- תשובה לתגובה אפשרית א
- תשובה לתגובה אפשרית ב
- תשובה לתגובה אפשרית ג
- תשובה לתגובה אפשרית א
- תשובה לתגובה אפשרית ב
- תשובה לתגובה אפשרית ג![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
רוח סערהמי אמר שאני צודקת? 🤭😁
הנני 😁🤭❤
זה יקרה מתישהו 😏
🤭
הייתי רוצה לכתוב אחרי הפרק הזה
אבל הוא עוד שנייה מסתיים
אז אחרי הפרק הבא
אולי
סינים? 

חן חן, תודה 
אם כבר רואים...
קוראנים יותר טוב!!!
למה כולם אומרים את זה?
מגובלת-
ליידי מאדם מיס
ליידי מאדם מיסאתה לא יכול לענות |לא מפעיל| 🥳🥳
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
חה!
תאורטית 😏
🤔
אני יכולה לעשות הכל עם שעתיים שינה
אני רק צריכה שביום לפני יהיו לי מספיק שעות כאלה
חופשיה לנפשי
כיפת ברזל-סרוגהמעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)