יאאאאאא
יהו יהו יהוו
איזה כיף איזה כיף איזה כיףףףף
ישלי אחות חמודה ואמא גםם איזה כיףףף
יאאאאאא
יהו יהו יהוו
איזה כיף איזה כיף איזה כיףףףף
ישלי אחות חמודה ואמא גםם איזה כיףףף
תודה תודה, אני יודעת שזה בזכותי
סתם, מה כ"כ כייף?
מה את מבלבלת לכולם פה תמוח?
אמממ מה?
יהו יהו יהו
אייסקפה-אין תגובה-
שרה את השירים של דורה (בוחק ) (כן- בכוונה לא עשיתי שנהפך..)

משבצתזה לא יפה מסכנים האנשים האחרים כאן! בעצם, טוה, הם לא צריכים לקרוא את זה {מושך כתפיים|
אייסקפהנכון, זה לא יפה. זה מהממם
א- מי שקורא אתזה.. תהנה לך בחיים : )
ב- כתבת טוה במקום טוב (בוחק ) כנל מה שכתבתי קודם..
ראיתי שתיכמנת אותי.
איך כותבים את הדבר הזהה??
משבצת
אבל את יכולה לראות לבד אם זה ריק או מלא!
חוצמזה שאני גם תיחמנתי אותך.. בראשון
משבצתרעהה!! באמת לא ראיתי!! רק עכשיו!! איזה מותק אחותךך
אייסקפהאחרונהבאמת מותקק
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)