אז למדתי הבוקר בבית כנסת בישוב, 10 בבוקר 20 איש, מטורף! אחד ביקש ממני לצאת החוצה כי לא מתאים מחשב בבית כנסת... לא התווכחתי אבל גם לא יצאתי, לא יודע קצת מוזר לי...
אחר כך נסעתי לאריאל לקניות, לא זכרתי כל כך הרבה טרמפסיטים בדרך, ובהלוך ממש ריחמתי על החיילות אז קניתי להן שתייה ועד חצות, למרות שכחייל יש לך מלאי צוקולוקים לא נגמר.. אבל הן שמחו אז אחלה..
בכלל לא ייאמן שכבר סיימתי צבא ושכחתי מה זה לעמוד 8 שעות בחוץ עם משקל מטורף. וכשהייתי טרמפיסט לא זכרתי אותי צוחק עם חברים מאחורה ולא ביקשתי מהנהג לקחת אותי עד בנק אוצר החייל, דור מפונק...





