ערבית

אני זוכר שאמרת שערבית וגרמנית הם שפות מזעזעות שהרגו יהודים (והתווכחתי איתך)

אני אמנם שונא גרמנית אבל אין קשר למלחמת העולם השנייה

סווהילית.

אגב, קראתי איפשהו שצרפתית זו השפה של הס"מ.

אם מישהו יכול לנדב יותר מידע, אשמח.

יש רשימה של חב"ד לגבי העדפות שפה - כמדומני יש שם גרמנית, צרפתית, אנגלית, רוסית. לא זכור לי כרגע אבל התפרסם במקום נגיש כנראה. אולי רשימות של הריי"צ. קשה לי להאמין שזה היה מספיק חשוב כדי להכנס ל"היום יום". אולי התפרסם בגליונות "מעיינותיך", כי אני לא קראתי את רשימות הריי"צ. וכנראה זאת רשימה מאוחרת, כי אני די בטוח שיש התייחסות לאנגלית, ואם כך זה חייב להיות מהזמן שחב"ד עברה לאמריקה

אידיש היא שפה יהודית לכשלעצמה - חוץ מענינה כשפה זרה.

זכור לי התייחסות איפשהו על אנגלית כמלכות של חסד למרות שרשמית היהודים שהיגרו לא אימצו אותה כשהיגרו

וגם למרוקאים יש עושר מטורף של מילים שאין להן שום תחליף, זה לא אומר שזאת שפה יהודית

אבל  אידיש זו היתה שפה בלעדית של היהודים באירופה במשך מאות שנים.

בדומה לניבים של אספרנטו, כמה ניבים ערביים יהודיים, מלברית ועוד

נמצאת בלשון של אותה אומה. 

יפנית היא שפה כל כך נעימה

רוסית יכולה גם להישמע מאוד מיוחדת 

שוודית אני גם אוהבת לשמוע, פשוט יפה לשמוע איך זה מתגלגל על הלשון (בכללי כל השפות הסקנדינביות..)

ספרדית/איטלקית כמובן, נשמע כמו שירה

פחות מתחברת לערבית- כמה שניסיתי להתחבר פשוט נשמע לי כמו שפה אלימה.... 

בעיקרון התכוונתי לביטוי לאיך שהיא נשמעת חח

זו שפה עם מבטא אירופאי פלצני שבולע אותיות והברות. פוינט הם אומרים פוואה. רגע באנגלית אומרים מומנט, בצרפתית מומו. זו שפה שמקדשת אותיות ניקוד עם מלא אופציות לסימנים מוזרים ושפיצים על a או e.

האח/אחות/אבא/אמא של בן/בת הזוג נקרא האח/אחות/אבא/אמא היפה שלי (האנגלית כאן לא יותר טובה ומוסיפה לפי החוק)

במקום לומר שבעים הם אומרים ששים ועשר, שמונים הם אומרים ארבע עשרים, תשעים ארבע עשרים עשר.

אם ילד בכיתה א ב קיבל 95 בחשבון הוא אומר להורים שלו קיבלתי במבחן ארבע פעמים עשרים ועוד עשר ועוד חמש במבחן. לומר את הציון יותר מורכב מכל המבחן כולו

פחות צרפתית

אנגלית נובעת מאנגלית ישנה עם השפעות (קרי - הוספות, לא בסיס) סביבתיות כמו צרפתית, לטינית (מאוחרת), גרמנית וכו'.

האנגלית הישנה היא שפה של שבטים גרמניים. צרפתית היא שפה מהמשפחה הלטינית (רומאית).

צרפתית ישנה היא גורם מעביר של לטינית לאנגלית, אבל ההשפעה הצרפתית (במובן המודרני שלה) היא מאוחרת והמילים שם נשארו כמות שהן במקורן, רק עם הגיה בריטית/אמריקאית.

ועל זה אין חולק, השפות האירופאיות הפרו אחת את השניה.

אבל המקורות שלהן לא באמת משותפים. יש כמה תאוריות לגבי המקור של חלק מהעמים האירופאיים, אבל לכל הדעות העמים הקדומים באירופה שכנו רק לחופי הים התיכון, והשאר היגרו לשם, כנראה מאסיה.

אז איך יש להם שפות יחסית קרובות (קח בחשבון אלפאבית קירילי ולטיני, ושפות גרמניות, רומניות, יווניות וכו')? בגלל ההשפעה התרבותית שמסעות הכיבוש הבלתי נגמרים ביבשת המטורללת הזאת גרמו.

נכון שיש הרבה מילים שהמקור שלהן משותף בין לאנגלית ובין לצרפתית, שהגיעו מלטינית. אבל האנגלית אינה שפה לטינית, אלא גרמנית.

ואם אתה שואל למה נבלעו עיצורים? הא לך: 

כאן סקרנים | למה יש בצרפתית המון אותיות מיותרות?

אתה תשנא את הצרפתית אפילו יותר אחרי זה

הם מסבירים למה לא נפלו האותיות יחד עם הסיומות

אבל זה מסביר את הניוון המוחי שהצרפתים לוקים בו

ומבטא שמדגיש אותיות ניקוד??

(תתארי לעצמך בעברית דגש בא' ה' ו')

שפת המדרכה

רוב השפות מאד תלויות בהגייה - יש הגיה מאד נעימה שלהן והגייה מאד לא נעימה. כמעט לכל שפה יש

ולאחריה ספרדית ואיטלקית 

הכי פחות יפה ואפילו קצת מפחידה זה ערבית

מקום ראשון. הרבה פעמים אני מסתכל על מילה ורואה איך היא פשוט קשורה למשמעות.... לא יודע אם אני היחיד.

אנגלית - מאוד יפה.

רוסית - במחילה, גועל נפש. 

גם ערבית לא משהוו בכלל...

הסידרה

את כל הסידרה עם הג'יפה שהולך שם 

הכי פחות - צרפתית. שפה מוזרה מרוב ניוונים.

כמו שבספרים האהובים עלי ספרי קודש הם במימד אחר לכן כששואלים מה האהוב עלי אני עונה הארי פוטר.

מאותה סיבה גם לא הסתפקתי בלומר צרפתית על השנואה עלי והוספתי גם גרמנית

גרמנית, צרפתית ושות'

אולי היא כתבה...

ונכון, היא שכחה לציין למי מאוהבי העברית זה מיועד

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!