מילדות או רפואהמתלבטת123
אני בת 30 עם 4 ילדים.
אחרי תואר ראשון עשיתי הסבה לסיעוד..
באמת, רציתי רפואה אבל לא היה לי אומץ לנסות וגם פחדתי מההשלכות של תהליך ההכשרה הארוך. לכן עשיתי את המעשה האחראי ולמדתי סיעוד.
אני מאוד אוהבת את העבודה, אבל כל הזמן מרגישה תחושה של החמצה.. רואה את הרופאים ואני אכולת קינאה! מכירה מישהו שלא ויתר על החלום ועכשיו מתקבל... והיו לו בהתחלה נתונים נמוכים משלי..
אני יכולה להמשיך למיילדות ואז יש לי יותר סמכויות.. וגם לעשות דוקטורט בסיעוד וללמד.. אבל זה לא זה ...
חוששת שוב לעשות את ההחלטה האחראית ולהמשיך בתחום שלי ואז להמשיך לחוש את ההחמצה.
התחלתי ללמוד לפסיכומטרי לאחרונה...
לכי עם הלב שלךבת 30
מכיר מישהי שהתחילה ללמוד רפואה בגיל 27 או 28 עם שני ילדיםספק

לקחת לה קצת יותר זמן מהרגיל, אבל היא סיימה. (ואז כבר היו לה שבעה ילדים...). 

אם את מוכנה להשקיע מספיק וזה מה שאת רוצה - אז אני חושב שכדאי לך לנסות. 

 

אסביר יותר טוב את ההתלבטות..מתלבטת123

המשמעות של ההחלטה על הרפואה היא כזאת: 

כרגע אני צריכה לפעול ב2 אפיקים- לנסות להתקבל ל 6 שנתי, שזה אומר לעשות פסיכומטרי ומיונים.. כאשר הפסיכומטרי שאיתו אפשר להגיש מועמדות הוא עד אפריל זאת אומרת שגם אם למשל יקרה נס ואצליח להגיע לציון מספיק כבר על הפעם הראשונה בשנה הבאה אני לא יכולה להגיש מועמדות אלא צריכה לחכות לשנה אחרי. 

במקביל אני צריכה לפתוח לי את האופציה של ה- 4 שנתי הדורש , השלמת 7 קורסים אוניבסיטאים ומבחן ידע. בשל התחייבויות קורמות לא אצליח להשלים את הקורסים בשנה הקרובה אלא רק בשנה שאחריה ואז מבחן ידע שנחשב מבחן קשה. המשמעות מבחינת שנים היא כזו: 

2021 - פסיכומטרי. 

2022- הגשת מועמדות ל 6 , והשלמת קורסים ל 4 שנתי. 

2023- מבחן ידע, הגשת מועמדות ל 4 שנתי ול6 (במידה ולא התקבלתי בשנה הקודמת). 

2024- קבלה.. 

 

זה המסלול שמצפה לי רק לקבלה במידה ויהיה לי הרבה מזל... 

 

בשנים האלה אני יכולה להספיק לסיים מיילדות ולהתחיל תואר שני בסיעוד , שזה דבר שברור לי שאוכל לעשות.. לעומת רפואה שזה לא בטוח ויכול להיות שבזבזתי 3 שנים לשווא... כמובן שאמשיך במקביל לניסיונות הקבלה לעבוד כרגיל בתור אחות... 

 

השאלה האם לתת לזה צ'אנס , מצד אחד אני אומרת , אולי עדיף לנסות ואם לא אתקבל אדע שניסתי ולא הצלחתי ואז אהיה יותר שלימה על המקום שלי.

 

וכמובן, שכל התהליך עולה כסף... שזה גם שיקול

אלו הן תמיד ההחלטות הכי קשות:ספק

ללכת על "הכל או כלום" או על לבחור בפשרה. 

לדעתי, השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך באיזה מקרה תרגישי גרוע יותר - אם תנסי ללכת ללמוד רפואה ולא תצליחי או שמראש תוותרי על החלום ותתפשרי על מיילדות ותואר שני? 

 

זה מאוד אינדיבידואלי. 

אני חושב שבמקרה הכי גרוע, אם תתחילי מילדות ותואר שני בעד 3 שנים - לא יקרה אסון. 

עיכוב קל להיות מוכנה לשלם כדי ללכת בעקבות החלום - אבל כפי שכתבתי, זה מאוד אינדיבידואלי. 

 

אגב, אני חושב שאם היו לך ציונים מספיק גבוהים בתואר הראשון, אתה יכולה לנסות להתקבל על סמך הציונים הללו לרפואה. 

ברפואה חייבים פסיכומטרי גבוהה גם אם יש ציונים טובים בתוארמתלבטת123

ראשון. 

 

אבל אכן, כנראה אני לא באמת מרפה מזה, עובדה שאחרי שאני עובדת כמה שנים בתור אחות שזו באמת החלטה טובה אני עדיין חולמת.. וכנראה לא אפסיק גם כאשר אסיים דוקטורט בתחום אחר.. 

מצד שני, זה חסר אחריות לרדוף אחרי חלום כזה שידרוש מהמשפחה הרבה, הן בזמן הלימודים והן לאחריהם בתקופת ההתמחות. אני רואה את המתמחים אצלינו הם עובדים משהו כמו 300 שעות בחודש! משרה מלאה של אחות היא חצי מזה!! ברור לי שאני מאוד אהנה מהתפקיד אבל המשמעות למשפחה היא דרמטית... 

במיוחד כשאר זה ניראה קצת חוסר אחריות לרדוף אחרי חלום כזה כשיש משפחה לחנך ולפרנס. אוף! האמת שהחלות הכי גדול שלי היא פשוט לא לרצות את זה, להרגיש טוב עם עצמי ולהתקדם בתחום שלי, בו אני מוערכת ואהובה. 

אף פעם לא ביררתי את זה - פשוט זכרתי משהו כזהספק

נשמע שאת מודעת לכל השיקולים ולהשלכות - זה פשוט ענין של תעדוף.  

בעיקרון, יש התמחויות פחות תובעניות כמו רפואת משפחה (זו ההתמחות של מי שהזכרת בתגובות קודמות) - ואז אין 300 שעות בחודש וגם קראתי השבוע שרוצים לבטל את השנה סטאז' (אבל אי אפשר באמת לדעת). 

מה שכן, רופאי משפחה עובדים בעיקר בקופ"ח ופחות בבתי חולים. 

 

מבחינה כלכלית - כנראה שבטווח הקרוב זה פוגע, אבל בטווח הרחוק, זה משתלם. 

 

חוץ מזה, לגבי הקשיים - ברור לי שזה לא ענייני, אבל אני חושב שזה מאוד תלוי איך החצי השני מקבל את זה וכמה הוא מוכן לקחת על עצמו. 

מכיוון שאני מהתחום ברור לי שרפואת מפחה זה לא הכיוון.. בכללמתלבטת123

לא שווה לי את המאמץ .. לא מעניין אותי... הכינוי "רופאה" הוא פחות מה שמושך אותי אלא העבודה בבית החולים, לא מתחברת בכלל לעבודה בקהילה.. נמשכת יותר או לזיהומיות זה כולל רפואה פנימית וילדים, קרדיולוגיה מאוד מושך אותי..  או לתחום המשלב כירורגיה במקביל לרפואה פנימית שזה יותר גניקולוגיה (אם כי זה פחות..). 

 

בהחלט!! בן הזוג זה "ה" שיקול!! לפני הסיעוד זה עלה, והוא אמר לי "ואת בטוחה שלא תרצי רפואה אחרי? " ואני עניתי "כן ! אהיה שלמה מהמקום שלי" והוא אמר: "קשה לי להאמין, את רק תסיימי, תראי את הרופאים במחלקה וזה לא יספיק לך ותרצי רפואה" ובכלל הוא חושב שרפואה זה מקצוע גרוע (אמר את זה גם לחברים שלו ששקלו ללמוד.. כך שזה לא קשור כלל אלי..).

 

הנושא עלה לאחרונה כשהחלטתי ללמוד לפסיכומטרי, הוא היה קצת מאוכזב, ואני מנסה לנחם "אני רק מנסה רוב הסיכויים שלא אתקבל.." ותשובתו: " לא! ברור לי שתתקבלי לכן אני חושש! אם לא היה סיכוי שתתקבלי לא היה אצלי שום חשש, ולא היה אכפת לי כלל מזה שאת לומדת לפסיכומטרי". אך בסופו של דבר, אנחנו די תומכים אחד בשני, בשנים האחרונות אני פרנסתי כשהוא למד ואני מוכנה להקריב דברים למענו (זו הסיבה שבגללה אין סיכוי שבשנה הבאה אלמד מילדות, תואר שני או אשלים קורסים.. )ועל אף החשש בסופו של דבר הוא רוצה בטובתי ואני בטובתו. ואם אתקבל נעבור דירה למקום בו יהיו לנו משאבי תמיכה טובים יותר (ליד ההורים..), על מנת להקל עלינו, (ההורים מתים שנעבור לידם , בלי קשר.. ). 

אגב, "ה" סיבה שלא הלכתי בהתחלה על זהמתלבטת123

היא כדי שלא ייפול על בן זוגי יותר מידי.  

ולכן אני קוראת להחלטה של המילדות והסיעוד "ההחלטה האחראית". 

כן, די הבנתי את זה מההודעות שלךספק
עבר עריכה על ידי ספק בתאריך ט"ו בתמוז תש"פ 00:30

חייב לציין שאני די מסכים עם בעלך - זה מקצוע גרוע בעיני. (מבחינת תנאים, לא מבחינת השליחות). 

 

נשמע שאת מאוד מודעת למה שזה ידרוש ושיש לך תמיכה בבית - ואת צריכה להחליט אם את מוכנה לעשות את ההקרבות הנדרשות כדי להגשים את החלום. 

 

(אם את רוצה, אני יכול לשאול את אותה רופאה שדיברתי עליה קודם אם t, יכולה להתייעץ איתv - אבל היא רופאה במשרה מלאה ועם משפחה מרובת ילדים, אז אני לא יכול להבטיח כלום).  

הבנתי שאחרי גיל 30אמא וגם
לא מקבלים... לא יודעת אם זה נכון מקווה שביררת את זה. אולי רק למסלול הקצר.
עשית פסיכומטרי מתישהו?באורות
מה היה הציון שלך? ומה הממוצע שלך מהתואר בסיעוד?
אני לא ככ ממליצה על התוכנית ה4 שנתית, היא מאתגרת מאוד מאוד. בטח אם התואר הראשון שלך לא כולל את קורסי הליבה ואז זה אומר שנת השלמות, של קורסים לא ככ פשוטים, ואם את גם מתכננת לגשת במקביל לכמה פסיכומטריים- קשוח. בכל מקרה להשלים את קורסי הליבה ולהתכונן למבחן הידע במקביל זה גם כן מאתגר אז להוסיף לזה פסיכומטרי זה בכלל טירוף.
מוזמנת לפנות אלי בפרטי בכל אופן להמשך דיון..
תעשי רשימת בעד ונגדאמא גם

ואז אחרי שיהיה לך הכל מול העיניים תראי מה השלב הבא שבא לך ולכי עם הלב

אם יש יותר מדי פחדים ומניעות,אז לא. אבל אם הלב רוצה ושואף,אז כן,לכי על זה

מכירה את הרפואה מקרובפולנית
את צריכה לחשוב למה את רוצה להיות רופאה ומה בדיוק את מדמיינת שקורה כשאת רופאה.
מבפנים אני אומרת לך, לאנשים מבחוץ זה נראה ורוד אבל לרופא עצמו ההרגשה היא של עבד נרצע, אין לך חיים. אתה מפסיד ומקריב כל כך הרבה עם הילדים והזוגיות.
הדילמות לא ייגמרו אחרי שתהי רופאה, אם תרצי שפיות אז תלכי לרפואה בתחום יותר נוח אבל אם האופי שלך הוא עם הרבה אדרנלין אז תרגישי שאת מתייבשת....
במיילדות או בחדר מיון או בטיפול נמרץ יש לך חיי אדרנלין ונתינה עם שילוב של חיי משפחה.

בקיצור, הנקודה שרציתי להבהיר היא שנכון ולמקצוע הרפואה יש את ההילה שלו אבל בסוף בן אדם מסתובב עם התחושה הפנימית, ואת זה את צריכה לפרט לעצמך.

אגב, גיל 30 זה צעיר ללמוד רפואה, זה לא השיקול פה אם יש לך מערכת תומכת מסביבך.

ברכה והצלחה!
יש לי הצעה פרקטית. תעשי פסיכומטרי. תתלבטי אחר כךסודית

בינתיים תגידי לעצמך, עד שאין פסיכומטרי - אין מה לחשוב על זה.

 

האוניברסיטה הפתוחהמשומר

שמעתי שאפשר ללמוד שנה ראשונה רפואה (שנת מעבר) באוניברסיטה הפתוחה. אם בסוף שנת הלימודים הראשונה מקבלים ציונים כפי הנדרש ,אז בשנה השניה בלי פסיכומטרי

באופן אוטומטי  ניתן לעבור ללמוד רפואה באוניברסיטה . יש הסכמה בין האוניברסיטאות. בדקי את זה

עונה כאחותyaelimאחרונה

הי

למען הגילוי הנאות- אני אחות חדשה.

במהלך הלימודים הספקתי לעבור את התהליך של המחשבות למה לא הלכתי לרפואה (יכולתי).

 

אני חושבת שכל מה שיענו לך פה לא יהיה שווה למענה שתעני לעצמך במדויק:

מה יש ברפואה שאותו דווקא את רוצה, ואין אותו בסיעוד?

 

הילה?

יוקרה?

סמכויות?

שכר?

 

הרי בסופו של דבר אם המטרה היא לטפל באנשים ולעזור להם, אני אישית חושבת שהאחיות נמצאות שם בשביל המטופלים הרבה יותר מהרופאים.

 

וגם למי שפחות מכיר את המקצוע מקרוב, אני רואה חובה לציין את הדברים הבאים:

יש חוסר צדק במעמד שיש היום למקצוע הסיעוד.

הרופאים מקבלים המון קרדיט, ובהחלט מגיע להם. אבל לא רק להם!

 

חושבים שלהיות אחות זה בקטנה; לא מעריכים, מזלזלים, אפילו אחיות בינן לבין עצמן מזלזלות!

"בסך הכל לחלק תרופות, בסך הכל להשגיח על חולה... מה כבר צריך?!"

מודה, גם אני הייתי ככה. רק אחרי שנכנסתי לתחום הבנתי עד כמה תדמית האחות שהכרתי הייתה לא נכונה, ועד כמה המקצוע הזה דורש. קשה להסביר למי שלא בפנים.

(לצערי לא חסרות אחיות שמביישות את המקצוע, הן מקצועית והן אנושית. אבל זה לא שונה מרופאים או כל מקצוע אחר. תמיד נמצא את הדפוקים והסתומים בכל מקום, כמו שנמצא את המדהימים)

 

מאחלת לך שתמצאי תשובה כנה עם עצמך

וגם לרצות רפואה בכל זאת, ולוותר כי החיים לא מאפשרים- זה אמנם צער גדול, אבל לפעמים זו ההחלטה הנכונה.

פרשה חמורה התפוצצה ולא קיבלה מספיק כותרותבינייש פתוח

בגלל הרכבת הממשלה והדילמות של גדי אייזנקוט, והנה המאמר היחיד בynet:

מ' "יצא למלחמה" - ורק אחרי 5 שנים נחשף שם המורה שאנס אותו | קשה לקריאה

והנה החוויה האישית שלי והמסקנות:

בכיתה ז' ח' למדתי בחטיבה בנחלת ישראל בכפר חסידים.

היה אסור לקרוא הארי פוטר או לשמוע מוזיקה באנגלית כולל שימוש באוזניות, והמורה פתח מערך הלשנות, שהפך לפעיל על כל דבר וכל שיח על כל אדם.

כל הכיתה העריצה אותו ברמה גבוהה, ואני הייתי בערך היחיד שלא היה חלק בזה.

כולם התעניינו אך רק בו ובשיעורים שלו.

היו לו המון שיעורי חברה עם אופי של פסיכולוגיה, והוא השקיע מעל ומעבר בערבי כיתה מגבשים.

הוא קיבל כיתה מפולגת ומשוסעת והצליח להפוך אותה למגובשת מאוד.

מאחר וזה היה פנימייה, הוא היה גר ממש ליד הכיתה שלו, והיינו משחקים בהפסקה עם הבנות שלו שהיו אז ילדות קטנות.

כולם כולל אני עברנו קשיים של מתבגרים, והיינו מתייעצים איתו על הכל אפילו בסלון ביתו.

בימי שלישי הייתי מגיע לבית ספר באופן קבוע מוקדם מהרגיל, והיה לי המון זמן איכות איתו כשהוא ממש לימד אותי פעם להשתמש במקדחה.

היו לו לפעמים התנהגות משפילות כלפי תלמידים, אבל ביסודי חווינו ממורות השפלות גדולות יותר.

בקיצור, הוא התנהג בעיניי כמו אבא שלא תמיד יודע גבולות איפה להתערב, במיוחד כשהוא לא באמת היה אבא שלנו.

כלומר הערכתי אותו מאוד, אבל הייתי בערך היחיד שידע לשים לו גבולות, גם באופן גלוי.

האמת, פעם אחרונה שפגשתי אותו שמעתי ממנו בפירוש שהוא מתחרט על מערך ההלשנות, והיה אמור לדעת יותר את הגבול בין איסור לבין המלצה.

לאחרונה פרסמו את שמו בחדשות על הרשעה על אונס של שני תלמידים מהכיתה שלי.

הייתי טרף קל מאוד עבורו. וזה לא הוביל לכלום ושום דבר בינינו.

גם המפגש השבועי שלא היה בו כלום, וגם בהערצה של הכיתה שלא הייתי חלק ממנה.

הייתי עוף מוזר בכל קנה מידה אפשרי מול כיתה שמורידה ראש מול כיתה של בנות וגורסת שהארי פוטר זה תועבה.

אם היה פוגע בי, כמי שהתנגד לבד לדרכו, כל הכיתה שהעריצה אותו הייתה מגבה אותו באופן מלא וגורסת שאני מחפש לנקום בו.

זה עוד סיבה למה הייתי האדם הכי מתאים לפגוע בו.

מכאן אנחנו רואים שמי שמחפש לפגוע בילדים, מחפש רק את מי שהכי מחובר אליו ומעריץ אותו.

נתת פה נקודות חשובות.44444

מפתיע, אגב, שזה לא קיבל כותרות, במיוחד שמדובר בישיבה.. .🙄

אגב, גם בכתבה עלתה נקודה חשובה- ברגע שזה 2 בנים, כביכול זה שטח אפור ....

זה מצריך אמירה ברורה.

בנוסף, לדעתי, חייבים לקבוע נהלים במערכת- אין ייחוד בין 2 המינים.

בעלי, היום, עובד בחברת הייטק וזה כלל: לא סוגרים דלת אחרי 2 אנשים- לא משנה מה מינם.

סתם מעניין.....

בתור אחד שהכיר את המורה והישיבה....

התלמידים היו בפנימיה?

אם כן, כל הקשר הלא בריא הזה היה יכול להתקיים אם הנערים לא היו בפנימיה?

כואב מאוד ומזעזעהסטוריאחרונה

מקווה שהיצור הזה לא יראה אור יום עד יומו האחרון (לצערנו הרב, מערכת המשפט מאוד מקלה עם נבלות שכאלו)

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום