עוזר לי שיש דיבורים ברקע ואני לא צריכה להתמקד רק בפירוק משפטים והרכבתם מחדש.
מה נשמע? מה שלומכם? איך עבר היום?
עוזר לי שיש דיבורים ברקע ואני לא צריכה להתמקד רק בפירוק משפטים והרכבתם מחדש.
מה נשמע? מה שלומכם? איך עבר היום?
התחיל לא משהו, המשיך סביר ועכשיו נחמד ממש. אן משגעת אותי אבל זה חיובי באופן כללי
אני מתרגמת את אן מערבי הנחל הסוערים שמשום מה לא תורגם. מכירה האסופית?
וואו, כדאי לךריעות.קראתי את כל חמשת הספרים שיצאו בעברית כל כך הרבה פעמים. הם פשוטים ונהדרים ונעימים.
שהעולם יפסיק לעניין אותי![]()
סתםסתם אני לא ממש אוהבת..
כרגע נחמד מאוד. הכנתי סופלה במיקרוגל ויצא טעים באופן מפתיע
רק לשתי דקות
ואז איך שהוא מתחיל אתם חוטפים בוקס לבטן?
יאבאלה. רגשות זה דבר מדהים.
לא יודעת אם יש זיכרונות שהייתי מוותרת עליהם או מבקשת שיימחקו, כי אני לא מאמינה בזה, אבל הלוואי שהזמן יעזור.
ספציפית מהשיר הזה עברו כבר כמעט ארבע שנים.
הזמן עובר יותר מדי מהר
איזה יופי, נשמע ממש כיף!ריעות.
*אור קטן*אחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)