחר כך באופן שלם יותר, כך לפי מחקרים מעולם הפסיכולוגיה.

בסופו של דבר יקחו את התינוק, ואתם גם תצטרכו להחליט האם תרצו לקבור אותו בעצמכם (זה אומר עלויות של קבורה וטקס נפרד משלכם), או שבית החולים יקבור אותו. כאשר בית החולים קןבר, אין מקום קבורה רק לו,והוא נקבר יחד עם מספר תינוקות. לכל בית חולים יש החלטות מעט שונות אך נראה לי שזה כך ברוב בתי החולים בארץ.

לאחר הלידה את תהיי בהתאוששות במחלקת נשים, ולאחר שיראו שאת בסדר, ושהכל יצא- תוכלי להשתחרר הביתה.
לפעמים יש צורך גם לבצע גרידה כי לפעמים נשארות שאריות שיליה.

כל התהליך כואב וקשה ביותר, אני מקוה שתצליחי להיות קשובה לגוף ולנפש, לעשות את הדברים הטובים עבורך ולהיות מחוברת לתהליך. נסי להיות שם עם הכאב, לבכות או להרגיש (יש נטיה לברוח ולא להיות נוכחת רגשית, וזה מקשה אחר כך), נסי להקל על עצמך במה שאפשר אך אין לי הרבה עצות כיצד לעבור זאת בלי להיות נוכחת בתוך כאב גדול ועצום, ופשוט לצלוח אותו... לעבור דרכו.

זה כואב וקשה, הלב איתך, אני מקוה שאכן תיארתי מה שיותר מדויק את התהליך.
בכל מקרה גם פניתי לאחות מעין כרם שהיא חברה שלי, שגם עושה קבוצות תמיכה לנשים (וזוגות) לאחר לידה שקטה והיא תשמח לענות על עוד שאלות. אז אם תרצי אתן לך את המספר שלה.

חיבוקים חמים!!
נצלי את הזמן עד ללידה לפרידה מהתינוק, לשליחת אהבה אליו, ליצירת זכרונות או לנוכחות עם תחושותייך.
אנחנו איתך בליבנו.

לא בהדסה עין כרם אבל מתארת לעצמי שזה אותו דבר בכל הבתי חולים.
תכיני את עצמך כמו ללידה לכל דבר.
חדר לידה, זירוז, אפידורל, צירים ופתיחה (אם העובר קטן, לא בטוח שיצטרכו לחכות עד פתיחה מלאה, הוא יחליק החוצה לפני).
אחרי הלידה מאשפזים במחלקת נשים ל48 שעות(כמו אחרי לידה) כדי לראות שאת בסדר. אם לא יציעו לך, תבקשי כדור לייבוש חלב כדי שלא תסבלי אח"כ.

חיבוק עצום! לא פשוט בכלל!!

רק שולחת חיבוק!