אנחנו משלמים מספיק

מיסים כדי שפעם אחת יקחו

את כל המדינה בקיץ

לתאילנד ולא לבחירות

או מלחמה.

יש מדינות שלא משלמים ומי שעני נזרק לרחוב. ההיפך זה כאן.

בשם 'יש אומרים'

'ביטוח' למי שנקלע למצב שלא מאפשר לו לפרנס את עצמו טכנית (הבטחת הכנסה, אבדן כושר עבודה או סתם אבטלה וכדו') או סטטיסטית (קצבת ילדים, זיקנה וכדו').

משום שזו קופת הצדקה הגדולה במדינה וגם אם זה בכפיה, פרנסי הציבור יכולים לכפות על הציבור לתת צדקה.

מי לדוגמא?

ולמה יש לזה גדר של צדקה?

ולמה באמת זה נחשב צדקה?

(בהתחשב במה שאנחנו יודעים על דרכי התנהלותם...)

קורונה סקר חדש תענו ותפיצו

אפשרי להוציא מהם מתישהו במהלך החיים אבל זה לא בערך למה שהם לוקחים

בין עשיר לעני צריך גם שיוון?

בין חולה לבריא צריך גם שיוון?

יש מעמד אישי שצריך לפעול לפי היכולות האישיות בצורה הכי טובה.

לא לפזול לדשא של השכן

ה' נתן לכל  אחד תפקיד.

התורה מסבירה מה בדיוק ואיך להשתמש בו.

זה שאנשים לא הולכים לפי זה ומגיעים לבעיות אלו או אחרות זה לא בעיה של ההלכה והתורה.

אכן יש חריגים, אבל המקרים הלא מוצדקים מפריעים לטפל במקרים המוצדקים.

שמנסים להתבונן איך חיו לפני דור או שניים ולנסות לשאוף לשם או לשאוף קצת פחות לחיצוניות של היום זה פותר חצי מהבעיות

(בדורות הקודמים  כל הרבנים והתורה עמדו  לצד האשה, היום לא נותנים להם..)

הן כוח גשמי והן כוח רוחני.

(מצדיקים שראו איפה הבעל  המעגן ברוח הקודש, עד בתי הדין שכפו גט  או התירו עגונות כשהיה אפשר)

להתערב ולכפות את השוויון ואת הכוח הזה החזקים מנצלים , הם לוקחים לעצמם את משאבי המדינה, העם סובל ושוויון אמיתי איין. גם בארץ, ככל שיש יותר כוח לפקידים/בגץ/פרקליטות הם מנצלים אותו לכפיית האג'נדה שלהם, אפילו נגד הממשלה שנבחרה ע"י העם.

למשל  שהמשאבים שייכים לבני המקום.

וכל אחד מוכר את סחורתו לשני

אנוסה יכולה להיפרד מהאנס אם היא רוצה.

לעצם הדיון אינלי בנתיים כח להגיב, אולי אח"כ יהיה לי....

מה שבטוח הוא דבר אחד: התורה היא דבר ה', ולא את זו שיכולה להתווכח איתו על צדקתו, עכשיו תפרשי איך שאת רוצה את הכל, תוך שאת זוכרת אבל שזו תהיה מבחינתך האמת האבסולוטית..

שלא לדבר על זה שגם כפירה בתושב"ע היא כפירה לכל דבר.

ויהודי מאמין - מאמין שגם היא דבר ה' שניתן למשה מסיני.

לא התכוונתי להעליב כמובן, אבל קודם נשמעת כ...

כעת זה סביר, אני גם מסכים איתך לגבי כל מינ דברים,

אבל צריך לדעת את הגבולות

אני מניח שאת לא מצפה ממישהו לומר, נגיד, שניתן בדורינו להתיר אשה ללא גט,

נכון?

במקום לחשוב למה התורה אמרה מה שאמרה ועל בסיס זה לפסוק במציאות של היום.

שזה גורם שלא יחדשו חידושים בשביל לעזור למי שצריך.

ואחרי זה מגיעים בתלונות..

זה הדפוס פעולה של הדור, שמפסיד לא מעט בלי קשר למישהו מסוים

איך תתכן אפשרות של נישואין ע"י אונס. 

ישנה בחורה צעירה, עשירה, מיוחסת, יפהפיה, כליל השלימות..

מגיע אדם שלא התברך בכל אלו, אונס וזוכה בפרס הגדול? פשוט ככה?

אף פעם לא הבנתי את זה. מוכרח שיש משהו מעבר.

היא יכולה חופשי לזרוק אותו,

רק שבמקרה והיאדווקא הפחותה מביניהם, והוא בא לספק יצריו לרגע - הוא נדפק.. כי היא יכולה לדרוש ממנו להשאר איתה כל לחייה, ושיקפוץ...

תמיד יכול להיות שאני טועה.

ולא על שאר הכללים שכתובים באותו מקום?

לא לעיין בתורה שבעל פה?

כמו לא לחשוב שאם מה שכתוב לפני ואחרי הוגן, אז גם לפרט הזה יש פירוש והסבר שהוגן לאשה?

יש משפט שאומר- אתה גם צודק וגם חקויאק, שזה אומר שאתה צודק וטועה ביחד.

אתה טועה כי יש הרבה אפור באמצע,

לא מצד אמיתות הדברים אלא מצד האמת הפנימית של המקבל ברגע נתון.

אמר ר' נתן- כמו שהשקר מול האמת הוא שקר גמור,

כך האמת מול האמת לאמיתה היא שקר גמור. כי יש אמת שנועדה להרחיק אותך. אעפ שהיא אמת.

אני לא ארחיב כי מניח שאתה מכיר את העניין.

יש נושאים שיותר קשים לעיכול, וזה משתנה בין אדם למע' העיכול שלו, וכל זה בזמן נתון שנמצא בחייו.

ואתה צודק כי הדברים שאמרת אמת.. אבל.

ולמה לא הזכרת שהרצון שקובע במקרה הזה היא הרצון של האשה, וזה לרעת הגבר?

הלכה א[עריכה]

מי שפיתה בתולה, קונסין אותו משקל חמישים סלעים של כסף מזוקק - וזה הוא הנקרא קנס; וכן אם אנס אותה. וקנס זה, מצות עשה של תורה, שנאמר ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה, חמישים כסף (דברים כב, כט). ואיזה הוא מפתה ואיזה הוא אונס - מפתה, לרצונה; ואונס, שבא עליה בעל כורחה.

הלכה ב[עריכה]

כל הנבעלת בשדה - הרי זו בחזקת ודנין אותה בדין אנוסה עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה. וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה מפני שלא זעקה עד שיעידו העדים שהיא אנוסה כגון ששלף לה חרב ואמר לה אם תזעקי אהרוג אותך.

הלכה ג[עריכה]

המפותה שלא רצתה להנשא למפתה. או שלא רצה אביה ליתנה לו. או שלא רצה הוא לכנוס. ה"ז נותן קנס והולך ואין כופין אותו לכנוס. ואם רצו וכנסה אינו משלם קנס אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות. אבל האנוסה שלא רצה היא או אביה להנשא לאונס הרשות בידם ונותן קנס והולך. רצתה היא ואביה ולא רצה הוא כופין אותו וכונס ונותן קנס שנאמר ולו תהיה לאשה הרי זו מצות עשה. אפילו היא חגרת או סומא או מצורעת כופין אותו לכנוס ואינו מוציא לרצונו לעולם שנאמר לא יוכל לשלחה כל ימיו הרי זו מצות ל"ת.

הלכה ד[עריכה]

ואין לה כתובה שלא תקנו חכמים כתובה לאשה אלא כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה וזה אינו יכול להוציאה.

שאלת- למה דווקא מתרכזים בפרט הזה.

ועניתי שהדבר הוא בנפש האדם.

לומר דבר כמו: 'מי אמר שצריך שוויון' אולי אתה צודק, <ואולי גם לא>

בחיים זה לא ה-מה, זה האיך. לא משנה מה אתה אומר, משנה איך אתה אומר את הדברים.

התחלתי לכתוב תשובה קצת ארוכה אבל לא ראיתי טעם להמשיך.

ואתה צודק במה שאתה אומר.

אבל קצת גם טועה. 

קשה לי להתנסח כאן כי הדברים הם לא לפורום ציבורי. 

ולחכם מדברים בר"ת.

זה אכן דבר שנוגע בנפש האדם....

האם התורה שיוויונית או לא.

הערב חשובה - לא לסלף. אשה לא נאלצת להנשא לאנס.

ממש לא!

היא או אביה יכולים למחות ולא להתחתן איתו.

אם את מסתכלת על תרבות שבה האשה בבית ולא עובדת זה חתיכת עונש רציני לאנס שעכשיו הוא חייב לפרנס אותה כל החיים. אם היא בוחרת בזה. אם היא לא רוצה זה לא קורה.

אבל  התורה לא שיווניות שהיא לא נותנת כח לאשה וגם שהיא נותנת כח לאשה.

זה תמצית הטענה ההזויה הזו..

..

אבל פעם זו היתה בושה איומה לבחורה לאבד את בתוליה שלא במסגרת נישואין, והיה לה מאוד קשה להינשא...

כדי להגן על זכויותיה, אם היא רוצה - מכריחים את האנס לשאת אותה, כלומר: נותנים רק לה בחירה האם להינשא לו או לא, ושוללים ממנו את הבחירה.

כמו שרואים בתורה, פעמים רבות, בגלל הבושה, הרבה נאנסות רצו את זה: תמר רצתה שאמנון ישא אותה לאחר האונס (אבל הוא גירש אותה, בניגוד להלכה), דינה לא רצתה לעזוב את שכם בן חמור עד ששמעון הבטיח לה שהוא ישא אותה, ומאמינה שיש עוד דוגמאות, אלה רק מה שעולות לי עכשיו.

צריך לזכור כלל שהתורה דוגלת בו: "אין משיאין את האישה אלא מדעתה". בוגרת - אין לקידושין כלל תוקף אם האישה לא מסכימה להם. ובקטנה - למרות שהאב יכול להשיאה, התורה מאוד מאוד נגד מי שמשיא את ביתו בניגוד לרצונה... "עד שתבגיר ותאמר בפלוני אני רוצה".

אב שמוכר את ביתו לאמה - התורה אמנם התירה, אך גם עשתה סוג של שיימינג למי שעושה זאת... התורה ממש ממש ממש לא עודדה את זה. דברים מאוד חריפים נכתבו על אב שעושה זאת. וגם אב שעשה זאת - גורלה של בת שנמכרה לאמה, אינו כשפחה רגילה, ממש לא... אחרי שהיא בוגרת, מצוה על האדון לשאת אותה לאישה, או להשיא אותה לבנו (וברור שניתנת לה הבחירה אם היא רוצה להינשא להם - הרי כמו שאמרנו קודם - ההסכמה שלה מוכרחת כדי שלקידושין יהיו בכלל תוקף) ויש כללים מאוד מאוד מאוד נוקשים לאדון לגבי היחס אליה, הן לפני הנישואין והן אחרי.

ואב מוכר את ביתו לאישה - למה מוהר הבתולות יותר גרוע מהורים שמוכרים את בניהם עבור כסף כיום, שדורשים דירה? רק בגלל שהדירה מגיעה לזוג בסוף? יתכן מאוד שהמוהר שימש לציוד הכלה לנישואיה. ושוב - "אין משיאין את האישה אלא מדעתה".

אני לא רואה למה את חושבת שהתורה לא הוגנת כלפי האישה.

מלבד זאת, ניתן כח לחכמים בכל דור ודור לתקן תקנות לפי הצורך כדי שכשהמציאות משתנה - התקנות תוכלנה להתאים את ההלכה לפי המציאות, ולגדור פרצות בכך.

כך למשל, כשראו חז"ל שבעלים זורקים את נשותיהם - עמדו ותיקנו כתובה - "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה"..

כך למשל, כשראה רבנו גרשום בעלים המעגנים את נשותיהם ונושאים אישה שניה - הפך למעשה את המציאות: החרים שאסור לגרש אישה בעל כרחה, החרים על המעגנים את נשותיהם, והחרים על הנושאים אישה שניה. כך, למעשה, הוא נתן את הכח לאישה בנישואין - היא זו שמחליטה האם להתגרש או לא. אי אפשר להשאיר אותה או לגרש אותה בניגוד לרצונה. וכמובן שאי אפשר לעקוף אותה עם אישה שניה...

הבעיה האמיתית היא - שלא נותנים כח לבתי הדין לאכוף את ההלכה ואת התקנות, ולתקן חדשות.

הפתרון בהלכה לבעל מעגן, למשל - הוא פשוט: "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני". אבל החוק בישראל לא מאפשר לבית הדין לעשות זאת...

לתקן על איסור לאב למכור את ביתו לאמה - אין כלל צורך, כי ממילא זה לא חוקי באף מדינה. אבל מאמינה שאם זו היתה בעיה - מזמן היו מתקנים זאת. (יתכן שבכלל יש תקנה כזו, ואני פשוט לא יודעת עליה כי זה לא מעשי בכל מקרה.)

וקשר בין איש לאשה הוא מחייב

והוא בשביל מטרה מסוימת.

וכל מה שמסביב הוא בשביל לשמור על מסגרת הוגנת לכולם.

גם דגש על שמירה על האשה.

ולכן לפעמים יוצא שאחד הצדדים מפסיד, בשביל השלימות הכללית.

הבעיה בד"כ מתחילה שאחד הצדדים או שניהם בורחים מהמחויבות והתפקיד העיקרי שלהם...

בעיה. צעיר בגיל צבא, נדרש לשלם ביטוח לאומי- אבל אין לו גרוש- זה לא יעזור. איימו עליו בקנס ואם לא ישלם במעצר. אז נאלץ ללוות כספים כדי לשלם.

ובתכלס, לא מרוויחים כלום מעבר. עושק יפה של הממשלה

ההורים שלי מקבלים עכשו

קיצבאות זקנה בגיל הפנסיה (לזה ספציפית זכאי רק מי שהיתה לו עבודה למשך כמה שנים במצטבר ושילם ביטוח לאומי, לשאר הקיצבאות כולם זכאים לפי תנאי הזכאות)

רווחה, השלמת הכנסה, אבטלה או קצבאות לנכים, השתתפות בתשלומים לבתי אבות, עזרה בכוח אדם לאנשים מבוגרים.

נשים מקבלות שכר בחופשת הלידה ושמירת הריון כולל כל הוצאות הלידה

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים