לידה שקטהשחרית2
זו כבר פעם שניה שאני כותבת את זה פעם ראשונה הכל נמחק לי. מקווה שזו הפעם האחרונה ושלעולם אני לא אצטרך יותר לכתוב את זה. לפני שבוע עברתי לידה שקטה שהחלה בבית לידה פיתאומית של תאומים בשבוע 22 אחרי הלידה עברתי גרידת חירום כי איבדתי המון דם כי לא הצליחו להוציא את השליה. השנה הזאת הייתה מאוד מאתגרת עבורנו זה שנה שאני נלחמת להיכנס להריון ומצליחה אבל ההצלחה הזאת לא מולידה שמחה ואושר אלא הפלה בשבוע 14 שגם היא הייתה פיתאומית לגמרי וגם בה נאלצתי לעבור גרידה. רציתי לדעת אם יש עוד נשים שעברו לידה שקטה לתאומים/ עובר אחד ואיך הן הצליחו לקום נפשית מה עזר להם. דבר נוסף תוך כמה זמן הן נכנסו להריון ותוך כמה זמן אישרו להן את זה מבחינה רפואית. הבעיה אצלי היה קיצור צוואר הרחם.  דבר נוסף אם יש כאן נשים שהתמודדו על הפרשי גילאים בין הילדים בעקבות המצב... ב"ה יש לנו ילד אחד בן שנתיים ואני כל הזמן חושבת על פער הגילאים שנוצר ...אשמח לדעת אם למישהי יש פער ואיך זה משפיע על הילדים והמשפחה האם זה באמת כזה נוראי
אני כל כך כל כך מצטערת לשמוע!מכחול
שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת לך בשורות טובות!
תודה ענקיתשחרית2
תודה רבה!!! ממש
תודה רבהשחרית2
ראשית אני מצטערת לשמוע על הסבל שעברת ועדיין עוברת.השם בשימוש כבר
לא פשוט בכלל. קבלי השתתפותי❤️
לא יודעת לענות לגבי הלידה השקטה. יכולה לענות לך על הפרשי הגילאים... וכי ניתן לעשות משהו בעניין? וכי בחרת להפיל, חלילה, את העוברים, ו"ליצור במו ידייך" את הפער בין הילד שיש לך ברוך ה' לבין הילדים שייוולדו לך אחריו לחיים לשמחה ולבריאות?
מאחלת לך מעמקי ליבי הריון תקין וקל בקרוב, ושתלדי בע"ה בשנה הבאה, כשהילד שלך יהיה בן 3. וכי פסול יש בזה? אז יהיו ביניהם 3 שנות הפרש, או 4. ו-? הם יכולים להיות החברים הכי טובים גם אם יבדילו ביניהם 10 שנים, ויכולים להתכתש בלי הפסקה גם אם מבדילים ביניהם 11 חודש...
וזה וגם זה-לא תלוי בך....( אלא אם כן את מחליטה למנוע, כמובן)

הכל בסדר. ושהפער ביניהם יהיה הדבר היחיד שיטריד אותך🙂

הכל נכתב כבר למעלה.

מאחלת לך שלבנך בין השנתיים יתווספו מהרה אחים/אחיות מתוקים, שלמים ובריאים!! ❤️
אמןשחרית2
אמן ואמן תודה רבה
את ממש מיוחדתאמאשוני
מדהימה איך שאת כותבת ברגישות ובאהבה ותמיד מעודדת...
ממש לא ברור מאליו היכולת הזאת לגעת בנושאים הרגישים האלו ולעזור לאחרים.
מאחלת לך מכל הלב שגם את תראי ישועות עוד השנה בע"ה!
תודה נשמה! חממת לי את הלב🙂❤️❤️השם בשימוש כבר
אמן ואמן-על ברכתך.
וגם אני נהנית לקרוא אותך ואת עצותייך החכמות🙂🌷
מצטרפתהבוקר יעלה
אני כ"כ אוהבת לקרוא אותך! תמיד כותבת כ"כ יפה, עם המון רגישות ועוזרת תמיד!
תודה🙂🌷את ממש מרגשת ומשמחת אותי❤️, תודה לך!השם בשימוש כבר
משתתפת בצערך. *כוכבית*
תודה רבהשחרית2
יקרה!! ככ לא פשוט,שגרה ברוכה
ככ קשה!! איזה נסיון..
לא יודעת לעונת לגבי הלידה שקטה מנסיון אישי. יכולה להגיד שאמא שלי עברה לידה שקטה ונכנסה להריון בערך חצי שנה אחכ וילדה תינוק בריא.
ולגבי הפער, אל תחשבי על כך בכלל! כי זה םשוט לא בשליטתך.. לה' תכניות משלו כנראה.. אני ואחותי בקשר קרוב וחם כשארבע שנים מפרידות ביננו..
זה באמת מצטמצם אחכ הפער ופחוץ מורגש.. אל תתעסקי בזה עכשיו. תתעסקי בעצמך ,עיבוד החוויה הלא פשוטה הזו, בעידוד שאת אשה ואמא מופלאה וחזקה. שאלוקים נסך בך מלא מלא כוחחת עחד עם הנסיון המורכב הזה! ונותר לי רק לאחל לך מכל הלב הריון בריא ושלם שיסתיים בידיים מלאות ובאושר גדול!!
תודהשחרית2
תודה רבה ממש מחזק
צודקת ממששחרית2
תודה רבה שסיפרת על אחותך.זה מעודד ומרגיע ... תודה רבה
אוי נשמה. כמה כאב.אורוש3
שולחת חיבוק ענק.
לגבי התמודדות שמעתי פעם שיש לפעמים קבוצות תמיכה בבתי חולים להורים שעברו ושזה מאוד עוזר.
מבחינה רפואית אני במקומך אחרי שני הסיפורים הקשים הייתי הולכת לייעוץ אצל רופא מומחה.
בקשר לרווח בין הילדים לדעתי זה הדבר האחרון שצריך להטריד אותך! זה לא בידיים שלך בשום צורה. אז חבל על בזבוז כוחות הנפש על זה. ופער של שלוש ארבע שנים הוא לא נורא בכלל ואפילו מעולה. אל תדאגי בהקשר הזה.
חיבוקים!
מכירהשחרית2
מכירה רופא שאת ממליצה עליו? הרופא שטיפל בי זה פרופ' סמואלב
אני רוצה להמליץ לך על רופא הריון בסיכון מאוד טוב במכבי בני באמא בשעה טובה
בבני ברק קוראים לו שרון מסלוביץ הלכתי אליו כשרצו לשלוח אותי לתפר צווארי בהריון השלישי בגלל שהשני הסתיים בצירים וירידת מים. והוא אמר שתפר עלול לסכן את המצב יותר ונתן המלצה אחרת שברוך ה' זה החזיק וילדתי בסוף תשיעי. ממליצה עליו בחום אפילו רק פעם אחת להתייעצות
לא. מצטערת... אבל בטח יש פה בנות שיכולות להמליץאורוש3
וואו איזה חוויה מזעזעת. נשבר הלב ממשמיואשת******

נכון... תודה רבה ממששחרית2
וואו הרבה כוחות !!רעותוש10
ממש לא פשוט מה שעברת, את ממש גיבורה, מאחלת לך שה' ימלא חסרונכם במהרה ממש

לעניין הרווחים אשתף אותך מהיסיוני אני גם מאותגרת בענין ובגלל הפלות ובגלל לידה שהסתבכה הרווחים הגדולים אצלי זה 3 ו4 שנים (בפעם שהיה לי חלק בלי בעיות אז הרווח זה שנתיים וחצי)

האמת, להשלים עם זה ולהבין שזה לא הדבר הכי חשוב בכלל !
לבת שלי בת 3 היה מעולה כשנולדה לה אחות זה היה בדיוק בזמן עבורה
גם רווח של 4 שנים יש בו יתרונות והילדים שלי התגעגעו מאוד לתינוק אז הם שמחים בו יותר (אפילו בעלי יותר משקיע בו כי הרגשנו געגוע לתינוק)

העיקר שיהיה בריאים ושלמים עם אמא חזקה ושמחה !
ואל תסתכלי על האחרים שהבא בתור מגיע מהר כל אחד והתמודדויות שלו

העיקר - להכיר במה שיש לך ולהודות לה' על זה
ומצד שני- לדעת גם לכאוב ולהתאבל ולצמוח מתוך התמודדות וכאב ולא להדחיק את כל הכאב הצידה בסוף הוא מתפרץ
תודה רבהשחרית2
את מדהימה תודה רבה. צודקת ממש זה באמת לא בידים שלי.באמת מעודד אבל לשמוע שזה לא נוראי כולכך
אצלישושנית78

קודם כל רוצה לשלוח לך חיבוק וניחומים על התאומים שאבדת! ככ כואב!!!!!

אני ילדתי את בני הבכור לאחר פתיחת צוואר הרחם בשבוע 22, הצלחנו למשוך עד שבוע 26 אחרי ירידת מים והוא נולד פג קטן ונפטר אחרי 8 שעות. התברר באמת שיש לי חולשה בצוואר הרחם ובהריון שאחריו עשו לי תפר מניעתי. ב״ה נולד לי בן מדהים בשבוע 37. עם הסטוריה כמו שלך (הפלה בשבוע 14, לידת התאומים המוקדמת) הייתי הולכת להתייעץ עם רופא ממומחה כדי לבדוק מה ניתן לעשות בהריון הבא. האם יש בעיה בקרשיות שבגללה היתה ההפלה? האם יש בעיה בצוואר הרחם באופן כללי או רק בגלל שהיה הריון של תאומים? האם צריך לחשוב על שמירת הריון/ תפר מניעתי / זריקות לקרשיות וכו.... אולי זה יוכל לתת לך קצת יותר וודאות והרגשה יותר טובה לגבי העתיד. 

מה שלי עזר אחרי שאיבדתי את התינוק שלי היו כמה דברים:

כתבתי יומן שיועד לתינוק שלי, סיפרתי לו כמה רציתי אותו וחיכיתי לו, כתבתי על איך עבר ההריון ומה חלמתי ודמיינתי, כתבתי את כל הרגעים הקטנים שלא רציתי לשכוח וזה עזר לי לשחרר את המחשבות בידיעה שהזיכרונות שלי שמורים לי לעד בתוך היומן. 

הקדשתי את כל ימי השישי ואת כל ראשי החודשים בשנה הראשונה בשבילו. את כל המצוות שלי באותם ימים עשיתי לזכותו.

(הוא נולד בראש חודש טבת שיצא ביום שישי) 

הרבה פעמים אני נותנת צדקה לעילוי נשמתו, זה סתם כך נותן לי הרגשה שאני שולחת לו מתנה ללמעלה. 

דיברתי עם הרב שלנו שיחות קשות וכואבות על כל השאלות שהיו לי....

יצאנו לחופש זוגי לשבועיים. (לא היו לנו עוד ילדים אחרים) זה נתן לנו המון!!!

 

לגבי הבדלי הגילאים, זה לא בידיים שלנו... לי יש 3 בנים: בן 15, בן 9 וחצי ובן 20 חודשים... לא תכננתי ככה, אבל מנסה לראות כמה טוב לכל אחד במצב שהוא. מאמינה שה׳ יודע שככה הכי טוב לבנים שלי ולכן ה׳ שלח אותם בדיוק לבית שלנו עם האחים האחרים. העניין הוא לזנוח את החלומות והתוכניות ל גילאים צפופים וכו וכו, ולנסות לקבל ולזרום עם המציאות כפי שהיא, למרות שזה לא מה שקיווינו ותכננו. שולחת לך המון המון כוחות❤️❤️❤️❤️

כ"כ מרגש מה שכתבת!! ❤️❤️❤️השם בשימוש כבר
את מדהימה!מכחול
כל הכבוד שאת משתפת כדי לעזור לאחרות!
וואי את מדהימה תודה ענקיתשחרית2
אני חסרת מילים תודה רבה על השיתוף . אכן זה חוויה קשה מאוד . תודה רבה על הרעיונות כיצד לקום מהקושי ממש מחזק. כיף לשמוע ב"ה גם על סוף טוב אחרי חוויה קשה כזאת!! תוך כמה זמן הצלחת ליהות שוב בהריון אחרי הלידה שקטה?
ההריון הראשוןשושנית78

היה מטיפולי פוריות, ולכן גם השני היה טיפולים... ועוד לידה קיסרית ראשונה אז בכלל היינו צריכים לחכות חצי שנה לפני שבכלל חשבנו על טיפול נוסף. תכלס לקח לנו קצת פחות משנתיים ו6 טיפולים....

הבנתי ... תודה רבה אהובה.בעז"ה רק טוב לכולםשחרית2
אני עם דמעות ,יואואהבתחינם
מה עשית לי.. גמרת עלי.
שתדעי שעברתי את זה
שבוע לפני המשעור, תינוקת מתוקה של אמא ,שהגיעה אחרי 4 וחצי שנים של המתנה קשה,
ודקה לפני הלכה לי...
הרגשתי שהרחם שלי בגד בי.
התאבלתי, הבאתי לעצמי לבכות בלי סוף, לשחרר,
חזרתי לבית ריק💔 לא מאחלת לאף אחת
ושקט.
שקט!!!!! כלכך ארור.
בעלי שיחיה עד 120 הרים אותי, המשפחות שלנו...
הקב"ה הענק שלא נתן לי הרבה זמן לחכות טבלתי פעם אחת ונקלטתי ב"ה הוא פה לידי תכף בן שנה בע"ה בלי עין הרע.
אני מבינה אותך
כלכך
קראתי אותך והלב שלי נצבט.
ההרגשה הזאת אוף....
את חזקה, וגיבורה, ומהממת
והקב"ה הביא לך 2 נשמות צדיקות שעשו תיקון קל,
ועלו למעלה
ויזכה אותך בעוד הרבה ילדים, שחלילה לא יחליפו אותם חס ושלום, אבל כן ימלאו את היום והשגרה...
בסוף כל לילה
אני אומרת לבת שלי
שאמא מתגעגעת, ואוהבת
ומחכה לה.
תכף תחיית המתים
והיא פה. היא תהיה פה איתי.
ואני אומרת לה תמיד שתדע שהתמונה המשפחתית לא שלמה בלעדיה,
הצל שלה שמה.
ובקרוב בע"ה הוא יהיה אמיתי.
היא חלק בלתי נפרד מחיינו, מחיי.
היא הייתה בתוכי.... גדלה...
ולא זכיתי לראות אותה
אני בוכה אוף.

אני כאן להכל
אם תרצי ארשום לך את הטלפון שלי...
תדברי איתי מתי שרק תרצי.
באלי לחבק אותך!!!
וואו! התרגשתי עד דמעות, באמת!!! ❤️❤️השם בשימוש כבר
וואי...חדשה ישנה
טלטלת אותי חזק... ממש דמעתי לקרוא אותך..
א. אישה חזקה ומיוחדת, יש לך אמונה חזקה בבוקר עולם, רק בגלל שאת כזאת חזקה ומיוחדת ה' שלח לך את הנסיון הזה!

ויש לי שאלה, את לא חייבת לענות, אולי זה רגיש מידי, איפה שמו את התינוקת? יש לה קבר או משהו?
תינוקות שנולדים בלידה שקטה, לא עלינו, קוברים אבל לאהשם בשימוש כבר
נוהגים את כל המנהגים שעושים בפטירת אדם.(אונן, קריעה, לוויה, שבעה, אזכרה וכו')
בקבר אחיםאהבתחינם
יש 2 כאלה בארץ
בבאר שבע ובחולון.
שלי בחולון.
בדיעבד, מצטערת שלא שילמתי 18 אלף וקברתי אותה לידי...
שרציתי לעשות זאת כבר לא הרשו לי.
יש דברים שאי אפשר לדעתבאפל
עד שאתה עובר אותם.
בתקווה שלא נצטרך להשתמש בידע הזה בעתיד.


גיבורות אתן! את ושושנית. ממש!!!אורוש3
אהבת חינםמצטרפת למועדון
אפשר לאמר לך שאני פשוט מעריצה שלך? אין עליך בעולם אשה כל כך מיוחדת וגיבורה!!
אהבת חיינםשחרית2
ווואי איזה מדהימה את !!! תודה רבה על הכל ממש כל מילה שמשתפת בכאב מחזקת מצד שני .כן התחושות קשות .להרגיש שאת אחרי לידה מבינה גופנית אבל את חוזרת בידים קשות אי אפשר לתאר את החוויה הזו למי שלא חווה את זה. זה נוראי ,זה קשה מאוד!! הנפש מתרסקת במיוחד שזה חוזר על עצמו ... החלום ההתגשמות בציפיה ואז האכזבה. הלב כואב .
תודה רבה על הברכות
הלוואי ואזכה גם אני להיכנס להריון מהר!!!
אין לי מילים!!שחרית2
וואי אין לי מילים פשוט !!! כתבת שאת עם דמעות בעניים אבל זה מרגיש כאילו זה מדבק, אני קוראת את התגובה שלך ונפעמת , מתרגשת
תודה ענקית.לא סתם קוראים בחרת את הכינוי כאן באתר בשבילך -אהבת חינם !! מרגישה את אהבה שלך את החיבוק הגדול שלך .ההבנה, ההזדהות,התמיכה והתקווה שאת נותנת הם מחזקים ממש . תודה רבה ממש מחזק לקרוא תגובה כזו!!! תודה על השיתוף המרגש . בעז"ה מתפללת לזכות לחבק כמה שיותר תינוקות בריאים ושלמים ושמחים בידים מלאות בבריאות ושמחה.
תודה תודה את מדהימה!!!!
פשוט תודה
לתת מקום מיוחד לצעריום שני

להדליק נרות, תפילה מיוחדת.

זמן מיוחד שבו את זוכרת

או מעשה טוב לזכרם.

ולדבר על זה עם הבעל, למרות שקשה למרות הדמעות.

ממש לדבר את הכאב והאבל בזמן שזה טרי, וגם אחר כך.

 

מניסיון, זה מה שמאפשר לקום ואחר כך להמשיך.

ולדעת שתמכתם זה בזה מחזק מאוד אחר כך.

תודהשחרית2
את צודקת כמה שזה קשה זה מאוד חשוב תודה רבה
תודה רבה על השיתוף ממש מעריכה ומחזקשחרית2
כואב הלבמצטרפת למועדון
איזה נסיון קשה!! אשה גיבורה!! אין מילים לנחם. רק לבקש מהקב"ה אב הרחמים שיביא מזור ורפואה לנפשך בבית של המון ילדים רועשים ושמחים❤❤❤
אמן ואמן!!!!שחרית2
אמן ואמן!!! בעז"ה מתפללים לנס גדול ולזכות לחבק ילד או ילדה בריאים ושלמים ושמחים. תודה רבה
אמן ואמן תודה רבה!!! הלוואי כמה שיותר מהר בשמחהשחרית2
חיבוק גדול! איזה צער😪😪מק"ר
תודה רבהשחרית2
חיבוק גיבורה יקרה ❤חדשה,,
ביני לבין אחי יש 4 שנים הפרש ואנחנו חברים טובים מהילדות ועד היום
וואישחרית2
וואי ב"ה, איזה כיף לשמוע באמת זה מרגיע . הכי חשוב לי בעולם שהילדים שלי יהיו חברים ויהיה להם קשר משפחתי טוב
לגבי פער גילאיםחמניה
קודם כל מצטערת לשמוע
עברנו שתי הפסקות הריון על רקע מומים תוך שנה
יש לנו ילדים נוספים אח"כ ההפרש הוא 6 שנים
נוראי זה לא
ברור שיש יתרונות לילדים צמודים, אבל יש גם הרבה יתרונות לפער גילאים, הילד הגדול יותר כבר יותר מבין ומקבל את הופעת האח החדש, וגם הרבה יותר עוזר ומשתתף בטיפול. היום אני נהנת מאוד מהפער. ובמבט לאחור, היו גם כמה לילות רצופים שינה שלא הזיקו לאף אחד.. (הייתי מוותרת עליהם בכיף, אבל אם זה המצב למה לא להנות ממנו)
צודקתשחרית2
תודה רבה על השיתוף!! את צודקת וזה גם מרגיע לשמוע את זה. תודה רבה.
דבר ראשון אני משתתפת בצערךאמא בשעה טובה
אני עברתי לידה שקטה בשבוע 17 ואחרי הלידה עשו לי גרידה, גם אני סובלת מקיצור צוואר הרחם בהריונות וצירים מוקדמים. הלידה השקטה התחילה מטפטופי ירידת מים ואחר כך צירים נוראים ואז ירדו כל המים. זה מה שהרגיע את הצירים אבל הייתי חייבת לסיים את ההריון כי איבדתי מלא דם.
בהתחלה הרופא אמר לי שאני זקוקה לחודש מנוחה ואז הוא ישלח אותי לבדיקה בתוך הרחם, אחרי חודש הוא החליט שהוא לא שולח אותי לבדיקה ואני יכולה להתחיל לנסות, ניקלטתי כמעט שלושה חודשים אחרי. ההריון היה בשמירה מחודש שני עם זריקות פרוגסטרון בגלל ההיסטוריה של צירים מוקדמים וברוך ה' ילדתי בסוף חודש תשיעי בת בריאה, תודה לבורא עולם.
וואוושחרית2
וואי חלום שלי להיקלט כולכך מהר מרגישה שאני חייבת להרגיש כבר את ההרגשה של ליהות בהריון חלביים את זה בשמחה עם סוף טוב. אמן.
יקרה,חדשה ישנה
נשמעת התמודדות קשה, כואבת ומטלטלת כל כך...
אין לי מילים לעודד,
תבכי, תתאבלי כמה שאת צריכה,
זה ממש אובדן. אובדן כפול.


חיבוק גדול גדול! והלוואי שבקרוב תבואי לבשר בשורות טובות!
לגמרי אובדן כפול תודה רבה על כל המילים... ואמן הלוואי ואזכהשחרית2
חיבוק גדול כל כך כואבאני זה א
הלוואי ש ה ימלא חסרונכם בקרוב מאוד
אמן תודה רבהשחרית2
חיבוק חיבוק כמה כאב נגמרו לי השמות

ה' ימלא חסרונך במהרה וישלח לכם רק בשורות טובות וישועה שלמה

אמן ואמן תודה רבה ממש מעריכהשחרית2
יקרה שולחת לך חיבוק ענקחיכיתי חיכיתיאחרונה
ומאחלת לך שה' ימלא חסרונכם במהרה.
הדבר הראשון שאת צריכה להתעסק בו ולחשוב עליו כרגע הוא את! כן , את! מניסיון אני יודעת כמה שזה קשה, אבל עברת לידה על כל המשתמע מכך, את זקוקה למנוחה, זקוקה לקחת לעצמך זמן לבכות, לכאוב ולהתאבל על החלום הכפול שלפתע פתאום התנפץ.
אל תעסיקי את עצמך כרגע במחשבות על אחרים ופערים...כי בסופו של דבר ילדים גדלים ביחד ומסתדרים!
תקחי לעצמך את הזמן להתאושש מהלידה הפתאומית והכואבת הזאת, לעבד אותה, לשוחח עליה ועל הרגשות שלך.
לידה כזאת מטלטלת מאוד מבחינה אישית, זוגית ומשפחתית ולוקח זמן לעבד ולעכל אותה.
מניחה שבשלב כזה גם צריך להתמודד עם כל מיני אמירות של הסביבה שראו שאת בהריון... לא פשוט בכלל.
לי אישית עזר מאוד לשוחח עם נשים שעברו חוויה דומה ולהשתתף בקבוצת תמיכה. הרגשתי שרק מי שעברה חויה שכזאת יכולה באמת להבין אותי.
אם תרצי מוזמנת לשוחח איתי בפרטי...
הרבה כוחות ושבעז"ה תצאו מהחויה הזאת מחוזקים ושתדעו מעתה ואילך רק בשורות טובות
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !