מחזירה אותך לכותרת שעניתי לך בה: "יש לך שאלות עומק חשובות ורבות"
ולפסקה הראשונה שכתבתי לך:
"ממש שאלות חיים, תהליכים שלמים של חיים שלמים.
מעודדת אותך למצוא תשובות עבורך ובשבילך לכל אותן השאלות-תהיות שהצגת. כמובן אם תרגיש בכך צורך ורצון.
בכל אופן, לא ניתן באמת להתחיל ולענות עליהן על גבי הפורום, הן שאלות ראויות ועמוקות וראוי להן להיות מבוררות בצורה נכונה, עמוקה, מקיפה, מדויקת."
דווקא כי השאלות שלך עמוקות, חשובות - כדאי למצוא להן מענה עמוק, ראוי ומקיף. שוב, כמובן אם אתה חפץ בכך.
וחלילה לא להשאיר אדם בודד ולא מובן, ודאי שחשוב לשאול שאלות. זה משהו טוב ולא משהו רע חלילה.
וטוב מאוד שאתה שואל. מקווה מאוד שתמצא גם את המענה המדויק לכך לכל אותן שאלות ותהיות אותן שאלת.
ולגבי הצמיחה - שוב חוזרת שכל מה שאכתוב יהיה מאוד חלקי ולא מובן בפלטפורמה הזו של פורום, אבל רק להגיב שודאי שזה לא כמו שהצגת בפסקה "רבנו כי אנחנו מטומטמים ואז גילינו אוצרות רגשיים נפלאים". טוב ברור לי שגם אתה יודע שזה נכתב בהקצנה וציניות אבל זה באמת ממש לא ככה.
קודם כל אנשים שרבים הם לא מטומטמים. יש ביניהם לרוב חוסר הבנה, חוסר תיאום, כאב או קושי או פצע ילדות ועוד דברים רבים שאי אפשר להעביר כאן.
ודווקא המפגש הזה בנקודות של חיכוך יכול להוביל לצמיחה, כמובן אם עושים זאת נכון ומקדם.
ודאי שזוג למשל שהריבים שלו עצמם גם יותר פוצעים וגם לא מקדמים והם גם נשארים במצב הזה שנים ללא שינוי וללא התקדמות ואו שניסו ולא הצליחו או שלא ניסו - אז ודאי שאלו לא המקרים המדוברים.
הכוונה היא ללמוד את זה. כי אף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות.
ממש תורה היא ולימוד היא צריכה.
אז זוג שלומד איך "לריב נכון", או איך לנהל קונפליקטים, או איך לצאת ממצבי משבר, או איך לנהל פערים, חוסר הסכמות וכן הלאה - זוג כזה כן יזכה לגלות את האוצרות שם. וגם כל אחד ממי שמרכיב את הזוג הזה יזכה לכך גם בפן האישי והאינדיבידואלי.
אביא דוגמא הכי קטנה ושולית כדי לסבר את האוזן: בעלי ואני נשואים כאמור 19 וחצי שנים. מאז ומתמיד בעלי מאוד אהב כלבים ורצה שיהיה לנו כלב, ואני מסיבותיי שלי לא רציתי.
ככה 10 שנים לא רציתי כלב ולא כ"כ הייתי פתוחה אפילו לשמוע למה כן.
ואז ביום נישואים 10 פתאום משהו שם נפתח אצלי, דרך שיח זוגי כמובן ודרך עבודה זוגית ועבודה אישית כמובן, וזה גרם שבסופו של דבר הבאנו לביתנו את הכלבה הכי חמודה בעולם 
וראיתי בחוש איך כל מה שחשבתי והאמנתי קודם פשוט לא רלוונטי... ואיך הילדים נתרמים ממנה, ואיך כל החששות שהיו לי מתפוגגים אחד אחד, ואיך אני מצליחה להיות אדם עם עוד יותר פתיחות ועוד יותר גמישות מחשבתית ולהתברך ולהיות מופרית דווקא מהשוני הזה בין בעלי וביני. וכתבתי מאוד מתומצת ויש בתוך זה המון המון המון גילויים ועומקים ודיוקים...
או עוד דוגמא קטנה על השוני שדווקא הביא לגדילה והרחבה בינינו בעניין המוזיקה. אנחנו הכי שונים בזה בעולם, בעלי אוהב מטאל וכיו"ב ואני הכי רחוקה מזה...
ודרך הזוגיות והשיח והעומקים שעם השנים מגלים אחד בשנייה מודה שגיליתי גם בפן של המוזיקה עומקים מאוד חדשים ומגוונים ולראות בסוגים שונים לגמרי שלא הייתי מעלה על דעתי דווקא סוג של תפילה וקירבה של האדם לבוראו ובכלל לחיים. ממש רואה תפילה עמוקה וכנה בחלק מהמוזיקה שפעם אפילו לא הקשבתי לצליל אחד שלה...
וזה בעוד מיליון נושאים.
דברים קטנים ודברים גדולים.
אנחנו לומדים אחד מהשנייה, ודווקא מתוך השוני.
גם דברים גדולים של שינויים כמו שבעלי היקר חזר בשאלה אחרי 8 שנות נישואין וכאשר הייתי בהריון השלישי שלי, ומאז כבר 12 שנים אנחנו נחשבים זוג "מעורב של דתי-חילוני" (אני כותבת במרכאות כי אני מאוד לא אוהבת את ההגדרות החותכות האלה ויש שם עוד הרבה אבל זה בינתיים רק כדי להביא על הכתב).
אז גם שם היה לשנינו את אחד הלימודים, וכן, האוצרות, הכי גדולים דווקא.
דווקא מהשבר, והיה שבר! ולא פשוט בכלל.
ודווקא מהשוני, מהשינוי, התחלנו להתפתח מאוד מאוד ב"ה שהכל ממנו גם בתור זוג וגם בתור אינדיבידואל.
וגם בתחנות של משבר כמו אובדן אבי האהוב ז"ל, או דיכאון אחרי לידה שהיה לי, או כל מיני עניינים בריאותיים, וגם דרך פערים ושוני באופי ובעוד הרבה דברים - בסופו של דבר עם יד על הלב גדלתי מכולם. התפתחתי מכולם. גם בתור זוג וגם בתור יחיד.
ודווקא המקום הזה שאדם חווה מניסיון אישי ולא רק תיאוריה (כי בלימודים למדתי על זה ולומדת על זה וגם פוגשת כאמור בזוגות בפן המקצועי ורואה זאת בעיניים וגם בסביבה הרחבה, אבל הניסיון האישי מוסיף עוד נדבך מאוד חשוב בתוך כל זה, כמאמר "אין חכם כבעל הניסיון"...)
אז כן, בכל הצמתים הללו זוג יכול להתקדם, ויכול גם לנבול. יכול להתקרב ויכול גם להתרחק. כולנו בני אדם וכולנו אנושיים וכל אחד הוא עולם ומלואו ועם הסיפור שלו ועם המציאות הייחודית שלו שכוללת כ"כ כ"כ הרבה משתנים ומרכיבים, ובאמת שזה כ"כ אינדיבידואלי וכל אחד ומה ששייך לו/לה.
אבל כן לומר שבהחלט אפשר ללמוד את זה בחיים שלנו ממש. וכן אפשר לגדול ולצמוח ולהתרחב ולהתפתח ולהתברך מכל אותם הפערים, מכל אותם המשברים, מכל אותם החיכוכים - ובאמת שהשמים הם הגבול.
בעיניי לאור כל מה שכתבתי ועוד הרבה זה פשוט פלא עצום של הקב"ה שברא בעולמו. הזכות הזו. הדרך הזו שאדם עובר. אני מבינה שזה נשמע אולי מוזר איך שאני כותבת את זה בכזו התלהבות, אבל זה רק כי זה ממש חלק ממני ומהחיים בצורה מאוד חזקה.
ונכון, גם זו מתנת חינם מהקב"ה. חד משמעית. מודה לקב"ה על כך מכל הלב.
ואתה בהחלט צודק שיש אנשים שלא שם ואפילו לא מבינים למה להיות שם וכל הדברים האלה כלל לא מובנים אצלם. ובדיוק כמו שכתבתי ברישא - לאותם אנשים אני מאחלת וממליצה מכל הלב כן לשאול את השאלות. וכן למצוא את התשובות שידברו אל הלב והשכל שלהם. כי אני בטוחה שגם לך וגם לכולם יש מתנות חינם אחרות, גם אם לא אלו, וכל אחד יכול לעבוד את הקב"ה בדרכו שלו, וזה נפלא!
כמו שכתבתי בהתחלה, ממש להיפך, לא להשאיר ולהישאר בודדים שם אלא להיפך למצוא את המענה הכי ראוי והכי מדויק לך ולכל מי שצריך.
וזה לא רק שלא מאיים השוני גם בזה אלא שזה אפילו מפעים!
כי אנחנו בני אדם שונים.
וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות.
ואיזה יופי זה לראות גם בתורה שיעקב אבינו בירך את כל ילדיו, 12 השבטים, וכל אחד עם הברכה הייחודית לו, עם הכוח הייחודי לו, עם מתנות החינם הייחודיות לו, עם מה שהוא מביא.
אז דווקא דרך המתנות שלך והייחודיות שלך, למשל הקוגניציה החזקה, דרך החשיבה הייחודית, הלחשוב במבט-על וכן הלאה - דווקא דרך זה אתה יכול להגיע לדרך המדויקת והייחודית לך.
והעיקר שתהיה שמח ומאושר וכל עם ישראל.
עם כל השוני הזה של כל אחד ואחת.
אמן 🙏
)