קושי בליזום יחסיםמצפה להריון.
אנחנו נשואים 8 שנים
מאז ומתמיד היה לי קשה ליזום יחסים, תמיד זה בא ממנו
אם הוא לא יזום זה פשוט לא יקרה, וכשזה קורה נורא כיף לנו , הוא קשוב לצרכים שלי והוא לא חושב רק על עצמו.
לפעמים ממש יש לי חשק , ואני פשוט מתביישת ליזום!!! המון פעמים דיברנו והוא מרגיש פגוע שאולי אני לא אוהבת אותו
אבל ממש קשה לי רגשית ליזום, יש מזדהות?!
מעתיקה לך מייל שקיבלתיעשב לימון

 

 

הפעם אני רוצה לדבר על נושא שמעניין הרבה נשים.

במסגרת ההרצאות, ובשיחות פרטיות

אני נשאלת שוב ושוב בנוגע ל"יוזמת האישה".

 

במסגרת חיי אישות מצופה מהבעל ליטול את היוזמה,

ומהאישה לקבל את העונג שבעלה כה משתוקק להרעיף עליה.

אך מה קורה כשהתהליך הרגיל לא קורה, והאישה שואלת את עצמה :

האם אני צריכה ליזום בעצמי?

האם אין בכך איזשהו ממד של השפלה?

והאם גם כשהכול זורם, והאשה רוצה להיות יותר פעילה, האם זה כדאי ?

והאם זה בכלל מותר ???

 

לפני שנתייחס לשאלות הנוקבות

אני רוצה לשאול אותך שאלה:

איפה בתורה מצאנו יוזמה של האישה?


היוזמה הראשונה בתורה מסופרת בבראשית ל'.

התורה מספרת על יעקב אבינו הנשוי לשתי נשים.

האחת רחל, בחירת ליבו, והשנייה לאה, איתה התחתן בעל כורחו.

לאה מרגישה כמובן ביחסו הקריר של בעלה הנערץ,

ומתפללת לאהבת יעקב.

תפילותיה וכמיהתה לאהבת יעקב מוצאות את ביטוין בשמות שנתנה לילדיה:

ראובן "כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי",

שמעון- "כי שמע ה' כי שנואה אנוכי וכו...


אישה היא לאה, וחפצה בכל מחיר באהבת בעלה.


ובאחד הימים מוצא ראובן בנה דודאים בשדה.

הדודאים הם צמח שמפיץ ניחוח משכר,

מעורר חושים ויוצר משיכה.

ראובן שראה בעצבותה של אמו, מביא לה את הדודאים.

לאה חשה שדרך הדודאים תוכל להשיג את הקרבה שהיא כה משתוקקת לה.

 

גם רחל רואה את הדודאים,

וחומדת אותם לעצמה מאותה סיבה.

 

לאה כועסת ואומרת:

"המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני...".

ורחל, שחפצה מאוד בדודאים,

מעניקה ללאה בתמורה לדודאי בנה –

את הזכות לקיום חיי אישות עם יעקב באותו הלילה

(זכות שהייתה שמורה לרחל).

 

עסקת החליפין מתבצעת לשביעות רצון השתיים,

וכעת – ניצבת בפני לאה משימה חדשה:
יעקב לא מודע לשינויי הרגע האחרון.

תפקידה של לאה הוא לעדכן אותו.

במילים אחרות – תפקידה של לאה ליזום...


לאה יוצאת לקראת יעקב ואומרת לו "אלי תבוא".

במילים אחרות היא אומרת ליעקב: "אני רוצה אותך...".


זה הרגע בו מתחולל השינוי.

בלילה הזה מגלה יעקב מחדש את אשתו.

הוא חש את תשוקתה ונפתח לאהבתה.

"וישכב עימה" מספרת התורה.

עד עתה שהה יעקב עם לאה מתוך חובה.

הלילה, רוצה יעקב להעניק לה ולאהוב אותה.

טוהר כוונותיה של לאה, תשוקתה הפנימית לבעלה,

- היו מדבקים ומקרינים,

והיא זכתה להארת פנים שמימית גלויה.


באמצעות הדודאים זכתה לאה בשני השבטים המעמידים את התורה בעם ישראל:

יששכר וזבולון (ע"פ מדרש רבה על הפסוק)


מה גרם לשינוי יחס יעקב ללאה?
היוזמה, התשוקה.
היוזמה מכילה הרבה כוח,

התעוררות, אינטימיות, השתוקקות, ציפייה.

 

עד כאן.

מי כתב?ליד ה'
ליאורה בוקסנבויםעשב לימון

אישה חרדית שכותבת, מרצה ומדריכה נשים בנושא זה.

למה את קוראת ליזום?ניצנוצי תקווה
את צריכה רק לרמוז. תתקלחי תלבשי קצת חשוף
גם זה קשה?
לא מזדהה, אבל רוצה לחזק את ידיךאוהבת טבע
לשנות את הענין הזה!
הלוואי שתצליחי לשנות, זה יוסיף לכם כ"כ הרבה!!!!
זה ממש חשוב!
את לא מצליחה ליזום אף פעם? אפילו פעם אחת?
אולי תסכמו ביניכם על סימן שכשאת לובשת/עושה אותו זה סימן מבחינתך שאת רוצה? - אולי בצורה כזו זה פחות יהיה לך "בוטה" מאשר לבקש מפורשות וככה תתרגלי...
ניסית לדבר איתו על זה? תסבירי לו שלגברבתי 123
יש שיעור למצוות עונה ולא סתם נתנו לו שיעור (כלומר מס פעמים) זה כדי להבטיח לאישה שיהיו לה יחסים בתדירות מסויימת גם אם היא לא מבקשת או רומזת.
זה אומר שהתורה מכירה בטבעה של האישה הוא מצדו מחוייב לנסות ורק אם את מעוניינת מעבר לשיעור העונה (וזה מאוד משתנה בין גבר לגבר ובין זוג לזוג) אז את כבר אולי תצטרכי לרמוז.
גברים לפעמים לא מבינים רמזים יכול להיות שתדברו על זה והוא יגיד לך באמת? למה לא אמרת? אולי יחשוב שאם את לא יוזמת סימן שאת לא רוצה והוא לא רוצה להעיק
השאלה למה קשה לך ליזוםתוהה לי
כי את חושבת שזה תפקיד של הגבר? כי את מרגישה שזה לא צנוע לאשה ליזום? כי את מתביישת ליזום בתחושה שזו בקשה נןעזת מדי? כי את חוששת מדחייה?
אם תשימי את האצבע על מה עומד מאחורי הקושי הזה יהיה לך יותר קל ליצור שינוי..
אני אישית חושבת ששני בני הזוג צריכים ליזום, כדי שהשני יחוש נאהב ורצוי, וזה מצויין שאת מודעת לקושי ומחפשת פתרונות
מעניין מה יקרה אם פשוט תנסי, אפילו בכוח ליזום. תעשי לך את זה הכי נעים שאפשר, לדוגמה בחדר חשוך, תדברי בשקט באוזן שלו, בכמה מילים פשוטות שמביעות את הרצון שלך בו, בביחד.
בהצלחה רבה!
עוקבתהמקורית
את כאילו מתפדחת לומר? נשמה שאת, באמת נשיםוואוו
הן צנועות, לפי הבנתי את דרך התורה, וכן יכולות להביע רצונן אך ברמיזה ולא ישירות.. אפשר לרמוז, ואפשר גם לסכם איתו על מושג או משחק מילים מסויים שמביע רצון מבחינתך.. סתם לדוגמה, אצלנו לפעמים אני קוראת לזה "לשרוף קלוריות" (קראתי שזו פעולה ששורפת קלוריות..) או "לדבר על המזגן"..
הבנתי שאסור ליזום במפורשהריון ולידה2
ולדרוש את זה, אלא רק דרך רמזים.
אני צודקת?
כנראה עוד סוגיה שהיא עניין למנהגים.קרן-הפוך
אני מבקשת כשבא לי מאוד והוא נניח עייף וצריכה להפעיל אותו...
ולפעמים מספיק שאומרת בא תחבק אותי וזה כבר זורם וממשיך.
כיף לך שזה עובד לך: -(ירושלמית טרייה
אצלנו יש בעיה חמורה בעניין. אני מתביישת לשתף מעבר לזה ודי מיואשת.
לכל דבר יש פתרון.קרן-הפוך
חבל להתייאש ולהחליט שאין סיכוי.

אני מקווה שאת צודקת.ירושלמית טרייה
אבל צריך רצון וכוחות לתקן, ואהבה.
💕מיואשת******
מכירה את הבעיה הזו.
זה כל כך מעודד לשמוע שזאת לא רק הבעיה שלי.ירושלמית טרייה
למרות שזה מטופש כי זה הרי לא פותר את הבעיה לאף אחת. אבל לפחות להרגיש נורמלית.


יש לי איזה תאוריה בעניין, שדווקא בחורים שחפשו כלה יפה במיוחד יש להם פוטנציאל להימשך פחות, כי המשיכה אצלם מאד תלויה ביופי או "מושלמות" על הנייר גם בתחומים נוספים.
טוב אני לא מתאימה לתיאוריה מיואשת******
אני לא יפה במיוחד ובעלי לא טיפוס כזה של בחור בכלל.
לכל אחד מקור הבעיה שונה. חיבוק!
וואוו!! לא להתייאש בנושאים האלה!אוהבת טבע
זה כ"כ קריטי ומהותי לזוגיות😣
בבקשה אל תתיאשי מזה!
את יודעת עד כמה האישות משליחה על כל רבדי החיים והזוגיות?!
אם תצליחו לפתור שם בעיות - הרבה דברים יפתרו , גם מעבר לזה...
הלוואי.ירושלמית טרייה
הבעיה היא שהאישות קצת תקועה בגלל דברים אחרים ואין איך לצאת מזה. לפחות לא דרך שאני רואה עכשיו. צריכה להתייעץ ולהשקיע בזה ולא עושה כלום.
אז הנני פה להאיץ בךאוהבת טבע
ועכשיו ברצינות!
את מודעת - וזה יפה וחשוב כ"כ!!!
את יודעת מה הבעיה ומה עליך לעשות - כל הכבוד לך! הרבה נשים לא יודעות אפילו על מה להצביע...
אז בבקשה בבקשה תנסי לקדם את זה! לשאול! להתייעץ! זה כ"כ חשוב ומהותי!
ושווה!!!!
ומשנה חיים!!!!
כדאי לך!!!!
את יודעת למי את יכולה לפנות?
כן, יש מישהי שרציתי להתייעץ איתהירושלמית טרייה
צריכה לאזור אומץ וכוחות.
אולי הפורום פה יעזור לי בזה. לפעמים חשוב לשמוע מחיים של אחרים כדי להבין כמה אני לא בסדר.
לפי ההלכה אסור לתבוע בפה במפורשבתי 123
אפשר ואפילו רצוי לרמוז ומותר ליזום אפשר מראש אפילו לקבוע סימנים או משהו כזה
שמעתי פעם על זוג אחד,קרן-הפוך
כשהבעל היה מעוניין - הוא היה שורק לאשתו.

כשהיא היתה מעוניינת, היא היתה ניגשת אליו ושואלת: "ינקעל, שרקת?"


או פשוט להניח ראש על הכתף שלו. לא נראה לי שיש גברים שלא ינצלו את ההזדמנות ויבדקו אם יש מצב להמשיך מכאן הלאה...
פשוט ממש חשוב להבהיר את הנושאבתי 123
כי הרבה נשים מתבלבלות בין רמיזה לבין תביעה בפה
מותר אפילו לשאול אותו בפירוש אם הוא רוצה או להראות שאת רוצה או לרמוז במילים ברורות וכו וכו
"ינקעל, שרקת".... השם בשימוש כבר
אגב כותבים יענקלהשם בשימוש כבר
חחחחחחח משמעת עצמית
אהבתי ממש! miki052


לא נראה לי שיש מישהי שרוצה ממש לתבוע בפהמיואשת******
באמת לבוא ולומר לבעל - עכשיו אני רוצה ל...
זה כזה לא רומנטי, כזה מוריד
נראה לי גם אין בעל שאומר לאשתו- בואי עכשיו אני רוצה.... (אשה שאומרים לה את זה לא תבוא בהנאה 😛)
באמת צריך להבין שמעבר לזה אפשר כל דבר ולא חסר דרכים....
למה?תוהה לי
אני נגיד בן אדם ששונא עמימות, אז אפשר לדבר על זה במפורש ועדיין בדרך יפה ומושכת. ואני האחרונה שארצה שיח מלא רמזים, כי זה ההפך ממושך אותי. זה מצמרר אותי🥵
לא התכוונתי לרמזים דווקאמיואשת******
אבל מניחה שאת לא אומרת לבעלך - אני רוצה עכשיו ל... איתך. או הוא לך. זה נקרא לתבוע. כמו שאמרת דרך יפה ומושכת, זה לא במילים מפורשות כאלו אז זה לא לתבוע
במפורשיעל מהדרום
לק"י

זה אומר ממש להגיד.
אבל לא צריך לרמוז ממש ברמז. אפשר להגיד "אני רוצה שאת הערב נקדיש לעצמינו/ שנהיה ביחד" וכו'.
מה זה אומרהריון ולידה2
להגיד במפורש, ואיזה אימרה זה רמזים?
ממה שאני מבינה שמפורש זה לומר- "אני רוצה ש..."
אז מה זה רמז? יש עוד משפטים שהם נחשבים "מפורשים" ויש להמנע מהם? מהם?
במפורש זה "בוא נקיים יחסים עכשיו" כל שאר המשפטיםבתי 123
הם רמז אפילו לומר אני רוצה.. זו הבעת רצון ולא דרישה מפורשת.
יש שאפילו אומרים שלשים סימן שאלה כבר הופך את המשפט למותר כלומר מה דעתך לקיים עכשיו?
או משפט מפורש אבל שיש לו דו משמעות כמו בוא אלי למיטה או נהיה ביחד זה יכול להתפרש גם אחרת למרות שמובן מה כוונת האישה
וכמובן כל רמז אחר מותר גם אם זה רמז מוסכם
תודה לכולןמצפה להריון.
אפילו ברמיזות קשה לי...
איך אתן רומזות ןמשל?
את יכולה להגידיעל מהדרום
לק"י

בוא נקדיש לעצמינו את הערב.
נעשה מסיבת פיג'מות
אני רוצה אותך הערב בשבילי.
🤫קרן-הפוך
אומרת לו תחבק אותי, או אומרת אני לא נרדמת...
ועוד דברים ורמזים שלא מתאים לפרט בפומבי
את האמת אני יותר מתחברת לאופציה שרשמתי לךבתי 123
אני חושבת שיש כח מני סוגי נשיות ואת צריכה להגיש שלימה עם עצמך שלא נוח לך לרמוז לו והבעל מצדו צרייך לדעת שלפי ההלכה הוא מחוייב לנסות גם אם את לא מראה רצון.
האם אתם מסוגלים לדבר על העניין בפתיחות?
לגבי רמיזות יש נשים שיש להן רמז מוסכם למשל תדליק את הדוד או משהו כזה יש נשים שפשוט מתחילות במגע חיבוק נשיקה או מבקשות מהבעל שיחבק אותן...
מנסה להבין אותךפה לקצת
הוא מחוייב למספר פעמים, נגיד 2 בשבוע
אז אם הוא מחליט שהוא מנסה בשני וחמישי מבחינתו הוא מקיים את המצווה (וגם את הבקשה שלה, בהנחה שדיברו על זה כמו שאת מציעה)
ואם היא רוצה דווקא בראשון או שלישי? את מצפה שהוא כל יום ינסה להציע?
אני לא חושבת שזה נכון ושכן צריך להיות רמז קל מצד האישה כדי שהבעל יידע לנסות
אותי אישית היה דיי מטריד אם בעלי היה מנסה כל יום כי אולי היום אני רוצה ומתביישת
התשובה היא .. צריך לדבר על זה ולמצואבתי 123
את האמצע הפותחת סיפרה שאם היא לא רומזת זה פשוט לא קורה אז כן הבעל מחוייב לפחות לנסות זה לפי ההלכה.
כמה פעמים? תלוי בזוג ובכל אחד מהם.
נכון יש נשים שלא ירגישו נוח אם הבעל היה מנסה כל יום אבל אם היה רק שואל בצורה עדינה? צריך למצוא את האיזון
אני ישנה עם שמלות בית קלילותהריון ולידה2
איכשהוא יצא שכל פעם שאני לובשת שמלה מסויימת אנחנו ביחד, מיוזמה שלי או שלו
אז זה פשוט הפך להיות הדרך שלי לעדכן אותו מה התכנון שלי הלילה
זה רמז שהוא לא דורש ממך יותר מידי, פשוט להחליט שיש בגדים מסויימים שמובילים לשם

ולרמוז זה לא אומר להגיד את זה ברמזים שהוא יצטרך להתאמץ לפענח
אצלנו אם בעלי שוכב איתי במיטה ואומר לי שהתגעגע אני מבינה שהוא מכוון ליחסים
אנונימית אחרת גם אצלי..הריון ולידה2
אני דוסית ממש, עם דימויי גוף שצריך לעבוד עליהם.
יום אחד אזרתי אומץ וקניתי בגד מאוד אינטימי (הפתעה ליום הולדת של בעלי🥰) ומאז זה רמז עבה במיוחד בשביל שנינו...

מה שגורם לי לחשוב שכבר מלאאאאאא זמן לא השתמשתי בו😔
הריון, הנקה וגלולות😬 פשוט זוועה!!
מזכירה לכולנו- בלי שיתופים אישיים מחדר המיטות.טארקו
"אפשר לעשות ככה וככה"-אחלה
"אני עושה ככה וככה"- לא.
רק מעירה-"אפשר לעשות ככה וככה וככה" לפעמים =השם בשימוש כבר
למה שאני עושה, בעצם, רק לא נעים לי לכתוב שאני עושה אז אומרת "אפשר".
אולי פשוט לכתוב מאנונימי, או באישי.
🙂
באישי צריך להזהריעל מהדרום
לק"י

לא תמיד מי שיפנה אלייך הוא דוקא אשה/ אשה נורמלית.
נכון. אני באמת חשדנית.. כתבו לי כמה באישי ועניתי תוך כדיהשם בשימוש כבר
מחשבה-"אולי זה גבר, אולי זה גבר, תעני עניינית וזהו"
יש מקום לחשוד גם בניק-אשה( לפחות כך מציגה את עצמה) ותיקה?
ברוררררה' אלוקינו


אוף אז מה, לחשוד פה בכולן?השם בשימוש כבר
כן. באופן עקרונימשמעת עצמית
כולנו חבורת גברים שעירים ומיוזעים שיושבים עם נרגילה וזוממים מזימות!

ראי הוזהרת!!
😆
השם בשימוש כבר
אולי אני בכלל גבר, מה אתן יודעות
את בטוח!!!משמעת עצמית
עם הסיפורי לידה המפורטים.
בוודאות גבר.
עם זקן!
👳‍♂️
הי... לא ספרתי כאן סיפורי לידה... רק על הקיסריהשם בשימוש כבר
וההפלות.. והקיסרי היה ממש מזמן...
לידה רגילה לא עברתי בינתיים🙂
אויששש סורימשמעת עצמית
יצאתי סתומה... 🙊

"אני גרועה בפרצופים" מכירה את הפדחניות שמנסות לצאת מזה?

אבל את מוחלת לי נכון?
טפשת וזה... 🤭
חחח ברור!! אין על מה לבקש סליחה, תקראיהשם בשימוש כבר
בכרטיס האישי שלי...
הכל בסדר🙂❤️🌷
סיפרת ממש על הניתוח וההפלות? פספסתי?אורוש3
על הקיסרי די פרטתי בתגובה למישהי ששאלה איך זה,השם בשימוש כבר
אבל זה היה ממש מזמן, הייתי צעירה ותמימה( לפני בערך חודשיים חחחח)
ועל ההפלות לא פרטתי, רק מדי פעם כתבתי שעברתי שתיים בשבועות לא מוקדמים.
אה נכון. חח אבל בכלל לא הכרנו אותך אזאורוש3
זוכרת עכשיו. ענינו ביחד לאופק המדבר.
?? איך את זוכרת? וואו... איזה זיכרון מעולה!!השם בשימוש כבר
אולי כי זה נושא שנוגע לליבי חחאורוש3
🙂-תזכירי לי-עברת רק קיסריים??השם בשימוש כבר
אחותי לא רק בגלל זה! 🙂השם בשימוש כבראחרונה
הרסת אותיחסוי בהחלט


חחח סתם מתוך עניין-אין לי הסבר

בי חשדת?

תמיד להיות עם עיניים פקוחותיעל מהדרום
לק"י

גם אם אשה שואלת שאלות שלא מתאים לך לדון בהן, רצוי להגיד לה שלא מתאים לך ולסגור את השיחה.

(ואם מישהו ממשיך לחפור, על אף שביקשת ממנו להפסיק, אז לחסום ולדווח למישהו מהמנהלים באישי)
לא, זה לא קרה..היה איזה נושא רגיש ששאלו אותי באישיהשם בשימוש כבר
אבל הסתכלתי בכרטיס קודם, עניתי עניינית והיא(כנראה.. ) הודתה ולא הוסיפה דבר, כך שהכל בסדר.
בכל מקרה לא כדאי לגברים או למי שלא יהיה לנסות לכתוב לי משהו טיפה... באישי. לא כדאי.
בחיי שבא לי לנסות משמעת עצמית
הזהרי לך!! השם בשימוש כבר
טוב, אימאלה😳משמעת עצמית
אני אנסה, טוב? מחי
מניק אנונימי מפחיד שאפתח במיוחד בשביל זה
בקושי מגיבהאופק המדבר
פה לאחרונה אבל הייתי חייבת,
תקשיבי את אחת הטובות פה
אני חייבת, אל תכעסי--עוד לא ילדת??? השם בשימוש כבר
האמת שאני כרגע כותבת פה תוך כדי הלידהיעל מהדרום
לק"י

אני מן סופרוומן שכזו

סתם, סתם...
אם במקרה מישהי פה האמינה לי.
לרגע האמנתי miki052


תראי, עם האפידוראל הגיוני שאכתוב פהיעל מהדרום
לק"י

בצירי לחץ פחות
רק שניה.. בדיוק אני מוציאה את השליה...חדשה ישנה
😅
ימות המשיח
תתכונני... בכל פעם שתגיבי לי או באיזה שרשור שאני אגיב,השם בשימוש כבר
אני אשאל אותך את השאלה הזאת....
את ממש במתח? miki052


לא... זו בדיחה כזאת... לעצבן אשה בהריון שמתה כברהשם בשימוש כבר
ללדת, ולהגיד לה בכל פעם שרואים אותה-עוד לא ילדת?...
לא מכירה את זה??לא עשו לך את זה?
האותיות לא עובדות לך במקלדת אה?!השם בשימוש כבר
נכון, ועדיין זה לא שיתוף אישי מחדר המיטות..טארקו
מה חוסם אותך?הריונית ותיקה
לצערי זה נפוץ , כי מחנכים ילדות מגיל 0 כמה הן שמורות טהורות ולא מסבירים איך נוהגים בזוגיות תקינה ואז הן חסומות , לא נהנות , מתביישת עם הבעל ועוד ועוד....
את יכולה להתחיל בלקנות הלבשה תחתונה מושקעת וללבוש אותה אחרי מקלחת , זה בהחלט רמז עבה .
וגם תביעי כלפיו חיבה של חיבוקים ואהבה...
הפותחת ציינה 8 שנות נישואיןאוהבת טבע
נראה לך הגיוני שיש בושה בין בני זוג לאחר רזומה כזה?
דבר ראשון כן דבר שני מי אמר שזה לא בסדרבתי 123
לא הבנתיאוהבת טבע
לדעתך זה בסדר שיהיה בושה בין בני זוג בדבר הכי אישי ופרטי שלהם?
הרי זה רק של שתיהם?!
או שאני התמימה כאן...
וכן, לדעתי זה לא תקין בכלל וחבל מאוד!
כן אם הבושה מגיע ממקום טוב מותר גם להתביישבתי 123
בין בני זוג זה בסדר גמור וזה טבעי
יש נשים שמרגישות חופשי ונוח עם בעלן כבר מהרגע הראשון ויש נשים שמתביישות גם אחרי 20 שנה
השאלה באיזו רמה והאם זה פוגע או לא בזוגיות
וואוואוהבת טבע
חולקת עליך ממש!
כנראה ההגדרה שלנו לזוגיות מאוד שונה...
אין! איןן!! אין! משו/נושא/רצון/חלום/ענין ולא יודעת מה - שאתבייש לשתף בו את בעלי! לא קיים!
בעלי זה החבר הכי טוב שלי! זה הנפש התאומה בכל מובן המילה! אם יהיה לי משו הכי קטן שאני רוצה להגיד לו ולא אגיד מכל סיבה אשר תיהיה - זה יפריע לנו מאוד! זה כמו חוצץ שעומד ביננו..
אז בנושא הזה?! שהוא ליבת הזוגיות?! שהוא המרחב הפרטי רק שלי ושלו?!
אבל למה את חושבת שאם את ככה וטוב לךבתי 123
משהו אחר הוא לא בסדר?
כל זוג הוא שונה כל אישה וגבר הם שונים
גם כשאין בושה בכלל זו יכולה להיות בעיה בזוגיות לפעמים.
אין משהו נכון לכולם וטוב שכך!
עונה לך ולמיואשת:אוהבת טבע
ברור שכל זוג הוא שונה. ולכל אחד הדינמיקה שלו.
אבל יש כללים ברורים שאמורים לחול, לפחות בשאיפה, על כל הזוגות שרוצים לבנות ביחד זוגיות תקינה. נכון?
למשל - להתפייס אחרי ריב, וכדומה.
אז לדעתי כלל בסיס בזוגיות- פתיחות מלאה, ללא סודות והסתרות!
ואם למשל אישה מתביישת במראה שלה, גם לי קורה לפעמים, או מכל סיבה אחרת היא לא מספיק פתוחה מול בעלה- לדעתי זה בעייתי! אנחנו לא אמורים לשאוף לזוגיות כזו. יכול להיות שאנחנו כרגע שם - אבל לא זו השאיפה.
גם אשה שמתביישת בגוף שלה למשל - אם היא משתפת את בעלה בענין, והם מסכמים למשל על קיום יחסים באור מעומעם עם לבוש חלקי או לא יודעת מה - אז זה כבר משו של שתיהם ביחד, וזה לא בעיה שלה שהיא מתביישת לשתף אותו. הבנת?
לבוא ולהגיד לאשה- את מתביישת, זה תקין, זה בסדר, לא חייב להיות אחרת. - זה לא נכון! זה רמה של זוגיות מסויימת שאפשר להשיג הרבה יותר ממנה.
קשה לך ליזום? את מתביישת? - הבושה פה היא לא נכונה לדעתי. נכון, כרגע הפותחת שם והלוואי שתצליח להתקדם ולשנות - אבל להשאר שם - ממש לא!
שבי עם בעלך, שתפי אותו בקושי הזה - אני מתביישת ליזום, מה עושים? - אל תשאירי אותה שם ותספרי לה שזה תקין ובסדר.
אפשר ליצור ולהגיע לזוגיות הרבה הרבה יותר עמוקה - ולכל אחת ואחת מגיע!
אמרת יפה... לדעתך זה בדיוק העניין את מסתכלתבתי 123
על עצמך ועל השאיפות שלך ושלכם בתור זוג בלי להבין שיכול להיות גם אחרת וגם זה טוב וגם זה תקין
וגם לא להיות מושלמים זה תקין ובסדר זה מה שעושה אותנו מיוחדים
וכמו שאמרת אם יש בעיה מדברים ומותאים פתרון לאו דוקא הפתרון הוא לשנות את האופי או הדינמיקה הזוגית אלא לפעמים פשוט פתרונות פרקטיים
אני מסכימה איתךמיואשת******
שצריך לשאוף ליותר. אבל זה במציאות שלי
מקבלת את זה שיש אנשים ביישנים יותר מטבעם ואם הביישנות הזו לא פוגעת בהתנהלות הזוגית זה בסדר. הפותחת כן מתארת שזה פוגע לה אז זה לא בסדר
דייקת. תודה!אוהבת טבע
דיברתן על שאיפות ממערכת זוגיתתיתי2
יכולים להיות זוגות שאוהבים
את הביישנות ביניהם
את הפרטיות של כל אחד מהם.
זה יוצר דינמיקה שהיא מעניינת, מושכת ולא פחות טובה מזוגיות שבה הכל פתוח ומדובר...

כלומר, לא חייבים לדבר על הכל כדי להיות חברים הכי טובים
או עם הקשר הכי קרוב
או הזוגיות הכי טובה.

זוגיות טובה היא הרבה יותר מורכבת ואינדיווידואלית...
ממממממ נקודה למחשבה🤔אוהבת טבע
בכל אופן, לפותחת זה לא כך...זה כן מציק ומפריע לה...
אבל התגובה שלך היתה כללית ונחרצתבתי 123
יש בזה מסר מאוד בעייתי לדעתי
אם את מתביישת מבעלך את לא בסדר או שהזוגיות שלך לא בסדר
אפשר לנסות לשנות האופי ואפשר ללמוד להתמודד איתו בדרכים אחרות
אז אני אמתן את תגובתי ואחדד:אוהבת טבע
הזוגיות יכולה להיות נפלאה גם ככה, עם אי אילו ענינים שאחד מבני הזוג מתבייש לפתוח מול השני.
אבל, ברמה גבוהה של *חברות* בין בני הזוג - לא רואה איך מסתדר כזה דפוס של יחסים...
אציין שאולי לא כולם שואפים לשם. אולי זוגיות טובה ומכילה ואוהבת מספקת אותם- וזה נפלא!
רמה גבוהה יותר של חברות בין בני הזוג, לדעתי, לא מאפשרת אי שיתוף מלא ופתוח...
אני חושבת שיש לך בלבול בין חברותבתי 123
ופתיחות לבין בושה
מסכימה איתך שמאוד חשוב תקשורת פתוחה ולדבר על הכל
ועם זאת עדיין יכולים לשמור על קצת בושה ומסתורין.
יש זוגות שלא מתביישים מכלום נכנסים אחד לשני לשירותים וחיים נפלא
ויש זוגות שהאישה מתביישת להראות את הגוף שלה או מתביישת ליזום כמו הפותחת והכל בסדר והזוגיות נפלאה
כשמתעוררת בעיה בזוגיות צריך לפתוח לדבר ולמצוא פתרונות משותפים.
אני חושבת שהיום נשים נמצאות בהרבה לחץ שהן צריכות להשתנות, שהן לא בסדר ..
אני חושבת שהצלחתי למצוא הגדרה קולעת!!!!מיואשת******

יש בושה של - לא נעים לי. בושה כזו לא מתאימה בין בני זוג

יש בושה של - לא מתאים לי. בושה כזו לזוג שזה נעים וטוב לו, מתאים להם.

מקווה שהבנתן אותי

חחחחח אני אוהבת את הדיוקים שלך!אוהבת טבע
אכן, ל"לא מתאים לי" - יש מקום גם באישות, תקשורת ובכל ההתנהלות הזוגית- מעצם היותנו בני אדם אינדיבידואלים בסופו של דבר.
לדעתי קושי בליזום יחסים כמו שהפותחת מתארת, יותר יושב על :לא נעים לי ליזום, מאשר :לא מתאים לי ליזום...
איפה הבעל בכל הסיפור? נשמעבתי 123
מהפותחת שלא לה יש את עיקר הבעיה עם חוסר היכולת ליזום אלא בעיקר לבעלה
יש בעלים שלא אכפת להם מי יוזם העיקר התוצאה. וגם ינסו לחפש ולדמיין בכל דרך רמזים.
ובעלה מרגיש שיוזמה זה בטוי של אהבה
פשוט איזשהו קצר בתקשורת
לא לגמרי מסכימהמיואשת******

אם אשה כותבת שהיא מרגישה זנותית ליזום , זה בעיה אוביקטיבית לדעתי. ולא משהו של מערכת יחסים.

מצחיק שאנחנו דנות במקרה של הפותחתאוהבת טבע
בלי מעורבות שלה בעצם. בלי שהיא תגיד ותכוון למה היא מתכוונת בדיוק...
לא סותר את זה שכיף ומלמד מאוד לדייק לעצמנו נקודות חשובות...
אני מסכימה איתך שפה יש גםבתי 123
בעיה אבל לא רק
קראתי שובאוהבת טבע
לא ראיתי שום בעיה שהיא ציינה על בעלה🤔
הפותחת פתחה שרשור נוסףבתי 123
אבל גם בשרשור הזה היא ציינה שאם היא לא יוזמת זה לא קורה
אז אני מבינה מזה בין השורות שחוץ מהעובדה שהיא מתביישת ליזום שזו בעיה אולי במקרה הזה אבל לא בהכללה
יש גם בעיה של תקשורת בינהם ושל הפירוש של הבעל כלפי ההתנהגות שלה
תיתי2 אני אוהבת את התשובות שלךרקלתשוהנ
יש לך תמיד זווית אחרת, חכמה, מעניינת להוסיף.
⁦️⁩
תראי מותקמיואשת******
את סיפרת היום כמה שאת רזה ויפה וחתיכה(מפרגנת לך!!💕) ואיך בעלך לא היה מסתדר עם מישהי שלא כזו... בואי מבין שלא כולם כמוך ולא כולן מרגישות נוח עם הגוף אחרי לידות וכו וזה משפיע גם בנושא הזה.. אולי זה לא אידיאלי אבל זה כן מובן מאד
אבל לא על זה היה הנושא!אוהבת טבע
בכלל לא!
רק אמרתי שלהגיד שהודה בין בני זוג זה דבר תקין - לדעתי לא! והתכוונתי באופן כללי - לאו דווקא על היחסים ומה שביניהם...
וכמו שכתבת - זה אכן לא אדאלי.אוהבת טבע
ולבוא ולכתוב - יש בושה בין בני זוג זה בסדר ואין צורך לחתור להגיע לחיבור אמיתי וקרוב יותר - זה לא נכון בעיני!
מסכימה איתךהריונית ותיקה
הוא הנפש התאומה שלי אין סיכוי שאתבייש ממנו, הוא ראה אותי במצבים הכי קשים והכי שמחים שלי .
וכן גם במצבים בהם הגוף אחרי לידה ובמראה לא אידיאלי אני לא אתבייש קודם כל כי אין לי במה להתבייש ושנית כי זוגיות לא נמדדת רק באטרקטיביות ובמראה , צריך לקחת בחשבון את שינויי הזמן והגיל ואת העובדה הפשוטה שהכל חולף ואנחנו נשארים עם בסיס חזק ויציב .
מה זה בושה ממקום טוב?miki052

גם לי נשמע ממש מוזר להתבייש מבעל.

או שפשוט לא הבנתי

אני אגיד דוגמה מה זה ממקום לא טוב וכלבתי 123
אחת מרגישה אם הבושה שלה באה ממקום טוב או לא
למשל אישה שמתביישת להראות לבעלה את הגוף כי שלא נדע עברה טראומה כלשהי.
אבל יש נשים בישניות מטבען ומותר להן להיות כמו שהן גם עם הבעל יש גברים שאפילו אוהבים את זה והזוגיות שלהם נפלאה
וואי אני ממש ממש ממש מבינה אותךאון17
אני באה מסביבה לא חרדית אמנם אבל כן מאוד שמרנית במה אישה יכולה להגיד לבעלה ..
ובכלל הייתי בקבוצה של בנות עם כבוד בשמיים.
וכאן יש שתי נקודות שמאוד משפיעות על הענין הזה ספציפית.
מצד אחד את רוצה ואפילו יותר מחייכת וחביבה מקווה שיקלוט..מצד שני הוא לא קולט ולעשות את זה ברור זה כמו מחסום שאת לא יכולה לעבור..
ואני אישית לפחות מרגישה שזה נובע ממקום של כבוד קצת וחשש מפני דחייה בעיקר.
אם זה מדבר אליך נוכל להמשיך לדבר על הנושא בפרטי מרגיש לי נכון יותר שיתפתי יותר מידי בנושא
עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

אני מכינה בד"כ עוגת פירורים וחותכת לריבועיםשימושית

גם יפה וגם קל וגם כמעט אף פעם לא מתפקשש

אשמח למתכוןשיפור

עוגת פירוריםשימושית

מצרכים

לשכבה הבסיסית

  • 3 כוסות קמח

  • ¾ כוס סוכר

  • 1 ביצה L

  • 1 שקית אבקת אפייה

  • 1 כוס שמן קנולה

לשכבת השוקולד

  • 2 כפות שטוחות אבקת קקאו

  • ½ כוס מים

  • ½ כוס שמן קנולה

  • ¼ כוס סוכר

  • 2 ביצים L

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל־180 מעלות.

  2. מכינים את השכבה הבסיסית: מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר ואבקת האפייה.

  3. מוסיפים ביצה ושמן ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה.

  4. מעבירים חצי מהתערובת לתבנית ומשטחים החצי השני מכניסים למקפיא.

  5. מכינים את שכבת השוקולד: מערבבים בקערה את הקקאו, המים, השמן, הסוכר והביצים עד לקבלת תערובת חלקה.

  6. יוצקים את תערובת השוקולד מעל השכבה הבסיסית ומשטחים בעדינות.

  7. מפוררים מעל המלית שוקלד את החצי השני של השכבה הבסיסית

  8. אופים בתנור שחומם מראש עד שהעוגה מתייצבת וקיסם יוצא עם מעט פירורים לחים.

  9. מצננים היטב לפני החיתוך.

תודה רבה!!שיפור

אני מביאה מה שאני טובה בוהמקורית

אגב שבוע שעבר שלחתי עוגת תפוזים לשכנה בערב שבת כדי לשמח אותה והיא עפה עליה לדבריה

אם קשהלך עוגה אפשר עודיות

אבל כל מה שכתבת נשמע מעולה ואל תזלזלי בעוגת שוקולד עם קרם שוקולד מלמעלה!!! זה מעדן מלכים ובאופן אישי זה הגילטי פלז'ר שלי ומזל שאת לא בקהילה שלי🤭

אני מהסיבה הזו לא מביאה...מתואמת

כי יודעת שלא אצליח להכין משהו טעים ושווה מספיק. (וגם כי קשה לי אפילו להכין לעצמנו דברים, אז אני לא יכולה להתחייב לאחרים...)

אני לא שמחה מהמצב הזה, אבל זה מה יש🤷‍♀️

בעיניי כל עוגה שנטעמת ונראית בסדר מתאימה.שיפור

ובתור מגויסת ויולדת הייתי שמחה לקבל, אבל כן מעדיפה כמה שפחות מלכלך ומתפורר.

אני אם אני מביאהרקאני

זה את הטורט הפשוטות

הכל מתקבל בברכה

יש כאלה ששולחות אלפחורס ועוגות גבינה

מה הבעיה בעוגה בחושה?השקט הזה

אפשר לקשט קצעת מלמעלה בשקדים פרוסים אם זה מתאים לעושה או אבקת סוכר תמיד משדרגת את המראה.

אני אוהבת לסדר במנגטים.טארקו

וככה עוגה הכי פשוטה שיש נראית מרשימה בהרבה.

הרבה פעמים במקום בחושה ממש אני עושה בחושה משודרגת

נגיד עוגת שוקולד פירורים/ריבה פירורים

בראוניז עם אגוזים למעלה

....

וליולדת/מגויסת פס עוגה זה הכי מפנק בעולםטארקו

וממש לא צריך עוגה מתוחכמת, פס עוגה בחושה זה מהמם

את יכולה לקנות תבניות פס מקרטון שהן יותר יפות

ואם את שמה בשקית צלופן אז בכללל...

רעיון מעולה- אימצתידיאט ספרייט

בעטיפות אני מעולה 😂ואני שר

יש לי מאגר עטיפות שלא מתקרב לקצב השימוש

ואני יודעת כמה זה משדרג 😊

אבל עדיין לא נעים לי להכין איזו עוגת וניל ב5 דקות, מרגיש לי כזה פשוט...

אני הייתי שמחה לקבל!!! לי לא לוקח 5 דקות.שיפור

ואם את רוצה לשדרג אז תפוזים, מייפל או שוקולד, או להוסיף ציפוי.

נראה לי שהבעיה שליואני שר

היא שהתרגלתי לרמה גבוהה בבית לעצמנו, אני כמעט לא מכינה בחושות, רק עוגיות (גם יותר טעים וגם יותר מותאם למשפחה צעירה כי אפשר להקפיא ולאכול לאט לאט),

ואז נראה לי לא מספיק שווה ומכבד להכין לאחרים פחות מזה...

תודה על הפידבק הזה, זה מעודד אותי שאני כנראה סתם מגזימה 🙃

לגמרי מגזימה❤️ הלואי והייתי מכינה בחושותירושלמית במקור

ואם תביאי צלחת עוגיות?טארקו

אם יש לי אני אעדיףואני שר

למשפחות לפחות, לא לקידוש.

פשוט זה דורש יותר זמן התעסקות ואז זה גורם לי פחות לרצות לקחת את זה על עצמי...

(בדיוק השתבצתי לארוחת ערב ליולדת, דורש ממני אומץ ועבודה על פחדים. כל הכבוד לי

💪יעל מהדרוםאחרונה

נו אז את סתם מקטינה את עצמךטארקו

זה לא מיועד עכשיו לעוגת רושם, אם זה חשוב להם זה משהו שמזמינים

הכי כן עוגת וניל ב5 דקות, עטופה יפה, אם את מספיקה פתק קטן אז בכלל.

המטרה היא לא העוגה

העוגה במקרה כזה היא אמצעי להגיד "חשבתי עליכם ואני אוהבת אתכם"

תוסיפי על אגוזים, או ממרח לוטוס. מהמם.באתי מפעם

ובתור מגויסת/ יולדת קיבלתי גם דברים דוחים ובאמת שעיקר היחס, מישהו רואה אותי, הייתי מאושרת גם כשהביאו לי חלה שהכל בפנים היה בצק (!) וזה מאוד שימח אותי שחשבו עליי.

כשאני אופה עוגות ומביאה לאחריםמישהי חדשה:)

אני אופה גם עוגה קטנה בתבנית מאפינס, וטועמת אותה. אם יוצא טוב, אני מביאה את הגדולה למי שרציתי.

ומסכימה עם מה שטארקו אמרה

מצטרפת לעוגיות פירורים. קל ונראה מרשים, וגםמבורכת

עוגת קפה בחושה עם קרם מעל (אבקת סוכר מעורבבת בקצת מים חמים וטיפה קפה) נראית וואו.

עוגת בראוניז תמיד מתקבלת בברכה (ונח לחתוך אותה לקוביות קטנות במנג'טים)

עוגיות שוקולד צ'יפס חתוכות לרצועות

קאפקייקס שוקולד או שוקולד צ'יפס

אני מביאה את מה שאני יודעת להכיןדיאט ספרייט

עוגה אחת בלבד- עוגת שוקולד עם סוכריות מעל.

אני לא רואה בעיה לשלוח עוגה כזו ותמיד קיבלו אותה בברכה (ממה שאמרו לי).

ואני עצמי קיבלתי:שמרים, בחושות, פעם אחת קיבלתי עוגת גבינה.

בדכ מכינה בראוניזרק לרגע9

גם קל, הכל בקערה אחת בלי מיקסר וגם קצת יותר טעים מעוגה בחושה רגילה.

יש לך מתכון?רקאני

של ניק ב. הפרווה ממש טוביעל מהדרום

מה הבעיה בבחושה?מקקה

אני תמיד מביאה פשוטות. הכי הרבה עם ציפוי שוקולד

עוגת ביסקויטיםרינת 24

אצלינו בבית העוגה המועדפת זו עוגת תפוזים בחושהיעל מהדרום

לק"י

אז אם במקרה תשלחי לנו עוגה אי פעם, אז זה מעולה😅

אצלנו מאוד הולך עוגות בחושותנעמי28

בעייני זה מספיק לגמרי.

את יכולה לעשות מאפינס בקערה אחת (של בננה ושוקולד הולך אצלנו טוב) או לחתוך ולשים במנג'טים או לעשות עוגיות ברמת קושי וזמן כמו עוגה בחושה.

לא רואה בעיה בבחושההבוקר יעלה

ואני אחת שאוהבת לאפות ולהשקיע. אבל כשאין כוח או סמן אז בהחלט בחושה

מה שאני עושה זה בלילה אחת לארבע פסים, וכל פס. שמה משהו אחר כמו מייפל ושקדים, שיש, אגוזים וקינמון. זה משדרג ממש.

עוגות אחרות אפשר שמרים או פירורים כמו שהציעו

לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)

אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…

אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.

וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.

מה אתן חושבות?

אמoo

אני כבר הרבה אחרי השלב הזה

אבל באופן כללי

פחד זה לא דבר שמנהל את חיי

כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות

הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת

כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.

זה טבע העולם.

ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.

בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו

מסכימה איתךמישהי חדשה:)

ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.

אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?

זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת

ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...

ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...

אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור

יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.

אני מאמינהכורסא ירוקה.

שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.

אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה

אני יכולה לומררקאני

שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי

ולמרות הקשיים שעברתי בחיים

אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...

מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה

גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני

זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור

אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.

לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2

אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת

וזה לא פשוט. בכלל

אבל זה ממלא אותי באושר גדול.

לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור

אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.

בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.

כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.

לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##

שאביא ילדים לעולם כזה

מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'

מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות

בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה

לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה

לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה

לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע

האמת שלאאיזמרגד1

מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.

אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.

ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.

יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר

"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"

(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)

אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-

לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה

ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,

ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.

אני מפחדת מדברים אחריםטארקו

אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח

גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..

בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק

זה כשהרצון גובר על הפחד.

אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.

אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..

גם לי היה את הפחד הזה לפני ההריון הראשוןרוצה לשאול שאלה

ממש כעסתי על עצמי שאני כ"כ אגואיסטית שמביאה את הילד לעולם שכולו עבודה קשה, ושאפילו הלידה שהיא תחילת החיים מתחילה בכזה קושי פיזי (כי אני לא יודעת מה תינוק מרגיש בכל התהליך הזה של הלידה, גם פיזית וגם רגשית הכל מבלבל וחדש)

אבל אני חושבת שטוב לילדים שלי, ברור שיש קשיים וגם יהיו להם בעתיד כי זה העולם, אבל ברוב הזמן טוב להם, והם שמחים. וגם לי עם כל הקשיים שהיו לי בילדות (והיו הרבה, וב"ה שהילדים שלי לא עוברים אותם) עדיין טוב לי ואני שמחה שנולדתי.

הם גם מרחיבים לי את הלב כל יום מחדש שאחרי תקופה בלי תינוק הרצון פשוט משתיק לי את כל הפחדים והופ מגיע עוד ילד....

לפעמים אני ממש פוחדתדיאט ספרייט

אבל אני תמיד זוכרת שתפקיד של אישה יהודיה זה להביא ילדים והשותף השלישי מלווה אותי ואותם בכל התהליך הזה.

במצרים הנשים ידעו שהילדים שלהם יישלכו ליאור והן עדיין הביאו ילדים.

התפקיד שלי זה להביא אותם ולסמוך על הקב"ה שיעזור לגדל אותם בנחת, בשלום, ברווחה.

אהבתי את הדוגמה שהבאתמתואמתאחרונה

באמת עמרם היה מאוד רציונלי והגיוני כשגירש את יוכבד אשתו, כי באמת איך אפשר להביא ילדים לעולם של עבדות ואובדן?

אבל נשות ישראל במקורן ניחנו ביכולת להתעלות מעל השכל, ולהמשיך להביא ילדים לעולם.

והנה - בזכותן אנחנו קיימים היום

בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה

היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃

כמה שאלות.

  1. כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..

  2. לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?

  3. מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?

עונהרוני_רון

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

  1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

  2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

  3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

מנסה גם לענותיהלומה..
  1. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

  2. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

    כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

מזל טוב והרבה נחתממתקית

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

מזל טוב!!!רקאני

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

מזל טוב!באתי מפעם
  1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

  2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

  3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה

לגבי פ2?

מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

וואלה זה חדשהבוקר יעלה

רק גל תינוקות?

אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

מזל טוב! ❤️אפרסקה

מזל טוב!שנהב
  1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס

תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

יכול להיות גודש מקומייום שני

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

אולי פטריה?באתי מפעםאחרונה

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאניאחרונה

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור

בנות שעושות לק ג'ל, שאלה ליעדינה אבל בשטח

מה אתן עושות במקווה?

סתם עלתה לי מחשבה להתחיל להרגיש נשית יותר, אז איך זה הולך ? לפני המקווה צריך להוריד? לחדש? נראה לי מלחיץ ממש..

אני לא עושההשם שלי

ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.

יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.

מותר לטבול על לק ג'ל במקווה- בתנאי שהוא שלם, מסודקאלישבע999

ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.

אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.

מסודרנפש חיה.

לחדש לפני המקווהשירה_11

פ

אני עושה רק בהריוןשלומית.

ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)

אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.

אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...

תלוי פסיקהכחל

יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה

אבל זה לא לפי כל הפסיקות

לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד

אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם

זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש

(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)

תבדקי מה הפסיקה שלכם

אם מותר עם לק שלם, אז אחלה

תעשי יום לפני

תשאלי את הרב שלכםרקאני

אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי

יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה

אני טובלת עם לק ג'ל ומקפידה לחדש סמוך ככלסטודנטית אלופה

הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)

ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.

גם לי אמרו ככהיערת דבש

ו- @שלומית. לק ג'ל לא יורד לבד

צריך ללכת להוריד אותו כי קשה מאוד להוריד בבית

אולי התכוונת ללק רגיל

לא לאשלומית.

אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.

אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;

( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)

זה לא כ"כ קשה להורידשימושית

10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים

מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן

מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק

כן, נכוןשלומית.

פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך

כנראהקל"ת

שהלק לא מאד איכותי🫣

אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?

הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף

אני מקלפת לעצמירקאני

אבל באמת הלק לא הכי איכותי

יורד לי יחד עם הלק גם שכבה דקיקה של הציפורן....

המכשיר שמורידים איתו עושה לי צמרמורות שאני לא מסוגלת🙈

את יכולה לבקש עוצמה עדינה יותרניק חדש2

אצלי קבוע הייתי סובלת בזה.

עד שהגעתי למניקוריסטית שראתה שהעור שלי עדין אז היא עושה לי בעוצמת נמוכה ובעדינות כזו שלא כואב לי בכלל.

כשלפני זה סבלתי כל פעם🤦‍♀️

זה לא כואב לירקאני

הרעש עושה לי צמרמורות

כמו ברופא שיניים

אני מתפתלת כולי חחחח נושכת שפתיים

😅😅 כן זה אותו מכשיר מסתבר.ניק חדש2

😵‍💫😵‍💫😵‍💫רקאני

אולי, אבל כל עוד זה מחזיק עלי יפהשימושית

שלוש וחצי-ארבע שבועות לא אכפת לי שהוא לא הכי איכותי

מכירה את השיטהיערת דבש

וגם ניסיתי פעם

סיוט

מעדיפה חד משמעית ללכת קוסמטיקאית

והיא במילא מורידה לפני ששמים חדש

לי זה לא סיוט שימושיתאחרונה

ואם את הולכת לפי פסיקה שמתירה לטבול עם לק חדש מצוין, אבל אם את הולכת לפי פסיקה שצריך לטבול בלי לק זה אומר ללכת פעמיים לקוסמטיקאית

עונהקל"ת

אני עושה קבוע לק גל.

ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.

יש פסיקות שאומרות שגם אם הלק לא חדשהשקט הזה

אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.

אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.

אני ךא הייתי עושה אלא רק בהריונותניק חדש2

בחודשים האחרונים התחלתי.

עושה יום יומיים לפני המקווה.

ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.

זה ממש עושה לי טוב

יש הרבה קוסמטיקאיות שמורידות לפני המקווהיראת גאולה

ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...

אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.

^^ אני אישיתיערת דבש

עושה לפי הפסיקה הרווחת

מחדשת לפני המקווה

כמה קרוב שאפשר

אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע

זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭

אני מורידה לבד בביתשימושית

ואחרי המקוה הולכת לשים

תודה רבה לכולן!עדינה אבל בשטח

מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..

עזרתן לי מאוד להחליט ש...

כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..

מזדהה ומתבאסתשמחה כפרוייקט

נושא לא פתור אצלי

מבינה אותך ממשרקאני

אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים

או לכבוד אירועים מסויימים או חגים

יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...

אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה

(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)

זאת אחת הסיבות שאני לא עושה…מרגול

אני לא מאורגנת מספיק בשביל שזה באמת יקרה בזמן

ואין לי איך להוריד לעצמי בבית בלי להרוס את הציפורן במקרה ששכחתי.

וגם זה לא מחזיק אצלי חודש אף פעם (ציפורניים שומניות, קרה עם כל מניקוריסטית)

אז די.

מקפידה לגזוז בבית כדי שתמיד יראה טוב ולא יהיו לכלוכים מתחת הציפורן או משהו. אם היא קצרה אז אין. ושלום על ישראל.

אבל גם חושבת שזה מהמם ונותן הרגשה של טיפוח (עד שזה חצי מקולף ואז זה הרגשה של הזנחה)

ורעיון- הלחמת ריסים. עושים פעם בכמה שבועותמרגול

ולמיטב ידיעתי לא משפיע על מקווה

זה עושה שהריסים נראות יפות, קצת כמו מסקרה

אולי יתן לך את התחושה הנשית אבל עם פחות השקעה והתארגנות

מנצלת את הנושאפינק ליידי

בלי קשר למנהגים ולטבילה.

האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?

מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?

כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה

זו לא בניהניק חדש2

זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.

לי אישית מחזיק נגיד שבועיים

אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.

אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.

הציפורניים נחלשות.

משייפים קצת את הציפורן לפני כל מריחה, לא?עדינה אבל בשטח

כאילו מורידים שכבה

מורידים עם המכשיר של רפואת השיניים😅ניק חדש2

עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.

אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.

ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.

המכונה קצת חמה

את הציפורן עצמה לארקאני

לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת

אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס

התייעצות לגבי ילדלא לדעת

יש לי ילד מתוק בן 5. כשהיה פעוט היה הכי דבש בעולם, ילד קופצני ומאושר, היה לו קשר ממש מיוחד עם המטפלות במעון והיה ממש אוהב את הילדים במעון כשפגש אותם היה מתרגש, צוחק איתם, מתחלק בדברים שלו. מאז שהתחיל גן דברים התחילו להשתבש. היו לו גננת חמודות אבל לא מקבלות אותו בחיבוק ונותנות תשומת לב כמו במעון. הוא לא יצר איתן קשר, לא התחבר לילדים בגן. נהיה כזה שקט ומסוגר. באותה תקופה בעלי היה במילואים כמעט חצי שנה רצוף וגם אני עברתי תקופה רגשית מורכבת וברור לי שמאוד השפיע עליו. התחילו להיות לו פחדים, הוא התחיל להיות כזה מחורפן חלק גדול מהזמן בבית, להציק לאחים כל הזמן, ולצחוק מזה, לצחוק כשצעקו עליו. חשבתי שזה תקופה ויעבור. אבל בתחילת שנה הבאה הגננת סיפרה שהוא מציק לילדים בגן והחלטתי שצריך לעשות משהו. שלחתי אותו לשחייה טיפולית והלכתי להדרכת הורים קצרה, שם היא נתנה דגש על עצות איך לגרום לילד להרגיש יותר משמעותי ושייך בבית. והוא התחיל להיות יותר רגוע ושמח. הרבה פחות להציק, הוא גם התחיל ליצור קשרים חברתיים בגן, אבל עדיין הגננת ראתה שקשה לו ליזום משחק עם חברים. בשחייה הטיפולית המדריכה ראתה שיש לו קושי בויסות חושי ושהוא מאוד אימפולסיבי והמליצה ללכת לריפוי בעיסוק. אז התחלנו תהליך לקראת אבחון ריפוי בעיסוק (אנחנו עדיין מחכים). בחופש ילדתי ברוך ה', והייתי מאושפזת שבוע בגלל זיהום. מאז שחזרתי הביתה, הרגשתי שחזרתי לילד אחר, מחורפן ברמות על. כל היום מרביץ ומציק בלי סוף וצוחק, וצוחק עוד יותר אם כועסים עליו. רק עם התינוק היה עדין ברוך ה'. עם החזרה לשגרה הוא נרגע קצת וכבר פחות מחורפן, אבל עדיין מציק לאחים ואומר להם דברים לא יפים כל היום והתחיל גם להיות קצת אגרסיבי כלפי התינוק. בגן לא יוצר קשרים חברתיים, מתבייש לפנות אל הצוות. אומר שכולם בגן לא נחמדים, הוא לא רוצה שיהיו לו חברים, מספר שמציקים לו כל יום והוא בוכה ומתבייש לספר לגננות וגם ככה לא עוזרות לו. דיברתי עם הגננת והיא אמרה שבסה"כ נראה שהוא בסדר בגן, אבל אחרי שהארתי את תשומת ליבה היא אמרה שהוא באמת לא פונה אליה, ובאמת נמצא עם הילדים אבל לא ממש משחק איתם. אמרה שתנסה לעודד אותו למשחק עם חברים ולפנות לנשות צוות. והציעה שתביא את פסיכולוגית הגן לתצפית ונראה מה הלאה. אני ממש חושבת עליו כל היום איך לעזור לו. מנסה לתת לו יותר תשומת לב, להשתמש בכלים שקיבלנו בהדרכת הורים פעם קודמת אבל זה לא ממש עוזר. כשהוא פוגש ילדים בגן שעשועים נראה שהם משחקים וצוחקים ביחד אבל כשאני שואלת אותו הוא אומר שרק הציקו לו, אז אני לא יודעת אם הוא חווה כל דבר בצורה שלילית, או אולי מתקשה בהבנת סיטואציות, או אולי זאת תגובה לדאגה שלי. וזאת השנה האחרונה שלו בגן ואני כל כך רוצה לחזק אותו לקראת כיתה א'. מתלבטת איך לפעול, אני חושבת ללכת להדרכת הורים אבל מתלבטת איזה. ואולי לרשום שוב לשחייה טיפולית למרות שהוא לא רצה להמשיך, נראה לי שזה כן עשה לו טוב. ואולי כדאי ללכת לרופא התפתחות לקבל מבט יותר רחב על כל הקשיים ביחד, עוברות לי בראש גם מחשבות על בעיית תקשורת, למרות שזה נראה לי יותר רגשי, אבל אני לא בטוחה. והכל דורש כוחות ואו בירוקרטיה או כסף... ולא יודעת מאיפה להתחיל...

את נשמעת אמא מאוד דואגת ומסורהיראת גאולה

תודה רבה!לא לדעת

אני חושבת ששווה לפנות להתפתחות הילדדיאט ספרייט

ובגדול אני גם ממליצה לנסות להתקרב לצוות.

אני ממש רואה בחוש שכשמפנקים גננת,

מרימים לה, מפנקים אותה, קינוחים מילים טובות- זה משפיע על היחס לילד.

אפילו אם על הגננת למשל לא, אבל אפילו הסייעת או אפילו מלווה רפואית של ילד אחר פתאום אוהבת את הילד שלי קצת יותר מהרגיל, זה משפיע על כל היום בגן.

איך עושים את זה?לא לדעת

הגשתי פניה לריפוי בעיסוק ולא הייתה שם אפשרות לרופא התפתחות.

ובאמת רעיון יותר לפנק את הגננותלא לדעת

רוב הדברים שתיארתוהרי החדשה

נשמעים לי כמו משהו שמתאים לילד רגיש שעובר דברים. לא נשמע תקשורת אלא ילד במצוקה משלל סיבות. הוא הבכור שלך? כי אם כן אז עוד יותר ברור לי המקום שלי.

אני חושבת שהדרכת הורים טובה שתחזיק אותך/אתכם תעזור לו מאוד. אם לפי מה שאת רואה הוא כן משחק עם ילדים ולך אומר שלא כיף לו אז יכול להיות שזה לא מול הילדים אלא מולך, כי זה מפעיל אותך. לא כל כך הבנתי מה הגננת אומרת על נמצא עם ילדים ולא משחק איתם. רק קצת בא לי להגיד שאני ממש לא מתלהבת מכל הניתוחי התנהגות שעושים בגנים וכו ואם את כל רוצה ללכת למקומות של לבדוק את זה מקצועית בבקשה תראי שמי שבודק את הילד הוא אם הכשרה רלוונטית בתחומים הטיפוליים.

בסוף מכל מה שאמרת הדבר שהכי מטריד זה מה שהגננת אמרה. ואת זה הייתי בודקת- אולי באמת תייצרי אינטראקציות אחרי הגן, משחקים באחד על אחד שתיזמי (להזמין ילד לשחק בבית שלכם) ושם תראי איך מתנהל המשחק והאם עולה לך שם שמשהו לא תקין.

זהו באמת נראה לי שזה יותר הכיווןלא לדעת

למרות שהוא לא בכור. אני גם מתלבטת כמה זה החוויה שלו וכמה זה כדי להפעיל אותי. אבל לא נראה לי שהוא משקר ממש. ונגיד בגן שעשועים הוא צוחק ומחייך כשילד מנדנד אותו בנדנדה. או שהם רצים ביחד וצוחקים, או מסתובבים ביחד בקרוסלה. אולי זה לא משחק בעיניו. אבל כשהוא אומר שהציקו לו אני מתלבטת אם אולי היתה איזו הצקה באמצע וזה מה שהוא זוכר (נגיד בנדנדה עוד ילד הצטרף וכששניהם נידנדו אותו ביחד זה הציק לו והוא צעק שיפסיקו) או שזה כדי להפעיל אותי.

ובגן יש פסיכולוגית חינוכית, לא מנתחת התנהגות.

והוא לא מוכן להזמין חברים הביתה! כשחבר מהגן מגיע מעצמו הוא לרוב שמח מזה, אבל זה לא קורה הרבה והוא ממש מתנגד לרעיון של להזמין. לפעמים אני מתלבטת אם להזמין בלי ידיעתו, אבל בינתיים לא עשיתי את זה. אני כן רואה שכשחבר מגיע הוא יותר נוטה להראות דברים מגניבים שיש לו וצריך עידוד כדי ממש לשבת ולשחק עם החבר.

ולגבי הדרכת הורים אני מתלבטת בין אישית לסדנהלא לדעת

כי בעבר כשהייתי באישית הרגשתי שיותר מתייחסת לכל התנהגות בפני עצמה, ובסדנה ייותר התייחסו לכל המכלול של הילד וזה יותר עזר. אבל אולי האישית סתם הייתה לא מוצלחת, ואלי הסדנה לא תתן מענה לבדיוק מה שאני צריכה.

לדעתי את צריכה אישיתאפונהאחרונה

את יכולה לקחת גם סדנא, יש שפע של סדנאות בעלויות ממש לא גבוהות (גם אני פותחת בקרוב אבל באמת שלא חסר).

יכול להיות שסדנא תקצר לך ותחסוך חלק מהמפגשים האישיים.

לגבי הנסיון שלך אולי ההבדל היה בין הגישות ותפיסת העולם של מי שהעבירה את הסדנא?

נשמע לא פשוט בכללנעומית

לפעמים יש התנהגויות וקשיים שמופיעים עם העלייה בגיל.

אנחנו נוטים לייחס אותם לאירועים חיצוניים, אבל ייתכן שהקשיים היו צפים בכל מקרה.

(לפעמים, כמובן שהרבה פעמים הקשיים הם תוצאה של אירועים שונים)

ממליצה לפנות להתפתחות הילד

בנוסף, אולי כדאי לבנות קשרים חברתיים באופן יזום? להזמין חבר מידי פעם הבייתה, לקבוע עם חבר ספציפי ללכת לגינה?

להתפתחות הילד את מתכוונת לרופא התפתחות?לא לדעת

אפשר רופא התפתחותי ופסיכולוגנעומית

תקין שמנהלת מעון לא מגיעה מלא ימים?עד חצות

כבר המון פעמים שאני מגיעה כל כמה שבועות למעון והמנהלת לא שם.. לא מרגישה טוב או יש לה משהו..

גם היא לא מגיעה על הבוקר כמעט אף פעם..

יש בכלל פיקוח למנהלות מעון?

אני סגורה על זה שאם המשכורת היתה עוברת דרך גיהוץ כרטיס בכניסה היא היתה מגיעה כמו שעון.

הבן שלי בן שנתיים כמעט במעון שם והם 23 ילדים עם 3 אנשי צוות, ש2 מתוכו לא נשואות, צעירות.

אני רואה שכל ההורים בסבבה שלהם, מעריצים את המעון את ההנהלה, אני ההורה בערך היחיד שנשאר כמה דקות, ששואל שאלות, שיכול להישאר מעל שעתיים ולדבר עם הצוות, להסביר על הילד שלי, להנחות, מסתכלת המון מהצד וכמה שאולי הצוות לא סובל שנשארים - זה לא שאלה!!!! אני כהורה אשאר כמה זמן שצריך, אסתכל, אסיק מסקנות, אני עם יד על הדופק..

כמובן שאני אפרגן, אתנהג בנעימות כמה שניתן,

וזה לא סותר את זה

לא מצליחה להבין איך זה סבבה שצוות מטפלות נשאר בלי פיקוח של המנהלת ימים שלמים, ואף אחד לא מפקח גם על המנהלת וזה עובר בסבבה

ניסת לשלוח הודעה למנהלת? לקבוע איתה פגישה?מנגואית

גם אני לא רואה את המנהלת רוב הימים )לא מחפשת)

בבוקר בטח שלא, אני מגיעה מוקדם

בצהרים לפעמים

לפעמים נמצאת בתוך החדר אז מאמינה שלפעמים אני לא רואה כי נמצאת בחדרים אחרים

נשמע לי מוגזם להישאר שעתיים במעוןדיאן ד.

נראה לי עדיף שתבואי באמצע היום לראות איך הולך.

פעם פעמיים ואם הכל רגוע ובסדר אז אפשר לסמוך עליהם.

לגבי המנהלת, מוזר שהיא לא נמצאת.

וזה באמת קריטי שתהיה מנהלת שתסתובב בשטח ותוודא שהכל תקין

מה הגודל של המעון?שבעבום

לא לכל המנהלות יש משרה מלאה במעון. במעון שלנו שהיה בסביבות 50 ילדים המנהלת השלימה משרה בחלק מהימים בלהיות מטפלת קבוצה ביום החופשי של המטפלת. היום אני יודעת שמנהלת שם מנהלת 2 מעונות במקביל.

בתור מישהיא שעבדה במעוןקל"ת

אין דבר כזה שהורה נשאר מעל שעתיים בשגרה כדי לשאול על הילד שלו. זה מפריע להתנהלות והמשך סדר היום.

לגבי המנהלת האמת לא יודעת להגיד. אני אף פעם לא חיפשתי את המנהלת אלא אם כן יש איזה נושא חשוב שרציתי להעלות.

לגבי להשאר שעתייםSeven

ולהסביר המון..לא נשמע תואם..וזה גוזל זמן יקר שהמטפלות אמורות לדאוג לילדים בומולא לדבר עם כל אמא

תחשבי שכל אמא דאגנית תדבר עם המטפלת שעתיים?

לגבי המנהלת מאוד תלוי בגודל מעון.

כן, יש פיקוח על המנהלת.הגברת מהירח

אני לא יודעת מה קורה במעון פרטי. במעון שהוא חלק מרשת יש לכל קבוצת מעונות מפקחת (יש כאלה שקוראים לה "מדריכה" או "יועצת" או משהו כזה. זה אותו תפקיד, רק עניין של טרמינולוגיה). היא מעל המנהלת, מטעם הרשת.

לפעמים בתחילת השנה מקבלים מהמעון כל מיני טפסים, וכתוב שם גם את שם המפקחת עם מספר טלפון. אם לא, תחפשי באתר האינטרנט של רשת המעונות - או שכתוב שם את כל המפתחות לפי איזורים, או שתכתבי להנהלה של הרשת ותשאלי אותם.

אני אבהירעד חצות

כשאני מגיעה לשעתיים זה פעם ב.. לא כל יום.. יש לי חיים אחרי הכל.. וגם כשאני שם אני לא כל הזמן מדברת עם הצוות.. רק שהן פונות אלי או מספרות לי משהו. בכל אופן הנקודה בעיני זה האדישות שאני מרגישה כלפי המקצוע.

אחרי המקרה המזעזע במעון באריאל כבר נגמרו לי המילים. מקרה רודף מקרה ואף אחד לא מרעיד את המערכת..

אם הלב שלך לא רגועSeven

אני בעד להקשיב לאינטואציה..

לגבי השעתיים גם פעם ב..הז פשוט לא חלק ממה שאמורים לעשות

ותמיד הייתי אמא מאוד מעורבת במעון ומהועד וכו...כן מדי פעם מדברת עם הגננת אבל שעתיים זה לא לגיטמי אפילו לא יום אחד

נשמע מוזר שהיא לא נמצאת כמעט. בדרכ יש להן יום חופשאביגיל ##

אחד ופעם בשבועיים שלושה גם יום השתלמות

אולי היא נמצאת בחדר שלה בזמן הזה עובדת שם?

או אולי היא במטבח?

אצלנו המנהלת לפעמים בבקרים נמצאת בתוך אחת הכיתות ומתגברת שם עד שכל המטופלות מגיעות

אני מסתכלת בחדר שלה קבוע והיא לא שם ואני גם שואלתעד חצות

ואומרים לי בוודאות שהיא לא הגיעה...

אז אולי היא לא אמורה להיות? אולי יש לה אחוז משרהאביגיל ##

נמוך במעון הזה

וואי ממש מבאס, מבינה אותך

לא מאמינה שהיא פשוט מברישה, זה עלול לדפוק אותה

גם לה יש מפקחת

לעניות דעתיכנה שנטעה

לא הייתי משאירה את הילד שלי במעון שאני לא סומכת על המטפלות כשהן בלי פיקוח של מנהלת. ובאמת מספר הפעמים שראיתי את המנהלת במעון אצלנו יכולה להיספר על יד אחת.. לא מטריד אותי כי אני סומכת על המטפלות, וגם אני אמא דאגנית שנשארת כשצריך ועם יד על הדופק.

לא תקיןדיאט ספרייט

ויש מלא מנהלות מעון כאלו מהיכרות.

כדאי לפנות לפיקוח ואם את לא סומכת פשוט לעזוב.

אני תמיד שמה מקליט ומעודדת לשים מקליט.

אני רקשושנושיאחרונה

יש מעונות שיש מנהלת נוכחת 8-16, ובתוך הכיתה מזעזע (ככה היה אצל הגדול)

הקטן במעון אחר, המנהלת גם לא נוכחת יותר מידי, ב 8 אף פעם, ב 16 אני רואה אותה פעמיים בשבוע נגיד. אבל אני מרגישה שהמעון ממש מנוהל טוב.

אני סומכת על המטפלת למרות שהמנהלת לא תמיד נמצאת.

אם את לא רגועה, ממליצה לשלוח מקליט לכמה ימים ולא להיות תלויה בנוכחות של המנהלת שכן / לא מעורבת.

עוברים גדולים וניטור סוכרהרמה

יש מישהי שיודעת שבטבע שלה העוברים שלה גדולים? מעל 3.8?

בית החולים בדרך כלל מבקש לעשות בדיקות סוכר כל שעתיים מעל משקל לידה מסויים ולי זה מרגיש מיותר לאור העובדה שהמשקל גנטי אצלנו. במצב כזה לא נותנים לתינוק ביות מלא לגמרי ולא נותנים לעלות איתו ל למלונית. מישהי סירבה? יש אופציה כזו?

אצלי עשו בדיקה אחת אחרי הלידהאשת בעלי

אחת לי ואחת לתינוק

לא זכור לי שביקשו כל שעתיים כי הערכים של הסוכר היו תקינים

היתי בביות מלא

אצליפולניה12

ילדתי 3.8

3.9

4

לא זכור לי שעשו ניטור סוכר

פעם אחת ילדתי במשקל מעל 3.8 ולא זוכרת שבדקו סוכריעל מהדרום

לק"י

אולי פספסתי ובדקו פעם 1.

בטוח לא כל שעתיים.

אולי תלוי בשבוע של הלידה. אני ילדתי ב41+2יעל מהדרום

אוליפולניה12

אבל ילדתי שניים ב40+5 ואחת ב41+3

זה היה נראה לי תגובה להודעה שליפולניה12

עד שזה התעדכן

לכן כתבתי לך חח

ילדתי משקל ענקראשונית

אזור הארבע וחצי קילו

ולא בדקו אותו כל כך הרבה, רק לאחר הלידה

וחבל

כי כמה שעות אחרי הלידה הייתה לו נפילת סוכר מאוד משמעותית שהובילה לסיטורציה נמוכה ולאישפוז בטיפול נמרץ יילודים לשבוע (הסוכר הסתדר מהר אבל החמצן עשה בעיות כמה ימים+ימי מעקב)

היית עם סכרת היריון? הנקת אחרי הלידה ?אשת בעלי

יכול להיות שזה משתנה

לא היה סכרתראשונית

הנקתי

וואו אז למה ככה?הרמה

אני גם הבנתי שזה לא קשור לסכרתשיפור

אצליטל אורי

יש לי כמה ילדים שנולדו מעל 4 קילו, כן זוכרת מעקב סוכר צפוף יותר (לא כל שעתיים).

ונתנו לי ביות מלא בלי בעיה

לנו עשו ניטור סוכר בביות מלאשיפור

עשו לתינוק פעמיים בדיקת סוכררוני_רון

הייתי בביות מלא

העמסת סוכר 50 תקינה שלי ממהלך ההריון.

נולד כמעט 4רוני_רון

מוסיפה שאלה- איפה ילדתן? והאם נתנו לעלות למלונית?הרמה

בסורוקה, אין מלונית, אבל היינו בביות מלאיעל מהדרום

לק"י

אגב, לא יודעת אם זה אותו הדבר, אבל חלקית אולי.

הקטן שלי נולד פחות מ-3 ק"ג בשבוע 41 בדיוק, ובדקו לו סוכר בגלל זה. אבל הוא היה איתי בביות מלא.

אני עם סוכרתשומשומוניתאחרונה

והייתי מטופלת בהריון האחרון עם אינסולין.

אףפעם לא בדקו כל שעתיים. עשו 2-3 בדיקות אחרי הלידה (אחת בחדר לידה, השניה בלילה ונראה לי שהייתה עוד אחת בבוקר)