רציתי לשתף את הסיפור שלי לתועלת. התמודדות (וסוג של התמכרות) של יותר מ-14 שנים עם החטא הידוע. אני מקוה שזה יעזור למי שעדיין שם.
אני דתי ממשפחה דתית. לסיפור שלי יש סוף טוב, ברוך ה' ותודה לה' (למרות שזה לא הסוף כמובן עד אחרי 120 שנה). עשיתי שינוי, ועכשיו אינני חוטא כבר 9-10 חודשים, שזה נצח במושגים שהיו לי, ולא נראה שזה הולך להשתנות בעז"ה.
ואציין שמבחינת האמצעים יש לי בדיוק אותם אמצעים ליפול כמו בהתחלה, אך כבר אינני עושה זאת ב"ה.
איך הכל התחיל. כמו אצל רוב החוטאים. חוסר ידיעה. מגיל 11 גיליתי וזה התפתח משם (רק מראה כמה חשוב להסביר לילדים כבר מגיל כזה!). אז לא היו חסימות באנטרנט, ובעקבות פליטת פה של חבר, חיפשתי באנטרנט ומצאתי דברים לא צנועים.
שנים לא ידעתי שזה אסור, פשוט אף אחד לא אמר לי.
יותר מ-14 שנים כמה פעמים בשבוע... 3-4 ארבע ימים שלא הייתי נופל זה היה שיא.
יום אחד בגיל 14 ההורים גילו שבהסטוריה מופיעים אתרי לא טובים...
איזו בושה... קראו לי לשיחה, ואמרו "יש לך סקרנות לפורנוגרפיה" או משהו כזה, וחשבתי לעצמי - איזו סקרנות? זה פשוט תאווה וזהו.
אמרו לי לא להכנס, אבל לא חסמו את האנטרנט או משהו.
וזהו. כאילו זה יספיק.
בהמשך שמו חסימה, אך ההגנה לא היתה גבוהה והייתי נופל באתרים לא פורנוגרפיים ממש. ולפעמים הייתי מצליח לעקוף את הסינון בכלל.
והמשכתי לחטוא במחשב שבבית. לילות שלמים...
לילה אחד באמצע לילה אני שומע צעדים מתקרבים במרץ... אוי לא, אני מנסה לסגור אבל המחשב תקוע ועמוס מדי... ממש בשניה האחרונה הצלחתי לשנות את המסך למשחק, ואמא שלי נכנסה.
"מה אתה ער בשעות כאלו, לך לישון מיד". ב"ה שהיא לא ראתה...
מה שמעניין שהייתי יכול לחטוא לילה שלם, אבל בבוקר הייתי רץ (גם בחורף הקר) 7-8 דק' עד לבהכנ''ס רחוק, ומתפלל שם בנץ... שנתיים או יותר.
במהלך התקופה התחלתי ישיבה, 3 סדרים ופנימיה... מאז שהלכתי, התחזקתי והפסקתי לחטוא. סתם פשוט הפסקתי, רציתי לפתוח תקופה חדשה בחיים.
אבל זה כנראה לא היתה עבודה עמוקה מאוד. יום אחד, לאחר 9 חודשים, במקלחת נפלתי, ולאט לאט חזרתי למעגל הרע.
בישיבה, ובישיבה הגבוהה עצמה הייתי חוטא הרבה הרבה פחות, אבל כל פעם שחוזרים הביתה לילות לבנים... וגם ביום... לא שלא עשיתי דברים אחרים, אבל כך זה היה.
תמיד חשבתי שהפעם זה לא יקרה.
אבל זה קרה.
כל פעם זה היה שובר אותי. אתה נזרק על המיטה ואומר מהיום לא עוד!
ביום הבא אתה מרגיש חבול. וככל שעוברים הימים אתה מרגיש יותר טוב. ואחרי שבועיים הרבה יותר טוב. עד הפעם הבאה.
אציין שבכל זאת הייתי מתמיד בתורה וקניתי ידיעות רבות מאוד בתורה.
אבל אם לא הייתי חוטא אולי הייתי בטח איזה גדול דור או משהו חח.
זהו שללו של השטן.
עוד דבר מעניין, שבשנים האחרונות של החטא, זמן ההתאוששות מהחטא היה קצר בהרבה. והשמחה לא נפגמה הרבה.
טוב אז אתם שואלים איך הגיע הסוף הטוב?
פליטת פה של חבר. אמר שיש ארגון ונשמרתם שעוזר לצאת מזה. הוא לא יודע עלי כלום, איכשהו הוא הזכיר זה.
אחרי כמה חודשים של מריחה, בדקתי את הענין. יצרתי קשר עם פעיל בעיר, תוך כדי מבוכה אדירה! וקיבלתי ממנו חוברת קטנה.
היו מתוארים שם מקרים ממש קשים, יותר ממני, שסיפרו שנרפאו. היה שם מישהו שלמד 1000(!) דפי גמ' בע"פ(!!) כדי לצאת מהתאווה, וזה לא עזר לו. אבל החוברת כן הוציאה אותו מזה.
הם כתבו שכל מי שלקח ברצינות את מה שהדריכו אותו בחוברת, הסתלקה לו התאווה!
נו אחרי הבטחה כזו, לא יכלתי לסרב.
החלטתי שנמאס לי, ואני הולך על זה. כלו הקיצין. יותר מדי שנים אני בבוץ הזה.
דרך הטיפול היתה תיקון האר''י ז''ל לחטא שמירת הברית.
בקצרה - 1. צום, 2. תפילה ותשובה, 3. צדקה.
כמה פשוט, ככה עובד.
החלטתי שאני עושה את זה, בדיוק כפי ההוראות.
היו שם תיקונים רבים אפילו לחטא עם גויה או נידה ח"ו. בין השאר היה שם תיקון המחשבה, והעינים, בנוסף לשמירת הברית.
החלטתי לעשות תיקון לברית, למחשבה ולעינים. אני חיב לפצות על כל השנים האלה.
טבלתי במקוה, וקיבלתי עלי צום למחר. אחרי התפילה הלכתי למקום שקט, התפללתי את 10 העמודים הקטנים שבחוברת וחזרתי בתשובה, ב"ה בדמעות, ואז הלכתי לתרום את הסכום שרשום באתר צדקה.
250 ש''ח. ב"ה יש לי כמה אלפים. זה סכום שכאב לי. זה טוב שכואב כי סימן שעשית מסירות נפש ששכרה רב.
אם לא היה לי הרבה כסף, הייתי צריך לתת צדקה פחותה, 80 ש''ח.
כך עשיתי 3 פעמים על תיקון המחשבה (הרי אין איסור בראיית פיקסלים במסך, הנשים שם לא אמיתיות, זה לכאורה בגדר הרהור ולא איסור ראיה)
ועוד 3 פעמים על שמירת הברית. (250)
ועוד 3 על שמירת העינים. (90 ש''ח)
9 צומות... תוך חודש וחצי סיימתי עם זה. חבל על הזמן.
המשנ"ב כתב שצומות על חטאים, מותר לעשות גם אם זה על חשבון ביטול תורה.
והתוצאה?
בדיוק כמו שהבטיחו!
כ"כ שמחתי.
הרגשתי כ"כ נקי וטהור.
הייתי יכול להיות לבדי בלילה ובלחיצת כפתור יכלתי להכנס לכל התועבות, אבל לא עשיתי את זה!!
הרגשתי רחוק מזה.
זה היה כאילו נס בעיני. ה'דחף' הבלתי נשלט התמוגג.
אבל הייתי טיפש.
לא הצבתי סייגים. היית משוטט באתרים רעים, התהלכתי הרבה על שפת התהום.
בטחתי בעצמי, כנראה מגאווה, שזהו אני כבר סופר מן, ועובדה שכבר חודשים אני נמצא באתרים רעים לצורך בידור ולא מסתכל אף פעם, מסיט את המבט בטיל ברגע שמופיעה אשה אפילו טיפה לא צנועה. וגם על צנועות לא מסתכל ביופיין.
ואחרי ארבעה חודשים שוב נפלתי. נכנסתי 'לתועלת' למקום מסוים (איזה תחמן רציני היצר הרע... הזוי הוא גאון), ונפלתי. במהלך השבוע הבאים זה הצטבר לעשרות פעמים.
איזו אכזבה.
לקח לי חודשיים לאגור כוחות ולהחליט לעשות שוב צומות. ידעתי בבירור שזה אמיתי.
ניסתי שיטות פסיכולוגיות בעבר, והם עזרו רק מעט מאוד בנושא שמירת הברית (לשמירת עינים דווקא כן עזרה שיטה פסיכולוגית מסויימת שעשיתי)
דיברתי עם רבני הארגון באנונימיות, והם אמרו שאין מנוס מלחזור על צומות... אז שוב עשיתי 3 צומות לתיקון הברית, אחד לתיקון המחשבה, ואחד לתיקון העינים.
והפעם זה היה סופי!!
אתה מרגיש שמשהו טמא פשוט יצא ממך.
הדחף הטמא כבר לא שם.
ברוך ה'.
מאז לא נפלתי. ואני לא מרגיש את הדחף ליפול. יותר מ9 חודשים.
גם כשאני בתוך לילה לבן ובאנטרנט פרוץ. אני לא ניגש, ומרגיש רחוק.
הפעם נזהר ועושה סייגם, בכל זאת אני אנושי.
כמובן שעדיין אני נמשך לנשים לא פחות, אבל לא חוטא באנטרנט בשז''ל.
ברוך השם שגילה לי את הפתרון העמוק והאמיתי.
ואני שמח לשתף אותו אתכם, למי שבאמת רוצה להשתנות ומהר.
אני מאוד ממליץ לקפוץ למים ולעשות את זה... זה הנסיון של הדור, הנסיון האחרון של היצר הרע להפיל את בני ישראל הטהורים, הוא יודע שקיצו קרב אז הוא מוציא את כל כלי הנשק שלו.
כאן אני חוסך לכם את הפגישה על הנציג... הנה קישורים לחוברת של הארגון ונשמרתם, שאני חייב לו כ"כ הרבה.
כריכת החוברת
פנים החוברת
בהצלחה אחים יקרים!
אגב פרט ממש מעניין!!
בתקופה שעשיתי את הצומות, חלמתי המון חלומות שבהם עשיתי מצוות!! מתפלל בחלום, נמצא בשיעור תורה וכדומה.
ממש התפעלתי מזה, ושמחתי, כי לעשות מצוה בחלום זה ממש טוב! יש גמרות על זה בסוף מסכת ברכות.
אני לא זוכר שזה קרה לי בעבר. וגם אחרי התקופה הזו זה לא קרה, אולי פעמים בודדות.
זה ממש הראה לי שהצום כמו שעשיתי בתיקון, היה חביב מאוד בשמיים!
אחרי חוויה כזו לא צריך הוכחות, אתה מרגיש שאתה עושה את הדבר הנכון.
בהצלחה ומקוה שעזרתי
