בזמנים הכי מדהימים שלי גם הרצפה לא הייתה מלוכלכת כ"כ... 
אבל היום, עם עייפות של כמה וכמה ילדים - כבר אין לי כוח לשים לב ללכלוך שנוצר מאותם כמה וכמה ילדים...
וזה הכי מדהים שיש! עדיף בית מלא בילדים ומלוכלך (ברמה סבירה, כן?) מאשר בית נקי וריק מילדים... או בית נקי וילדים שלא מעזים לזוז בו...
לפחות ככה אני מנחמת את עצמי
יראת גאולהפשיטא
️️זה בעלי והוא עושה את זה רק לפני פסח עם צינור של גינה את כל החלונות בבית.
פעם את החלונות של החדרים גם הייתי עושה
מעולם...
כלומר - אף אחת מאיתנו לא "עשתה" חלונות - אלא אם כן היא עובדת במפעל לייצור חלונות...
אבל גם מבחינת ניקיון - יצא לי קצת לנקות במסילות לפני פסחים, מחשש חמץ, אבל מעולם לא הברקתי את החלונות כמו שמתואר בסיפורים...
השם בשימוש כבר
מתואמתמטילדהגרים בבית הנוכחי שנתיים ושטפתי ריצפה אולי חמש פעמים
נשואים 4 שנים ומעולם לא ניקתי את הגז
זה פשוט התפקיד של בעלי
אבל חלונות? לשטוף כל יום? כיורים מבריקים? להחליף מצעים כל שבוע? פחחח מי שמע על זה בכלל?
(אבל האמת שכן יש דברים שקצת הוזנחו בעקבות ההריון ואני מחכה שיעברו ששת השבועות של משכב לידה,(עוד שבוע), בשביל לחזור לפעולה..)
כי לעולם חסדו
זה הויכוח הגדול שלי עם בעלי ומקור המריבות
הסדר עדיפות שלי בית מלוכך אבל ילדים שבעים. ואצלו זה בית מסודר ואז ילדים שבעים (תמיד באים אלי שרוצים לאכול)
אצלו זה ממש צורך נפשי שיהיה מסודר ככה הוא גדל ואצלי הצורך הנפשי זה שהבטן שלהם תהיה שבעה ואז שישנו אסדר בלילה
שונאת לסדר בין לבין ולרדוף אחריהם עם סמרטוט
אז נראה לי שמסכימה איתך כי אם זה צורך נפשי אז יעשו הכל כדי שיהיה מסודר
ועוד חשבתי שאני הבלגניסטית היחידה.
עם הייתי שוטפת רצפה פעמיים בשבוע+ מוצאש מקפלת כביסה איך שמתייבשת ארונות מסודרים כל שבוע המשחקים מסודרים לפי תאים
היום רצפה פעם בשבועיים- אל תזרקו עגבניות בבקשה הקטנה שלי מקשה עלי צמודה 24/7
כביסה- רק מתי שאין גרביים
והמשחקים איפה שיש מקום
צריכה חופשה של יומיים כדי להשליט סדר
יש סדר בסיס אבל לא כמו שהייתי רגילה
מרווה כחולה ?מרווה כחולהאקונהמטטהשטיפת רצפה - פעם בשבוע. לפעמים כשהמצב קטסטרופלי ויש לי קצת כוח - אני מנגבת את הרצפה. אבל הרבה פעמים חיים עם רצפה מוכתמת נורא - ושורדים... שטיח אין לנו, בדיוק מהסיבה שאני לא אעמוד בניקויו.
כלים - בהחלט נערמים לגבהים שלא ייאמנו, למרות שאנו לרוב משתמשים בחד-פעמי. אבל לא מסריח, כי יש חלונות ענקיים במטבח, והוא מאוורר. (ותבורך הקורונה מהבחינה הזו - בעלי נמצא יותר זמן בבית, ומשכך גם הכלים נשטפים בתדירות גבוהה יותר. אם כי הלכלוכים עדיין נשארים בכיור עד ליום שישי הגואל... 
)
שירותים - המצב באמת זוועה. וזו הסיבה שיש לנו שלושה חדרי שירותים בבית - שירותי הורים, שירותי אורחים (שמשמשים את הבת הגדולה) ושירותי ילדים... ובהם באמת המצב נורא, עד שאני באה ביום שישי ומנקה. לפעמים נוחתת עליי הרוח באמצע שבוע ואני כן קצת מנקה גם אז, או כשמלווה את הילד הנגמל לשירותים אני קצת מנקה - אבל לרוב אין לי כוחות לזה...
הדבר היחיד שאני מקפידה עליו באופן יומי זה סדר וטיטוא של המטבח והסלון, כי אחרת באמת נתקשה לחיות פה... וגם זה קשה לי
לשירותים ומשפשפים- לתחושת הגיינה , במיוחד בתקופת הקורונה. לוקח 2 דקות- ממליצה. כל השאר- כמו הכותבות למעלה. ממש מרגיע שיש עוד כמוני..
וברמת הנקיון תקשיבי בהתחלה חשבנו שהוא הגיע עם מיכל אבק מסתורי מלא והוא מביא חנו מהאבק שלו השם בשימוש כבר😅😅😅😅אהבתחינם)והאהוב יש לומרהיו תקופות שעוד הרגשתי נקיפות מצפון על זה אבל מאז שבעלי עבר לחולצות אל קמט (בעיקרון) - בכלל שכחתי מזה...
ומצעים ומגבות אני חייבת להחליף כל שבוע (לילדים, כן? לא לנו) - ועקרונית היה כדאי להחליף כל יומיים לפחות - כי הם מתלכלכים נורא (הילדים עולים עליהם בנעליים, מפספסים עליהם...)
נועה נועה"אמהות מזניחות את הבית"
בבקשה תרגעו! אתן עושות הרגשה ממש רעה!
שוטפות פעם בשבוע?
מחליפות מצעים כל שבועיים?
מנקות חלונות?
תנשמו מתוקות! מצבכן טוב!
זה שרשור שמיועד ללא שוטפות מלבד 10 פעמים בשנה,
שהכלים מחכים משבת לשבת,
החלפת מצעים פעם בחודשיים,
ו... מי בכלל מנקה חלונות?
קיצר, הצחקתן נשמות! ב"ה אתן לא יודעות מה זה הזנחה
הרגשתי כבר ממש רע עם האלופות שמתחזקות בית מלון...
מזדהה בגדול עם רוב מה שכתבו כאן
יש בסיס שהייתי שמחה שיקרה (לטאטא כל יום, לשטוף פעם בשבוע, מצעים כל שבוע, שרותים פעם- פעמיים)
בפועל- יש מספיק תקופות עמוסות והזויות
ואז יורדים מהסטנדרטים
וחוזרים
ויורדים שוב
מרגישה כאן בנוח
תודה ששיתפתן❤️❤️
פעם הייתי דואגת שהסלון יהיה מסודר
היום יכולהללכת לישון וכל הבית הפוך. והמטבח. פשוט מתעלמת
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
מבינה אותך הפותחת שאת לא רוצה לחפש 'רב מיקל' אלא להיצמד לשיטת הפסיקה שלכם. מחזקת את ידייך על כך!!
אבל אם קיים רב גדול ובקי שמקובל עליכם, אלא שהבעיה היא המרחק, עדיף לשאול אותו, ורק אם יאמר שצריך להראות פיזית את העד - תוכלו להביא לרב הראשון. (יש רבנים שעונים למי להביא את המראה באזור שלך. כלומר את אומרת לו שאת גרה רחוק, והוא מכיר רב באזור שלך וממליץ עליו)
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
במשפחות גדולות גם יש המון זמנים של קושי והרבה אתגרים
זה לא שהבחירה ב2/ משפחה "קטנה" היא היחידה שיש בה חסרון ורק במבנה משפחתי כזה עלול להיות קושי. אני יכולה למנות לך כמה בתור אחת שבאה ממשפחה גדולה. אבל לא רואה צורך האמת.
יעזור לי ממש לשמוע ממי שיודעת
מתי מתחילים מעקב?
אני יודעת לזהות את היום של הביוץ לפי הפרשות (תמיד אני צודקת כי שבועיים בדיןק אחרי מגיע המחזור)
השאלה אם להתחיל כשמתחילות הפרשות או ביום ה11 למחזור? הרופא לא כל כך הסביר לי.
תודה!
מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..
יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?
רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה
זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד
תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני
אין מה להתחיל קודם.. מיותר
הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים
אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם
אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)
התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?
שוב תודה רבה!!
בהצלחה
יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.
אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.
במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה. (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)
איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?
חזרתי מהחופשת לידה לעבודה בהריון.. עדין לא עידכנתי כי יש לי עוד זמן...
אלד כשהרביעי שלי יהיה בן שנתיים וחצי.. יודעת שגם המשפחה תרים גבה..
בדר"כ לא מעדכנת אף אחד, פשוט רואים.. ועדין קשה לי לחשוב שהגל הזה צפוי להגיע...
להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.
ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.
חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!
אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈
אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים
גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני
כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם
איזה שפע.
שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!
גידול קל ותהני!
א ש ר י י ך ! ! !
כל פעם שחוזרת מחלד
מלא מזל טוב
ברכה עצומה
היום אני מרגישה שזה גדול עליי
לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים
כמה דברים שעלו לי
א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית
ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.
ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.
זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר
הם גם מתחילים לעזור
בהצלחה אהובה!!
הריון אחד מישהי הגיבה- אוי ואבוי עוד פעם?
והיו כאלה ש- מה זה מבחירה?
אהה והכי- רגע.. מה בן כמה הקטן שלך בדיוק?(לרגע רציתי לשאול אם היא רוצה לדעת גם באיזה תאריך היה הליל טבילה)
היו פעמים שהרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום כי הרי אני בחרתי אז כאילו איך אני מעיזה אני בישלתי את הדייסה לעצמי..
והיה לי פעם בעבודה אחת שאשכרה קיבלתי צעקות בערך על זה שאני בהריון ואיך לא סיפרתי בשבוע 4 בערך בראיון...(למה שאספר ביום שראיתי 2 פסים..?כדי שלא תקבלו אותי? לעדכן גם בתוצאות של הבטא...???)
למדתי הרבה מכל זה להיות על מקומי
גם אם את לא תכננת עכשיו הריון
את לא חייבת כלום לאף אחד
גם לעבודה אין סמכות להחליט על חייך הפרטיים
תהיי על מרומך
זה מה שה' זימן לך
ואת בסדר גמור
והשאר-י מחדדו
אל תבהלי אם יעירו משהו...תסנני רגשית
תגובות של אנשים בכל מני נושאים
בלי קשר ספציפי להריון
זה יכול מאד להציק
ההתערבות במשהו פרטי
האנרגיות שזה מצריך
לפעמים זה גם ככה קשה ואז זה מוסיף קושי
בפעם האחרונה שחוויתי את זה
חברה אמרה לי משפט יפה
'יש אנשים שחיים דרך חיים של אנשים אחרים'
כלומר התגובות שלהם
זה בעצם החוויה שלהם
אני בעיקר למדתי לא להסביר
לזכור שזה שלי ולא שלהם
אם בא לי לשתף אני אשתף
ואם בא לי לשתוק אז אני אשתוק
גם אם זה גורם לאנשים מבוכה
ואני ממש ממליצה על זה.
בגדול אני יכולה לענות וגם יודעת לענות.
אבל מצאתי שלשתוק זה יותר יעיל לטווח ארוך.
למשל מקרה אמיתי:
שכנה- למה כ"כ מוקדם? מה זה מבחירה?
אני- ממשיכה לשחק עם הילדים שלי מבלי לזכות אותה במבט
האישה הולכת נבוכה
אני חושבת שזכותי לא לענות על שאלות חטטניות.
נחמדה ומקצועית מאןד.
לפעמים טיפה קרירה ולפעמים יותר נחמדה אבל אצלי היתה שליחה ממש טובה ב"ה
אם את מחפשת רופאה נחמדה ולבבית, יש אחרות. היא ממוקדת ועונה לשאלות בצורה מקצועית.
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.
זה הון בשבילי.
זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.
אין לי כוח לזה
מה כתוב במכתב? על מה החוב?
האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?
תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע
ממש הזיה.
זה מבאס אותי כל כך.
אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי
ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!
המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.
והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.
אוף אוף אוף.
את עצמאית או שכירה?
לדעתי אל תילחצי,
בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח
ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל
תסדירי נשימה,
עבור מי המכתב? את או בעלך?
מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי
זה מה שהרו"ח שלי עשתה.
אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..
לכן את משלמת לו...
שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור
אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.
ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.
אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.
1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.
2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.
3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים
ועם סכום כפול
זה היה מלחיץ ממש
אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל
ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.
בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער
צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות
דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם
אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?
כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים
את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...
בהצלחה!
צריכה לבדוק את זה...
עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,
זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.
מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️
