
*לנשים בלבד* זיהוי ביוץמרווה כחולה

לא מבינה בעניין... מקפיצה
אין לי הסבר
תודה
מרווה כחולהאחרונה
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון
אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?
כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...
קשה לתמחר את זה במדויק...מתואמת
בגדול הקנייה השבועית שלנו ביום שישי יוצאת בסביבות 1000 ש"ח, לפעמים פחות. אלה כמובן גם דברים למהלך השבוע וגם דברים שהם לא אוכל (כלים חד"פ, חומרי ניקוי וכו')
האמת שחלות אנחנו קונים בנפרד במאפייה, ולפעמים בעלי קונה גם בשרי מוכן לשבת, גם כן במקום נפרד.
אנחנו 11 נפשות ב"ה. יחסית מתפנקים באוכל מהיר כנה ומתוקים...
וואו. תודהפצלשהריון
אז זה יוצא לכם משהו כמו 80-90 לאדם? 🤔
תודה שפרטת.
לא... כמו שאמרתי הקניות כוללות עוד הרבה דבריםמתואמת
ואנחנו עקרונית צמחוניים, אבל כמה מילדינו אוהבים בשר, אז לפעמים מפנקים אותם באוכל מוכן (כי אני לא אכין בעצמי)
מנסה קצת לפרט מה האוכל שאנחנו אוכלים בשבתמתואמת
אולי זה ייתן לך הערכה למחיר:
חלות (קנויות, כמות גדולה)
מרק ירקות
חמין צמחוני
אורז (קונים בוואקום אז זה קצת מייקר)
תפו"א
טופו
לפעמים כרובית/ברוקולי
סלטים חיים ומבושלים (חלקם קנויים)
קינוחים: חטיפים, שוקולד, לעיתים ארטיקים, עוגות ועוגיות (לפעמים קנויות, לפעמים ביתיות)
שתייה מתוקה לא קונים.
כאמור, לפעמים קונים אוכל מוכן בשרי, שזה כמובן יקר נורא, אבל זה לא כל שבוע.
ולא קשור אבלפצלשהריון
אתם לא צמחונים?
לא יודעתנעמי28
יש לנו קניה דו שבועית אז ספציפית לשבת קשה לי לאמוד.
אבל לא קונים חטיפים,שתיה רק מים, לא קונים עוגות וחולות ומאפים.
הוצאות הכבדות זה בשר ודגים.
וואו, קשה לתמחר, אני אנסה... 2 מבוגרים ו2 ילדיםשמש בשמיים
בסביבות 250 ש"ח בהערכה גסה מאוד
מיץ ענבים 15 שח
חלות בערך 8 שח על החומרים לחלות ביתיות או 20 שח לקנויות.
ירקות - נגיד 60 (עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים, תפוחי אדמה, בצל, בטטה, חסה)
דגים- סביב ה50 לשתי הסעודות
עוף סביב ה40
בשר טחון 25 (משתמשים בחצי קילו)
אורז 5
משהו לסעודה שלישית מאוד משתנה, בין 10-40
עוגה ביתית נגיד 10 ש"ח
טישו, ניילון
לא קונים חטיפים, שתיה מתוקה, בורקסים. מכינים עוגה ועוגיות ביתיות
וואו שאלה מעניינתבוקר אור
אנחנו שני מבוגרים ושלושה קטנים. מנסה לחשב כי אנחנו לא עושים קניות רק לשבת
חלות בדכ מכינים, זה כמה שקלים
בשרי סדר גודל של 60-70 אבל נשאר גם להמשך השבוע
ירקות סה"כ קונים בערך ב120 לשבוע, מניחה שלשבת קצת פחות מחצי אז נניח 50
עוגה/ עוגיות ופירות בערך 30 מקסימום
תוספות אולי עשרה שקלים
מיץ ענבים עשרה שקלים
כמובן בדכ נשאר גם להמשך השבוע..
יצא לי 165, זה נשמע לי הגיוני בהתחשב בזה שהקניות השבועיות שלנו הן בין 450-500 כולל מוצרי ניקיון וטואלטיקה
מעניןפצלשהריון
איזה בשרי אתם קונים?
עוף, חזה עוף, עוף טחון. לפעמים בשר טחוןבוקר אור
זה גם תלוי בכשרות שקונים.יעל מהדרום
לק"י
והמחירים גם משתנים מסופר לסופר.
אצלי בהערכה יוצאפרח חדש
500 שח כולל הפינוקים
בשבתות יותר מיוחדות או אם באים אורחים אז יוצא יותר יקר
וואו. לכמה נפשות?פצלשהריון
שכחתי לכתוב. 7 נפשותפרח חדש
האמת שלדעתי זה לא הרבה
אני מבשלת אוכל פשוט ולא מידי הרבה סוגים
7 נפשות זה נתון משמעותיפצלשהריון
בהתחלה זה כן היה נשמע לי הרבה
קניה שבועית נפרדת של 500אונמר
חודשית של בשר עופות ב700 בערך.
ובשישי מה שחסר כמו דגים או קמח וכאלה,
וכמה ירקות שנגמרו,
קצת חטיפים ובקבוק שתיה אחד.
סוג עם שני ילדים,
יוצא בערך 250 נראלי.
וואו, נראה שאנחנו חריגים..לא רק אמא
אנחנו 8 נפשות ב"ה, מתוכם כמה מתבגרים
מנסה להעריך- כ 1000 ש"ח רק לשבת
400 ש"ח בשרים
300 ש"ח ירקות ופירות
300 ש"ח לכל השאר- מוצרי חלב, מצרכים לעוגות, חלות, קורנפלקס מיוחד לשבת וכו
לא קונים שתיה מתוקה/ ממתקים/ מאפים/ אוכל מוכן- מכינים הכל בבית
טוב. אז נראלי שאנחנו חריגים לצד השניפצלשהריון
יוצא לנו כ90 שח לשבת. הורים ו2 ילדים. שאוכלים יפה.
גם לנו יכול לצאת ככהרקאני
אבל כי בשר עופות ודגים לא קונים כל שבוע
אז יכול לצאת קניה של שבת רק ירקות וקצת פינוקים
אבל זה לא נקרא שלא עולה יותרפרח חדש
זה שלא קניתם חלק מהדברים באותה קניה שבועית עדיין זה חלק מהחשבון
היה לנו וויכוח כמה סביר שיצא שבתפצלשהריון
אנחנו משלמים כ90 שח על 4 נפשות ( 2 ילדים).
אבל לא קונים חטיפים וכדומה.
וגם סלטים חלות ועוגות ביתיות.
עם בשר עוף או דגים?רקאני
עם בשר ועוף זה לא הגיוני כזה מחירפרח חדש
רק מגש עוף עולה 50 שח במקרה זול
עוף טחון עולה בערך 13 לחצי קילובוקר אוראחרונה
אצלנו
דווקא נשמע לי ממש הגיוני
ואפילו אם קונים עוף קילו עולה בערך 30.. ככה שאפשר לגמרי להכין קילו
גם חצי חבילה של חזה עוף עולה בערך 25..
הטווח הוא גדול תלוי בכח ובזמןהגלה
6 נפשות
שבת שיש כח ושהכנתי הכל...
אז סלומון שלם לערב בערך 100 שח
לבוקר
פרגיות/בשר טחון/עוף מעריכה בין 100-200
מצרכים לחלות וסלטים חיים ומבושלים סביב בין 100-150
עוגה חלבית סביב ה40 שח
עוגה פרווה סביב ה20/30
חטיפים(כל ילד מקבל אחד בערב ואחד בבוקר) בערך 10-20 שח
לפעמים מפנקיץ בפירות שווים(תותים/אננס בחורף ענבים/מלון/אבטיח בקיץ) אז זה סביב ה50 שח
זה בגדול
בשבתות שאין כח קונים חלות מושקעות זה סביב ה50
לפעמים קונים סלטים זה עוד אחזה 50 שח
אם קונים עוגות זה עוד 100-200 שח
בקיצור כשלא מבשלים בעצמנו השמים הם הגבול😋🫣
תלוי מה אני מכינההמקורית
אני לא יודעת בדיוק לכמת כי אני לא מכינה כמויות גדולות וקונה ירקות לשבוע בדרכ כל פעם. גם תלוי מה צריך להשלים כי חומרי ניקיון זה לא רק לשבת נניח. או הגיינה אישית. או שמן.
נתח סלמון/ בשר מספיק לי ל2 שבתות נגיד. בשר לפעמים יותר. טחון בטוח יותר. אני קונה אסאדו/ צלעות/ גולש/ טחון/ ראש/ לפעמים גרונות הודו לפעמים כנפיים או פרגיות תלוי במה שזורם. ערב שבת תמיד יש טונה ואני קונה בחנות שמוכרת רק דגים וזה יקר יותר, מעל 100 שח לקילו. גם דג שלם רק שם ותמיד יותר מ100 לקילו. הלוואי והיה בפחות אבל זה ממש נקי שם ואני נגעלת ממקומות אחרים
קטניות לוקח להן זמן להיגמר כי אני מכינה כמות קטנה
האמת שאני מעריכה ב500 שח בערך. בשבתות קיץ יותר יכול להיות יותר אפילו כי הארוחה הנוספת יותר משמעותית וחטיפים גם יש וגלידה אבל אף פעם לא חישבתי בדיוק, מודה. קונה בלי להתחשבן יותר מדי. קונה חלות ולא מכינה. קונה שוקולדים/ קרמבו בחורף/ פיצוחים, לפעמים עוגות
שתייה מתוקה יש אצלנו בשבת, פחיות
קנייה שבועית עולה לי בסביבות 600-700השקט הזה
אבל זה לא רק לשבת
אופה חלות בבית
לא קונה חטיפים וממתקים
כן קונה עופות/ בשרים וכו'.
אנחנו 5 נפשות
אבל בא לי רגע לספר משהו.
נכון יש את האמירה של "כל מזונותיו של אדם קצובים לו... חוץ מהוצאות שבת ויום טוב"?
אז כשהיינו זוג צעיר והייתה תקופה שלא עבדתי אז התלבטנו אם לעשות שבת בבית ובעלי אמר חצי בצחוק חצי ברצינות "וואי אבל שבת בבית זה יקר". ואז שניה אחרי הוא אמר "הוצאות שבת ויום טוב.. נעשה שבת בבית"
הלכתי לקניות, עכשיו אני כן אגיד שהיו לי דברים במקפיא אז זה לא שקניתי את כל השבת, אבל כל מה שהייתי צריכה לקנות היה במבצע מטורף. ירקות בשקל תשעים לקילו וכזה..
כל הקניה יצאה לי 40 ומשהו שח (שוב, היינו רק זוג ולא קניתי את כל מה שהייתי צריכה לשבת כי היו לי דברים בבית). באותו שבוע הלכתי ברחוב ומצאתי על הרצפה שטר של 50 שח.
ממש הרגשתי שהקב"ה מראה לי בעיניים איך הוא מחזיר הוצאות שבת ויום טוב.
מאז אני יותר לארג'ית בקניות לשבת
סתם מספרת את זה כי אם השאלה נובעת מאיזו מקום של התחשבנות כלכלית אז לא אומרת להכנס למינוס בגלל קניות לשבת, אבל כן לתת מקום לקב"ה להכנס.
סביבות 130 ל5 נפשותשיפור
חלות ביתיות, מרק ירקות, עוף, דגים, סלט ותוספות מכינה בבית, קונה עוגיות. לא קונה בורקסים, עוגה, שתיה
קשה לדייק כי חלק קונים גם למהלך השבועאולי תדעו
מהצד הבשרי- מגש כרעיים, מגש כנפיים, חזה עוף או חציקילו בשר טחון. לפעמים 2 כרעיים או 2 כנפיים.
חלות ועוגות מכינים בבית מצרכים פשוטים
חטיף לילדים לקבלת שבת
מיץ ענבים
הרבה מלפפונים ועגבניות וקצת גמבות
חציל ירקות למרק וחסה ובצל ירוק
אורז/קוסקוס/פירה זה התוספות
לםעמים ברוקולי או שעועית ירוקה או כרובית
באמת הבשרי זה ההוצאה ויחסית לא יקרה
בשר רק בחגים
אבל כשקונים אז קונים גם כל מיני למשך השבוע וחד פעמי או שמפו וכו קיצר לא יודעת להפריד
10 נפשות
טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת
לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,
ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).
מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.
היא פשוט בלתי רדימה בעליל!
מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.
סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).
גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.
הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...
אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...
אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...
בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?
מבאסשיפור
בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט
אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.
ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.
אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.
הוא בן 4, ילד נבון.
מה אומרות
בעיני תגובה מעולהמקקה
גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור
יש לו מסוגלות להביןהגלה
מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה
לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב
בהתחלה אפשרתי
וברגע שזה נהיה קבוע
הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב
אתה בטוח שבע?
אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?
אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול
ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק
תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט
לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר
היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.
אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.
למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.
היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.
אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...
כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9
אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.
אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.
באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.
^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבשאחרונה
דלקת בדרכי השתן בהריוןהריון2357
ממש מבולבלת
דלקת בדרכי השתן בלי תסמינים, אין לי תור זמין לרופא נשים.
(בעוד כמה ימים)
רופא משפחה טען שלא צריך טיפול.
מתלבטת אם לגשת למיון, לבקש מרשם לאנטיביוטיקה.
אשמח ממש לשמוע מהניסיון שלכן.
מוזר מה שאמר רופא המשפחהמתואמת
בעיקרון בדלקת בדרכי השתן בהיריון מטפלים גם אם אין תסמינים... זו הסיבה שעושים בדיקות שתן קבועות במהלך ההיריון.
אם הוא לא מוכן לתת מרשם, אז אולי באמת תלכי למיון... או שאפשר לקבוע תור באופן חד פעמי לרופא אחר? (בכללית יש גם תורים טלפוניים לרופאי נשים מזדמנים, זה הכי טוב)
תודההריון2357
זה גם מה שהאינטרנט והצ'אט אמרו.
אבל הוא אמר לי שהוא בטוח שלא צריך טיפול.
הוא יודע שאת בהריון?מתואמת
כןהריון2357
שאלתי אותו שוב ושוב.
חבל שלא הקלטתי את השיחה.
ממש סימן לחפש רופא אחר.
אני לא רוצה לקבוע תור טלפוני כי אז אפסיד את התור שלי לרופאה
אולי לפנות לרופא באפליקציית תורים און ליין?מתואמת
לא נראה לי שככה מאבדים את התור שיש לך לרופא הנשים.
או להתקשר למוקד אחיות של היריון ולידה - אולי הן יוכלו לבקש מרופא להוציא לך מרשם.
ואם זה לא כשל ראשון של הרופא, אז לגמרי להחליף אותו...
זה רופא משפחההריון2357
האחיות לא מפנות למיון
אתמול הלחיצו אותי שזה עלול לגרום לצירים מוקדמים והיום הכל בסדר מבחינתם.
אין נוהל ברור
במוקד אחיות לא מפנים למיוןהריון2357
כנראה זה לא כזה חשוב.
אשמח שתחלקו עלי אם אתן יודעות
תגובה יותר רגועה אם מעניין אותךעל הנס
באחד ההריונות שלי היה ערכים של דלקת בשתן,לא מאד גבוהים וללא תסמינים,היא התעקשה לתת אנטביוטיקה,ואני שיש לי נסיון עם דלקות גם בהריון,ולקחתי תקופות אנטביוטיקה שלא בהכרח עזרה,אז בהריון עם הדלקת הסמויה הזו לא לקחתי והרופאה התווכחה שזה לא ייעלם לבד,
בבדיקה הבאה כבר לא היו ערכי דלקת,הקפדתי על שטיפות כמה פעמים ביום,הקפדתי על שתיית מים.
וגם ממש השתדלתי לא להתאפק.
בהריון אחד היו לי תסמינים שרף לי נורא למצב שלא יכולתי ללכת,לקחתי אנטביוטיקה וזה עזר בערבון מוגבל למעשה עד הלידה לא עברה הדלקת לחלוטין אבל הקפדתי על מה שכתבתי קודם,הלידה לא היתה מוקדמת,ויש לי עבר של לידות מוקדמות....
להילחץ לא הייתי נלחצת.
אבל כן לטפל.לפחות בינתיים בצורה טבעית.
בהצלחה
תודה רבה!הריון2357
הרגעת אותי
למה מיון?אריאל765אחרונה
תתקשרי לרופא אונליין שיתן לך מרשם לאנטיביוטיקה וזהו
וואי שאני רותחת מעצבים. שמישהו ירגיע אותי.באתי מפעם
שוב פה בענייני בריונות בבית הספר.
הילדה חזרה עם סימנים,
שלוש בנות עליה,
דיברתי עם האמהות ועם המורה, יש אמא אחת שעולה לי על העצבים, היא טוענת שהבת שלה לא עשתה את זה.
למען ה', הילדה שלי מדמיינת???
תתמודדי עם זה שהילדה שלך גם אלימה וגם משקרת במקום להתעקש שהיא תמיד דוברת אמת!
וואי,
היא התקשרה וחפרה בשאלות לילדה שלי שבכיתה א מה הפרטים, מי עמד ליד מי, איפה היא שרטה אותה.
חופרת!
לילדה שלי אין אינטרס לשקר, לילדה שלך יש.
אין לי כח לאמהות כאלה שתמיד הילדים שלהם מתוקים ומושלמים לכאורה, צאו מהסרט ותתחילו לחנך את הילדים שלכם.
אני רותחת מעצבים.
יכולה לספר שלפעמים הבן שלי חזר עם סיפורים עלגפן36
אלימות בבית הספר, ומסתבר שגם הסיפור שלא היה לא מדויק בכלל.
הייתי מנסה גם להקשיב.
ולא לתת לאמא לדבר עם הבת שלי אלא אך ורק דרכי.
אני הייתי איתה בטלפוןבאתי מפעם
בכל אופן אני מבינה שילדים ממציאים, אבל לילדה שחזרה עם שריטות אין אינטרס לשקר על שם של ילדה ספציפית. ילד משקר כשהוא עלול לשלם מחיר...
או כשהוא לא קורא באופן מדויק סיטואציות חברתיותגפן36
אצל הבן שלי היו פעמים שהוא באמת קיבל מכות, אבל הוא הקניט לפני כן את אלו שפגעו בו וכד'
אבלבאתי מפעם
גם אם הבת שלי הציקה / הרביצה או ווטאבר בסוף מי ששרטה אותה עשתה את זה, אז נגיד שעשתה את זה עם סיבה אבל עדיין אי אפשר לשקר שהיא לא היתה שם!
בכל אופן ביררתי היטב והילדה שלי עדינה וילדה טובה, אז ילדות בריוניות (שאני מכירה כבר!) מרשות לעצמן לטפס על זה וזה גם נורא מצחיק אותו.
הקטע שאני מכירה את הנפשות הפועלותבאתי מפעם
עוד מימי גן 3
גן 4
גן 5
שום דבר לא חדש...
ובגלל זה אני עצבנית
מחזקתמקקה
גם לי לקח זמן להבין
הילד מבחינתו לא משקר
אבל למדתי תמיד לברר את כל הצדדים של הסיפור
היא דיברה עם הילדה שלך????נעומית
מזעזע!!!
נשמע שהבריונות מגיעה מהבית.
מציעה להגן על הבת גם מהאמא ולא לתת לה לדבר איתה.
הייתי מנסה להתקשר למנהלת ולערוך שיחה דחופה.
ואולי בנתיים להשאיר אותה בבית ליום אחד.
וואו קשה מאוד לשמוע את זה...חושבת לעצמי
מה לצוות יש להגיד?
ממש מזעזע!!מוריה 7
עקבתי אחרי השרשורים שלך אבל לא זוכרת את כל הפרטים..
יש אפשרות להעביר כיתה?
מה הצוות אומר על זה? היועצת? מחנכת? מנהלת?
זה לא היה השרשורים שליבאתי מפעםאחרונה
אבל כתבתי שוב הנושא של בריונות כי זה חזר על עצמו בפורום אצל עוד ילדים.
שמ"פאנונימית בהו"ל
אני חצי שנה אחרי לידה בהנקה מלאה. ועוד לא קיבלתי מחזור.
עכשיו החלטתי שאני רוצה למנוע כמה חודשים קדימה (בערך 3)
מאוד לא רוצה לקחת כדורים.
אני יודעת שזאת לא תהיה מניעה הרמטית, ולא קרוב לשם ולא צריך להגיב לי את זה.
אך אשמח לשמוע מהמנוסות איך בכל זאת אפשר לעשות את ההשתדלות להימנע מהריון. (בלי להימנע מיחסים)
תודה!
נראה לי שכדאי לחשוב על דיאפרגמההריון ולידה
אם לא קיבלת עדיין מחזור אז את לא באמת תדעי מתי הביוץ יגיע.
כאילו אפשר לנסות לראות הפרשות, אבל זה לא יהיה מספיק
תודה!אנונימית בהו"ל
זה השקעה כספית והרבה התעסקות רק בשביל כמה חודשים ספורים...
בדיקות ביוץ ביתיות יעזרו משהו?
יש לך נסיון בשמ"פ? כי קשה לזהות ביוץ ראשוןשמש בשמיים
אחרי הנקה, יש גם הרבה פעמים נסיונות של הגוף לבייץ והפרשות מבלבלות.
בדיקות ביוץ ביתיות יגלו לך מאוחר מדי, את תדעי יום או יומיים לפני הביוץ אבל הזרע מסוגל לשרוד גם יותר מזה ואז זה לא מונע הריון...
אם הריון לא אופציה נורא גרועה מבחינתך אני הייתי הולכת על זה, כי סיכוי סביר שבכלל לא תבייצי בשלושה חודשים הקרובים וגם אם כן אולי תצליחי לזהות ולהימנע, וגם אם לא ותהיו יחד בזמן הפורה עדיין רוב הסיכויים שלא תיקלטי כי בכל ביוץ הסיכוי הוא סביב 25% אז בשילוב כל אלה זה יוצא סיכוי די נמוך להריון אבל עדיין הגיוני למדי ומניעה גרועה למדי, אז הכל שאלה של כמה סיכון את מוכנה לקחת.
אבל אם זה מעודד אותך אז זה אפשרישמש בשמיים
אני זיהיתי את הביוץ הראשון אחרי שנה של הנקה, פעמיים (ולא פיספסתי אותו אף פעם, בילד השלישי הוא לא הגיע עדיין)
אבל זה כן היה קשה ומבלבל יותר לזהות, לעומת המחזוריות הרגילה
וואו איזה כיף לךאנונימית בהו"ל
זה כזה נשי ומחובר
לא מספיקאנונימית בהו"ל
קראתי על שמפ קצת והתחברתי, כי אני אוהבת להיות מודעת לגוף שלי
איפה אפשר ללמוד את זה?
אז לא בטוח שהנקה זה זמן טוב להתחילשמש בשמיים
גם אני לא למדתי רשמית בשום מקום, רק מקריאה בכל מיני אתרים ופה מהפורום, אבל תירגלתי הרבה חודשים של מחזוריות רגילה עד שידעתי לזהות היטב (אצלי זה היה בשביל נסיון כניסה להריון, לא מניעה) אני לא חושבת שהיה לי סיכוי ללמוד את זה בהנקה כי בהנקה הגוף מאוד לא עקבי, ההפרשות לא עקביות, צוואר הרחם מאוד דינמי, זה נורא קשה לזהות ככה.
ובשביל מניעה צריך לגלות אפילו מוקדם יותר.
לא חושבתהריון ולידה
בדיקת ביוץ תגלה אחרי שכבר יש תנאים לביוץ
ואת רוצה לדעת לפני
חוץ מזה שעם שימוש בבדיקות ביוץ זה כבר לא יהיה ''מודעות לפוריות''
יכול להיות שעדיף לך באמת לעקוב אחרי הפרשות ולא לעשות משהו מעבר.
אבל כן צריך לקחת בחשבון את הסיכוי שיתכן שביוץ יגיע בלי שתשימי לב
למה בדיקות זה לא מודעות?אנונימית בהו"ל
אשמח אם תסבירי לי
כי נראה לי שכל הקטע של מודעות לפוריותהריון ולידה
זה להסתמך על הסימנים של הגוף.
לא על בדיקות חיצוניות שלא תמיד מדייקות.
בנוסף לזה כשאת עוקבת אחרי ההפרשות את מזהה את הסימנים לקראת הביוץ.
בבדיקות את תזהי יותר את היום עצמו של הביוץ בד''כ. אבל אם התנאים מתאימים הזרע יכול להשמר גם כמה ימים קודם.
ברמה העקרונית כשיש לך הפרשות שקופות שנמתחות בין האצבעות כמו חלבון של ביצה זה הפרשות פוריות.
בנוסף לזה כשכבר המחזור חוזר בודקים בד''כ או חום או רמה של פתיחת צוואר הרחם. כי אם רוצים לדייק לא מספיק לעקוב אחרי סימן אחד.
העניין הוא שכשעוד לא היה הביוץ הראשון אחרי הלידה אז קשה לזהות במדוייק את הסימנים.
כשזה חוזר על עצמו כל חודש זה יותר קל לעקוב.
אם את מוכנה לקבל את זה שיכולות להיות טעויות את יכולה לנסות לעקוב גם עכשיו.
וגם כשמקבלים מחזור- בד''כ הימים שכבר בטוח לא פוריים זה הימים אחרי הביוץ.
אבל הימים לפני הביוץ (נניח למי שלא שומרת שבעה נקיים או מי שהמחזור שלה ארוך מאד) זה ימים בעייתיים שאי אפשר לסמוך רק על ההפרשות. כי יכול להיות מצב שתקיימי יחסים ומייד אחכ יתחילו ההפרשות הפוריות. אז אי אפשר להבטיח ב100% שהזרע לא ישרוד.
יש מדריכות שמעבירות סדנאות על זה.
אני ממש בעבר למדתי אצל מיכל שונבורן אבל מאז נוספו הרבה מדריכות בשיטה.
ממה שאני יודעת שמפ פחות רלוונטי בהנקההמקורית
ללא ווסת כי אין את המחזוריות הרגילה של הגוף
אבל כדי להיכנס להריון צריך מחזוריות, לא?אנונימית בהו"ל
כאילו אני אמורה לחזור לבייץ כדי להיכנס להריון.. אז למה לא רלוונטי?
אמת. אבל בהנקה ההפרשות שונותהמקורית
ממה שאני יודעת
שמפ זה אומר הימנעותגיברת
בתוספת כל מה שאמרו לך כאן.
לא יודעת אם עוד יש היום שקפים/נרות
כמובן, אני רוצה להימנע בזמנים בעייתיםאנונימית בהו"ל
התכוונתי בלי להתנזר עכשיו שלושה חודשים...
דיאפרגמהAvigailh1
משתמשת כבר חצי שנה
לא מסובך מדיי ,לא מרגישים את זה ביחסים. פשוט צריך להכניס לפני עם קוטל זרע ולהוציא אלרי 8 שעות. צריך ללכת למתאמת שתתאים מידה ולקבל הסברים על השימוש וכו באופן חד פעמי והדיאפרגמה היא לכל החיים אלא אם כן ירדת מלא במשקל ואולי השתנתה המידה ואז צריך לבצע התאמה מחודשת ודם יכול להיות שעדיין תהי באותה המידה. בקיצור שווה. בלי כדורים ,בלי הורמונים,בלי עצם זרה תקועה ברחם. שווה כל שקל. וזה אחרי שלא קיים בעולם מניעה שלא ניסיתי ולא התאימה לי.
מצטרפתפרח חדש
אני שמחה לדעת כבר עכשיו שאחרי הלידה הבאה בעז"ה לא אצטרך להסתבך עם מניעות ששבעתי מהם ובגללם טבלתי 3 חודשים אחרי לידה
ושיבשתי את הגוף שלי, וביטלתי את כל הטבעיות שלו, והתגרדתי מפטריות וסבלתי מכאבי ראש ולא היה לי חשק להתקרב לבעלי, וקיבלתי זיהום באגן פעם אחר פעם
תודה לה על האפשרות ושהרב התיר לי את זה
שעה ניסיתי להבין מה הקשר לשירות מילואים פעיל חחחח^כיסופים^
בהמשך השירשור הבנתי שזה ר"ת אחרים😂
חחחשמ"פ
אני עקבתי עם שמפשמ"פ
אבל כבר קיבלתי וסת אז היה יותר קל לעקוב בחודשים הראשונים נמנעתי יותר כי פחדתי שלא זיהיתי וכו'
בימים הפוריים נמנענו ממש כי מבחינתי שקפים וכו' לא היו מספיק בהגנה גבוהה בהמשך עברתי להתקן לא הורמונלי
חצי שנהבשורות משמחות
הגוף כבר יותר בשל לביוץ טוב גם בהנקה מלאה
מחריגה את מי שההנקה ממש מונעת לה עד שהיא לגמרי מפסיקה להניק
אבל אין לדעתי שמפ במצב כזה לא מאוד יעיל עד שלא תלמדי ממש הרגשות והפרשות בשוטף
אופציה היחידה שאני חושבת זה או שקפים 2-3 או דיאפרגמה אבל אם יש הפרשות ביוץ גדולות אז זה יסמן לך זמן פורה ויש מצב להיקלט להריון
אגב יש כנס שמפ ממש בשבוע הבא אולי שווה לך להירשם ולצפות
ונפתח עוד קורס אישי ללימוד אצל תמר אוחנה
תודה, אשמח לפרטים על הקורסאנונימית בהו"ל
ועל הכנסאנונימית בהו"ל
מה שעושים שמים נרות פרקמטקס❤️
אפשר אולי גם לעקוב אחרי ביוץ שאולי מתחדש
ברגע שיש ווסת לזהות ביוץ
זה לא עם אחוזי מניעה גבוהיםשמ"פ
זה ידוע אבל זה עדיין משהו❤️
ובנוסף כמובן לנסות לזהות ביוץ
מה לעשות כן זה מלחיץ אבל זה לשאלת הפותחת
נכון, רק שהפותחת תדע ...שמ"פ
מכירה יותר אחת שנכנסו להריון איתם ( דווקא מכירה מישהי שזה מנע לה מצוין, בחודש שהפסיקה נכנסה להריון אז אין לדעת )
אני שמעתי שהביוץ הראשון פחות❤️אחרונה
פורה ונוסף לזה נר ובנוסף לנסות מעקב ביוץ בהנקה
אבל לא על כל אחת עובד שהביוץ הראשון לא פורה
אז זה באמת מלחיץ אם ממש לא רוצים
איך אפשר להנחיל יותר משימות בכיתה א' ולהקל עלינו?אובדת חצות
נותנים להם מלא שיעורים- אנחנו חייבים לבדוק גם אם עשו בצהרון כי יש טעויות, זה לוקח זמן+ צריך לחתום אחרי ששומעים אותם קוראים כמה פעמים קריאה.
בנוסף מרגישה שקשה לדרוש מהם עוד לארגן את הקלמר ולחדד עפרונות כי גם ככה עשו המון זמן שיעורים והם רק מחכים לטלויזיה או מחשב אח"כ או לזמן אישי ובצדק אחרי יום עמוס.
ואז הכול נופל עלינו: לשטוף קופסאות אוכל של הבוקר, עכשיו גם קבלו צלחות רב פעמיות לצהרון מפלסטיק שכל יום צריך לשטוף עם סכו"ם כשהם מחזירים מלוכלך מארוחת הצהריים, וגם לארגן להם קלמרים, וגם את התיק שמתבלגן כל הזמן ומתפקע מעומס, וגם להכין קופסאות אוכל בבוקר (לא מצליחה להכין מהערב מעדיפה טרי) וגם למלא להם בקבוקי מים או לשים מגבת לנטילת ידיים.
בקיצור-אינסוף מטלות על ההורים שקשורות לבית הספר שממש מעמיסות ופחות "זורמות" לי.
אני מרחמת עליהם ועושה בעצמי, ואז הכל נופל עלינו חוץ מארגון הבית, כלים, כביסות וקיפול, חוגים, הסעות, עניינים, פעילויות, מחויבויות, קלינאית תקשורת לשניהם, חברים.
ואז אם אנחנו מכניסים משהו לעצמנו כמו חוג ספורט לי או לבעלי או אפילו יציאה, אנחנו גמורים מעייפות.
הם כן יודעים לשים תיק במקום כשנכנסים הביתה אבל זה בערך מה שהם עושים.
מרגיש שהכל כל אחה"צ סובב סביבם ואין לי זמן למטלות הבית (כי עושה איתם שיעורים מלא זמן) ואז כבר נהיה ערב, וצריך להכין אוכל, ומטלות הערב מקלחות, להשכיב, קשיי הערב גם עם ההרדמות ואין מצב לדבר על לעבוד או לעשות משהו לעצמי. פשוט אין מצב. מגיעה לערב ונופלת מהרגליים.
ובבוקר שוב אחריות להכין אוכל טרי ומגוון ושונה לפי הרצונות שלהם.
איך לוקחים את זה בפרופורציה? בעלי אומר חכי חכי, כשיהיו מבחנים ושיעורי בית אמיתיים בעוד המון מקצועות, כרגע זה בעברית וחשבון בלבד ואנחנו כבר נקרעים. אנחנו חנונים ואובסיסיביים שיעשו הכל ויצליחו.
מה עושים????????????? ואיזה תפקידים נותנים בכיתה א'?
ואיך אמור להיות לי זמן לעצמי כשהכול סביבם ואנחנו אמורים לעזור ולבדוק שעשו הכול ושהם מוכנים והכל מוכן להם כל הזמן?
והאם זה טבעי שזה מציף? ועמוס? ומעייף כל כך.
טבעי בהחלטהמקורית
השנה הבת שלי בכיתה ב וקניתי לה יותר מקופסת אוכל אחת כי לא תמיד מספיקה לשטוף את שלה האמת.זה מקל.
בקבוקים אפשר למלא מהערב. ראיתי שאני לא מספיקה והבת שלי ממלאת (ככה כותבים @מתואמת ? תמיד מסתבכת עם המילה הזו ועם המילה לטאטא🤭) לעצמה או בבית הספר. הבן שלי לוקח בקבוק מים מינרליים כל כמה ימים חדש וזהו.
גמני מכינה קופסאות בבוקר, הרבה פעמים גם צהריים לילדון מכינה בבוקר, וכן זה מתיש לפעמים ודורש. אבל די התרגלתי.
לגבי שיעורים - אני לא ישבתי כל יום על שיעורים האמת, מודה, עשינו מרוכז פעמיים שלוש בשבוע אבל זה התאים גם מול המורה שתיאמתי מולו ציפיות ואמרתי שאני מוודאת הבנה ולא חשוב לי שיסיימו בדיוק בדיוק את כל המשימה דווקא בגלל שהיום ארוך + צהרון והם סהכ ילדים ולא סטודנטים למדעי המח
אוכל בצהריים - את יכולה לקנות מדי פעם? פיצה/ פלאפל וכד. וגם - הם אוכלים בצהרון כתבת לא? (מה נסגר עם להחזיר לכם כלים מלוכלכים?? בעע) למה בנוסף ארוחת צהריים מבושלת? אפשר לדחות ? אם לא אז דברים קלי הכנה בנינג"ה נניח עובר מסך?
וכן זה לופ אחר שצריך להתרגל אליו. אני תמיד אומרת שיותר קל לי בימים שהם צריכים להיות בבית.
בעלך לא יכול להוריד ממך קצת?
כתבת נכון
מתואמת
מה שטבעי זהאמאשוני
שהורים לבכור (במקרה שלכם בכורים) לוקחים ברצינות רבה מדי הכנת ש"ב.
את האמא ואת יודעת מה נכון לילדים שלך במכלול השיקולים.
אל תפחדי לשים את הגבולות שלך גם מול מערכת החינוך.
תזכרי שלכל מערכת יש אינטרסים וגם אם בגדול היא פועלת לטובת הילד, בדקויות רק את רואה מה נכון לכם.
את יכולה למשל להגדיר 20 דקות להכנת ש"ב,
מה שמספיקים יופי.
לא צריך לתקן ש"ב מהצהרון. כדאי לעבור ולהבין מה הם יודעים 6מה לא, אבל לא בשביל להגיש למורה.
בכללי, כדאי לעשות הפרדה בין לימוד לבין ביצוע המטלות.
את הלימוד עצמו (חשבון עברית) לעשות בזמנים ובדרך שיותר נוחה (כמו משחקים בשבת)
ומשימות לעשות את העיקר בלי לרדת לפרטים.
חבל על התסכול שלכם ושל הילדים. וגם להעמיס עליהם זה מתכון בטוח שהם ישנאו בי"ס, וישנאו ללמוד, ואז עוד פחות ילמדו.
צריך לזהות מה נקודת שיווי משקל בין עוד השקעה= קידום והצלחה
לבין עוד השקעה= הגדשת הסאה, איבוד מוטיבציה ורגרסיה בלמידה.
גם לימוד למבחנים בא' ובב' לא צריך להיות דרמה. עוברים על דף חזרה 10 דקות, קצת מהמחברת, קצת משחקי למידה במחשב ושלום.
תרגול חשבון אנגלית ועברית אפשר בשישי ומוצ"ש לתת להם מתוכנות למידה במחשב.
קלמר ותיקים לדעתי זו אחריות ההורים.
המלצה שלי- ציוד נפרד לבית וקלמר לכיתה שפותחים רק בכיתה. ככה פחות שוכחים להחזיר לתיק וכו'.
איזו תגובה יפהאפונה
לשבת שעות על שיעורי בית זה ביג נו נו.
ובעלך טועה
זה לא יהיה יותר קשה ככל שהם יגדלו. הם בתחילת כתה א'... בהמשך הם יהיו יותר עצמאיים, שיעורי הבית יהיו ממוקדים יותר ואתם גם תתייחסו לכל העניין בפרופורציות מתאימות.
ממש הייתי מגבילה את שיעורי הבית.
תרגול קריאה אפשר לעשות בשבת בנחת.
בכלל הייתי בודקת איפה כל אחד מהם נמצא ולפי זה ממננת. מי שקורא טוב לא צריך 3 חזרות על כל טקסט...
ללמוד לעשות לא הכל ולא מושלם זה לימוד חשוב בחיים, גם בשבילך וגם בשביל הילדים שלך.
ובשאר הדברים - לבדוק מה אפשר לעשות קצר ו/או יעיל יותר, ולזכור שאתם עדיין בהסתגלות ועם הזמן זה ישתפר.
וואי עומס ממש.חושבת לעצמי
אבל מה הקטע הזה ששולחים לכם כלים מהצהרון? יש מצב לשלוח איתם חד פעמי?
לא- זה עניין של קיימות של כל העירייהאובדת חצות
עוד עבודה להורים
אז שהעיריה יקנו מדיחטארקו
איזה הזיה
סליחה , זה ממש לא בסדראביול
אם חשוב להם הקיימות, שיחקנו מדיח או ישלמו יותר לצוות ישטוף כלים.
נשמע לי הזוי
הזוי ומופרך בעיני. אצלנו בגנים התקינו מדיחיםחושבת לעצמי
נשמע שאת גרה במקום עם אוכלוסייה חזקה.
יש על מה לדבר עם האחראיות שם של הצהרון בעירייה?
בעיני זו בקשה הזויה ולא לגיטימית בכלל.
אמנם הבנות שלי לא בצהרוןהשקט הזה
אבל גם בגנים אצלנו זה ככה, ואני גרה בעיר אחרת.
כשמתרגלים לצורת החשיבה הזו זה לא כזה מופרך. זה כמו ששולחים ילד עפ קופסה לא. בוקר והיא חוזרת מלוכלכת אז גם ה"קופסה" של הא. צהריים חוזרת מלוכלכת. ההבדל היחיד שאת הכלים של אחהצ אני לא שולחת בבוקר מלאים.
מודה שאני הייתי מוותרת גם על קופסה לבוקריעל מהדרום
לק"י
וחוזרת לאוכל בשקית כמו שהיה בתקופתינו.
ובתוך מה שמים את הכלים המלוכלכים בתיק?
מקווה שלא בתוך שקית נילון שהולכת לפח🤭
טיפים לקופסה- לשים את האוכל על נייר או בתוך שקית, שילכלך פחות (מניחה שאף אחד לא יעיר על זה).
ואם זה דברים יבשים והקופסה די נקיה, כשאין לי כח אני מנגבת אותה עם נייר רטוב.
כן, אבל האוכל של הבוקר לא מלוכלך כ"כדיאט ספרייט
פחות שומני,
אין בו רוטב.
זה נראה לי מאוד מאוד מוזר ולא שייך להגיע בערב ולשטוף צלחת שחיכתה לי מהצהריים עם שומן של פסטה של ילדים.
ובכל מקרה לך הפותחת הייתי ממליצה לשלוח ארוחת בוקר בשקית ולא בקופסה.
שקית עם סנדוויץ'.
שקית עם ירקות חתוכים קשים שלא יתפרקו וינזלו.
אגב, אפשר גם את כל זה לשים בתוך הקופסה.
חוסך את השטיפה של זה לפחות.
אצלנו מכיתה ד' אין הזנהאמאשוני
שולחים ארוחת צהריים בקופסאות. כולל רטבים וכו'. הילדים שלי לוקחים בקופסאות רב פעמיות.
האמת גם אני הייתי לוקחת ככה ללימודים.
האמת שנכון. גם אני והבת שלי לוקחות בקופסהיעל מהדרום
לק"י
נראה לי שזה פשוט פחות מקובל לקבל כלים מלוכלכים מהצהרון.
והאמת שלו יכולתי הייתי זורקת הכל במקום לשטוף. אנחנו משתמשים כמעט ורק בחד פעמי בבית.
צודקת אני גם לא מכירה שבצהרוןאמאשוני
אוכלים ברב פעמי
אבל כן מכירה שאוכלים צהריים ברב פעמי ובערב שוטפים אז מהבחינה הזו אין הרבה הבדל.
בכל מקרה, עם כל זה שזה חריג, זה לא מה שישנה את את התמונה מבחינת העומס.
לנו אין הזנה עכשיו בכיתה בבוקר אור
זה פחות מגעיל מלשטוף כלים של אוכל שלא אתה בישלתי טבל לא מוסיף הרבה מבחינת עומס (רק לדאוג שיהיה לה אוכל לקחת)
גם אצל הבן שלי אין הזנההמקורית
קניתי קופסאות ממקס ממש זולות שאני שמה בתוך זיפ לוק עם מזלג חדפ והולך לפח
הוא לא יעמוד בלהחזיר את זה נקי
גם אופציה לשלוח חדפ כל יוםאמאשוני
לא מאמינה שהצהרון יסרבו לתת אוכל כי זה לא רב פעמי. אבל זה כן אולי יגרום לילדים לצאת דופן אם הם באוכלוסיה שמאוד מקפידה על זה.
בכל אופן, אני דווקא שלחתי עם קופסאות איקאה איכותיות. הייתי מנקה בשיטת הנייר סופג שמשקשקים בקופסה סגורה, וואלה באמת עבד..
חח לא יודעת, אני גם ככה רק בערב שוטפתהשקט הזה
את הכלים של הצהריים והן אוכלות בבית, לא במסגרת😅
@יעל מהדרום לא יודעת איך אצל הפותחת, אצלנו הילדים מקבלים בתחילת שנה מעין תיק עם שרוך כזה שהוא רב פעמי אבל עשוי מסןג של פלסטיק. שמעתי מאמהות של הגן שהן מכניסות גם את התיק למדיח..
לגבי הכלים המלוכלכים מהצהרון - הלם 🤢קופצת רגע
לגבי שיעורי בית, אל תעבירי להם את הפרפקציוניזם שלך. עשו בצהרון - מה שעשו זה מספיק. קריאה שאתם צריכים לחתום, אם זה רק קריאה ולא לתקן את כל שיעורי הבית זה לא אמור לקחת הרבה זמן. ואם גם זה מעיק, תתאמי עם המורה שתעשו את זה פעמיים בשבוע ועוד פעם בשבת, או משהו כזה.
קלמר - תעברי פעם בשבוע ותשלימי חוסרים.
לעשות איתם טבלה של מה שמים בסנדוויצים כל יוםאיילה12
וגם איזה פירות
יש לכל יום משו קבוע ואז גם זה צפוי ואפשר לארגן על השיש בערב לפני את מה שצריך
גם הם בחרו אז את יודעת שאוהבים
וגם מגוון כי חוזר לעצמו רק פעם בשבוע
ושיעורי בית בכיתה א זה הכי סיוט אח"כ ממש יורד מההורים והילדים עושים בעצמם
לא הייתי נותנת להם לתקן את מה שעשו בצהרון זה ממש מייאש, רק עוברת בלעדיהם לראות ואם יש בעיה שחוזרת על יממה לעבוד על זה בזמן רגוע כמו שאמרו, אבל בכללי לא לעבור שוב על משהו שעשית, זה מוריד ממש
לשחרר את הש.ב. נראה לי זה מה שיפנה הכי הרבה זמןהשקט הזה
אמנם עוד אין לי ילדים בבי"ס אבל נשמע לי ששם טמון הכלב
.
אפשר לעבור ברפרוף ולראות אם יש איזו שגיאה רצינית שכדאי לתקן. משימות קריאה כדאי לעשות,
אבל לא להשתעבד לזה! בטח אם הם עושים בצהרון. מקסימום יעשו עם טעויות- יתקנו בכיתה. בנחת.
וואי זה נשמע המון שיעורי ביתילד בכור
גם הילד שלי בכיתה א והשיעורי בית ממש קצרים
והוא לא עושה בצהרון אח רק בבית
זה דף קריאה כל יום, מקסימום יושבים עשר דקות
קופסאות אוכל מכינים מהערב- אם זה טוסט אז מכינים הכל ובבוקר שמים בטוסטר
מה שעוזר זה שהחלטנו ביחד עם הילדים מה כל אחד לוקח כל יום וזה טבלה קבועה ואז לא מסתבכים בלחשוב מה להכין
הבן שלי מסודר אז ממש פעם ב עוברת על הקלמר, לדעתי זה ממש משהו שההורה צריך להיות עליו אחראי ואולי ללמד את הילד תוך כדי שהוא עושה שיראה מה הוא עושה כדי שילמדו הרגלי סדר..
ביניי כמה שיותר זמן בית אחרי בית ספר, פחות לצאת פחות הסעות פחות חוגים
גם זה פחות מציף לשני הצדדים וגם יותר רגוע בלוז
רק בקשר לקופסא של הבוקרחילזון 123
אני שמה בקופסא סנדויץ בשקית, ופרי בשקית.
ואז הקופסא לא כזה מתלכלכת שצריך לשטוף כל יום.
כנל מגבת לא צריך להחליף כל פעם. שמים קבוע בתיק וזהו. (אגב, אין מגבות נייר בביס?)
עפרונות אפשר לחדד במחדד שולחני תוך כדי השיעורי בית.
וש''ב בכיתה א זה אכן די מעיק.
לא הייתי מתקנת כל דבר שעשו לא נכון, וגם לא חייבים לעשות הכל אם זה עמוס מדי. יש מקצועות שזה לא נורא אם תדלגי פה ושם....
ועדיין מסכימה שזה תופס הרבה זמן מהחיים. כשנם גדלים זה נהיה יותר רגוע לדעתי.
שאלת כפירה. לא רק לפותחתרק טוב!
למה בכלל משתמשים בקופסאות אוכל לבוקר?? איזה אוכל הלדים שלכם לוקחים שאי אפשר לשים בשקית סנדביצים כמו שהיה בתקופתנו?!
מילא אוכל מבושל, זה באמת לא מתאים בשקית. אבל כריך, ירקות, פירות, עוגיה, יוגרוט, גרנולה, טוסט, פנקיקים. כל זה מתאים לשקית.
ביצה קשה או חביתה אם הילדים שלי לוקחים בנפרד מהכריך, שמים בקופסה קטנטנה.
ולגבי ארוחת צהריים- את לא צריכה לספוג על הגב שלך את האידיאלים של העירייה. רוצים פלסטיק שישקיעו במדיח. ולא- שלחי חד"פ. מה הם עושים אם ילד שכח את הכלים בבית? התנהלות מוזרה בעייני. ואם ממש חשוב לך כן פלסטיק, אז תקני את הפלסטיק השביר שהוא לא גומי, הרבה יותר קל לשטוף אותו. אני לא נראה לי הייתי משתתפת במשחק הזה. ויש לי מדיח. ועדיין לרדוף אחרי הכלים כשחוזרים מבית ספר, וכשיבש לזכור להחזיר לתיק, נו באמת.. ושלא ילכלך את התיק בחזור...
בכלל כל תעשיית הלא לייצר פסולת, הגדילה מאןד מאוד את כמות הפסולת. במקום להשתמש בנילונים לקניות, עברנו לשקיות עבות, שעושות הרבה יותר נזק לסביבה גם בייצור שלהן וגם אחרי השימוש. ומשך השימוש בהן לא מצדיק את הפסולת שהן עושות. כנ"ל הבקבוקים הרב פעמיים. מי הבקבוק של אחד מילדיה החזיק יותר משנה בלי לקנות בקבוק חדש ובלי לקבל עוד אחד לפחות במתנה ממסגרות החינוך או משהו כזה?!
לי נוח לשלוח בקופסההשם שלי
כי אז יש לי בקרה שהאוכל שנשאר יצא מהתיק, ואני לא אמצא אחרי שבוע שקית מלאה עובש.
בכל מקרה, בגנים צריך להביא קופסה, אז אני שולחת כבר לכולם.
ובעלי אחראי על שטיפת הכלים...
אני מזמן חזרתי לשקיותמקקה
שמה בתוך תיק אוכל כזה ושלום על ישראל
זה יותר נח שהכל מרוכז ביחד ולא נמעךחילזון 123
אנחנו גם שולחים בשקיותדיאן ד.
דווקא כשהגדול עלה לגן רציתי לשלוח בקופסא
אבל בעלי הבהיר שמכיוון שהוא מכין את האוכל והוא שוטף את הכלים אז ממש לא מקובל עליו.
אז לא.
שולחים כל יום סנדוויץ, מזונות ופרי בשקיות ניילון כמו פעם.
אולי לחשוב איפה אפשר להקל?שיפוראחרונה
לדוג' אולי לא נורא שעשו שיעורי בית עם טעויות בצהרון? אולי תבדקי מדי פעם לראות שנראה שהם מבינים את החומר בכללי, אבל לא מעבר..
יש הרבה דברים שאת עושה שבחיים לא חשבתי לעשות בשביל הילד שלי שבבית ספר- אני לא בודקת את התיק או הקלמר של הבן שלי. וגם אם הייתי עושה את זה אז אולי פעם בשבוע- שבועיים, לא כל יום. והם לגמרי יכולים לחדד עפרונות בעצמם בבית ספר אם יש צורך. גם בקבוקי מים הם יכולים למלא בעצמם, בבית או בבית ספר, כשיש צורך.
ממש מעצבן נשמע הכלים שנתנו לכם לשטוף!!!
ואולי לא הכי אידאלי, אבל אני שוטפת את הקופסאות בשטיפה קצרצרה ומנגבת בבוקר רגע לפני שאני מכניסה את הכריך, לפעמים רק מעבירה מגבון אם לא כזה התלכלך.
המשפט שלך-" אנחנו אמורים לעזור ולבדוק שעשו הכל, שהם מוכנים והכל מוכן להם כל הזמן"- מי אמר שאתם אמורים? אולי זה בסדר שאם משהו לא מוכן, הם יגידו לכם וידאגו לזה בעצמם או יבקשו ממך?
אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה
39. כבד וקשוח!מסע של החיים
אני בשבוע 32השם שלי
מרגישה בסדר
37אהבה.
מצד אחד בשלב שמחכה כבר
מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה
הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)
שבוע 7חושבת בקופסא
הריון ראשון ברוך ה'.
בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.
מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...
מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.
13שאלה גנים
חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות
אבל עדיין לא 🙄
שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"לאחרונה
אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)
בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...
חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות