אנחנו משלמים מספיק

מיסים כדי שפעם אחת יקחו

את כל המדינה בקיץ

לתאילנד ולא לבחירות

או מלחמה.

יש מדינות שלא משלמים ומי שעני נזרק לרחוב. ההיפך זה כאן.

בשם 'יש אומרים'

'ביטוח' למי שנקלע למצב שלא מאפשר לו לפרנס את עצמו טכנית (הבטחת הכנסה, אבדן כושר עבודה או סתם אבטלה וכדו') או סטטיסטית (קצבת ילדים, זיקנה וכדו').

משום שזו קופת הצדקה הגדולה במדינה וגם אם זה בכפיה, פרנסי הציבור יכולים לכפות על הציבור לתת צדקה.

מי לדוגמא?

ולמה יש לזה גדר של צדקה?

ולמה באמת זה נחשב צדקה?

(בהתחשב במה שאנחנו יודעים על דרכי התנהלותם...)

קורונה סקר חדש תענו ותפיצו

אפשרי להוציא מהם מתישהו במהלך החיים אבל זה לא בערך למה שהם לוקחים

בין עשיר לעני צריך גם שיוון?

בין חולה לבריא צריך גם שיוון?

יש מעמד אישי שצריך לפעול לפי היכולות האישיות בצורה הכי טובה.

לא לפזול לדשא של השכן

ה' נתן לכל  אחד תפקיד.

התורה מסבירה מה בדיוק ואיך להשתמש בו.

זה שאנשים לא הולכים לפי זה ומגיעים לבעיות אלו או אחרות זה לא בעיה של ההלכה והתורה.

אכן יש חריגים, אבל המקרים הלא מוצדקים מפריעים לטפל במקרים המוצדקים.

שמנסים להתבונן איך חיו לפני דור או שניים ולנסות לשאוף לשם או לשאוף קצת פחות לחיצוניות של היום זה פותר חצי מהבעיות

(בדורות הקודמים  כל הרבנים והתורה עמדו  לצד האשה, היום לא נותנים להם..)

הן כוח גשמי והן כוח רוחני.

(מצדיקים שראו איפה הבעל  המעגן ברוח הקודש, עד בתי הדין שכפו גט  או התירו עגונות כשהיה אפשר)

להתערב ולכפות את השוויון ואת הכוח הזה החזקים מנצלים , הם לוקחים לעצמם את משאבי המדינה, העם סובל ושוויון אמיתי איין. גם בארץ, ככל שיש יותר כוח לפקידים/בגץ/פרקליטות הם מנצלים אותו לכפיית האג'נדה שלהם, אפילו נגד הממשלה שנבחרה ע"י העם.

למשל  שהמשאבים שייכים לבני המקום.

וכל אחד מוכר את סחורתו לשני

אנוסה יכולה להיפרד מהאנס אם היא רוצה.

לעצם הדיון אינלי בנתיים כח להגיב, אולי אח"כ יהיה לי....

מה שבטוח הוא דבר אחד: התורה היא דבר ה', ולא את זו שיכולה להתווכח איתו על צדקתו, עכשיו תפרשי איך שאת רוצה את הכל, תוך שאת זוכרת אבל שזו תהיה מבחינתך האמת האבסולוטית..

שלא לדבר על זה שגם כפירה בתושב"ע היא כפירה לכל דבר.

ויהודי מאמין - מאמין שגם היא דבר ה' שניתן למשה מסיני.

לא התכוונתי להעליב כמובן, אבל קודם נשמעת כ...

כעת זה סביר, אני גם מסכים איתך לגבי כל מינ דברים,

אבל צריך לדעת את הגבולות

אני מניח שאת לא מצפה ממישהו לומר, נגיד, שניתן בדורינו להתיר אשה ללא גט,

נכון?

במקום לחשוב למה התורה אמרה מה שאמרה ועל בסיס זה לפסוק במציאות של היום.

שזה גורם שלא יחדשו חידושים בשביל לעזור למי שצריך.

ואחרי זה מגיעים בתלונות..

זה הדפוס פעולה של הדור, שמפסיד לא מעט בלי קשר למישהו מסוים

איך תתכן אפשרות של נישואין ע"י אונס. 

ישנה בחורה צעירה, עשירה, מיוחסת, יפהפיה, כליל השלימות..

מגיע אדם שלא התברך בכל אלו, אונס וזוכה בפרס הגדול? פשוט ככה?

אף פעם לא הבנתי את זה. מוכרח שיש משהו מעבר.

היא יכולה חופשי לזרוק אותו,

רק שבמקרה והיאדווקא הפחותה מביניהם, והוא בא לספק יצריו לרגע - הוא נדפק.. כי היא יכולה לדרוש ממנו להשאר איתה כל לחייה, ושיקפוץ...

תמיד יכול להיות שאני טועה.

ולא על שאר הכללים שכתובים באותו מקום?

לא לעיין בתורה שבעל פה?

כמו לא לחשוב שאם מה שכתוב לפני ואחרי הוגן, אז גם לפרט הזה יש פירוש והסבר שהוגן לאשה?

יש משפט שאומר- אתה גם צודק וגם חקויאק, שזה אומר שאתה צודק וטועה ביחד.

אתה טועה כי יש הרבה אפור באמצע,

לא מצד אמיתות הדברים אלא מצד האמת הפנימית של המקבל ברגע נתון.

אמר ר' נתן- כמו שהשקר מול האמת הוא שקר גמור,

כך האמת מול האמת לאמיתה היא שקר גמור. כי יש אמת שנועדה להרחיק אותך. אעפ שהיא אמת.

אני לא ארחיב כי מניח שאתה מכיר את העניין.

יש נושאים שיותר קשים לעיכול, וזה משתנה בין אדם למע' העיכול שלו, וכל זה בזמן נתון שנמצא בחייו.

ואתה צודק כי הדברים שאמרת אמת.. אבל.

ולמה לא הזכרת שהרצון שקובע במקרה הזה היא הרצון של האשה, וזה לרעת הגבר?

הלכה א[עריכה]

מי שפיתה בתולה, קונסין אותו משקל חמישים סלעים של כסף מזוקק - וזה הוא הנקרא קנס; וכן אם אנס אותה. וקנס זה, מצות עשה של תורה, שנאמר ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה, חמישים כסף (דברים כב, כט). ואיזה הוא מפתה ואיזה הוא אונס - מפתה, לרצונה; ואונס, שבא עליה בעל כורחה.

הלכה ב[עריכה]

כל הנבעלת בשדה - הרי זו בחזקת ודנין אותה בדין אנוסה עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה. וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה מפני שלא זעקה עד שיעידו העדים שהיא אנוסה כגון ששלף לה חרב ואמר לה אם תזעקי אהרוג אותך.

הלכה ג[עריכה]

המפותה שלא רצתה להנשא למפתה. או שלא רצה אביה ליתנה לו. או שלא רצה הוא לכנוס. ה"ז נותן קנס והולך ואין כופין אותו לכנוס. ואם רצו וכנסה אינו משלם קנס אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות. אבל האנוסה שלא רצה היא או אביה להנשא לאונס הרשות בידם ונותן קנס והולך. רצתה היא ואביה ולא רצה הוא כופין אותו וכונס ונותן קנס שנאמר ולו תהיה לאשה הרי זו מצות עשה. אפילו היא חגרת או סומא או מצורעת כופין אותו לכנוס ואינו מוציא לרצונו לעולם שנאמר לא יוכל לשלחה כל ימיו הרי זו מצות ל"ת.

הלכה ד[עריכה]

ואין לה כתובה שלא תקנו חכמים כתובה לאשה אלא כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה וזה אינו יכול להוציאה.

שאלת- למה דווקא מתרכזים בפרט הזה.

ועניתי שהדבר הוא בנפש האדם.

לומר דבר כמו: 'מי אמר שצריך שוויון' אולי אתה צודק, <ואולי גם לא>

בחיים זה לא ה-מה, זה האיך. לא משנה מה אתה אומר, משנה איך אתה אומר את הדברים.

התחלתי לכתוב תשובה קצת ארוכה אבל לא ראיתי טעם להמשיך.

ואתה צודק במה שאתה אומר.

אבל קצת גם טועה. 

קשה לי להתנסח כאן כי הדברים הם לא לפורום ציבורי. 

ולחכם מדברים בר"ת.

זה אכן דבר שנוגע בנפש האדם....

האם התורה שיוויונית או לא.

הערב חשובה - לא לסלף. אשה לא נאלצת להנשא לאנס.

ממש לא!

היא או אביה יכולים למחות ולא להתחתן איתו.

אם את מסתכלת על תרבות שבה האשה בבית ולא עובדת זה חתיכת עונש רציני לאנס שעכשיו הוא חייב לפרנס אותה כל החיים. אם היא בוחרת בזה. אם היא לא רוצה זה לא קורה.

אבל  התורה לא שיווניות שהיא לא נותנת כח לאשה וגם שהיא נותנת כח לאשה.

זה תמצית הטענה ההזויה הזו..

..

אבל פעם זו היתה בושה איומה לבחורה לאבד את בתוליה שלא במסגרת נישואין, והיה לה מאוד קשה להינשא...

כדי להגן על זכויותיה, אם היא רוצה - מכריחים את האנס לשאת אותה, כלומר: נותנים רק לה בחירה האם להינשא לו או לא, ושוללים ממנו את הבחירה.

כמו שרואים בתורה, פעמים רבות, בגלל הבושה, הרבה נאנסות רצו את זה: תמר רצתה שאמנון ישא אותה לאחר האונס (אבל הוא גירש אותה, בניגוד להלכה), דינה לא רצתה לעזוב את שכם בן חמור עד ששמעון הבטיח לה שהוא ישא אותה, ומאמינה שיש עוד דוגמאות, אלה רק מה שעולות לי עכשיו.

צריך לזכור כלל שהתורה דוגלת בו: "אין משיאין את האישה אלא מדעתה". בוגרת - אין לקידושין כלל תוקף אם האישה לא מסכימה להם. ובקטנה - למרות שהאב יכול להשיאה, התורה מאוד מאוד נגד מי שמשיא את ביתו בניגוד לרצונה... "עד שתבגיר ותאמר בפלוני אני רוצה".

אב שמוכר את ביתו לאמה - התורה אמנם התירה, אך גם עשתה סוג של שיימינג למי שעושה זאת... התורה ממש ממש ממש לא עודדה את זה. דברים מאוד חריפים נכתבו על אב שעושה זאת. וגם אב שעשה זאת - גורלה של בת שנמכרה לאמה, אינו כשפחה רגילה, ממש לא... אחרי שהיא בוגרת, מצוה על האדון לשאת אותה לאישה, או להשיא אותה לבנו (וברור שניתנת לה הבחירה אם היא רוצה להינשא להם - הרי כמו שאמרנו קודם - ההסכמה שלה מוכרחת כדי שלקידושין יהיו בכלל תוקף) ויש כללים מאוד מאוד מאוד נוקשים לאדון לגבי היחס אליה, הן לפני הנישואין והן אחרי.

ואב מוכר את ביתו לאישה - למה מוהר הבתולות יותר גרוע מהורים שמוכרים את בניהם עבור כסף כיום, שדורשים דירה? רק בגלל שהדירה מגיעה לזוג בסוף? יתכן מאוד שהמוהר שימש לציוד הכלה לנישואיה. ושוב - "אין משיאין את האישה אלא מדעתה".

אני לא רואה למה את חושבת שהתורה לא הוגנת כלפי האישה.

מלבד זאת, ניתן כח לחכמים בכל דור ודור לתקן תקנות לפי הצורך כדי שכשהמציאות משתנה - התקנות תוכלנה להתאים את ההלכה לפי המציאות, ולגדור פרצות בכך.

כך למשל, כשראו חז"ל שבעלים זורקים את נשותיהם - עמדו ותיקנו כתובה - "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה"..

כך למשל, כשראה רבנו גרשום בעלים המעגנים את נשותיהם ונושאים אישה שניה - הפך למעשה את המציאות: החרים שאסור לגרש אישה בעל כרחה, החרים על המעגנים את נשותיהם, והחרים על הנושאים אישה שניה. כך, למעשה, הוא נתן את הכח לאישה בנישואין - היא זו שמחליטה האם להתגרש או לא. אי אפשר להשאיר אותה או לגרש אותה בניגוד לרצונה. וכמובן שאי אפשר לעקוף אותה עם אישה שניה...

הבעיה האמיתית היא - שלא נותנים כח לבתי הדין לאכוף את ההלכה ואת התקנות, ולתקן חדשות.

הפתרון בהלכה לבעל מעגן, למשל - הוא פשוט: "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני". אבל החוק בישראל לא מאפשר לבית הדין לעשות זאת...

לתקן על איסור לאב למכור את ביתו לאמה - אין כלל צורך, כי ממילא זה לא חוקי באף מדינה. אבל מאמינה שאם זו היתה בעיה - מזמן היו מתקנים זאת. (יתכן שבכלל יש תקנה כזו, ואני פשוט לא יודעת עליה כי זה לא מעשי בכל מקרה.)

וקשר בין איש לאשה הוא מחייב

והוא בשביל מטרה מסוימת.

וכל מה שמסביב הוא בשביל לשמור על מסגרת הוגנת לכולם.

גם דגש על שמירה על האשה.

ולכן לפעמים יוצא שאחד הצדדים מפסיד, בשביל השלימות הכללית.

הבעיה בד"כ מתחילה שאחד הצדדים או שניהם בורחים מהמחויבות והתפקיד העיקרי שלהם...

בעיה. צעיר בגיל צבא, נדרש לשלם ביטוח לאומי- אבל אין לו גרוש- זה לא יעזור. איימו עליו בקנס ואם לא ישלם במעצר. אז נאלץ ללוות כספים כדי לשלם.

ובתכלס, לא מרוויחים כלום מעבר. עושק יפה של הממשלה

ההורים שלי מקבלים עכשו

קיצבאות זקנה בגיל הפנסיה (לזה ספציפית זכאי רק מי שהיתה לו עבודה למשך כמה שנים במצטבר ושילם ביטוח לאומי, לשאר הקיצבאות כולם זכאים לפי תנאי הזכאות)

רווחה, השלמת הכנסה, אבטלה או קצבאות לנכים, השתתפות בתשלומים לבתי אבות, עזרה בכוח אדם לאנשים מבוגרים.

נשים מקבלות שכר בחופשת הלידה ושמירת הריון כולל כל הוצאות הלידה

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד