העליתי כאן נושא לדיון לפני כמה חודשים. אני נשואה מס' דו ספרתי של שנים כולל ילדים די גדולים.
יש ביני לבין בעלי פערים עצומים בגישה הדתית, החינוכית, הרעיונית. בוא נתחיל מזה שאני דתיה והוא לא, אבל זה הרבה מעבר.
אני מאוד לא אוהבת את הדרך בה הוא חושב ומתבטא, את החינוך שלו לילדים( גם הוא חולק עלי ולא מסכים כמובן)
אין כאן בסיס טוב לשינוי והסכמה, לי נמאס לגמרי לדון ולדבר איתו כי זה פשוט מוציא אותי מדעתי, הדעות שלו.
אם היו לי אי פעם רגשות אליו, כרגע הם נעים בין אדישות לעצבים.
אין כמעט דרך לדבר בלי שאתעצבן אז אנחנו מדברים די קונקרטי.
דוגמאות קטנות, זה שבעיניו כל הדתיים צבועים ומתחסדים וקורא לזה "עבודה זרה". אני בטיפול, בעיניו זה עדות לחוסר חוכמה וחוסר יכולת לחיות בלי שמישהו יחליט בשבילי וידריך אותי. הוא אומר גם שהמטרה שלי בטיפול זה לדבר עליו לשון הרע ולהכפיש אותו.
יש ילד במצוקה גדולה, שאחרי הרבה יאוש, ודריכה במקום, שלחתי לטיפול פסיכולוגי ואתם יכולים לדמיין לבד מה הוא חושב על זה. למזלי אני מתעקשת להמשיך.
לחלק מהילדים הוא לא מתייחס, כי הם מתנהגים אליו לדבריו בחוסר כבוד ולא מגיע להם.
מבחינתו לדבר בצורה בוטה ואלימה זה לגיטימי. לקרוא לאנשים אפס, בהמה, מטומטם, *₪&#. שכל ושאר פנינים מאוד נפוצות בשפתו היומיומית. וזה כשמדובר באנשים שהוא סולד ממעשיהם.
וזה ממש על קצה המזלג.
לי לא טוב בזוגיות, אבל אין לי כוח להתגרש כי הוא יילחם איתי ויסית את הילדים. אין לי טיפת אנרגיה למהלך הזה.
אני בפירוש לא אוהבת אותו, ובשבילי הצורך להמשיך ולקיים יחסים זה פשוט מטלה. משימה. קשה לי עם זה ואני מנסה להכריח את עצמי וסובלת מזה.
הוא חושק בי ומנסה לחזר אחרי. גם כשאני בנידה ואז, זה ממש מטריד אותי
הוא רוצה שיהיו בינינו יחסים טובים כולל המיניים, ואני פשוט לא יכולה ולא רוצה. אני לא קמה והולכת , אבל זה באמת לא נעים לי.
אין לי שום יכולת להתקרב אליו רגשית, ולמרות שהסברתי לו מאות פעמים הוא חושב שאני רק רוצה להעניש אותו ולשלוט בו ע"י מניעת מין ואהבה.
הוא באמת עם כוונה טובה אבל לא מבין אפילו טיפה, למרות שהוא חכם מאוד. למה זה לא עובד.
אני באמת מטופלת וזה שיקם את הביטחון העצמי שלי ןההבנה מה אני רוצה בחיים, מה שבעבר היה עמום ביותר.
טיפול זוגי ממש, אבל ממש לא מתאים לאדם כמוהו, שמתנשא ובז לכל אנשי הטיפול.
אני לא יודעת מה לעשות. בעיקר עם הכורח המתיש להמשיך לתחזק את הזוגיות במישור המיני. הלוואי שידעתי מה עושים.
יש ביני לבין בעלי פערים עצומים בגישה הדתית, החינוכית, הרעיונית. בוא נתחיל מזה שאני דתיה והוא לא, אבל זה הרבה מעבר.
אני מאוד לא אוהבת את הדרך בה הוא חושב ומתבטא, את החינוך שלו לילדים( גם הוא חולק עלי ולא מסכים כמובן)
אין כאן בסיס טוב לשינוי והסכמה, לי נמאס לגמרי לדון ולדבר איתו כי זה פשוט מוציא אותי מדעתי, הדעות שלו.
אם היו לי אי פעם רגשות אליו, כרגע הם נעים בין אדישות לעצבים.
אין כמעט דרך לדבר בלי שאתעצבן אז אנחנו מדברים די קונקרטי.
דוגמאות קטנות, זה שבעיניו כל הדתיים צבועים ומתחסדים וקורא לזה "עבודה זרה". אני בטיפול, בעיניו זה עדות לחוסר חוכמה וחוסר יכולת לחיות בלי שמישהו יחליט בשבילי וידריך אותי. הוא אומר גם שהמטרה שלי בטיפול זה לדבר עליו לשון הרע ולהכפיש אותו.
יש ילד במצוקה גדולה, שאחרי הרבה יאוש, ודריכה במקום, שלחתי לטיפול פסיכולוגי ואתם יכולים לדמיין לבד מה הוא חושב על זה. למזלי אני מתעקשת להמשיך.
לחלק מהילדים הוא לא מתייחס, כי הם מתנהגים אליו לדבריו בחוסר כבוד ולא מגיע להם.
מבחינתו לדבר בצורה בוטה ואלימה זה לגיטימי. לקרוא לאנשים אפס, בהמה, מטומטם, *₪&#. שכל ושאר פנינים מאוד נפוצות בשפתו היומיומית. וזה כשמדובר באנשים שהוא סולד ממעשיהם.
וזה ממש על קצה המזלג.
לי לא טוב בזוגיות, אבל אין לי כוח להתגרש כי הוא יילחם איתי ויסית את הילדים. אין לי טיפת אנרגיה למהלך הזה.
אני בפירוש לא אוהבת אותו, ובשבילי הצורך להמשיך ולקיים יחסים זה פשוט מטלה. משימה. קשה לי עם זה ואני מנסה להכריח את עצמי וסובלת מזה.
הוא חושק בי ומנסה לחזר אחרי. גם כשאני בנידה ואז, זה ממש מטריד אותי
הוא רוצה שיהיו בינינו יחסים טובים כולל המיניים, ואני פשוט לא יכולה ולא רוצה. אני לא קמה והולכת , אבל זה באמת לא נעים לי.
אין לי שום יכולת להתקרב אליו רגשית, ולמרות שהסברתי לו מאות פעמים הוא חושב שאני רק רוצה להעניש אותו ולשלוט בו ע"י מניעת מין ואהבה.
הוא באמת עם כוונה טובה אבל לא מבין אפילו טיפה, למרות שהוא חכם מאוד. למה זה לא עובד.
אני באמת מטופלת וזה שיקם את הביטחון העצמי שלי ןההבנה מה אני רוצה בחיים, מה שבעבר היה עמום ביותר.
טיפול זוגי ממש, אבל ממש לא מתאים לאדם כמוהו, שמתנשא ובז לכל אנשי הטיפול.
אני לא יודעת מה לעשות. בעיקר עם הכורח המתיש להמשיך לתחזק את הזוגיות במישור המיני. הלוואי שידעתי מה עושים.
