וכו
לא להתעצבן יותר מדי על התיוגים, אחרי הכל זאת אשמתכם🤷♂️
וכו
לא להתעצבן יותר מדי על התיוגים, אחרי הכל זאת אשמתכם🤷♂️
שיח סוד
הרבה פעמים אנשים רוצים לתייג אותך ויוצא תיוג של זכר נשוי ולא פעיל, את צריכה להחליף מהר.
יכלו לחשוב שמבקש אמת קם לתחייה אחרי 4 שנים ![]()
אייסקפה
יחי הדמיוןבימאית דמיונות(לא להתיחס בבקשה, אני שעה לפני בגרותתתת()
את קוראת לי נשוי בן 42???
חוצפה. תיזהרי לך![]()
![]()
רוח סערה

היה פעם אחד שהתחזה לניק הקודם שלי, ואחד שהתחזה לענבל |משועשע|
ויהיה בסדר אחד, כל מי שתייגתי זה ניקים פעילים.
הוא הצליח להתחזות גם בצבע?🤔
אייסקפהאבל ניתן לך להנות

אבל תודה שאת נותנת לי להנות 
בשמחה
12345678910אולי זו שריטה שלי
אני רק יודע שהתכתבתי איתך והייתי בטוח שאני מתכתב עם זריחה🤷♂️
רק אחרי זמן קלטתי שיש גם זרימה וגם זריחה חח
כן, הם דומים מדי עד כדי כך שלא קלטתי שזה שני ניקים שונים כנראה
את ראשונה
זריחה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)