תכלס כוח האנרציה לא תמיד שלילי

פורום חשבתם שיהיה טוב?!

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

תכלס כוח האנרציה לא תמיד שלילימיונז

אם החיים לא היו מגדילים אותי לבד וזה היה בבחירה שלי מתי לסיים תקופות בחיים,

אולי הייתי נשארת ילדה קטנה עדיין...(:

יש כמה וכמה שלבים בחיים שאם לא היו מסתיימים מאליהם,

אני מצידי הייתי ממשיכה בהם עוד הרבה...שירות, חברויות, מדרשה, אולפנה..

מעניין למה זה ככה.

אולי כי אני לא ממצה מהר, אולי גם כי קשה לי להיפרד...

ואולי כי את מעדיפה את המוכר והידוע 🙃גומי אבטיח

אממ אולי, זה קצת נכון אבל גם קצת לאמיונז

כי קשה לי להיפרד אבל אני גם אוהבת דברים חדשים במידת מה ..

כאילו הבעיה היא ההכרח לעזוב, לא המשהו החדש והלהיכנס אליו

הצלחתי להסביר?

כן (:גומי אבטיח

קבלי את הזדהותיחופשיה לנפשי

זה עלה לי בעקבות השרשור שלךמיונז

אחת לתקופה זה צף ליחופשיה לנפשי

אולי אם הייתי מחליטה למצוא משהו לעשות הייתי מתאזנת קצת

אצלי זה צף בעיקר ביום הולדת

מיונז

או כשקורה משהו שמראה לי כמה גדלתי ומה עבר בינתיים מאז...

לפעמים זה משמח ומרחיב את הלב מאוד, ולפעמים זה צובט טיפה ומזכיר שיש דברים שאולי הייתי עושה אחרת..

אבל בדרך כלל חוזרת למציאות בידיעה שיש לי עוד כמה וכמה שנים טובות להמשיך לגדול, וזה בסדר לי להיות ככה, גם אם רוב העולם ממצה מהר יותר..

מה הכוונה מתאזנת? כאילו שהיה פחות קשה לבצע מעברים? או פחות קשה להתפקס על משהו ספציפי שעושה?

פחות אוף בא לי לחזור למדרשה עכשיוחופשיה לנפשי

או בפחות רגש קיצוני
ז"א יהיה לי מה לעשות ופחות זמן לחשוב ולהתמרמר

את בקשר עם הראש מדרשה עדיין?מיונז

לפעמים גם רק הדיבור הקטן הזה עושה כמו חיבוק כזה ללב

וסתם שאלה, באמת את מסוגלת לחזור עכשיו וזה יעשה לך טוב?

שואלת כי אני אישית הרגשתי אז שרציתי לחזור בטירוף ושממש גרוע לי לעזוב, אבל היום אני כבר לא רואה את עצמי חוזרת ומתמסרת כל כולי, אני במקום אחר... כנל לגבי שאר הדברים שציינתי שהיה לי קשה לעבור הלאה...חוץ מחברויות אולי..

לאחופשיה לנפשי

גם כשהייתי במדרשה לא דיברתי איתו כמעט(למרות שבואו נודה מאוד התרגשתי לדעת שהוא שם לב לנוכחותי בשנה השניה לעומת השנה הראשונה)
אני כבר לא מרגישה חלק, כל פעם שהגעתי לערב לימוד במקום עצמו הרגשתי שאני פולשת לבית של עצמי.

לא רציתי לעזוב, נאלצתי לעזוב כי זו מדרשה לבנות שירות.

הבנתי.. טוב זה באמת מבאס