אני מקווה שהוא יהיה כמו שאני מדמינת 

הריב הראשון יהיה כנראה משהו שקשור ללחץ של החתונה משהו שטותי שבגלל כל הלחץ של החתונה יגיע לבערך ריב 

בתפילה הוא כן חייב?

הרי החיוב של ק"ש הרבה יותר חמור (דאורייתא מול דרבנן, ותפילה במניין זה אפילו לא ממש מצווה דרבנן בפני עצמה)

אדרבא - מהסיבה שנתבטל ההתר  -לא כל הרוצה ליטול את השם יטול, אסור לבטל ולו בשביל לא ליטול את השם, וכפי הדין בבא מן הדרך או בעומד מתוך תלמודו.

מה ש/כן - אם אין לו "שוימר" הוא פטור ממנין, חמירא סכנתא...

עדיף ממריבה שקורה כשהאשה מתרגזן על בטטת הכורסא שלה שלא מוכן להטריח את ידיו הענוגות לעזור לה בשטיפתם... אז ריב על זה שהיא מתעקשת לשטוף? חלום.... 

אולי דיון שלא מגיעים אליו להסכמה או פגיעה...

פגיעה נראה לי יותר הגיוני בגלל שבהתחלה כל אחד בא עם סף הרגישות שלו

ולפעמים לא יודעים מה פוגע ומה פחות... ולומדים לאט לאט

אממ אני משערת שאני יכולה להיפגע מזה שמסתירים ממני משהו 

או שאני אצטרך עזרה והוא יעזור למישהו מבחוץ ולא בבית...

או שאני אצטרך שיקשיבו לי והוא לא ייתן יחס או יהיה מאוד עסוק ואני אקח את זה כפגיעה

בקיצור, כמו שאני מכירה את עצמי ועם האנשים שאני אוהבת. אני לא רבה איתם... אבל כן יכולה להיפגע

ואם יש שיח ודיבור ושני הצדדים מוכנים להקשיב ולהבין להבא

אז רק נבנים מזה למקום הרבה יותר עמוק, טוב ואוהב  

(במידה כמובן שיש רגישות לבוא לקראת, להיות עם ענווה ולהודות על הטעות, לבקש סליחה, בקיצור מידות טובות) 

מאשר עצם הריב.

ריב נגמר, אבל אם יש רשימת מילים שאסור להגיד זה לכל החיים

אמרתי שמותר להגיד את המילה הזאת

אני התייחסתי לשורה שהתייחסתי. אני לא יכול ולא רוצה להתייחס לכל ההיסטוריה של כל אחד ומה הוא חשב.

אין לי בעיה להשתמש במילה...

יש לי בעיה לריב. 

אני לא אדם שרב עם אנשים.

ואם מישהו ממש יעצבן אותי, אז אוקי, זה לא קל, אבל אני לא עכשיו אצעק או לא יודעת מה...

משוחחים על זה... על הכל אפשר לדבר

לריב בעיניי, או להרים קול, או לצעוק, או להוציא כעס בהרמת קול וכו'

בעיניי זה נורא פשוט נורא... 

לא מסוגלת להכיל את זה... 

ובלי קשר למילה הזאת יש בעיניי קונוטציה של גן ילדים...

אנשים בוגרים עם מידות טובות לא רבים... בעיניי לפחות...

יש חילוקי דעות/ אי הסכמות/ דיונים וכו'....

האמת לא חשבתי על זה...

ותכלס זה גם מלחיץ

יש בזה משהו אפילו יותר כואב...

אני יכולה אולי להבין שאם הפגיעה ממש חזקה אז כל אחד צריך קצת זמן לעצמו להיות בשקט ואז לחזור ולדבר

אבל שזה מוסכם אחד על השני

ולא עכשיו שמישהו "מעניש" את השני בשתיקה ... כי זה פוגע מאוד ובעיניי לא בוגר...

וזה גם נשמע לי קיצוני להגיע למצב כזה בקשר... 

(למרות שלא יכלתי שלא להגיב על דעתי למילה ריב חח)

בעיקרון זאת נקודה רגישה אצלי...

ומניסיון ראיתי שיש אנשים בגלל אופי מסוים או מידות לא טובות יכולים לגרום למציאות של "מריבה" 

בעיקרון כל השאר בעיניי לא נחשב למריבה!... (אי הסכמה/פגיעה/אכזבה וכו') 

(מקווה שלא חפרתי חח)

שיהיה לילה טוב  

לכן הפריעה לי ההיתפסות לסמנטיקה - כמו שאני הבנתי את מה שכתבת.

ריב יכול להיות גם הבעה של תסכול או אכזבה מהתנהגות של הצד השני, גם אם הכל מובע בעדינות - זה אותו דבר רק שהוא מנוהל יותר בעדינות.

חבר סיפר לי שמה שבעיניו מייצג את חיי הנישואין שלו יותר מהכל זה המריבות. והוא מאושר. ההסבר למה שהוא אמר זה שאם חבר חדר עושה משהו שאתה לא מרוצה ממנו, לא אכפת לך - כי עוד שנה אתם כבר לא ביחד, וגם ככה הוא אדם זר. אבל כשהחצי השני שלך עושה משהו שאתה לא מסוגל להרשות *לעצמך* לעשות, זה בוער בך מבפנים. איך להוציא את זה תלוי באדם, אבל עדיין המציאות היא שזה נראה אחרת.

(כמובן באור החיובי שלו...)

שצד אחד מאד מאד מתוסכל מההתנהגות של הצד השני (שזה כמעט בלתי נמנע בשני אנשים עם הרגלים שונים).

תחשבי על איך מתנהג אדם שמאד מתוסכל מההתנהגות של אדם שהוא מאד אוהב.

ורווקים לא באמת מכירים איך זה, כי שוב, זאת חוויה ייחודית לנשואים - התחושה שיש מישהו אחר, שהוא חצי ממך ובכל זאת מחליט החלטות על דעת עצמו

זה בדיוק מה שכתבתי

שאפשר להיות פגוע, או מתוסכל (אהבתי את ההגדרה הזאת ), או מאוד מאוכזב, או אפילו קצת בצער או כאוב

השאלה רק מה מחליטים לעשות עם זה

ריב נשמע לי כמו לצאת משליטה, לצאת מהאיזון....

להיות מתוסכל כמו שכתבת זה שיא ההגיוני ולהלגיטימי...

זה כמו שישאלו אותי "טוב אז מתי תכעסי בפעם הראשונה אחרי החתונה עם בעלך?"

לא רוצה לכעוס.

אפשר לשאול אבל "מתי לדעתכם תתאכזבו בפעם הראשונה או מה יגרום לכם להיות מתוסכלים בזוגיות?"

אני יודעת שזה נשמע מעט קטנוני... ואגב ממש לא מתיימרת להיות מושלמת ולא כועסת לעולם חלילה

אבל בהחלט משתדלת להיות שם... 

דוגרי אני לא טיפוס שיודע לריב.

זה מיומנות שחייבים ללמוד בשביל זוגיות תקינה??

מקסימום משחררת יאללה כפרה עליך אבל אמרתי לך אוווווווווווווף.

ובזה זה נגמר.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.