מי היה מאמין
באמת שעבר חצי נצח מאז הפעם הקודמת
ואבא חופר כבר שבועיים
ואמא מתקשרת כל יומיים לשאול מה אני רוצה שהיא תקנה לי או לפינאט.
הורים חמודים יש לי
ואני בהחלט מתגעגעת
אבל למה למען ה' עוד לא המציאו טלפורטציה?!
זה לא פייר!
וזה למה אני מחפשת דירה לשנה הבאה בעיר ולא בעוד מושב קטן חמוד ונושם כמו זה
כי גם ככה אני חתיכת בטטה בלתי נסבלת שבקושי יוצאת מהבית, אז כשמוסיפים לזה את העובדה שכדי לצאת מהבית אפילו רק לעיר המיושבת הקרובה נדרשת שעה נסיעה, זה מחמיר את המצב פי כמה
(אשכרה לא יצאתי מהמושב כבר חודש וחצי, כי קניות עושים אונליין, עבודה כאן והליכות גמכן, מי צריך משו מהעולם החיצון מוכה הקורונה? מחשיש אותי שאני הולכת לפתח תסמינים לא בריאים של אגרופוביה. חשט)




