אבל בלי קשר לדת אני חושבת שתאווה זה תשוקה מאד חזקה למשהו. זיקה.

יצר הרע לא תמיד חייב להיות תשוקה, לפעמים יצר הרע זה הדברים הפשוטים והקטנים, תאווה זה הרצון הבהמי החזק, זה סוג של יצר. וכשזה מתנגש עם התורה זה הופך להיות יצר הרע.

תאווה פשוטה נכללת בתוך יצר הרע.

כמו שאומרים חז"ל: "הקנאה התאווה והכבוד מוצאים את האדם מן העולם".

אבל יש שני סוגים של תאווה.

תאווה לחומר ממש כמו משיכה למאכל מסוים, ותאווה שהיא משיכה הנובעת מעצם זה שאנו מורכבים גם מחומר, שאפשר לומר שזה בעצם שורש יצר הרע.  

תאווה היא משיכה שבא מכיוון רגשי יותר, חשק. 

כשיש תאווה אין שכל, ולכל אמרו חז"ל "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח-שטות".

אבל התאווה כשלעצמה אינה רעה. כשהיא בפוטנציאל, היא מהווה כוח המושך אותנו אל כיוון מסוים. כאשר הוא יוצא לפועל בצורה הנכונה הוא טוב מאוד.

לפעמים יש מצבים בהם המשיכה הרגשית הזו היא טובה בהרבה מאשר הנטייה השכלית (בפרט אצל נשים), והיא מהווה מקור כוח חזק יותר מאשר החלטה שכלית. (הרבה יותר קל לשכנע אדם שהחליט החלטה שכלית מאשר רגשית. לכן האישה תמיד צודקת )

עבודה זרה היא דוגמא למשיכה שעיקרה בשכל, גם אם מעורב בה רגש ("לא עבדו ישראל ע"ז אלא להתיר להם את העריות בפרהסיא"). 

(אפשר להרחיב על זה המון, אבל מקווה שזה מסביר לפחות מעט )

אתה ספרדי?

מעניין

את/ה היית בצבא?

בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.