שרשור אמהות מזניחות את הביתמצפה להריון.
רוצה להרגיש טוב עם עצמי ,
פעם הייתי כל ערב שוטפת רצפה ואחרי הילדים שלא ילכלכו, הבנתי שזה רק גורם לי לעצבים ולא להנות עם הילדים
היום אני לגמרי משחררת, יש כביסות בערמות, כלים בכיור ורצפה עם כתמים, אבל לא עד כדי כך שחור ישחור
ומה איתכן?!
בזמנים הכי מדהימים שלי מעולםסיה
לא היתי שוטפת יותר מפעם בשבוע.
כנ"ל לגמרי...מתואמת

בזמנים הכי מדהימים שלי גם הרצפה לא הייתה מלוכלכת כ"כ...

אבל היום, עם עייפות של כמה וכמה ילדים - כבר אין לי כוח לשים לב ללכלוך שנוצר מאותם כמה וכמה ילדים...

וזה הכי מדהים שיש! עדיף בית מלא בילדים ומלוכלך (ברמה סבירה, כן?) מאשר בית נקי וריק מילדים... או בית נקי וילדים שלא מעזים לזוז בו...

לפחות ככה אני מנחמת את עצמי

גם אנייראת גאולה
לגבי חלונות -
הברקה של השימשה מבפנים זה באמת קצר וקליל, לפעמים נותנת לילדים לעשות את זה.
מדי פעם מעבירה סמרטוט לח על המסגרת או על הרשת. זה לא "לעשות חלונות", זה קליל, אבל נותן לי הרגשה שהחלונות נקיים וכיפיים.
כשגרנו בבית שמתמלא אבק, החלונות היו נפתחים כלפי פנים, אז הייתי מנקה כך גם את הצד החיצוני שלהם. היום אני עושה את הצד החיצוני בערב פסח, או אם הבאתי עוזרת ונשאר לה זמן...
לא עשיתי חלונותרסיס אמונה
כמה שנים..
בורחת לפני שזורקים עלי עגבניות
סופר מזניחה🙄
אני עשיתי לפני שנהפשיטא
גרה במקום עם הרבה אבק, למה לי לנקות ולהתאכזב כל פעם מחדש?
צודקת מחשבה נכונהמצפה להריון.
אני אף פעם לא עושה חלונות, אין לי ציפיות גבוהות מעצמי
חלונות בערב פסח בלבד. וגם זה,שגרה ברוכה
רק אם נשאר כוח מיותר..
מסכימה לגמרי,שגרה ברוכה
הבית שלי צובר אבק מידי יום. ברמה שאני יכולה לעבוד על המדף ואחרי כמה שעות הכלמתמלא הלבן הזה של האבק. ממש ככה. בתחילת הנישואים לפני הילדים הייתי כל הזמן במרדך אחרי האבק. מאוד מתסכל. מאז שבאו הילדים והכוחות ברחו בהתאם אני שחררתי שם לגמרי. פעם בשבוע לפני שבת וזהו. אי אפשר יותר. כל עוד אין לי עוזרת צמודה שגרה איתי ויומיום תעבור על חלונות ארונות מדפים שהאבק נראה שם ,לי אין אפשרות לעשות אץ זה. ותראו מה זה, חיים בכיף⁦️⁩⁦️⁩
מה שאני כן מקפידה זה כל ערב טאטוא של סלון מטבח. ושטיפה שוטפת סלון מטבח פעמייםבשבוע. בשישי ןבשלישי. ככה הבית במצב סבבה ..
זה לא אני עושה בכללאמ פי 5

זה בעלי והוא עושה את זה רק לפני פסח עם צינור של גינה את כל החלונות בבית.

פעם את החלונות של החדרים גם הייתי עושה

לא עשיתי חלונותמתואמת

מעולם...

כלומר - אף אחת מאיתנו לא "עשתה" חלונות - אלא אם כן היא עובדת במפעל לייצור חלונות...

אבל גם מבחינת ניקיון - יצא לי קצת לנקות במסילות לפני פסחים, מחשש חמץ, אבל מעולם לא הברקתי את החלונות כמו שמתואר בסיפורים...

חח גמאני..טארקו
נראלי עשינו חלונות כשעברנו לפה לפני 3 שנים.. וזהו.
גם אני.. תמיד דוחה לפסח ולפני פסח טוענת שאבק זה לא חמץ...ארלט


וואי אהבתי לגמרי את כותרת השרשורהשם בשימוש כבר
אז אני ו@אהבתחינם ועוד בנות לא רשאיות לכתוב פה???
לא!!!!! מתואמת


לאאאאאאאאאאורוש3
לזה אני יכולה להצטרףףףףטארקו
מנקה רצפה רק לקראת שבת, לפעמים לא מספיקים שטיפה אז רק מגבון ניקוי..
כלים רק בעלי עושה, אני מלכלכת
90% מהכביסה במייבש..
החדר בלאגן, הסלון תלוי מתי...
נדיר שהשולחן ריק.
מנקה את הגז רק כשהוא כבר ממש מטונף(פעם בחודש בערך..)- זה לא נוגע ישירות באוכל!

ואני יכולה להמשיך אבל זה כבר פאדיחות..

לא תופסת את עצמי או את הבית שלי כמוזנחים..אבל כן הסדר עדיפויות שלי הוא לא של נקיונות בראש הרשימה.
אוו שרשור כלבבי,סוףסוף מטילדה

טובלא כרגע
- בזמן האחרון הפסקנו כמעט סופית לקפל כביסה לארון. לכל אחד יש סל, והכביסה הנקמה ממויינת ישר לתוכו.

- בערך לפני חודשיים התקלקל לנו המגהץ. מאז עוד לא טרחנו לקנות, ומלא בגדים לא לבישים בגלל זה.
אוו זה שרשור טובבוקר אור
שוטפת בערך פעם בשבועיים (בעיקרון פשוט כשאנחנו בבית בשבת. אחרת אנחנו יוצאים מוקדם מידי)
שירותים כנ"ל (זה רק בעלי ואני ) משתדלת כן לנקות גם כשאנחנו נוסעים אבל לא תמיד מספיקה
כלים משתדלת שלא ישארו בכיור בסוף היום. זה לא שיש לנו מיותרים. אז בסוף היום שוטפת את מה שנשאר
כביסה משתדלת לקפל כשיש לי שיעור משעמם או משהו. עד אז זה מחכה במייבש (אין מה לדבר על לתלות)
מטאטאת כל ערב אבל רק סלון ומטבח כי הפיצית זוחלת
מעבירה כל יום מטלית על המפה שאכלנו עליה.
כיורים ושישים וגז- כשממש מלוכלך או כשאנחנו הבית בשבת (אותו כנ"ל - פעם בשבועיים)
ומעולם לא חשבתי שאני מלוכלכת עד עכשיו🙃
כן כן וכןחגהבגה
אני מזניחה ראשית.
יש ימים שעולה סירחון מהכיור.
יש פעמים שלוקח לי זמן לשאוב ולשטוף בחדרים.
מראות וחלונות?
אין לי מושג מה זה לנקות אותם
יש אינסוף...
עושה מה שאפשר, וכמובן שגם הבעל...
חלונות רק בערב פסחאורי8
שטיפה לפני שבת , מוצאי שבת- סלון ומטבח. לפעמים שוטפים מטבח וסלון פעם נוספת , אם ממש מלוכלך, בשאר הימים מסתפקים בטיטוא.
אפילו לא קראתי את השרשור על הנקיון, למה להרגיש רע?
משתדלים שהבית יהיה סביר ונעים רוב השבוע.
לנגב אבק, רק מידי פעם כשנזכרת לשים לב לזה.
כאן אני מרגישה בבית 😜חרדית צעירה
כלים של שבת מחכים ליום חופשי שלי, שני בבוקר (בינתיים הם משרים במי סבון)
חלונות רק בערב פסח (אך לא אם מכרנו את הבית לחג ואז זה מחכה לשנה הבאה)
גיהוץ פעם בשבועיים.
כביסה עושה בראשון בערב ומקפלת בשני בבוקר. ועושה שוב לקראת סוף שבוע, מה שמספיקה לקפל לפני שבת, ומה שלא נכנס בחזרה לגיגית בחדר כביסה.
טאטוא במטבח כל יום. בסלון פעמיים בשבוע ובחדרים פעם בשבוע.
מראות פעם בחודש.
שטיפת רצפה ושירותים, שואפת לפעם בשבוע.
גז, כשצריך (בערך 3 שבועות)
כיורים ומשטחים כל יום שישי
להמשיך?? זה כבר נהיה בושות....
אבל כל יום יש ארוחה מבושלת, תמיד יש חלות ביתיות, לחמניות הפתעה לקחת לגן, עוגות במקפיא לפחות 2.
בושות?חגהבגה
הלוואי עליי
ויייאוהבת את הקב'ה
התבלבלת בשרשוררר
איזה בושות???
אלופההה!!!!
ועוד יש פינוקים ואוכל מבושל כל יום.
וואו.
נשמע לי מעולה כי לעולם חסדו
מתעניינת בלחמניות הפתעה -תפוחים ותמרים
תגלי לי מה זה בבקשה 😍
לחמניות מתוקות עם קוביית שוקולד בפניםחרדית צעירה
מתכון של ניקיב. בילדים הכי אוהבים
אפשר קישור למתכון?טרכיאדה


בבקשהחרדית צעירה
את הסירופ צריך לבשל בסיר

איזה כתב מהמם!!! שלך?השם בשימוש כבר
לדעתי ה"מזניחות" הן הרוב ו"חולות הניקיון" הן המיעוט.בוז
כשיש הרבה ילדים ואין אפשרות לעוזרת/מנקה מאד קשה לנקות את הבית לבד. הבית תמיד מתלכלך, אין מה לעשות. ולנקות כל יום מוציא משפיות...

מתי זה שונה? יש נשים שחשוב להן הניקיון עד כדי שלכלוך מוציא אותן מהדעת, והן אלו שמשקיעות כדי לשמור על השפיות שלהן.

תרגישו בנוח בנות
תראי זה תלויאמ פי 5

זה הויכוח הגדול שלי עם בעלי ומקור המריבות

הסדר עדיפות שלי בית מלוכך אבל ילדים שבעים. ואצלו זה בית מסודר ואז ילדים שבעים (תמיד באים אלי שרוצים לאכול)

 

אצלו זה ממש צורך נפשי שיהיה מסודר ככה הוא גדל ואצלי הצורך הנפשי זה שהבטן שלהם תהיה שבעה ואז שישנו אסדר בלילה

 

שונאת לסדר בין לבין ולרדוף אחריהם עם סמרטוט

 

אז נראה לי שמסכימה איתך כי אם זה צורך נפשי אז יעשו הכל כדי שיהיה מסודר

 

 

ועוד חשבתי שאני הבלגניסטית היחידה. 

פעם הייתי והיוםאמ פי 5

עם הייתי שוטפת רצפה פעמיים בשבוע+ מוצאש  מקפלת כביסה איך שמתייבשת ארונות מסודרים כל שבוע המשחקים מסודרים לפי תאים

 

היום רצפה פעם בשבועיים- אל  תזרקו עגבניות בבקשה הקטנה שלי מקשה עלי צמודה 24/7

כביסה- רק מתי שאין גרביים

והמשחקים איפה שיש מקום

 

צריכה חופשה של יומיים כדי להשליט סדר

 

יש סדר בסיס אבל לא כמו שהייתי רגילה

בשרשור פה לא זורקים עגבניות!טארקו
כל מהותו זה אחוות הזנוחות
עגבניות עגבניות עגבניות!!!חדשה ישנה
נו נו נו! למה רק פעם בשבועיים?!
אני אגיד אותך לאמא שלך!


סתאםם.... איזה כיף להרגיש פה בחברה טובה
כמוני כמוכן מרווה כחולה
אני שוטפת פעם בשבוע לפני שבת, מטאטאה אולי עוד פעם באמצע שבוע... כביסה וכלים דואגת שלא יצטבר יותר מדי אבל הרבה פעמים הולכת לישון עם כיור מלא, שירותים פעם בחודש, כיריים פעם בחודשיים, חלונות, מקרר, ארונות וכו' רק בפסח...
אבל תמיד ידעתי שאני לא הבן-אדם הכי מסודר בעולם, מזל שלפחות התחתנתי עם מישהו כמוני שזה לא מפריע לו
שירותים פעם בחודש?מצפה להריון.
אני מנקה כשיש סימני קקי כל האסלה חחחח מתה מעצמי
לאיזה כיוון את מתפלאת? זה הרבה או קצת ?מרווה כחולה
זה נשמע הרבה זמןמצפה להריון.
שירותים זה די הגייני
אני לא מאלה 'מנקות כל ערב
אבל כן לפחות פעם בשבוע שמצטברמלכלוך
תלוי אם יש ילדים גמולים או לא, לנו יש שפריצר וכל לכלוך ישררעותוש10
שוטפים, גם הילדים
מצחיקבת 30
קראתי ''שפריצר'' וחשבתי שגם לי יש שפריצר, ילד שמשפריץ לכל עבר...ואז הבנתי למה התכוונת,😅
וואי הצחקת אותי!!אקונהמטטה
מתחילה לקנא בכןאמאשוני
לשטוף את רצפת המטבח פעם בשבוע (שבועיים??)
שירותים פעם בשבוע?
מה יש לכן ילדים שלא מלכלכים?
אני ממש ממש לא תופסת מעצמי חולת ניקיון אבל אין ברירה- כלים כיורים שיש- אם לא כל יום איך אפשר להיכנס למטבח?? סירחון ונמלים!
לא מדברת על לדחות מהערב לבוקר- בסדר זה עדיין פעם ביממה.
שירותים? יש לי בן גדול ובת בגמילה, יש פיפי על הרצפה/ מושב כל הזמן, איך אפשר לא לנקות כל יום???

או שלא הבנתי?
אצלנו אחרי כל ארוחה כשהילדים קמים ומזיזים כסאות אנו עושים מבחן רצפה מי אכל איפה..
(ולא תמיד הקטנים הכי מלכלכים)
טאטוא לא עוזר כשיש כל הזמן ירקות מהסלט שהתגלגלו לרצפה, רוטב שנשפך וכו'
שטיח אם לא שואבים גם באמצע שבוע אי אפשר לשבת עליו...

אני לא מדברת על גיהוץ/ קיפול/ מראות

רוב הבנות כתבו שהבית שלהן סביר אז ספרו לי מה אני מפספסת??
את מפספסת שיש לי רק תינוקת זוחלת בת שבעה חודשיםבוקר אור
וזה הבדל של שמים וארץ
אחרי ארוחה שלה רק מנקה את העגלה עם מגבונים 🙃
אספר לך איך זה אצלנו:מתואמת

שטיפת רצפה - פעם בשבוע. לפעמים כשהמצב קטסטרופלי ויש לי קצת כוח - אני מנגבת את הרצפה. אבל הרבה פעמים חיים עם רצפה מוכתמת נורא - ושורדים... שטיח אין לנו, בדיוק מהסיבה שאני לא אעמוד בניקויו.

כלים - בהחלט נערמים לגבהים שלא ייאמנו, למרות שאנו לרוב משתמשים בחד-פעמי. אבל לא מסריח, כי יש חלונות ענקיים במטבח, והוא מאוורר. (ותבורך הקורונה מהבחינה הזו - בעלי נמצא יותר זמן בבית, ומשכך גם הכלים נשטפים בתדירות גבוהה יותר. אם כי הלכלוכים עדיין נשארים בכיור עד ליום שישי הגואל... )

שירותים - המצב באמת זוועה. וזו הסיבה שיש לנו שלושה חדרי שירותים בבית - שירותי הורים, שירותי אורחים (שמשמשים את הבת הגדולה) ושירותי ילדים... ובהם באמת המצב נורא, עד שאני באה ביום שישי ומנקה. לפעמים נוחתת עליי הרוח באמצע שבוע ואני כן קצת מנקה גם אז, או כשמלווה את הילד הנגמל לשירותים אני קצת מנקה - אבל לרוב אין לי כוחות לזה...

הדבר היחיד שאני מקפידה עליו באופן יומי זה סדר וטיטוא של המטבח והסלון, כי אחרת באמת נתקשה לחיות פה... וגם זה קשה לי

מתחזקים בקטנהחרדית צעירה
יש מגבוני חיטוי בשירותים ואני מנגבת את המושב אסלה כמעט כל יום+הרצפה מסביב.
כנ"ל מגבונים גם במטבח ומנקה את הרצפה סביב השולחן.
הרבה חד פעמי בשביל הילדים.
כל ערב מסדרת את הסלון ומפנה לגמרי את השולחן במטבח.
רעיון גאוני מגבונים. אנחנו כל יום גם שופכים אקונומיקה לשירותארלט

לשירותים ומשפשפים- לתחושת הגיינה , במיוחד בתקופת הקורונה. לוקח 2 דקות- ממליצה. כל השאר- כמו הכותבות למעלה. ממש מרגיע שיש עוד כמוני..

ככה אני עושה וגם מנגבת את המושב והקרש במגבוני חיטוירעותוש10
וואי גם אני ככה עם מגבוניםמיואשת******
איזה מגבונים לאסלה? הצהובים האלה כמו של סנו?מבכירה
הרגילים, או שיש משהו ייחודי לאסלה?
כןחרדית צעירה
כל מגבון לניקיון כללי שמשמיד גם חיידקים עובד מצוין
מנקה את הרצפהרסיס אמונה
נקודתית עם מגבון איפה שהקטנה אוכלת


שירותים יש לנו במקלחת, אז עושה בקטנה כשנכנסת להתקלח. לא כל יום, אבל זה ממש על הדרך
אין שטיח😆יראת גאולה
מתחת השולחן אוכל מנקה נקודתית לפי הכוח. ו... כן הכתמים מחכים כמה ימים...
גם שירותים מעבירה בקטנה מגבון או סמרטוט לפעמים בעלי מנקה קצת.

מטבח באמת משתדלים לארגן בערב. לפעמים בעלי "מבטיח" שיקום מוקדם ויארגן. גג פעם ביומיים. אבל אין צורך לנקות כיריים, קרמיקות ולהבריק כיורים באקונומיקה😏 מסדרים הכל, בעלי מפעיל מדיח, אני מרוקנת מסננת כיור ומנקה שיש וכיורים עם תרסיס (תרסיסים מצויינים של סנו, בטיחותיים למשטחים שבאים במגע עם מזון, רק לרסס ולנגב).
במקום לגהץאמא חדשהה
את רוב הדברים תולה ישר כשיוצאים מהמכונה
ולא מגהצת
חוץ מחולצות שבת מסויימות של בעלי
בחורף הוא שם סוודר הרבה פעמים וגם חוסך גיהוץ
יש לו גם כמה חולצות יוקרתיות יותר שאם תולים מיד יוצאות ישרות

כלחם משתדלת כל יום אבל לא עובד
שירותים ושטייפה פעם בשבוע במקרה הטוב
איפה שהתינוקת אוכלת צריך לנקות קצת יותר
רחב הפינות הנסתרות בבית מלאות אבק
חיים בשמחה
מה שקריטי לי זה אוכל טעים ובריא ובגדים נקיים
על אוכל לפעמים גם צריך להתפשר.. עכשיו שאנחנו כבר לא רק זוג ב"ה צריך להשקיע שיהיה לה אוכל מזין
יופי. שרשור שפיותאורוש3
אקונומיקה לא נוגעת חוץ מעובש סיוטי בחורף. זה כן . מגעיל. נכנס לי לנשימה ולעיניים.
שטיפה לקראת שבת בלבד.
ברעיון מטאטא כל יום. בפועל פעם פעמיים בשבוע. בעומס גם לא. כרגע בגלל הקטן שבגיל שמטנף באוכל ממש אז בעלי מעביר לפעמים מגבון רצפה חד''פ. אני לרוב עם סמרטוט סתם עם מים וקצת סבון כלים מנגבת איפה שהוא לכלך ואת הכסא שלו.
לרוב מה שלא הספקתי מבחינת כלים ושיש בעלי מסיים בערב- לילה. לנקות שיש יותר יסודי- לקראת שבת.
כביסות מכבסת המון. לפעמים הרים נערמים לקיפול. לפעמים לא. תלוי במצב.
גיהוץ- על בעלי.
חלונות- עברנו כמה פעמים דירה אז לפני שנכנסנו. ואם מתחשק עוד פעם בשנה ככה. לא תמיד.
שרותים מקלחת- פעם בשבוע יסודי. אבל בהחלט עוברת אצל הילדים ומעבירה ויש גם באמצע שבוע. עם ספריי רסס נגב וטישו. לא מעבר. כנ''ל כיורי שטיפת ידיים.
שטיח בסלון- נשאב פעם בשבוע. בלאגן בשאיפה כל יום. בפועל השובב בן השנה ושלוש פשוט שופך את כל המשחקים כרגע בקצב מסחרר אז לא עומדים בזה.
שולחן סלון- תמיד מלא מחשבים ניירת ובלאגן. מסדרים לשבת.
מצעים- פעם בשבוע או שבועיים.
מראות- מתישהו. אבק- עוד יותר מתישהו.
בגדול לא תופסת את עצמי ג'יפה. הגיינה שזה שרותים, מקלחת, ילדים מקולחים כל יום. החלפות בגדים תדירות וכביסה נקיה, כלים, סמרטוט על השיש. בסדר. וזה הכי חשוב בעיני.
בלאגן בהחלט מחרפן אותי אבל פשוט לא מגיעה. הקטן דבוק אלי דורש השגחה ומשגע בלילות, יש לי דברים מהעבודה לעשות בבית וזה תמיד יותר דחוף. מבשלת ארוחות צהריים (למקפיא למקפיא, לא טרי כל יום).
בקיצור ברור לי כל כך שכולנו נשמח להכל מושלם. אבל לומדים לעשות סדרי עדיפויות שמשתנים גם בין תקופות ולהבין שאין אין אין מושלם. וזהו.
חחח כאילו אני כתבתי,שגרה ברוכה
מזדהה מאוד לגבי השולחן בסלון שמסדרים לשבת. לגביי הרסס נגב בשירותים אצלי זה מאסט מאז שהבן נגמל. וגם מגבונים לניקוי כללי זה מאסט!
טוב תראי. כשחושבים על זהאורוש3
מסדרים חלקית. את היתר זורקים בחדר הריק. הבעיה היא שאנחנו צרכים להוציא את קטני מאצלנו ולהעביר את הגדול לממ''ד. ומה יהיה עם כל הדברים שאין להם מקום מוגדר. הצילו. צריכה מישהו חכם שיעזור לי לזרוק חצי בית. לי זה קשה. ובעלי עוד גרוע ממני. הצילו חחחחח
ברור שלא נשאר אותו בלגן של יום ראשון עם יום,שגרה ברוכה
שני וכן הלאה. אבל אצלנו למשל, כשהשולחן זה אזור מרכזי בו גם מציירים/משחקים/אוכלים וכן הלאה עקב הבית הקטן וחוסר בשולחנות נוספים אז אני לא מארגנת אותו טיפטופ כל יום. למשל צבעים דפים וכו'. כל ערב מארגנת הכל לשקית אחת וזה מונח בפינת השולחן ליום למחרת. וכו'.. בשישי מארגנת הכל לגמרי הכל לארונות והשולחן עובר למצב שבת.
בעקרון מאז שהתרבו פה הנפשות בבית אני לא משתעבדת לניקיון. כן כל ערב טאטוא,שטיפה פעמיים בשבוע ,כלים כל יום ושיש.. אבל כן, בשולחן ישארו דברים שמשתמשים בהם כל השבוע וכו'
וחוסר מקום מוגדר זה בעייייה,שגרה ברוכה
אוף שונאת את זה. קשה ממש שאין לי מקום לדברים. עקב גודל הבית וגודל הארונות. כנראה באמת שצריך להעיף כבר
כן. איכשהואורוש3
לזרוק זה טעם החיים.מיואשת******
מאז שאין לנו חדר פנוי בבית הבית הרבה הרבה יותר מסודר!
תתחילי למיין, כל הזמן כל הזמן למיין.כי לעולם חסדו
למיין ניירת, לזרוק מה שלא רלוונטי.
להשאיר רק את מה שצריך.
בגדים שלא תלבשו - אאוט,
יותר מדי שמיכות, מצעים שלא אוהבים, נעליים - אאוט.
כל מה שלא משרת אתכם ולא משמח אתכם מקומו לא בבית.
תודה!אורוש3
וואי זה קשההאהבת ישראל!!
אבל תכלס נכון..
לפני המעבר הבא מלא דברים אני אצטרך להוציא..
רבל יש בגדים שאני ממש מקווה שיתאימו אחרי ההנקה
איזה שרשור נחמדמיואשת******
נקיון כללי פעם בשבוע
חלונות פעמיים שלוש בשנה בערך
גז - בעלי שזה אומר מתי שאני משתגעת הוא מנקה. מעצמו בחיים לא
כלים כמעט כל יום אבל זה התפקיד של הילדות אז זה לא חכמה
לפעמים עוברת על שירותים עם מגבונים ועל הרצפה במטבח עם סמרטוט מתי שאני ממש מתחרפנת. אין זמנים קבועים.
ומאז יש איירובוט המצב הרבה הרבה הרבה יותר טוב! הללוהו בתוף ומחול!
חושבים לקנות אירובוט, איזה סוג יש לך ?אורי8
ממליצה עליו? אכן משדרג את החיים?
מצטרפת לשאלה. שקלנו.אורוש3
אבל יש כל כך הרבה דברים עם הרצפה שבהרגשה שלי הוא פשוט ייתקע ולא יגיע לכלום. שטיח, ספה, עגלה, שולחנות כסאות. צפוף מדי
גם אצלינו יש והוא מגיע יפה מאדמיואשת******
זה מנקה גם שטיח שזה ממש מדהים. השטיח נראה כמו חדש!
ויש לנו ספות שהוא נכנס מתחתן ושולחן וכיסאות ועגלה וכו. הוא מנקה יפה מאד
מנצלשת לגבי איי רובוט..אם_שמחה_הללויה
בזמן האחרון שלי התחיל לעשות בעיות. אני מניחה אותו על רצפה והוא מפסיק לעבוד ואומר ״תניחו אותי על משטח שטוח״ באנגלית.
קרה למישהי?
גם שלי המקורי..
יש למישהי מושג כמה זמן אחריות יש עליהם? לא שמרתי:/
תנסי לרסטרטמיואשת******
לחיצה ארוכה מעט על הכפתור העגול של קלין. וזה נכבה. תדליקי שוב על אותו כפתור ותראי מה קורה
וגם לנקות אותו טוב! לנגב את כל החיישנים למטה
סבבה אנסה! תודה!אם_שמחה_הללויה
לגמרי משדרג את החיים!מיואשת******
יש לי את המקורי. דגם חדש יחסית. 7 משהו.
אחלה. אבל הבנתי שגם שיאומי ממש טוב מכירה יש לשתי חברים שלנו.
הוא דורש תחזוקה, בהחלט. צריך לרוקן ולנקות אותו.
אבל חלק מהיופי שברגע שלומדים להכניס אותו לרוטינה הביתית את אומרת לילדים להרים צעצועים ונעליים ואז שולחת אותו דרך האפליקציה. אז כבר מישהו הרים וקצת סידר וברמת הנקיון תקשיבי בהתחלה חשבנו שהוא הגיע עם מיכל אבק מסתורי מלא והוא מביא חנו מהאבק שלו
אבל לא. לא להאמין כמה אבק זה אוסף!!!! הבית מרגיש הרבה הרבה יותר נקי.

אזהרה - זה גבר. הוא לא מצליח להגיע לפינות עד הסוף
תודה נשמהאורוש3
חח מתישהו. כמה הוצאות גדולות כרגע. הפינות חחחח
בדיוק בעלי קנה לי של שיומיאהבתחינם
ואני לא מרוצה בכלל.

🥺
אוי איזה באסה. למה?מיואשת******
אולי זה רק ענין של שינוי הרגלים? מה לא טוב?
הוא משאיר הרבה סימנים,אהבתחינם
ולא מגיע ממש לפינות
מוצאת את עצמי חוזרת אחריו...
לא עפתי בכלל.
יש לי את הדייסון, והוא בעיני הרבה יותר נוח
הי את!! אינך רשאית להגיב פה. זה לא השרשור שלך! השם בשימוש כבר
😅😅😅😅אהבתחינם
סימנים?? מוזר.מיואשת******
לגבי פינות, אם יש פינות חדות הוא לא מצליח להגיע אליהן. פינות ישרות וקהות זה מנקה (כן כן, חזרה לשיעור גיאומטריה )
שמעתי שהדייסון מעלף! רק חיסרון אחד - צריך להחזיק וללכת איתו בבית 🙄🤭
חחחח, אהבתיאהבתחינם
נכון כלכך.
אה זה התפקיד של בעליוהאהוב יש לומר
כמה עלה לכם?הבת של המלך
2100. יש דגמים יותר זולים.מיואשת******
שרשור כלבביהריונית ותיקה
בית גדול , הבנתי כבר ממזמן שקצב החיים הנוכחי = בית מבולגן.
ואללה אחרי שמשחררים אז כל פעולה זוכה לטפיחה עצמית על השכם וזה הכייף!
אגב היום החופשי שלי היה מיועד פעם לניקיון , היום הוא מיועד לניקיון הנפש והתרגעות (ים, קפה עם חברה , מסעדה עם הבעל וכו')
אלופהההההה!!!! ממש ללמוד ממך!מיואשת******
⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩הריונית ותיקה
שרשור כלבבי 💕😅הריוניסטית
לפני שבת: שוטפת את כל החדרים (בדרך כלל, לפעמים לא מספיקה)
מנקה גז
מבריקה כיורים ושיש
מסדרת הכל בארונות
מסיימת לסדר כביסות

שוטפת סלון מטבח פעם-פכמיים בשבוע,
תלוי כמה הבנות מסריחות את הרצפה.
מטאטא לרוב מדי יום, לפעמים יומיים.
ניקוי שולחן מדי יום ביומו. שעה בשעתה.
אמבטיה מנקה כשיש סימנים כאלה של המים בקטנה 🙊

שירותים עושה כשזוכרת 🤦‍♀️
וכמובן כל פעם שמתלכלך מנקים...

מצעים פעם בחודש+ כל עוד נקי
עכשיו בתהליך שיפור שאורגנו ללפעם בשבוע שבועיים (ונאמר אמממממן!)

המשחקים בחדר ילדים
אלללללה יוסטור. הכל בלאגן.
כמובן בקופסאות ולא על הרצפה, אבל הכל בבלאגן.

שואב אבק אין בנמצא 🙈

ולא משנה כמה אתאמץ,
תמיד הבית של השכנה נקי יותר 🤔
סוף סוף שרשור כלבבי!נועה נועה
בשום שלב בחיי לא שטפתי כל ערב. מה זה? רצפה שוטפים פעם בשבוע, לכבוד שבת. וגם זה לפעמים לא קורה. כנ"ל שירותים (טוב, עליהם אנחנו כן מקפידים על שבוע). כלים משתדלים שלא יישארו בסוף יום, אבל לפעמים אין כוח ונשארים. אף כלי לא מת בינתיים.
מצעים ומגבות עדיף שאני לא אכתוב פה כל כמה זמן מחליפים 🙈אבל מבטיחה שזה משתפר. בקצב של צב עם שתי רגליים שבורות, אבל משתפר.
בכביסות אני יותר משקיעה בתדירות כי אחרת אין בגדים, אבל להגיד שהן יוצאות לגמרי בלי כתמים... נו. וגיהוץ קורה כאן לעיתים רחוקות (לפחות בזה יש לי את מי להאשים).
פספסתי משהו? חלונות? מה זה?
טוב, חשבתי שאמצא פה חברות לצרהנועה נועה
אבל כולן מחליפות מצעים בתדירות גבוהה ומטאטאות את הבית כמה פעמים בשבוע... ואני אנה אני באה😱
גם אניחרדית צעירה
מחליפה מצעים רק כשהולכת למקווה, מחברת 2 חפיסות...
מגבות בד"כ פעם בשבועיים
עדיין יותר ממני🙈נועה נועה
אני לא אתן פה זמנים כדי שבנות לא יתעלפו... אבל בגדול אלו דברים שאני פחות במודעות לעשות. עובדת על זה.
אני לא מגהצת בכללבת 30
רק אם נוסעים לחמותי , או שנחה עלי הרוח או שיש בגד מסוים שפשוט חייב גיהוץ. משתדלת לא לקנות כאלה.
מצעים- מחליפה כשנראה לי שצריך.
לא יכולה לעמוד בעומס כביסה של עוד שבעה סטים של מצעים כל שבוע, גם ככה יש לי ילדה מרטיבה, אז לפחות היא זוכה למצעים נקיים כמה פעמים בשבוע...

לטאטא סלון מטבח-כל יום, אחרת באמת זה מגעיל...שאריות אוכל ויצירות על הרצפה. גם מושך נמלים וגם לנפש לא עושה טוב לראות לכלוך.

כלים- פעם ביממה. אחרת אין במה לאכול.
גז- כשנחה עלי הרוח או לפני שחמותי מגיעה.
ארונות מטבח- כשזה מעצבן אותי בעיניים לראות אותם מלוכלים.
כביסה- נון סטופ, אין ברירה.
ב''ה יש בלגן.
אני כמוך נשמה..טארקו
מחליפים מצעים כשהם מלוכלכים.. זה בכיף גם חודש++ מגבות גוף של הילד מחליפה פעם בשבוע-שבועיים(קצת טריקי כי יש לו 3 בשימוש מקביל, אז מידי פעם אני מעיפה אחת מהן לכביסה אם היא מסריחה) שלנו זה דורש כביסה וייבוש באותו יום כי אני מפונקת, אז צריך לזכור עד הצהריים... קיצר פעם בחודש ככה?
מגבות ידיים ומטבח אני משתדלת להחליף כל שבת אם אני זוכרת.

מטאטאת נקודתית אם יש צורך חיוני(הילד האכיל את הרצפה בקוסקוס, למשל😎אבל מטאטאת רק את האיזור הבעייתי בלבד) וחוץ מזה טיטוא ושטיפה *משתדלים* לשבת, לא תמיד קורה. וזה גם לרוב תפקיד של בעלי..

שירותים פעם בשבוע(אין גמולים/נגמלים) ולא תמיד זה אקונומיקה, לפעמים זה מגבוני חיטוי לאסלה.

לא מגהצת בכלל, אני לא בטוחה שיש לנו מגהץ.. אולי לקחנו פעם כשמישהו מסר ומעולם לא בדקנו אם הוא עובד.. לדעתי פעם אחרונה שגיהצנו הייתה לפני שנתיים את החולצה לחתונה של אחי, ולא התארגנו בבית..

כביסות אין ברירה, אבל גם זה לרוב יקרה רק כשאין גרביים/טייצים/חולצות נקיות.. או כשהכביסה עולה על גדותיה.. ואז מעדיפה להכניס כמה כביסות ברצף. פה אני כן משקיעה יותר, מרססת כתמים ומוסיפה קליה ג'ל למכונה-אבל זה כי ממש מציק לי הכתמים על הבגדים.. מותר שתהיה שריטה אחת.


באמת נקיון וסדר זה ממש לא הצד החזק שלי. אני פשוט לא טובה בזה.. בורכתי בכשרונות אחרים ב"ה.
פחח עכשיו אני מסתכלת שוב על הזמנים שכתבתי..טארקו
חוץ מהמגבות ידיים, לשאר המצעים וכו תוסיפי עוד חודש בממוצע לפחות🙈
גם אני לא מגהצת בכלל...מתואמת

היו תקופות שעוד הרגשתי נקיפות מצפון על זה אבל מאז שבעלי עבר לחולצות אל קמט (בעיקרון) - בכלל שכחתי מזה...

ומצעים ומגבות אני חייבת להחליף כל שבוע (לילדים, כן? לא לנו) - ועקרונית היה כדאי להחליף כל יומיים לפחות - כי הם מתלכלכים נורא (הילדים עולים עליהם בנעליים, מפספסים עליהם...)

מה זה גיהוץ בכלל?יראת גאולה
בעבר הייתי מביאה נערה לגהץ פעם בשבועיים בערך, מאז שעברנו דירה הפסיקו הגיהוצים... את הבגדים שלי שדרשו גיהוץ העפתי, והשאר מסתדרים...

רק לגבי המגבות, יש לך מייבש? כי אף פעם לא חשבתי שזו "משימה"... בד"כ חמישי בלילה אוספת את כל המגבות ומפעילה מכונה ארוכה, בבוקר מייבש, ומפזרת בחזרה למקומות, בלי לקפל בד"כ.

גם אני לא משקיעה בכתמים בבגדי ילדים. הם ממשיכים ללכת עם הכתם עד שנגמרת העונה, ואז הבגד זוכה להגיע לפח.
האמת שהמייבש שלנו יחסית חדש ועדיין יש לי מצפון להשתמש בו בקינועה נועה
זה לא עניין של טרחה, ברור שזה לא טרחה, אפילו בלי מייבש - אנחנו ארבעה אנשים בבית סך הכל, כן? אבל גם נניח חלק מאיתנו עם מגבות כהות וחלק בהירות, ואז זה שתי מכונות על כלום. אבל בעיקר פשוט זה לא יושב לי בראש, לא רגילה לזה. רק כשהמגבת שלי ממש מסריחה...
אני מכבסת את כל המגבות יחד 🤷יראת גאולה
למרות שבאופן כללי בכביסה אני ממש מפרידה.
מבחינתי זה כאילו חלק מהרוטינה לכבוד שבת, או חלק מהרוטינה של הכביסות (זו הכביסה האחרונה בשרשרת השבועית, אחריה הסמרטוטים בסיום השטיפה).
ככה עשיתי פעם, התקבלו פה צבעים מענייניםנועה נועה
שימי את הדפים האלהאהבת ישראל!!
שסופגים צבע במכונה..

העמת שקניתי אלזה בגלל שעושה לקטנה מכונה אחת ובגד אחד חדש העביר צבע לבגדים לבנים והתבאסתי קצת.. מאז לפעמים שמה ולפעמים לא..אם יש כמה בגדים חדשים בצבעים שיכולים להעביר - שמה דף..
בעיקר מרגיע אותי שיש כאלה בבית ואז לא מפחדת לקנות לה בגדים עם צבעים כאלה😅
לא הבנתי משהו-אין לי הסבר

"אמהות מזניחות את הבית"

בבקשה תרגעו! אתן עושות הרגשה ממש רעה!

שוטפות פעם בשבוע?

מחליפות מצעים כל שבועיים?

מנקות חלונות?

תנשמו מתוקות! מצבכן טוב!

זה שרשור שמיועד ללא שוטפות מלבד 10 פעמים בשנה,

שהכלים מחכים משבת לשבת,

החלפת מצעים פעם בחודשיים,

ו... מי בכלל מנקה חלונות?

קיצר, הצחקתן נשמות! ב"ה אתן לא יודעות מה זה הזנחה  

תעשי עכשיו השוואה בין השרשור הזה לשרשור השניטארקו
ותביני למה אנחנו מרגישות מזניחות🤔

האמת שאת צודקת, הבית שלי לא מוזנח בכלל לרוב
אבל כשקוראים שרשורים של "כל יום ספונג'ה וככה לא מצטבר אבק!" רק היום אקונומיקה 2 ב1
כשמה שעשית היום בגזרת הנקיון היה להניח יפה את הכלים בכיור ולהגיד להם לילה טוב-
אז כן זה מרגיש מוזנח

אגב, כלים משבת לשבת יש פה לפעמים🤷‍♀️ לא נורא כ"כ..
אתן חמודות ואלופות כל כךחרדית צעירה
שרשור כיף, תודה שפתחת!!אם כל חי

הרגשתי כבר ממש רע עם האלופות שמתחזקות בית מלון...

מזדהה בגדול עם רוב מה שכתבו כאן

יש בסיס שהייתי שמחה שיקרה (לטאטא כל יום, לשטוף פעם בשבוע, מצעים כל שבוע, שרותים פעם- פעמיים)

בפועל- יש מספיק תקופות עמוסות והזויות

ואז יורדים מהסטנדרטים

וחוזרים

ויורדים שוב

 

מרגישה כאן בנוח

תודה ששיתפתן❤️❤️

מקום בשביליאמא גםאחרונה

פעם הייתי דואגת שהסלון יהיה מסודר

היום יכולהללכת לישון וכל הבית הפוך. והמטבח. פשוט מתעלמת

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !