במשך שנים רבות הטרידה אותי העובדה שישנה אי התאמה מדאיגה בין חלקים חשובים במוח שלי
מצד אחד אני יודעת שהעולם דפוק בחלקים נרחבים ממנו, ומהאנושות צריך לצפות לגרוע מכל
ומצד שני אני ממשיכה להיות מופתעת ונחרדת מדברים נוראיים שקורים כאילו אני ילדה נאיבית עם אינסוף אמון בטובם של בני אנוש.
שזה מתסכל וכואב
אבל סופסוף הבנתי אתזה
אני אומנם אכן מצפה לגרוע מכל מהאנושות
אבל אנלא עד כדי כך יצירתית, כלומר
יש אנשים הרבה יותר גרועים ורעים ממני בעולם, מה שגורם לזה שאנלא באמת אוכל לצפות לגרוע מכל, כי הגרוע מכל שלי, לא מתקרב מסתבר לגרוע מכל של אחרים, יצירתיים ממני.
אז אומנם לא פתרתי את הבעיה
אבל לפחות הבנתי אותה
שזה שיפור
אז יאיי
חשט
מצד אחד אני יודעת שהעולם דפוק בחלקים נרחבים ממנו, ומהאנושות צריך לצפות לגרוע מכל
ומצד שני אני ממשיכה להיות מופתעת ונחרדת מדברים נוראיים שקורים כאילו אני ילדה נאיבית עם אינסוף אמון בטובם של בני אנוש.
שזה מתסכל וכואב
אבל סופסוף הבנתי אתזה
אני אומנם אכן מצפה לגרוע מכל מהאנושות
אבל אנלא עד כדי כך יצירתית, כלומר
יש אנשים הרבה יותר גרועים ורעים ממני בעולם, מה שגורם לזה שאנלא באמת אוכל לצפות לגרוע מכל, כי הגרוע מכל שלי, לא מתקרב מסתבר לגרוע מכל של אחרים, יצירתיים ממני.
אז אומנם לא פתרתי את הבעיה
אבל לפחות הבנתי אותה
שזה שיפור
אז יאיי
חשט
